פסק דין התביעה 1. התובע, מר חיים מלול הגיש תביעה זו בדרישה לדמי פיצויים המגיעים לו, לטענתו, בשל סגירת החברה בה עבד, היא הנתבעת. 2. לטענת התובע, עבד בנתבעת בתקופה שבין 6/93 ועד 2/98, בתפקיד נהג ואורז חבילות. התובע טוען כי בסביבות ה- 20 לחודש 2/98, פוטר מעבודתו אצל הנתבעת. הוא ישב בבית כמובטל שבוע לערך, וביום 1/3/98 החל עבודתו בחברת שקד פלוס בע"מ. 3. לטענת התובע קיבל ממר אוחיון פרוספר, 4500 ש"ח כחלק מפיצויי הפיטורין. הוא אף טוען כי על שובר השיק שקיבל היה רשום "על חשבון פיצויים", אולם לדבריו איבד שובר זה. 4. לדברי התובע, הנתבעת התחמקה מתשלום פיצויי הפיטורים, ומשפנה לחברת שקד פלוס נאמר לו כי הזכויות אשר צבר בנתבעת אינן עומדות לזכותו בחברת שקד פלוס. 5. לאור האמור לעיל, טוען התובע כי במעשי הנתבעת יש ניסיון להתחמקות מחובותיה כלפיו. התובע מוסיף וטוען כי ההלכה בעניין זה קובעת כי כשקיים חוסר תום-לב בהחלפת מעבידים, על המעביד הקודם לשלם לעובד את כל זכויותיו. 6. התובע טוען כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח שהוא לא פוטר, ולפיכך - הרי שיש לפסוק לתובע פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. ההגנה 7. הנתבעת טוענת כי מכרה את כל הציוד שהיה בבעלותה לחברת שקד פלוס, וכל העובדים שהועסקו אצלה עברו לעבוד בחברה זו והמשיכו בתפקידם באופן רצוף וללא כל שהות. 8. לטענת הנתבעת, לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך הכרעה אם במעבר ממעביד אחד לאחר מדובר באותה עבודה, התובע המשיך לעבוד באותה עבודה אצל מעביד אחר: - א. התובע המשיך לעבוד באותו תפקיד, ולא חל שינוי באופי העבודה ובתנאיה. ב. משלא נקט התובע בצעדים לניתוק יחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבעת, הרי שניתן להסיק כי הסכים להמשיך בעבודתו אצל המעביד החדש. ג. מתקיימת רציפות בין עבודתו של התובע אצל הנתבעת לבין עבודתו של התובע אצל המעביד החדש. 9. הנתבעת טוענת כי התובע לא הצליח להוכיח כי השיק בסך 4,500 ש"ח שהועבר אליו מהווה חלק מפיצויי הפיטורים, ומעלה תהיות לגבי העובדה שעל אף טענת התובע כי על ספח השיק היה מצוין כי מדובר בפיצויי פיטורים, ועל אף העובדה כי מדובר בראיה מהותית, ספח זה מעולם לא הוצג בפני בית הדין. 10. לאור האמור לעיל, טוענת הנתבעת כי יש לראות בתובע כמי שהמשיך לעבוד באותו מקום עבודה והוא אינו זכאי לכל פיצויי פיטורים. המחלוקת - דיון והכרעה 11. השאלות השנויות במחלוקת בענייננו הן שלוש: - א. האם חל שינוי במקום העבודה של התובע? ב. האם פוטר התובע מעבודתו אצל הנתבעת? ג. האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים? כל שלוש השאלות שזורות זו בזו, ולכן נדון בהן במקביל. 12. סעיף 1(ב) לחוק פיצויי פיטורים קובע: - ”עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעביד ונתחלפו המעבידים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי-פיטורים מהמעביד הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעבידים כאמור; קיבל המעביד החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי-הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעביד הקודם כאמור, יהיה המעביד הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו, לענין חוק זה, את תקופת עבודתו של העובד אצל המעביד הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי" (ההדגשה לא במקור). 13. כלומר - על מנת לדעת אם יש להחיל סעיף זה בענייננו, עלינו לקבוע האם השתנה מקום העבודה של התובע, וכן עלינו לבחון, במידה והשתנה מקום העבודה של התובע, האם קיבל על עצמו המעביד החדש (שקד פלוס) את האחריות לפיצויי הפיצויים שהיה התובע זכאי לקבל מהנתבעת. 14. בדיון בפני כב' הרשמת איצקוביץ הסכימו הצדדים כי תאריך סיום העבודה בנתבעת הוא 28.2.98, וכי מיום 1.3.98 החל התובע לעבוד בחברת שקד פלוס. כך שלמעשה - נשמרת הרציפות בין עבודתו בנתבעת לבין עבודתו בחברת שקד פלוס. 15. על מנת לדעת האם חל שינוי ביחסי העבודה של התובע, עלינו לבחון מספר מרכיבים עיקריים, ובהם: אופי ההעסקה, תפקידו של העובד, שכרו ומקום עבודתו. ”למרכיב של מקום העבודה (לאו דווקא מבחינת המיקום הגיאוגרפי), נודעת חשיבות גם בשל התייחסותו של המחוקק למרכיב זה כגורם היוצר זיקה בין העובד למקום העבודה, לעניין זכויות מסוימות שנקבעו במשפט העבודה המגן.” (דב"ע נד/ 4-1 הסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ, פד"ע כט 601). 16. במסגרת הדיון המוקדם הוסכם כי התובע המשיך לעבוד על אותה משאית. בתצהירו, אמנם מציין התובע כי נהג במשאית חדישה יותר (ס' 13 לתצהיר) אולם בפני בית הדין, מציין התובע כי עבד על המשאית השניה שהיתה בבעלות הנתבעת (עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 13). לטעמנו, העובדה כי התובע נהג על המשאית השניה בעבודתו אצל שקד פלוס, אינה בעלת משקל רב לצורך ההכרעה האם השתנה מקום העבודה. 17. לגבי יתר התנאים - התובע מציין בתצהירו כי "התחלתי לעבוד בחברת שקד פלוס בתנאים שונים מאצל הנתבעת (הייתי ראש צוות, משכורת גבוהה בהרבה, תנאים שונים, נהגתי במשאית יותר חדישה, משרדים שונים, לסיכום עבודה חדשה בתנאים שונים)" (סע' 13 לתצהיר). מאידך, בעדותו בפני בית הדין, מציין התובע כי: "העבודה שעשיתי בשקד פלוס היתה זהה לעבודה שעשיתי בנתבעת, היינו נהג ואורז" (עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 14). 18. השינויים שחלו בתנאי העסקתו של התובע - ככל שהיו כאלה, אין בהם כדי לשנות מרציפות עבודתו באותו מקום עבודה, וכביטוי נוסף לכך נציין את העובדה שגם המשרדים נשארו באותו מקום לפחות בתקופה הראשונה שלאחר חילופי המעבידים. 19. מכאן המסקנה, כי המדובר באותו מקום עבודה - והשינוי שחל הוא חילופי המעבידים בלבד. 20. לפיכך, אין סע' 11(ב) לחוק פיצויי פיטורים חל בענייננו - ואת זכויותיו של התובע יש לבחון על פי סע' 11(א) לחוק. 21. סע' 11(א) לחוק קובע: - מי שעבד שנה אחת ברציפות - ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות - אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי-פיטורים.” 22. לעניין זכויותיו של עובד שהתחלפו מעבידיו נפסק בע"א 415/92 חיים (ויטאלי) מזרחי נ' יהודה פלפלי, פ"ד מו (4), 601 (סע' 4 לפסה"ד של כב' השופט ברק) (להלן: "הלכת פלפלי") כי: הוראות החוק בדבר רציפות הזכויות אינן נשענות על קיומו של חוזה עבודה בין העובד לבין המעביד החדש אלא על המשכה של העבודה באותו מקום עבודה, למרות חילופי המעבידים. במידה והמשיך העובד לעבוד באותו מקום עבודה נשמרות זכויותיו ואין הוא צריך להוכיח לשם כך כי נוצר חוזה עבודה חדש בינו לבין המעביד החדש או שהוסכם במפורש על שמירת הזכויות. כמובן שאין בכך כדי למנוע מהעובד מלטעון כי למרות שהעסק עבר מיד ליד, הוא נותר עובדו של המעביד המקורי וכי קיים הסכם מפורש בנדון.” 23. בענייננו - לא הוכיח התובע כי היה קיים בינו לבין הנתבעת הסכם מפורש לפיו הוא נשאר עובד של הנתבעת. עוד נאמר בהלכת פלפלי הנ"ל, כי: ”משנוצרו נסיבות של חילופי מעבידים ומתעוררת השאלה האם אכן נוצר חוזה עבודה בין העובד לבין המעביד החדש, יש להזקק בראש ובראשונה לאומד דעתם של הצדדים. אומד דעתם מתבהר על בסיס מכלול הראיות והאינדיקציות המתבררות בפני בית-המשפט.” 24. ממכלול הראיות שהובאו בפנינו - נראה לנו שהתובע היה משוכנע כי כל שהשתנה בעבודתו, היתה זהות מעסיקו. זאת אנו למדים מהעובדה שהתובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבעת, רק בפברואר 1999, היינו - שנה אחרי שהסתיימה, לטענתו, העסקתו במסגרת הנתבעת ורק לאחר שפוטר מעבודתו בשקד פלוס. 25. לכך נוסיף גם את האמור בדב"ע נו/ 3-14 שלמה מקלוף נ' דרווקו בע"מ במלון גלי הזהב ואח' (עבודה ארצי כט (1), 315 נפסק כי: - ”די שהעובד עבד ברציפות במקום עבודה אחד, על מנת שתשמרנה לו אצל המעביד החדש זכויותיו עם פיטוריו.” 26. לאור האמור לעיל, נראה לנו כי זכויותיו של התובע, כפי שנצברו במהלך עבודתו אצל הנתבעת נשמרו אצל המעביד החדש, היינו - חברת שקד פלוס, ועליה לשלם את פיצויי הפיטורים להם זכאי התובע גם עבור תקופת עבודתו בנתבעת - בהיותה "המעביד שפיטרו" . 27. בשולי הדברים נתייחס לשתי טענות נוספות שהעלה התובע. האחת - עניינה בשיק ע"ס -.4,500 ש"ח שהועבר לתובע. התובע טוען כי סכום זה הועבר לו על חשבון פיצויי הפיטורים, אולם - לפיה - התובע לא הרים את נטל ההוכחה לגבי עובדה זו השנויה במחלוקת. 28. הטענה השניה שבפי התובע עוסקת בתום הלב של הנתבעת, בניסיונה להתחמק מחובותיה (כמעבידה) כלפיו. לטענת התובע, חוסר תום לב בהחלפת מעבידים, מביא לחיובו של המעביד הראשון בתשלום זכויותיו של העובד. 29. פסקי הדין עליהם מסתמך התובע בסיכומיו, אינם תומכים בעמדתו (פסה"ד בעניין יהודה חזן), עוסק במצב בו הקמתה של חברה חדשה נעשתה לשם התחמקות מהחובות כלפי העובדים. אין דומה מצב זה לענייננו, ומכאן שגם טענותיו של התובע לגבי חוסר תום הלב נדחית. 30. התוצאה איפוא היא שהתביעה נדחית. 31. בנסיבות הענין - אין צו להוצאות. חילופי מעבידים