פסק דין השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט משה טוינה ונציג הציבור מר ברזילי; בל 1802/02), שדחה את תביעתו של המערער לדמי אבטלה בתקופה שבין 15.3.02 - 12.6.02 הואיל והפסיק לעבוד מרצונו מבלי שהוכח כי הייתה הצדקה לכך לפי סעיף 166 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ו- 1995 (להלן גם ­ - החוק). 2. עיקר טענתו של המערער היא כי התפטר מעבודתו עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה ועל כך הצדדים היו חלוקים בהיבט העובדתי. 3. בית הדין האזורי, לאחר שבחן את העדויות שהובאו בפניו קבע את העובדות הבאות: א. המערער הועסק על ידי אגודת השומרים בע"מ החל מיום 8.6.99 ועד ליום 14.3.02. שכרו של המערער שולם על בסיס שכר לשעה, אשר נקבע בהתאם לאתר השמירה בו הוצב. ב. בתקופה שעד לחודש מרץ 2002 הוצב המערער כשומר מטעם אגודת השומרים בע"מ, בחברת "סלקום" ועד לחודש ינואר 2002 בחודש ינואר 2002 הועלה התעריף לשעה, לשומרים המוצבים בחב' "סלקום" לסך של 21 ש"ח לשעה. ג. בתאריך 17.3.02 הקב"ט ב"סלקום", ביקש להפסיק את עבודתו של המערער באתר של סלקום. והוצעה לו הוצעה עבודה חלופית, בין היתר, כשומר בבנק הפועלים בתעריף של 19 ש"ח לשעה. המערער סרב לכל עבודה המוצעת לו והפסיק את העבודה בפועל ב"אגודת השומרים בע"מ" לכל המאוחר ביום 15.3.02. לאור מסקנתו של בית הדין האזורי כי המערער לא התפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו דחה את התביעה. על כך הערעור שבפנינו. 3. א. בישיבה קדם הערעור שהתקיימה ביום 21.5.05 בא כוח המערער הודיעה כי המערער הגיש תביעה לפיצויי פיטורים כנגד מעסיקו בבית הדין האזורי ובאי כוח הצדדים הסכימו להמתין עד לתוצאת ההליך. היה ויקבע כי מדובר בהתפטרות בתנאים המזכה בפיצויי פיטורים, המוסד לביטוח לאומי ישקול שנית את עמדתו. ב. ביום 13.3.06 ביקשה באת כוח המערער לקבוע לקדם ערעור נוסף מאחר וההליך כנגד העובד טרם הסתיים. ג. ישיבת קדם הערעור הנוספת התקיימה ביום 19.3.06. באת כוח המערער ביקשה לסכם בכתב את טענותיה לגופו של הערעור ולא להמתין עוד לפסק דינו של בית הדין האזורי בתביעה כנגד המעסיק. באת כוח המוסד לביטוח לאומי ביקשה לסכם בעל פה באותו מועד וכי סיכומיה יחשבו כסיכומים בכתב. 5. א. באת כוח המוסד לביטוח לאומי טענה כי המערער הפסיק לעבוד מרצונו החופשי וכי לא היתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. המערער סרב לעבוד באתרי שמירה אחרים, שהוצעו לו על ידי מעסיקו, ולכן יש לקבל את מסקנותיו של בית הדין האזורי ולדחות את הערעור. ב. בא כוח המערער טען בסיכומיו כי הוכח באורח חד משמעי כי העברתו של המערער לעבודת השמירה בבנק הפועלים גרמה להפחית בשכרו מסך של 21 ש"ח לשעה לסך של 17.5 ש"ח לשעה וכן יום עבודתו קוצר. זוהי הרעה מוחשית בתנאי העבודה ולכן דין התביעה להתקבל. 6. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הננו סבורים כי דין הערעור להתקבל ובמה דברים אמורים? עבודתו של השומר שייכת לאותו מגזר של עובדים המקבלים שכר מינימום, עובדים הבאים בדרך כלל ממגזר סוציואקונומי נמוך וכל תוספת ולו הקטנה ביותר בשכרם משמעותית מאוד לגביהם. המערער קיבל בחודש האחרון לעבודתו כשומר בחב' סלקום העלאת שכר ביחד עם כל השומרים ל-21 ש"ח לשעה. הפחתת שכר מסך של 21 ש"ח לשעה ל-17.5 לשעה וכן הפחתת היקף המשרה מהווים עבור המערער הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. ובאשר למקומות עבודה אחרים שנטען כי הובאו ראיות מצד המוסד לביטוח לאומי בדבר מקומות עבודה אחרים שהוצעו למערער ובאלו תנאים ולכן לא היה מקום לסמוך על אמירה כללית זו מבלי שתובאנה ראיות ספיציפיות לכך, במיוחד מטעם המעסיק אשר נגדו מתקבלת תביעה על ידי המערער לקבל פיצויי פיטורים. 7. בנסיבות שהובאו בפנינו מלמדות על התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה ועל כן דין תביעתו של המערער לקבל דמי אבטלה גם בתשעים הימים הראשונים להתקבל. 8. סוף דבר - הערעור מתקבל והמוסד לביטוח לאומי ישא בשכ"ט עו"ד בערעור בסך 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ שישולמו תוך 30 יום שאילמלא כן סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק עד למועד התשלום. הרעת תנאיםערעור