פסק דין השופטת ורדה וירט ליבנה 1. הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט אילן איטח; בל 3352/04), אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר בפגיעה בידיו מתסמונת קרפלית כפגיעה בעבודה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן גם: "החוק"). 2. בית הדין האזורי קבע את התשתית העובדתית כדלקמן: "התובע פועל בנין ו"שיפוצניק" בהכשרתו ועוסק בשיפוצים משנת 1973, כאשר משנת 1986 לערך הוא עוסק כעצמאי. החל משנת 1990 הוא נעזר בעובד נוסף. בשנת 1994 לערך החל התובע להרגיש בעיקר בתום יום העובדה ובלילות כאבים בשתי הידיים ובשורש כף היד מלווים בתחושת נימול. בשנת 1995 לערך נותח התובע בשתי כפות ידיו (בשני ניתוחים נפרדים) ומצבו השתפר. בשנת 1999 לערך החל התובע לחוש שוב כאבים בעיקר ביד ימין. לאור חזרת הכאבים והמלצת הרופאים חדל התובע לעבוד במקצועו והחל לעבוד מיום 1.1.03 כשליח על גבי קטנוע. כעבור שנה - בשל הקושי באחיזת ידיות הקטנוע - חדל התובע מלעבוד כשליח והחל לעבוד כ"כולבויניק" בחנות שטיחים." 3. בית הדין האזורי בפסק דין מפורט ומנומק קבע, כי על סמך העובדות לא ניתן לקבוע שהתקיימה תשתית עובדתית מספקת לשם בחינתה הרפואית של שאלת המיקרוטראומה, מאחר שלא הוכחה סדרה של פעולות חוזרות ונשנות, לכן דחה את התביעה מבלי למנות מומחה. להלן נביא הדברים בלשונו: "לטעמי לא מתקיימת במקרה של התובע הדרישה לתנועות חוזרות ונישנות. השימוש בפטישי אוויר לסוגיהם נעשה בצורה ספורדית, מן הסתם בתחילת עבודה (וסביר להניח שלא כל עבודת שיפוצים היתה בכלל כרוכה בהריסה) השימוש בכלים אלה היה מסיבי יותר ובהמשך מופחת אם בכלל. יתר התנועות שביצע התובע - אף כי נעשו בעזרת כפות הידיים - היו מגוונות ולא חוזרות ונישנות." על פסק דין זה הוגש הערעור שבפנינו. 4. הצדדים התייצבו לישיבת קדם הערעור ביום 20.9.06 במהלכה הצדדים הסכימו כי יגישו סיכומים בכתב, אשר בהתאם לתקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי - דין), התשנ"ב - 1991 יועברו למותב לצורך כתיבת פסק דין. 5. בא כוח המערער ביקש לקבוע כי המערער הוכיח תשתית עובדתית המצדיקה מנוי מומחה רפואי, אשר יבחן האם יש קשר בין מצבו הרפואי של המערער לבין תנאי עבודתו. בא כוח המערער טען שהמערער הוכיח פגיעות חוזרות ונשנות משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה וסמך טענותיו על פסיקת בית הדין האזורי בבל 4950/00 יבניאלי יהודית - המוסד לביטוח לאומי מיום 2.5.05 (לא פורסם), שם הוכרה פגיעה בתעלה הקרפלית לעוסקת במקצוע הקוסמטיקה כפגיעה בעבודה. 6. בא כוח המשיב ביקש לקבל קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, לפיהן לא הונחה תשתית עובדתית מספקת למינוי מומחה רפואי ולא הוכח קיומן של פעולות חוזרות ונשנות, אלא הוכח שהמערער ביצע מגוון פעולות. דיון והכרעה 7. התנאים להכרה בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטאומה הם: קיומן של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שכל אחת מסבה נזק זעיר בלתי הדיר, וקיומו של קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין המחלה. הדגש הוא על פעולות חוזרות ונשנות, שאם לא נקפיד על קיומן של אותן פעולות חוזרות ונשנות, הרי שיהא בכך הרחבת תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, עד כדי ביטול עקרונותיה. (לעניין זה ראה: עבל 177/06 רחל כהן - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 23.10.06 (לא פורסם) ועבל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 28.7.02 (לא פורסם) וכן עבל 1428/04 ליליאן פרץ - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6.3.06 (לא פורסם)). 8. הכלל הוא כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית ובמיוחד בהתרשמותו של בית הדין האזורי מן העדויות שנשמעו בפניו. לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהתרשמות של בית הדין האזורי ובקביעותיו העובדתיות המסתמכות גם על התרשמותו הישירה מן העדויות וגם על הראיות שהובאו בפניו. 9. מעיון בתיק ובחומר הראיות עולה, כי המערער ביצע פעולות מגוונות בתחום השיפוצים וביניהם גם שימוש בפטישי אוויר. היקף הפעולה של השימוש בפטישי אוויר השתנה מפרויקט לפרויקט ולעיתים כלל לא היה בו צורך. במרבית המקרים השימוש בפטישי אוויר מוגבל לשלב הראשוני של השיפוץ, לכן לא ניתן להגדיר את היקף העבודה של הנפת פטישי אוויר במסגרת יום עבודה מלא. בנוסף לכך, המערער היה קוטע לעיתים את סדרת השימוש פטישי האוויר בפעולות אחרות אשר מנתקות את הרצף של סדרת הפעולות, לכן לא ניתן לבודד את השימוש בפטישי האוויר כפעולה חוזרת ונשנית. אין ספק כי המערער ביצע עבודות פיזיות קשות תוך כדי שימוש בידיים, אולם אין מדובר בפעולה חוזרת ונשנית המהווה תשתית עובדתית לקיומה של תורת המיקרוטראומה. על כן בדין דחה בית הדין האזורי את התביעה ואף דינו של הערעור להידחות. 9. סוף דבר - הערעור נדחה, ללא צו להוצאות. רפואהתסמונת התעלה הקרפלית (CTS)