פסק דין 1. התובעים, שישים במספר, רכשו מהנתבעת דירות בשכונת מעוף, רובע 10, בעיר ערד. הדירות נרכשו בין נובמבר 1992 לפברואר 1993 ונמסרו לרוכשים בין ינואר 1993 ועד מאי 1993. מדובר בבתי עץ חד-קומתיים, דו משפחתיים צמודי קרקע, אשר יוצרו בארה"ב ומכון התקנים הישראלי קבע כי הם מתאימים לתקנים אמריקאים. הבתים יוצרו ע"י צדדי ד' 1-2, שחתמו הסכם עם צד ג', אשר ייבא הבתים והקימם (הסכם 6.5.91). צד ג', הקבלן, מסר הבתים לנתבעת בתאריך 28.5.92. 2. התובעים טוענים כי בבתים יש ליקויי בניה והם תובעים את עלות תיקונם ונזקים נלווים. 3. לאחר הליכים מוקדמים ממושכים מונה בתאריך 21.3.99, בהסכמת הצדדים, מהנדס מומחה, ד"ר שלמה זלינגר. עפ"י כתב המינוי, התבקש ד"ר זלינגר לבדוק 15 בתים, לקבוע האם יש ליקויים ומה עלות תיקונם וכן לקבוע אם הבתים הללו יכולים להוות מדגם מייצג לכלל הבתים. ד"ר זלינגר נתן את חוות דעתו בפברואר 2001 וקבע כי עלות ממוצעת לתיקון הליקויים בכל בית הינה 32,200 ש"ח + מע"מ. כמו-כן קבע כי ניתן לראות בחוות הדעת שנתן מדגם מייצג לכלל הבתים, עם תנודות של 5% לכאן ולכאן. בהנחה שיבוצעו התיקונים לא תיוותר ירידת ערך בבתים. 4. ב"כ הצדדים הגיעו להסכמות דיוניות כדלקמן: חוות הדעת המדגמית של ד"ר זלינגר תחול על כלל הבתים בתיק. הדיון יהיה בהתאם להוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט: המומחה, ד"ר זלינגר, ייחקר בבית המשפט ע"י כל הצדדים ולאחר מכן הצדדים יסכמו טענותיהם בעל-פה, על סמך כל החומר שבתיק וכאשר כל צד רשאי להגיש מסמכים מטעמו. המחלוקת בין הנתבעת לבין צדדי ג' ובין צדדי ג' לבין צדדי ד' תתברר לאחר מכן בנפרד, אולם הסכומים שייפסקו יחייבו את כל הצדדים. לאור האמור, פסק דין חלקי זה הינו בין התובעים לנתבעת, אולם הסכומים שייפסקו בו יחייבו כמסגרת בהמשך ההליכים בין הנתבעת לצד ג' ובין צד ג' לצדדי ד'. 5. להלן אביא בקצרה את עיקרי טענות הצדדים: טענות התובעים א. המומחה בדק הבתים ונתן חוות דעתו על פי מפמ"כ משנת 1991, המפמ"כ המחייב הינו משנת 1992 ולכן קביעות המומחה באשר לגובה הבתים (2.4 מ') אינן מתאימות. ב. התובעים פנו לנתבעת בכתב והתלוננו על ליקויים מאז דצמבר 1993 ועד יולי 1994, אך לא נענו בצורה עניינית (ראה נספחים ב' וג' לכתב ההגנה של צד ד' 3). לאור הפניה, חוסר הנכונות לתקן ועפ"י פסיקת בתי המשפט, אין לנתבעת זכות לבצע תיקונים ועליה לשלם רק את עלות התיקון. ג. עלויות התיקונים שקבע המומחה בחוות דעתו הן נמוכות וההוצאות שיידרשו לביצוע התיקונים יהיו בסכומים גבוהים בהרבה, שכן מדובר בבתי עץ שאינם מקובלים בארץ ואין בארץ חלקי חילוף (בעיקר לפרזול, לצנרת ולאינסטלציה). ד. יש לקבוע ירידת ערך לבתים, שכן התיקונים יוציאו שם רע למקום, והמוניטין שלהם ייצא למרחוק כבתים בעייתיים. ה. הנתבעת איחרה במסירת הבתים, בין ארבעה לששה חודשים, ועליה לפצות בגין איחור זה. ו. בעת התיקונים לא יוכלו התובעים לגור בבתים, יפסידו עבודה וייגרמו להם הוצאות בלתי צפויות. ז. פיצוי עבור נזק לא ממוני. ח. הוצאות משפט. טענות הנתבעת א. הנתבעת כזרוע של מדינת ישראל נדרשה לתת פתרונות דיור מיידיים, ולכן הוחלט על יבוא בתים זולים ופשוטים מהסוג הנדון מארה"ב. הנתבעת לא רצתה ולא עשתה רווחים, אלא להיפך - הבתים נמכרו לבסוף במחיר הפסד. ב. 32 תובעים קיבלו בזמנו פיצוי על איחור במסירת הבתים. רוב התובעים האחרים לא הוכיחו איחור. ג. 17 מהתובעים מכרו בתיהם. מהסכמי המכירה עולה כי הקונים או חלק מהם אינם מודעים כלל לליקויים. ד. אין ירידת ערך של הבתים משני טעמים: ראשית, המומחה קבע שאין ירידת ערך; שנית, 17 הבתים שנמכרו, נמכרו במחירים גבוהים בהרבה מהמחירים שבהם נקנו ע"י אותם תובעים. ה. הסעיף המרכזי בחוות דעת המומחה הינו סעיף קירות החוץ. קירות חוץ אלה הם מעץ וטעונים פעולות תחזוקה. התובעים הזניחו הקירות לגמרי, לא טיפלו בהם ולא צבעו אותם, ולפיכך הם נושאים באחריות למצבם או, למצער, יש להטיל עליהם רשלנות תורמת למצב הקירות. ו. סעיף חשוב בחוות דעת המומחה מתייחס לרצפה. המומחה קבע כי הרצפה חורקת. אין זה ליקוי, אלא זה טיבו של המוצר הזול שרכשו התובעים. ז. הכיור הנמצא בדירה הינו לפי תקן אמריקאי, שהוא התקן המחייב במקרה זה, ולכן אין לקבל בנושא זה את קביעת המומחה. טענות צד ג' 1 א. צד ג' 1 הגיש תכנית לביצוע תיקונים, שעלותה כ50%- מהעלויות שקבע המומחה. המומחה עצמו אמר כי אם צד ג' 1 יבצע העבודה, העלות תהיה קטנה בכ25%-. בית המשפט מתבקש להורות על ביצוע התיקונים או, לחלופין, להביא בחשבון כי העלות לצד ג' תהיה נמוכה בהרבה. ב. המפמ"כ המחייב הינו משנת 1991 ולא משנת 1992. ג. המומחה קבע כי ביצוע קירות החוץ והתקנת הרצפה היו כראוי, אין מדובר בביצוע לקוי ומשום מה קביעת המומחה היתה לפי "מבחן התוצאה", עפ"י ליקויים אשר מצא אותם שמונה שנים אחרי שהדירות נמסרו. ד. קביעת המומחה זלינגר כי הדייר הישראלי אינו רגיל לרצפה חורקת כפי שיש בבתים היא קביעה מעבר לסמכותו, שכן החריקה אינה מהווה ליקוי, היא חלק מהבית והעובדה שהדייר הישראלי אינו רגיל לרצפות חורקות אינה מהווה סיבה לקבוע שיש ליקוי. ה. אין לקבל את דעת המומחה כי יש לצפות במלואם את קירות החוץ מחדש, שכן ציפוי כזה מהווה שיפור ושידרוג של הקירות מעבר למה שרכשו התובעים. ו. התובעים לא עשו פעולות תחזוקה מינימליות ולא הקטינו הנזקים. טענות צד ד' 1-2 א. המומחה זלינגר אישר בבית המשפט כי לא בדק אף פעם בתי עץ כאלה וכן אישר כי הבתים כלל לא מתאימים לדייר הישראלי, ובכך התעלם מהעובדה שמדובר בתקן אמריקאי שאושר ככזה ע"י מכון התקנים הישראלי. ב. הבתים נקנו בזול והם מתאימים למפרט. ג. המומחה זלינגר בדק את הבתים בשנת 1999 והליקויים שמצא הם לאחר שמונה שנים. המומחה לא הביא בחשבון את הבלאי הרב. ד. באשר לרצפה - המומחה קבע כי חיפוי הפי.וי.סי. התבלה לגמרי ואמר כי עלות החלפתו קטנה בהרבה מסכום שקבע לתיקון הרצפה. ה. התובעים הגישו תביעתם ביחד ולכן יש להביא בחשבון כי יתקנו ביחד, שאז העלות של כלל התיקונים תהיה קטנה יותר. 6. פסק דין שניתן על פי הוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט אינו חייב הנמקה. למרות זאת, אביא להלן בקיצור נמרץ חלק מהשיקולים שהדריכו אותי בפסיקת הסכומים: א. חוות דעתו של המהנדס ד"ר זלינגר הינה מפורטת ומנומקת. גם לאחר חקירתו בבית המשפט לא השתנו עיקרי ממצאיו ומסקנותיו והם מקובלים עלי. לדבריו הבתים, ובעיקר קירות החוץ והרצפות, אינם מתאימים לתנאים בארץ ולדייר הישראלי. המומחה ער לכך שמדובר בתקנים אמריקאים, אך לדעתו הן ברצפת הבתים והן בקירות יש ליקויים בסיסיים. עם זאת, אביא בחשבון כי התובעים לא פעלו מספיק לתחזוקה של קירות החוץ ויש בכך תרומה מסויימת להחמרת הליקויים. כמו כן, אין להתעלם מהעובדה שמדובר בבתים אשר מטבעם הם פשוטים ומינימליסטים. ב. המפמ"כ המחייב הינו המפמ"כ משנת 1991, שכן בעת הקמת הבתים טרם יצא המפמ"כ החדש. ג. התובעים פנו במועד וביקשו תיקון ליקויים, אך לא נענו בהתאם. ד. אין לקבוע ירידת ערך, שכן תיקון הליקויים יעמיד את הבתים במצב טוב. ה. שלושים ושניים מהתובעים קיבלו בזמנו פיצוי בגין איחור במסירה. רק חמישה נוספים הוכיחו בתצהירים נזק כזה וכל אחד יקבל 1,500 ש"ח. ו. המומחה אמנם בדק את הבתים בשנת 1999, אך התרשם כי עיקר הליקויים שמצא היו מלכתחילה, מה עוד שהתלונות היו מיידיות והתביעה הוגשה עוד בתחילת 1995. ז. יש לאזן ולשקלל את טענות הצדדים כעולה מן המסמכים, הסיכומים וחוות דעת המומחה, ותוך התחשבות בסיכונים ובסיכויים של הצדדים. התוצאה 7. א. כל תובע יקבל עבור עלות התיקונים ועבור נזקים נלווים סכום כולל של 41,000 ש"ח (ערך נוכחי). ב. לתובעים 15, 17, 42, 46, 56 יש להוסיף 1,500 ש"ח כל אחד בגין איחור במסירה (ערך נוכחי). ג. בשל הסטנדרטיזציה של התביעה וההסדר הדיוני יהיה שכר הטרחה לב"כ התובעים בסכום של 250,000 ש"ח + מע"מ. 8. לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הסכומים הנקובים בסעיף 7 לעיל וכן הוצאות המשפט. הסכומים ישולמו לא יאוחר מיום 15.9.01, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. 9. הדיון בהליכי ההודעה לצד שלישי ורביעי יתקיים ביום 5.11.01 שעה 08:00 (קד"ם). בניהקירותליקויי בניה