פירוק איגוד - פרוק מרצון

פסק דין התביעה הוגשה במתכונתה המקורית כתביעה רגילה בתיק אזרחי 1253/01. יחד עמה הגיש התובע (להלן: "התובע") בקשה בתיק בש"א 4801/01 - לאסור על קיום ישיבה משותפת של המרכז והמזכירות של אגוד החיילים המשוחררים בישראל (ע.ר. 12011-58) (להלן: "האיגוד") . האיגוד רשום כעמותה. הבש"א נדונה ביום 14.2.01 בפני כב' השופט זפט. ניתן צו זמני שהותנה בכך שהמבקש יתקן את התביעה ויעביר אותה למסלול של המרצת פתיחה תוך 7 ימים מיום מתן הצו. ביום 19.2.01 הגיש התובע את התובענה הזו נגד שני הנתבעים, נגד המנוח עו"ד אריה פינצ'וק ז"ל, שהיה יו"ר האיגוד ונגד ז'ק מרום מזכירו של האיגוד. בסעיף 6 של התובענה מופיעים הסעדים המבוקשים בזו הלשון: "אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד להזמין את המשיבים לדין וליתן נגדם צו מניעה קבוע האוסר עליהם: א. לפעול בשם אגוד החיילים המשוחררים שהחליט על פרוק מרצון; ב. לזמן ישיבות של מוסדות האיגוד שהיו קיימים עד לפירוק; ג. להוציא כספים מיתרת כספי האיגוד ביום הפרוק." התביעה נגד הנתבע 1, עו"ד אריה פינצ'וק ז"ל, הוגשה נגדו בתוקף תפקידו כיו"ר האיגוד בשל מעשים או מחדלים שנעשו על ידו כיו"ר ולא באופן אישי. משנפטר, נמחקה התביעה נגדו. כיום הנתבעים הם האיגוד ומר מרום ז'ק. האיגוד נוסד לפני שהוחק חוק העמותות, התש"ם- 1980 (להלן: "החוק"). לאחר חקיקתו ועל פי הוראותיו נרשם האיגוד כעמותה על פי החוק. ב - 5 בדצמבר 1989 אישורה הועידה השישית של האיגוד שינויים בתקנותיו. התובע טוען כי על פי סעיף 30 מהתקנון המתוקן פורק האיגוד מרצון ביום 31.12.2000, וזו לשונו של סעיף 30 שכותרתו "הפסקת פעילות האיגוד" "(א) האיגוד יפסיק את פעילותו במתכונת הנוכחית לא יאוחר מ - 31.12.2000. החל מיום 1.1.2001 (או יום לאחר הפסקת פעילות האיגוד במתכונת הנוכחית - במקרה של הפסקת הפעילות לפני 31.12.2000) יעברו כל נכסיו ל-"צוות" ולא יחולקו בין חברי האיגוד. (ב) על מנת לבטא את ההמשכיות בפעילות האיגוד ואת נכונותו של "צוות" להמשיך ולמלא את משימות ותפקידי האיגוד וקידום מטרותיו, יהיה "צוות" רשאי להשתמש בשם האיגוד באותן פעולות שהנהלת "צוות" תחשוב זאת למוצדק ולמועיל להשתמש בשמו של "איגוד החיילים המשוחררים בישראל". (ג) דינו של סעיף 30 זה הינו גם כהחלטה על פירוק האיגוד שתכנס לתוקפה לא יאוחר מ - 31.12.2000". בסעיפי משנה (א) ו - (ב) לעיל, אין מדובר בכלל על פירוק של האיגוד, כי אם על הפסקת פעילות במתכונת הנוכחית והמשך פעילות במסגרת "צוות". אשר להוראות סעיפי המשנה (א) ו - (ב) שבסעיף 30 המובא לעיל, ארגון "צוות" הוא בעל העניין הנכון. ארגון צוות אינו צד במשפט זה ולא צורף כצד ע"י התובע על אף שכב' השופט זפט היפנה את תשומת לבו לעניין ולא בכדי עשה כן, שהרי לפי סעיף משנה (ב) הוקנתה לארגון צוות סמכות להשתמש בשמו של האיגוד כדי "להמשיך ולמלא את משימות ותפקידי האיגוד", דבר היכול להעשות רק אם האיגוד לא פורק ולא נמחק. אשר להוראות סעיף משנה (ג) שבסעיף 30 המובא לעיל: ב- 5 בפברואר 2001 פנה התובע במכתב לרשם העמותות שבו ביקש מהרשם למנות מפרק לאיגוד. בשל האמור בסעיף משנה (ג) הנזכר, כי דין סעיף 30 כהחלטה על פירוק. היועץ המשפטי של רשם העמותות השיב לתובע במכתב מ - 14 בפברואר 2001 וכך כתב: "רשם העמותות אינו ממנה מפרקים כאשר מדובר בפירוק מרצון, רק כאשר מדובר בפירוק על ידי בית משפט. אבקש לדעת למה הינך מעוניין לגרום לפרוקה של העמותה ומה הלהיטות? בנוסף אבהיר שלדעתי סעיף 30(ג) לתקנון מיום 5.12.89 עומד בסתירה לפרק מתוך העמותות הדן בפרוק מרצון ולכן איננו תקף" על פי חוק העמותות, מתפרקת עמותה רק באחת משתי דרכים או ע"י פירוק מרצון, או ע"י פירוק לפי צו בית המשפט. בית משפט רשאי לצוות על פירוקה של עמותה, אם נתבקש לעשות כן רק ע"י היועץ המשפטי לממשלה או ע"י רשם העמותות. משמע שאם רצה התובע לגרום לכך שתוגש בקשה לבית משפט לפירוקו של האיגוד, היה עליו להניע את היועץ המשפטי או את הרשם לעשות כן. לעניין פרוק מרצון - קובע החוק בסעיפים 43 ו - 44 מהי ההחלטה שצריכה להתקבל כדי שתחשב כהחלטה לפירוק מרצון, וכן נקבעו שם תנאים מוקדמים לקבלת ההחלטה. בסעיף 43 נאמר: "(א) עמותה רשאית באסיפה כללית, להחליט על פירוק מרצון ועל מינוי מפרק או מפרקים" ההחלטה טעונה רוב של שני שלישים מן המצביעים באסיפה שעליה ניתנה לכל חברי העמותה הודעה 21 ימים מראש. תוך ציון שיוצע באסיפה להחליט על פירוק. (הערה: סידור הכתוב וההדגשות נעשו על ידי -שלא כבמקור- צ.ב.) בסעיף 44 נאמר: "אסיפה כללית כאמור בסעיף 43 לא תכונס אלא לאחר שהוגש לרשם תצהיר של רוב חברי הועד שהם בדקו את מצב עסקי העמותה ונוכחו שתוכל לפרוע חובותיה במלואם תוך שנה מתחילת הפירוק" . בענייננו, התובע לא הוכיח את קיום התנאים שהכשרו את קבלת ההחלטה . לא הוכח כי : א. שהוגש תצהיר יכולת פרעון לרשם העמותות, לפני קיום האסיפה בה נתקבלה ההחלטה. ב. שנמסרה הזמנה לאסיפה לכל חברי העמותה 21 ימים מראש. ג. שניתנה הודעה מראש שיוצע באסיפה לקבל החלטה על פירוקו של האיגוד. כמו כן לא נקבע בהחלטה מי יפרק את האיגוד. לפיכך נראית לי עמדתו של היועץ המשפטי של רשם העמותות, כי על פי הוראות חוק העמותות אין לראות בהחלטה שבסעיף 30 בתקנות המתוקנות של האיגוד - החלטה לפרוק מרצון. אשר על כן אני דוחה את התובענה. צו המניעה הזמני שניתן ביום 14.2.2001 מתבטל ואין צורך בהחלטה נפרדת בבשא 6496/02 שהוגשה ביום 17.3.02. התובע ישלם למשיב 1 סך של 5000.- ₪ בצורף מע"מ כהוצאות ושכר טרחת עו"ד. פירוק מרצוןפירוק איגודאיגוד