פסק דין 1. עניינה של תביעה זו שבפני היא דחיית תביעתם של התובעים לתשלום דמי לידה בגין הארכת חופשת לידה בה שהה התובע, לפי משכורתו של התובע. 2. העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת הינן כדלקמן: א. א. התובעת ילדה במזל טוב תאומים ביום 6.3.05. ב. ב. התאומים שהו בבית החולים עד ליום 30.3.05. ג. ג. התובעת שהתה בחופשת לידה במשך 11 שבועות מתאריך הלידה, מיום 6.3.05 ועד ליום 19.5.05. ד. ד. התובע (להלן:גם "האב") שהה בחופשת לידה במשך 7 שבועות מיום חזרתה של התובעת לעבודה ועד ליום 9.7.05. ה. ה. לתובעת שולמו דמי לידה מיום 7.3.05 ועד ליום 21.5.05, ומיום 13.6.05 ועד 6.7.05 בגין הארכת חופשת הלידה. ו. ו. לתובע שולמו דמי לידה לתקופה שמיום 22.5.05 ועד ליום 12.6.05. ז. ז. השכר הרבע שנתי של התובע במועדים הרלוונטיים עמד על סך 44,893 ש"ח. השכר הרבע שנתי של התובעת במועדים הרלוונטיים עמד ע"ס 7,150 ש"ח. 3. בהתאם להסכמת הצדדים התקבל הסדר דיוני לפיו לא יתנהלו דיוני הוכחות בתיק והוסכם כי פסק הדין ינתן על סמך טיעוני הצדדים בכתב. 4. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לאורך תקופת הזכאות לדמי לידה בנסיבות של לידת תאומים שנותרו באשפוז מעל לשבועיים. בהתאם לאמור בסעיפים 6(ב), 6(ג) ו- 6(ד) לחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן:"חוק עבודת נשים") והוראות סעיפים 50(א)(1), 51(א)(1) ו- 51(א1)(1) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן:"חוק הביטוח הלאומי"), זכאים התובע או התובעת לחופשת לידה בת 18 שבועות (12 שבועות + שבועיים בגין לידת תאומים + 4 שבועות בגין אשפוזם של התאומים). המחלוקת בענייננו נוגעת לפרשנות הוראות חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים, כאשר השאלה העומדת בפני הינה האם במקרה בו קיימת זכאות לתוספת דמי לידה בגין הארכת חופשת לידה, משולמים דמי הלידה בגין הארכת התקופה לפי הכנסת האם, גם אם האב הוא ששהה בפועל בחופשת לידה, או שמא משולמים דמי הלידה לפי הכנסתו של בן הזוג המצוי בפועל בחופשה? 5. התובעים טענו כי לפי הוראות חוק עבודת נשים וחוק הביטוח הלאומי, היה על המוסד לביטוח לאומי לשלם להם דמי לידה בגין 11 השבועות הראשונים של התקופה בהם היתה התובעת בחופשת לידה, לפי הכנסתה של התובעת, ובגין יתרת התקופה, היינו, 7 השבועות הנותרים בהם היה התובע בחופשת לידה, לפי הכנסתו של התובע. לטענת התובעים, נוכח הפער המשמעותי הקיים בין הכנסתו של התובע לבין הכנסתה של התובעת, אופן תשלום דמי הלידה, כפי שנעשה בפועל על ידי המוסד, גרם לקיפוחם. התובעים טוענים כי מלשון ומתכלית הוראות חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים, עולה כי פרט לששה שבועות הראשונים של חופשת הלידה, הזכאות שניתנת לאב הינה ביחס למלוא חופשת הלידה לה זכאים בני הזוג, בין אם מדובר בחופשת לידה בסיסית בת 12 שבועות ובין אם מדובר בחופשת לידה מוארכת בשל לידת יותר מילד אחד או בשל אשפוז יילוד. לטענתם, ההגבלה היחידה הקיימת בסעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים היא שחל איסור על האב לקחת חופשת לידה בגין 6 השבועות הראשונים בהם רק האם זכאית להיות בחופשת לידה. יתר הוראות החוק הנוגעות לאורכה של חופשת הלידה חלות על האב והאם באופן שווה. זאת ועוד, סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים אינו מגביל, לא במפורש ולא במשתמע, את זכאותו של האב לחופשת לידה רק לתקופה הבסיסית בת 12 השבועות שנקבעה בסעיף 6(ב) לחוק. עוד נטען כי סעיף 49(ב) לחוק הביטוח הלאומי, המקנה זכאות לאב לקבלת דמי לידה, קובע כי התשלום בגין החופשה ייעשה בעד פרק הזמן שלרגל חופשת הלידה ולצורך הטיפול בילדו, דהיינו, הדין החל על האם הוחל באופן שווה על האב, ככל שמדובר בחופשת לידה לצורך הטיפול בילד, לרבות במצב של אשפוז. כמו כן, סעיף 49(ג) לחוק הביטוח הלאומי קובע במפורש את ההגבלות הקיימות על תקופת חופשת הלידה שבגינן לא ישולמו דמי לידה לאב: תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה; תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; תקופה הפחותה מ- 21 ימים רצופים. התובעים טוענים כי ההגבלות המפורטות אינן כוללות בתוכן את התקופות הקבועות בסעיפים 6(ג) ו- 6(ד) לחוק עבודת נשים ובסעיפים 51(א)(1) ו- 51(א1) (1) לחוק הביטוח הלאומי, דבר המעיד על כוונת המחוקק שלא להגביל את האב מלשהות בחופשת לידה בזמן חופשת הלידה המוארכת בהתאם לסעיפים אלו. עוד טענו התובעים כי העובדה שהמוסד שילם את דמי הלידה בגין אותם ארבעה שבועות נוספים, למרות שבתקופה זו התובע הוא ששהה בחופשת לידה והתובעת עבדה, מדברת בעד עצמה. לטענת התובעים, לו סבר המוסד כי תשלום דמי לידה בגין הארכת החופשה למשך ארבעה שבועות במקרה של אשפוז הילד נעשה רק כאשר האם שוהה בפועל בחופשת לידה, היה נמנע לחלוטין מתשלום דמי לידה בגין אותם ארבעה שבועות. התובעים טוענים כי הפרשנות שנותן המוסד לחיקוקים הרלוונטיים, מלבד היותה מוטעית, מנוגדת לעקרון העומד ביסוד סעיפים 49(ב) לחוק הביטוח הלאומי ו- 6(ח) לחוק עבודת נשים, המאפשרים גם לאב לצאת לחופשת לידה או המשווים את זכותו של האב לזכותה של האם לצאת לחופשת לידה. פרשנות המוסד להוראות החוק עומדת בסתירה גם לעקרון השוויון שהינו עקרון יסוד, ומהווה אפליה פסולה כלפי אבות המבקשים לצאת לחופשת לידה וכלפי אמהות המבקשות לשוב לעבודה בזמן שהאב שוהה עם היילוד. בנוסף נטען כי בטופס אישור התביעה שנשלח לתובע נכתב: "דמי הלידה משולמים בעד הימים בהם לא עבדת בגלל חופשת הלידה", כך שהמוסד עצמו מצביע על קשר ישיר בין הימים בהם התובע לא עבד בשל שהייתו בחופשת לידה לבין תשלום דמי הלידה בגין ימים אלו. התובעים טוענים כי משהכיר המוסד בחופשת לידה בת שבעה שבועות לתובע, היה עליו לשלם את דמי הלידה בגין אותה תקופה לפי שכרו של התובע וכי אין כל הגיון בתשלום דמי הלידה המגיעים לו לפי שכרה של התובעת. לאור האמור, מבקשים התובעים לחייב את המוסד בתשלום הפרשי דמי הלידה שבין דמי הלידה להם הם זכאים, לפי הכנסתו של התובע, לבין דמי הלידה ששולמו להם בפועל, לפי הכנסתה של התובעת, כאשר הפרש דמי הלידה עומד ע"ס 10,870 ש"ח נכון למועד תשלום דמי הלידה. 6. לטענת המוסד, בהתאם להוראות סעיפים 49(ב) ו- 51 לחוק הביטוח הלאומי, בן הזוג אינו זכאי לתשלום בגין חופשת לידה מוארכת במקום אשתו, לא בגין אשפוז יילוד ולא בגין לידה של יותר מילד אחד. המוסד טוען כי סעיף 49(ג)(3) לחוק הביטוח הלאומי מפנה לסעיף 50(א)(1) לחוק הדן בחופשת לידה לפרק זמן של 12 שבועות. עוד נטען כי מלשון סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, הקובע זכאות עובד שאשתו ילדה לחופשת לידה חלקית בתקופת חופשת הלידה שנותרה מתום שישה השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה ומלשון סעיף 6(ב) לחוק, הקובע כי חופשת לידה הינה 12 שבועות, ניתן ללמוד כי זכאות האב לדמי לידה מוגבלת לשישה שבועות לכל היותר. עוד טען המוסד כי הסעיפים הדנים בהארכת חופשת לידה אינם מתייחסים כלל לזכאות האב אלא לזכאות האם. זכאות האב הוספה בתיקון 18 לחוק, שתוקפו הוגבל לתשע שנים, והיא חריג לכלל שהיולדת היא הזכאית לדמי לידה. המוסד טוען כי התובעת היא שהיתה זכאית להארכת חופשת לידה בשל לידת תאומים ובשל אשפוזם עד ליום 30.3.05 וכי לפנים משורת הדין שולמו לתובע דמי לידה נוספים בגין לידת תאומים. לטענת המוסד, משמדובר בחריג לכלל של תשלום דמי לידה לאם, יש להראות זכאות מפורשת של האב לדמי לידה מעבר לשישה שבועות ואין ללמוד בעניין זה הן מכלל לאו. המוסד טוען כי אישר לתובעת דמי לידה לתקופה שמיום 13.6.05 ועד 6.7.05 לפי שיקול הדעת המסור לו בסעיף 56 לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי המוסד רשאי לשלול זכאות לדמי לידה אם, בין היתר, בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי הלידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה. המוסד החליט, לפי שיקול דעתו, שלא לשלול מהתובעת דמי לידה, למרות שחזרה לעבוד ומשלא התקיימו הוכחות בתיק - שיקול הדעת שהפעיל המוסד כלל אינו עומד לדיון. לאור האמור טוען המוסד כי מששהה התובע בחופשת לידה במשך שבעה שבועות ומשהזכאות לדמי לידה נוספים עקב הארכת חופשת לידה בגין אשפוז יילוד היא של האם, חושבו דמי הלידה בהתאם לשכרה של התובעת. בכל מקרה טען המוסד כי גם אם יוחלט כי יש לשלם את דמי הלידה לתקופה 13.6.05 - 6.7.05 על פי הכנסות האב, יש לאפשר לו לערוך את החישוב המתאים. הכרעה 7. סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי, שכותרתו "הזכות לדמי לידה", קובע: "(א)... (ב) המוסד ישלם לזכאי לחופשת לידה לפי סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל חופשת הלידה ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: (1)הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים; (2)שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי... (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן המלא כאמור בסעיף 50(א)(1)." (ההדגשה אינה במקור - מ.ל.). 8. סעיף 6 לחוק עבודת נשים, שכותרתו "חופשת לידה", מגדיר את תקופת חופשת הלידה הבסיסית (שהיתה בתקופה הרלוונטית לתביעה 12 שבועות), ומגדיר גם את המקרים בהם ניתן להאריך את תקופת חופשת הלידה, עקב אשפוז היולדת או הילד או עקב לידה של יותר מילד אחד. הן חופשת הלידה הבסיסית והן חופשת הלידה המוארכת באות בגידרו של סעיף 6 ונכללות תחת הכותרת "חופשת לידה", מבלי שהמחוקק עשה הבחנה בין המונחים השונים. המסקנה המתבקשת היא כי המושג חופשת לידה כולל גם חופשת לידה מוארכת, כך שהכללים החלים לגבי "חופשת לידה" חלים גם על "חופשת לידה מוארכת", לרבות באשר זכותו של האב לחופשת לידה. 9. סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, אליו מפנה סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי קובע: "(ח)(1)עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעבידו חופשת לידה חלקית, בתקופת חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה: (א)אשתו זכאית לחופשת לידה והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה, בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה; (ב)אשתו עבדה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א)...." (ההדגשה אינה במקור-מ.ל.) סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים קובע אפוא כי אב זכאי ליתרת חופשת הלידה שנותרה לאחר תום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה. משהמושג "חופשת לידה" מתייחס גם ל"חופשת לידה מוארכת", הרי שהאב זכאי ליתרת חופשת הלידה, בין אם מדובר בחופשת הלידה הבסיסית בת שנים עשר השבועות ובין אם מדובר בחופשת לידה מוארכת בשל לידת יותר מילד אחד או בשל אשפוז היילודים. 10. אף מלשון סעיף 49(ג) לחוק הביטוח הלאומי עולה כי לא קיימת מגבלה כלשהיא על זכאות האב לחופשת לידה מוארכת. סעיף 49(ג) לחוק הביטוח הלאומי קובע באופן מפורש כי לא ישולמו דמי לידה לאב בעד תקופות אלה: "(1) תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה; (2) תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; (3) תקופה הפחותה מ- 21 ימים רצופים." הסעיף אינו מונה את התקופות הקבועות בסעיפים 6(ג) ו- 6(ד) לחוק עבודת נשים ובסעיפים 51(א)(1) ו- 51(א1)(1) לחוק הביטוח הלאומי, הקובעות את הארכת חופשת הלידה בשל לידה של יותר מילד אחד או בשל אשפוז היילוד. מכאן, ניתן ללמוד כי המחוקק לא התכוון להגביל את תשלום דמי הלידה לאב בעבור תקופות אלו. 11. יש לציין כי תכלית הסעיפים הרלוונטיים בחוק הביטוח הלאומי ובחוק עבודת נשים היא לאפשר לבני הזוג לחלק ביניהם את חופשת הלידה, כאשר המגבלה היחידה הקיימת בחוק היא באשר לשישה השבועות הראשונים של חופשת הלידה. בעוד קיים טעם ענייני להגבלה זו, המוסד לא השכיל להצביע על כל טעם ענייני למגבלה לה הוא טוען על זכאות האב לדמי לידה בגין חופשת לידה מוארכת. אימוץ הפרשנות שמציע המוסד להוראות החוק, באופן שמגביל את זכאות האב לחופשת לידה מוארכת, מנוגדת לתכלית החקיקה המאפשרת חופשת לידה לאב ומנוגדת לעקרון השוויון, בכך הוא שמפלה לרעה אבות המבקשים לצאת לחופשת לידה ואמהות המבקשות לשוב לעבודה בזמן שהאב שוהה עם היילוד, כאשר קיימת להם זכאות להארכת חופשת הלידה במקרים המצויינים בחוק. המחוקק, כאמור, לא ציין כל מגבלה על זכאות האב לדמי לידה בגין חופשת לידה מוארכת, בו בזמן שציין מפורשות בחוק את המגבלות הקיימות על תשלום דמי לידה לאב. 12. מעבר לאמור, משעסקינן בשאלה פרשנית, הלכה היא כי במקרה של ספק בנושאים שעניינם ביטחון סוציאלי, יש לפסוק על פי הפרשנות המיטיבה עם המבוטח. 13. אשר על כן אני קובעת כי התובע זכאי לדמי לידה לפי הכנסתו בגין התקופה בה שהה בחופשת לידה מוארכת, מיום 13.6.05 ועד 6.7.05. המוסד יערוך את החישוב המתאים וישלם לתובע את ההפרש בין דמי הלידה להם הוא זכאי לפי הכנסתו בגין התקופה שמיום 13.6.05 - 6.7.05, לבין הסכום ששולם לו בפועל. סוף דבר 14. התביעה מתקבלת, כאמור בסעיף 13 שלעיל. 15. המוסד ישא בשכ"ט עו"ד לטובת התובעת בסך של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, לתשלום תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין. לידהדמי לידהחופשת לידה