##דוגמא לכתב תביעה:## ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובעת: רשות הפיתוח, באמצעות נציגותה, מדינת ישראל, שהינה הבעלים הרשומים של הנכס נשוא התביעה, כפי שיפורט להלן. התובעת פועלת מכוח חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים), התש"י-1950, והינה הגוף המופקד על ניהול מקרקעי ישראל. כתובתה למסירת מסמכים: _________, ירושלים. 2. הנתבע: מר _______, ת.ז. _________, המתגורר ברחוב _________, באר שבע. הנתבע מחזיק בנכס נשוא התביעה שלא כדין, ללא רשותה והסכמתה של התובעת. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש ליתן פסק דין המורה על סילוק ידו של הנתבע ו/או מי מטעמו ו/או כל אדם אחר המחזיק מטעמו, משטח הקרקע המסומן באדום בתרשים המדידה שצורף לכתב התביעה (להלן: "הנכס"), המהווה חלק מחלקה _________ בגוש _________, ולהורות על החזרת החזקה בנכס לידי התובעת כשהוא נקי מכל אדם וחפץ מטעם הנתבע. 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בתשלום דמי שימוש ראויים עבור תקופת החזקתו בנכס שלא כדין, מיום תפיסת החזקה ועד למועד פינויו בפועל, בתוספת ריבית והצמדה כחוק. 5. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. התובעת, באמצעות מדינת ישראל, הינה הבעלים הרשומים של חלקה _________ בגוש _________, המהווה מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל. נסח רישום מקרקעין המעיד על בעלות זו מצורף לכתב התביעה כנספח א'. 7. הנכס נשוא התביעה, המסומן באדום בתרשים המדידה שצורף לכתב התביעה כנספח ב', מהווה חלק בלתי נפרד מחלקה _________ בגוש _________, והינו בבעלותה המלאה של התובעת. 8. הנתבע תפס חזקה בנכס, פלש אליו והחל להחזיק בו שלא כדין, ללא כל רשות או הסכמה מצד התובעת, וללא כל זכות שבדין. מועד תפיסת החזקה המדויק אינו ידוע לתובעת, אך מדובר בתפיסה שהתרחשה לפני מספר שנים. 9. הנתבע ביצע בנכס עבודות בנייה שונות, לרבות הקמת תוספות בנייה וריצוף השטח, כל זאת ללא קבלת היתר בנייה כדין וללא הסכמת התובעת, ובכך פגע בזכויות הקניין של התובעת והשיג גבול במקרקעי המדינה. 10. הנתבע מחזיק בנכס ללא כל הסדר חוקי, אינו משלם דמי שימוש כלשהם לתובעת, והתנהלותו מהווה הפרה בוטה של זכויות הקניין של התובעת. עילת התביעה נולדה עם תפיסת החזקה שלא כדין בנכס והמשך החזקתו ללא רשות. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 11. הנכס נשוא התביעה הינו מקרקעין המצויים בתחום שיפוטו של בית משפט נכבד זה, ושווי הסעד המבוקש, הכולל סילוק יד ודמי שימוש, מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. ## ה. פירוט הטענות ## ## בעלות התובעת בנכס ## 12. התובעת תטען כי היא הבעלים הרשומים והחוקיים של חלקה _________ בגוש _________, אשר הנכס נשוא התביעה מהווה חלק בלתי נפרד ממנה, וכי בעלות זו מעוגנת ברישומי המקרקעין הרשמיים של מדינת ישראל. 13. התובעת תדגיש כי נסח הרישום שצורף לכתב התביעה מהווה ראיה חותכת לבעלותה בנכס, וכי על פי דיני המקרקעין, רישום זה מהווה ראיה לכאורה לתוכנו, ועל הנתבע מוטל הנטל לסתור רישום זה. 14. התובעת תטען כי בהיותה נציגת המדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל, היא פועלת מכוח חוק יסוד: מקרקעי ישראל, וכי הנכס הינו מקרקעי ישראל שנועדו לטובת הציבור כולו. 15. התובעת תציין כי כל טענה של הנתבע בדבר אי-שייכות הנכס לחלקה _________ בגוש _________ הינה טענה בעלמא, שאינה נתמכת בראיות קבילות ומהימנות, וכי תרשים המדידה שצורף לכתב התביעה מוכיח את מיקום הנכס בבירור. 16. התובעת תטען כי גם אם גבולות החלקה טרם הוסדרו סופית, אין בכך כדי לגרוע מבעלותה העקרונית בנכס, וכי הנתבע אינו יכול לרכוש זכויות קניין במקרקעי ציבור בדרך של פלישה והחזקה שלא כדין. ## הסגת גבול במקרקעין ## 17. התובעת תטען כי הנתבע תפס חזקה בנכס, פלש אליו והחל להחזיק בו שלא כדין, ללא כל רשות או הסכמה מצד התובעת, ובכך ביצע הסגת גבול במקרקעין כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. 18. התובעת תדגיש כי עצם הכניסה למקרקעין שלא כדין, ללא הרשאה מפורשת או משתמעת מבעל הזכויות, מהווה עוולה של הסגת גבול, המקימה לתובעת זכות לסילוק ידו של הפולש. 19. התובעת תטען כי הנטל להוכיח זכות חוקית להחזיק בנכס מוטל על הנתבע, וכי בהיעדר זכות כזו, דין תביעתו של בעל המקרקעין לסילוק יד להתקבל. 20. התובעת תציין כי בניית תוספות בנייה וריצוף השטח על ידי הנתבע, ללא היתר וללא הסכמת התובעת, מהווה אף היא הסגת גבול חמורה ופגיעה בזכויות הקניין של התובעת. 21. התובעת תדגיש כי הפסיקה קבעה כי בעל מקרקעין יכול לבסס תביעת פינוי או סילוק יד על זכות קניינו, וכי על הנתבע להראות זכות חוקית לישיבתו במקום, דבר שהנתבע לא עשה ולא יוכל לעשות. ## ביטול רשות במקרקעין ## 22. התובעת תטען כי גם אם ניתנה לנתבע רשות כלשהי להחזיק בנכס בעבר, רשות זו הינה רשות הדירה, אשר בוטלה באופן מפורש על ידי התובעת עם הגשת כתב התביעה לסילוק יד. 23. התובעת תדגיש כי רשות במקרקעין, גם אם ניתנה, אינה מקנה זכות קניינית, וכי בעל המקרקעין רשאי לבטלה בכל עת, במיוחד כאשר מדובר במקרקעי ציבור. 24. התובעת תציין כי הפסיקה קבעה כי רשות חינם במקרקעין ניתנת לביטול בכל עת, וכי אין צורך בהנמקה מיוחדת לביטולה, אלא די בהודעה על כך. 25. התובעת תטען כי במקרה דנן, הנתבע לא הוכיח קיומה של רשות כלשהי, וגם אם הייתה קיימת, הרי שהיא בוטלה עם הגשת התביעה, ועל כן אין לנתבע כל זכות להמשיך ולהחזיק בנכס. 26. התובעת תדגיש כי המשך החזקתו של הנתבע בנכס לאחר ביטול הרשות, ככל שהייתה קיימת, מהווה הסגת גבול לכל דבר ועניין ומצדיק את סילוק ידו המיידי. ## אי תשלום דמי שימוש ## 27. התובעת תטען כי הנתבע מחזיק בנכס שלא כדין, ללא כל הסדר חוקי, ואינו משלם דמי שימוש כלשהם עבור השימוש שהוא עושה במקרקעי התובעת, ובכך מתעשר שלא כדין על חשבונה. 28. התובעת תדגיש כי על פי עקרונות דיני עשיית עושר ולא במשפט, מי שהשתמש בנכס של אחר ללא רשות, חייב בתשלום דמי שימוש ראויים עבור תקופת השימוש. 29. התובעת תציין כי דמי השימוש הראויים ייקבעו על פי שווי השוק של השכרת נכס דומה באזור, וכי הנתבע חייב בתשלומם מיום תפיסת החזקה ועד למועד הפינוי בפועל. 30. התובעת תטען כי אי תשלום דמי שימוש מהווה פגיעה כלכלית בתובעת, המונעת ממנה לממש את זכויותיה בנכס ולהפיק ממנו תועלת, וכי יש לחייב את הנתבע בתשלום זה במלואו. 31. התובעת תדגיש כי גם אם הנתבע היה טוען לזכות כלשהי להחזיק בנכס, הרי שזכות זו אינה פוטרת אותו מתשלום דמי שימוש, אלא אם כן הוכח אחרת בהסכם מפורש. ## בנייה שלא כדין בנכס ## 32. התובעת תטען כי הנתבע ביצע עבודות בנייה בנכס, לרבות הקמת תוספות בנייה וריצוף השטח, כל זאת ללא קבלת היתר בנייה כדין מהרשויות המוסמכות וללא הסכמת התובעת. 33. התובעת תדגיש כי בנייה ללא היתר מהווה עבירה על חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, וכי היא פוגעת בסדר התכנוני ובאינטרס הציבורי. 34. התובעת תציין כי בנייה על מקרקעי הזולת ללא רשות מהווה פגיעה חמורה בזכויות הקניין של בעל המקרקעין, ומצדיקה את הריסת המבנים והשבת המצב לקדמותו. 35. התובעת תטען כי הנתבע פעל בחוסר תום לב כאשר בנה על הנכס ביודעו שאינו הבעלים, וכי אין לאפשר לו ליהנות מפירות עבירה זו. 36. התובעת תדגיש כי כבוד בית המשפט מתבקש להורות לנתבע להרוס את כל המבנים והתוספות שבנה על הנכס ולהשיב את המצב לקדמותו, על חשבונו. ## נטל ההוכחה בתביעת סילוק יד ## 37. התובעת תטען כי בתביעת סילוק יד המבוססת על בעלות, די בכך שהתובעת תוכיח את בעלותה בנכס, וכי הנטל עובר לנתבע להוכיח זכות חוקית להחזיק בו. 38. התובעת תדגיש כי הפסיקה קבעה באופן עקבי כי בעל מקרקעין אינו צריך להוכיח את היעדר זכותו של הנתבע, אלא די לו להוכיח את בעלותו שלו. 39. התובעת תציין כי במקרה דנן, התובעת הוכיחה את בעלותה בנכס באמצעות נסח הרישום, וכי הנתבע לא הציג כל ראיה מהימנה המעידה על זכות חוקית כלשהי להחזיק בנכס. 40. התובעת תטען כי טענות הנתבע בדבר אי-שייכות הנכס לחלקה _________ בגוש _________ הינן טענות סתמיות, שאינן נתמכות בראיות קבילות, וכי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. 41. התובעת תדגיש כי עדותו של המודד מטעם התובעת, מר _______, אשר נחקר על תצהירו, תומכת בגרסת התובעת בדבר מיקום הנכס בחלקה _________ בגוש _________, וכי יש לקבל את עדותו כמהימנה. ## חשיבות רישום המקרקעין ## 42. התובעת תטען כי רישום המקרקעין בישראל הינו קונסטיטוטיבי, וכי הוא מהווה ראיה חותכת לבעלות, אלא אם הוכח אחרת בראיות כבדות משקל. 43. התובעת תדגיש כי נסח הרישום שצורף לכתב התביעה מעיד באופן ברור על בעלותה בחלקה _________ בגוש _________, וכי אין לסטות מרישום זה ללא הצדקה משפטית מובהקת. 44. התובעת תציין כי טענות הנתבע בדבר גבולות החלקה או אי-הסדרת הגוש אינן יכולות לגבור על הרישום הקיים, וכי כל עוד הרישום לא שונה כדין, הוא מחייב. 45. התובעת תטען כי מתן משקל לטענות הנתבע בדבר אי-דיוקים במפות או אי-הסדרת גבולות, עלול לערער את יציבות הרישום במקרקעין ולפגוע בוודאות המשפטית. 46. התובעת תדגיש כי על הנתבע היה לפעול בדרכים חוקיות לבירור זכויותיו הנטענות, ולא לתפוס חזקה בנכס באופן חד צדדי ובניגוד לדין. ## מקרקעי ישראל ## 47. התובעת תטען כי הנכס נשוא התביעה הינו מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, וכי על כן חלים עליו דינים מיוחדים המגבילים את העברת הבעלות והחזקה בהם. 48. התובעת תדגיש כי מקרקעי ישראל נועדו לטובת הציבור כולו, וכי יש להגן עליהם מפני פלישות והשתלטויות שלא כדין, על מנת לשמור על האינטרס הציבורי. 49. התובעת תציין כי הפסיקה קבעה כי יש לנקוט ביד קשה כלפי פולשים למקרקעי ישראל, וכי אין לאפשר להם לרכוש זכויות בדרך של עשיית דין עצמי. 50. התובעת תטען כי הנתבע, בהחזקתו בנכס, פוגע לא רק בזכויות הקניין של התובעת, אלא גם באינטרס הציבורי הרחב, וכי יש להורות על סילוק ידו לאלתר. 51. התובעת תדגיש כי מדיניות ציבורית ראויה מחייבת את הגנת מקרקעי ישראל מפני פלישות, וכי קבלת התביעה תשרת מטרה זו. ## דחיית טענות הנתבע ## 52. התובעת תטען כי טענות הנתבע בדבר אי-שייכות הנכס לחלקה _________ בגוש _________ הינן טענות סתמיות, שאינן נתמכות בראיות קבילות ומהימנות, וכי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. 53. התובעת תדגיש כי טענת הנתבע לפיה הנכס שימש כדרך מעבר במשך 60 שנה אינה רלוונטית ואינה מקנה לו זכויות קניין, במיוחד כאשר מדובר במקרקעי ישראל. 54. התובעת תציין כי טענת הנתבע לבעלות על חלק מהנכס, כפי שהועלתה בחקירתו החוזרת, הינה טענה חדשה שהועלתה באיחור, וכי היא סותרת את גרסתו הראשונית ואינה נתמכת בראיות. 55. התובעת תטען כי נסח הרישום של חלקה _________ שהוגש על ידי הנתבע אינו מוכיח את בעלותו בנכס נשוא התביעה, וכי אין בו כדי לסתור את בעלות התובעת בחלקה _________. 56. התובעת תדגיש כי עדותו של המודד מטעם הנתבע, ככל שהייתה כזו, אינה יכולה לגבור על הרישום הרשמי ועל תרשים המדידה המקצועי שהוגש על ידי התובעת. ## סעדים נוספים ## 57. התובעת תטען כי בנוסף לסילוק היד, יש לחייב את הנתבע בתשלום דמי שימוש ראויים עבור כל תקופת החזקתו בנכס, וזאת על מנת למנוע התעשרות שלא כדין על חשבון התובעת. 58. התובעת תדגיש כי יש לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין, וזאת לאור התנהלותו של הנתבע אשר פלש לנכס והמשיך להחזיק בו שלא כדין, תוך גרימת נזקים והוצאות לתובעת. 59. התובעת תציין כי יש להורות לנתבע להרוס את כל המבנים והתוספות שבנה על הנכס ולהשיב את המצב לקדמותו, על חשבונו, וזאת על מנת להסיר את הפגיעה בזכויות הקניין של התובעת. 60. התובעת תטען כי יש ליתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע ו/או מי מטעמו לחזור ולפלש לנכס או לבצע בו כל פעולה נוספת ללא רשות התובעת. 61. התובעת תדגיש כי קבלת התביעה על כל סעדיה תהווה הרתעה מפני פלישות עתידיות למקרקעי ישראל ותשמור על שלטון החוק ועל זכויות הקניין. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##פסק דין:## 1. זוהי תביעה לסילוק ידו של הנתבע משטח הקרקע המסומן באדום בתרשים שצורף לכתב התביעה ולת2/, שלטענת התובע מהווה חלק מחלקה 5 בגוש 7021 [להלן: "הנכס"], ולהחזרתו של הנכס לתובע כשהוא נקי מכל אדם וחפץ מטעם הנתבע. 2. עיקרי המסכת העובדתית: א. התובע הוא נציגם של המדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל. מדינת ישראל הינה הבעלים הרשומים של הנכס [נסח רישום מקרקעין צורף נספח א' לת1/]. ב. הקרקע היא מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל. ג. הנתבע מחזיק בנכס. 3. המחלוקת המשפטית: טענות התובע: א. הנתבע תפס חזקה בנכס ומחזיק בו שלא כדין, ללא רשותו של התובע וללא הסכמתו. ב. כל רשות באם ניתנה מתבטלת בזאת על ידי עצם הגשת כתב התביעה. ג. הנתבע בנה על הנכס תוספות בניה שונות וכן ריצף את שטח החלקה, כל זאת ללא קבלת רשותו של התובע ללא הסכמתו ומעשיו מהווים השגת גבול במקרקעי המדינה. ד. הנתבע מחזיק בנכס בלי הסדר חוקי כמתחייב , ומבלי לשלם דמי שימוש כנדרש. טענות הנתבע: א. השטח המסומן באדום בתרשים שצורף כנספח א' לכתב התביעה איננו ,כעולה ממפת הגוש שצורפה כנספח א' לכתב ההגנה, חלק מחלקה 5 בגוש 7021. ב. הנכס שימש למעלה מ - 60 שנה כדרך מעבר בין שני בתים, הריצוף בשטח היה קיים, והבנייה היחידה שעשה הנתבע היא הקמת גדר שתחמה את מחצית רוחב דרך המעבר. ג. מאחר והנכס איננו חלק מחלקה 5 בגוש 7021 , הרי שהשימוש שהנתבע עושה בו אינו טעון הסכמת התובע. ד. בנסח רישום המקרקעין צוין כי חלקה 4 גובלת בצידה הדרומי ב"דרך", והכוונה היא כמובן לדרך המסומנת במפת הגוש כחלקה 3 54/. 4. המסכת הדיונית: בתיק נשמעו ראיות: מטעם התובע: העיד עת1/, מר אהוד גבריאלי אשר נחקר על תצהירו ת1/. העיד עת2/ , מר אלון זאב אשר נחקר על תצהירו ת2/. מטעם הנתבע: העיד הנתבע עה1/ , מר אברהם אייזנברג אשר נחקר על תצהירו נ1/. בתום הבאת הראיות, הגישו ב"כ הצדדים את סיכומי טענותיהם בכתב. 5. דיון והכרעה: לאחר שקראתי בעיון רב את כתבי הטענות, בחנתי את החומר המשפטי המצוי בתיק ואת עדויות הצדדים, וכן נתתי דעתי לסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות. להלן נימוקי למסקנתי זו: 6. הסגת גבול: תביעה זו לסילוק ידו של הנתבע מהנכס הינה על פי עילה של הסגת גבול במקרקעין. סעיף 29 לפקודת הנזיקין קובע כהאי לישנא: "הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין...". כלומר על התובע להוכיח שהוא הבעלים החוקי, ואז עובר הנטל לנתבע להוכיח שאינו מסיג גבול. בעניין זה קיימת הלכה פסוקה כדלקמן: "...בעל בית יכול לבסס תביעת פינוי או סילוק יד על זכות קנינו בטענה שהנתבע מחזיק ברכושו ללא כל זכות ואז על הנתבע להראות ולו גם לכאורה זכות חוקית לישיבתו במקום... מספיקה לבעל הבית טענת בעלותו כבסיס להחזרת החזקה רק כנגד נתבע שאין בכוחו להראות זכות חוקית לישיבתו במקום. לעומת זאת אם תביעתו לפינוי מוגשת נגד אדם שנכנס למקום או החזיק בו מכח חוזה שכירות או רשיון, עליו לגולל כבר בשלב הראשון (היינו בכתב התביעה) את עילת הפינוי כגון הפרת החזקה על ידי הדייר או ביטול הרשיון על ידי בעל הבית..." (ע"א 127/77 מלכה קפה נ' יוסף לוי ו - 3 אח', פ"ד לא(3), 455). 7. האם התובע זכאי לתבוע את סילוק הנתבע: ב"כ התובע טוען כי הנכס נמצא בחלקה 5 , הרשומה על שם רשות הפיתוח, מנגד טוענת ב"כ הנתבע כי הנכס אינו נמצא בחלקה 5, ועל כן אין לתובע כל זכויות בו. מעיון קפדני בנסח רישום מקרקעין שצורף כנספח א' לת1/ הוכח לי כי גבול חלקה 5 במזרח הינו דרך. לא הוכחו לי זכויות התובע בנכס, וכאמור נטל ההוכחה לעניין זה מוטל על התובע, ועליו להראות כי הנכס נמצא בחלקה 5, או שלחילופין יש לתובע זכויות בחלקה 4. הנתבע בחקירה חוזרת בעדותו טוען לבעלות על החלק המותחם בחומה: "ש. מקו קיר הבניין שלך במרחק של 2.5 מ' מה קיים שם? ת. אני בניתי את החומה לפני 27-28. הקיר הוא מחצית הדרך שנבנתה. לפני 4 שנים עשיתי שביל ורשת ושתלתי מטפסים. על הרשת אני לא טוען בעלות. אני טוען על בעלות הקטע בין החומה לבית. כמו כן הגיש הנתבע נסח רישום מקרקעין המראה בעלות הנתבע בחלקה 4. כלומר, השאלה שבמחלוקת היא האם התובע הוכיח את בעלותו בנכס. 8. האם עמד התובע בנטל ההוכחה? אין בעדותו של עת1/ כדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל על התובע כי הנתבע פלש מתחום חלקה 4 לתחום חלקה 5, אין בתצהירו ובעדותו דבר המסייע לגרסת התובע כי הנכס בבעלות התובע. גם מעדותו של עת2/, המשמש כמודד עצמאי על פי הזמנה מטעם התובע, לא התרשמתי כי עדותו תומכת בגרסת התובע, ואין בה כדי לעמוד בנטל ההוכחה: "ש. בתור אדם שעיסוקו בשרטוטים - האם חלקה 4 זו החלקה של הנתבע? ת. לא יודע. לפי ידיעתי חלקה 4 סמוכה לחלקה 5. ש. האם הלכת לפי תוכנית בניין ערים? ת. לא נכון שהלכתי לפי התב"ע, אלא לפי מפת הגוש שברשותי , והיא איננה כאן היום. ש. חלקה 4 של הנתבע - אתה מזהה אותה מה יש מדרומה? ת. לפי המסמך יש חלקה 54/3 לפי המפה אין 54/3 .כתוב על 54 ROAD - דרכים. על פי המסמך הזה היא דרך. ש. אתה בדקת עם נסח רישוי המקרקעין לחלקה 4? ת. לא בדקתי את נסח חלקה 4, אלא את 5. ש. אני מראה לך את נסח חלקה 4 - אני מפנה אותך לדרך לגבולות החלקה היא קרקע בהסדר מקרקעין? ת. אני יודע כי כל הגוש בהסדר. הגוש שומה טרם הוסדר. הגבולות הסופיים לא נקבעו על ידי הסדר הקרקעות. עדיין לא נקבעו הגבולות הסופיים של החלקות והגוש. ש. כשאתה אומר כי עשית את גבולות החלקה - הם לא סופיים? ת. בשלב המדידה זה מה שהיה". [ פרוטוקול עמ' 12]. לכתב התביעה צורף צילום של חלק ממפת הגוש 7021, ולתיק המוצגים צורפה המפה המלאה כנספח ב' לת1/. מעיון קפדני במפת הגוש, לא שוכנעתי כי הנכס נמצא בחלקה 5 השייכת לתובע, ואין אני למד ממפה זו כי לתובע יש זכויות בנכס נשוא התביעה. כאמור, אין אני למד מעיון במפה כי הנכס שייך לתובע, ומעדותו של עת2/, לא הוכח לי כי הנכס נמצא בחלקה 5 השייכת לתובע. משלא שוכנעתי כי לתובע יש זכויות בנכס קובע אני כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו, ודין התביעה לסילוק היד להדחות. 9. לאור כל האמור לעיל, התוצאה היא כדלקמן: א. אני דוחה את התביעה. ב. אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ ובסך כולל של 10,000.- ש"ח. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. רשות הפיתוח