## דוגמא לכתב תביעה:## ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובעת: גב' _______, ת.ז. _________, תושבת _________, _________. 2. הנתבעת: _______ בע"מ, ח.פ. _________, חברה המספקת שירותי תקשורת וטלוויזיה רב-ערוצית בישראל. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 6,000 ₪ בגין עוגמת נפש, הטעיה, הסתרת מידע, גביית תשלומים שלא כדין, וזלזול, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. התובעת הצטרפה לשירותי הנתבעת בשנת 2001. לטענתה, בעת ההצטרפות לא קיבלה מידע מלא ומפורט אודות שירותי הנתבעת ותנאי קבלתם, לרבות תנאי המחיר והאפשרות לשינויים עתידיים. 5. במהלך תקופת ההתקשרות, הנתבעת העלתה את מחירי השירותים באופן חוזר ונשנה, ללא ידיעתה ואישורה של התובעת, ובניגוד להסכמות המקוריות, ככל שהיו כאלה. 6. בחודש נובמבר 2006, ביקשה התובעת להתנתק משירותי הנתבעת עקב העלאות המחירים התכופות והבלתי מוסכמות. 7. הנתבעת, באמצעות נציגיה, שיכנעה את התובעת שלא להתנתק והציעה לה חבילה מוזלת. אולם, הנתבעת לא יידעה את התובעת כי ניתוק מוקדם מהחבילה המוזלת יגרור חיוב ב"קנס" בסך 400 ₪. 8. במסגרת החבילה עליה הייתה התובעת מנויה, נכלל ערוץ "פוקס ניוז". הנתבעת ניתקה את הערוץ ללא כל הודעה מוקדמת לתובעת, ומשפנתה התובעת לברר את העניין, נענתה בחוצפה על ידי נציגת הנתבעת. 9. ביום 10.2.07, עקב חוסר שביעות רצונה מהשירות, התקשרה התובעת לנתבעת וביקשה להתנתק. הובטח לה שהניתוק יבוצע תוך 72 שעות, אך בפועל הניתוק בוצע רק באמצע מרץ 2007. 10. הנתבעת חייבה את התובעת ב"קנס" בגין ניתוק מוקדם מהחבילה המוזלת, בטענה שהתובעת ביקשה להתנתק לפני תום תקופת ההתחייבות לשנה, למרות שלא יידעה אותה על תנאי זה בעת השכנוע להישאר מנויה. 11. התובעת טוענת כי לא חתמה על שום מסמך המאשר את תנאי ההתקשרות או את תנאי ה"קנס", ונאמר לה על ידי נציגת הנתבעת כי הסכמה בעל פה מספקת. 12. הנתבעת טענה כי התובעת חתמה על מסמכי התקשרות, אך התובעת מכחישה את חתימותיה וטוענת כי הן מזויפות. 13. עילת התביעה נולדה עם כל אחת מהעלאות המחירים הבלתי מוסכמות, עם ניתוק ערוץ "פוקס ניוז" ללא הודעה, עם הטעיית התובעת בנוגע ל"קנס" הניתוק, ועם גביית ה"קנס" שלא כדין. ## ד. הנזקים ## 14. לתובעת נגרמה עוגמת נפש רבה, תסכול, בזבוז זמן וטרחה ניכרים כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, לרבות הסתרת מידע, הטעיה, שינוי תנאי שירות ללא הודעה, גביית תשלומים שלא כדין, יחס מזלזל ואיומים. 15. נזקי התובעת נאמדים בסך של 6,000 ₪, סכום המשקף את מכלול הפגיעות שנגרמו לה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת הגילוי בעסקת מכר מרחוק ## 16. הנתבעת הפרה את חובתה לגלות לתובעת את כל הפרטים המהותיים של העסקה, כנדרש בסעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, שכן לא סיפקה מידע מלא וברור אודות תנאי השירות, מחיריו, וזכות הביטול. 17. הנתבעת לא סיפקה לתובעת בכתב, במועד הנדרש, מסמך הכולל את כל פרטי העסקה, ובכך מנעה ממנה את האפשרות לבחון את תנאי ההתקשרות באופן יסודי ומעמיק, כפי שמחייב החוק. 18. אי-הצגת מסמכי התקשרות חתומים על ידי התובעת, והעובדה כי החתימות על המסמכים שהוצגו נחזות כמזויפות, מעידה על כשל מהותי בחובת התיעוד והגילוי של הנתבעת כלפי התובעת. 19. הנתבעת לא יידעה את התובעת באופן ברור ומפורש אודות תנאי ה"קנס" בגין ניתוק מוקדם מהחבילה המוזלת, ובכך הפרה את חובתה לגלות פרטים מהותיים שיש להם השלכה כספית ישירה על הצרכן. 20. הפסיקה קבעה כי חובת הגילוי בעסקאות מכר מרחוק היא רחבה ומהותית, ונועדה להגן על הצרכן מפני הטעיה וניצול פערי מידע, והפרתה על ידי הנתבעת מהווה עילה לפיצוי. ## הטעיה ושידול שלא כדין ## 21. הנתבעת הטעתה את התובעת כאשר שידלה אותה להישאר מנויה על ידי הצעת חבילה מוזלת, מבלי לגלות לה את מלוא התנאים הנלווים, ובפרט את קיומו של "קנס" בגין ניתוק מוקדם. 22. השידול להישאר מנויה, תוך הסתרת פרטים מהותיים, מהווה הטעיה אסורה לפי חוק הגנת הצרכן, שכן הוא גרם לתובעת לקבל החלטה שגויה המבוססת על מידע חלקי ומטעה. 23. הנתבעת ניצלה את תלותה של התובעת במידע המסופק על ידה ואת פערי הכוחות ביניהן, על מנת להבטיח את המשך ההתקשרות, תוך פגיעה באוטונומיה של התובעת ובזכותה לבחירה מושכלת. 24. התנהלות הנתבעת, שכללה הבטחות לניתוק מהיר שלא קוימו בפועל, והצגת מצגי שווא בנוגע לתנאי ההתקשרות, מהווה הטעיה מכוונת שנועדה להשאיר את התובעת כלקוחה בניגוד לרצונה. 25. הגישה המקובלת בפסיקה היא כי הטעיה, גם אם אינה מכוונת, מחייבת את העוסק בפיצוי הצרכן, ובמקרה זה מדובר בהטעיה אקטיבית שנועדה להשיג יתרון בלתי הוגן. ## העלאת מחירים ללא ידיעה והסכמה ## 26. הנתבעת העלתה את מחירי השירותים באופן חד-צדדי, ללא ידיעתה, הסכמתה או אישורה של התובעת, ובניגוד מוחלט לעקרונות של שקיפות והגינות בעסקאות צרכניות. 27. שינוי תנאי המחיר באופן חד-צדדי, ללא הודעה מוקדמת ובאופן שאינו מאפשר לצרכן לבחון את המשמעויות ולהחליט אם להמשיך בהתקשרות, מהווה הפרה יסודית של הסכם השירות. 28. הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת קיבלה הודעה כדין על העלאות המחירים, או כי הסכימה להן, ובכך פעלה בניגוד לחובתה לנהל את ההתקשרות בתום לב ובהגינות. 29. הפסיקה קבעה כי עוסק אינו רשאי לשנות תנאים מהותיים בהסכם, ובפרט תנאי מחיר, ללא הסכמה מפורשת של הצרכן, וכי שינוי כזה מהווה הפרה של ההסכם. 30. התנהלות הנתבעת, שכללה גביית תשלומים גבוהים יותר מהמוסכם, ללא כל בסיס חוזי או חוקי, מהווה עשיית עושר ולא במשפט על חשבון התובעת. ## ניתוק ערוץ ללא הודעה מוקדמת ## 31. הנתבעת ניתקה את ערוץ "פוקס ניוז" מחבילת השירותים של התובעת ללא כל הודעה מוקדמת, ובכך פגעה בזכותה של התובעת לקבל את השירותים עליהם שילמה וציפתה לקבל. 32. ניתוק ערוץ ללא הודעה מוקדמת מהווה הפרה של הסכם השירות, שכן הוא משנה באופן חד-צדדי את מהות השירות המסופק ומפחית את תמורתו לצרכן. 33. תגובת נציגת הנתבעת, לפיה התובעת ממילא אינה דוברת אנגלית, מהווה זלזול בוטה בלקוחה ובזכותה לקבל שירות מלא ותקין, ואינה רלוונטית למהות ההפרה. 34. הנתבעת לא הציגה כל ראיה לכך שהתובעת בחרה שלא לצפות בערוץ האמור, או כי ניתוק הערוץ נעשה בהסכמתה, ובכך נכשלה בהוכחת טענותיה. 35. הפסיקה קבעה כי עוסק חייב לספק את השירותים שהתחייב עליהם, וכי שינוי מהותי בשירות מחייב הודעה מוקדמת והסכמה של הצרכן, דבר שלא נעשה במקרה זה. ## גביית "קנס" ניתוק שלא כדין ## 36. הנתבעת חייבה את התובעת ב"קנס" בסך 400 ₪ בגין ניתוק מוקדם מהחבילה המוזלת, למרות שלא יידעה אותה על תנאי זה בעת השכנוע להישאר מנויה, ובכך גבתה תשלום שלא כדין. 37. תנאי בדבר "קנס" ניתוק מוקדם, שלא הובא לידיעת הצרכן באופן ברור ומפורש בעת ההתקשרות או בעת שינוי תנאי ההתקשרות, אינו מחייב את הצרכן ומהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד. 38. הנתבעת לא הציגה כל מסמך חתום על ידי התובעת המאשר את הסכמתה לתנאי ה"קנס", ובכך נכשלה בהוכחת זכותה לגבות תשלום זה. 39. העובדה שהנתבעת לא צירפה את נספח המבצע לכתב ההגנה, מחזקת את טענת התובעת כי לא קיבלה מידע מלא אודות תנאי ה"קנס" ולא הסכימה לו. 40. נפסק כי תנאי בדבר פיצוי מוסכם, ובכלל זה "קנס" ניתוק, חייב להיות סביר ומידתי, וכי גביית קנס שלא הוסכם עליו מראש ובאופן ברור מהווה הפרה של חובת תום הלב. ## התנהלות בחוסר תום לב ## 41. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מובהק לאורך כל תקופת ההתקשרות, החל מהסתרת מידע בעת ההצטרפות, דרך העלאות מחירים חד-צדדיות, ועד לשידול להישאר מנויה תוך הטעיה וגביית קנס שלא כדין. 42. חוסר תום הלב של הנתבעת בא לידי ביטוי גם בתגובותיה המזלזלות והחוצפניות של נציגיה כלפי התובעת, ובסירובה לספק שירות הוגן ומכבד. 43. הנתבעת ניצלה את מעמדה כחברה גדולה וחזקה מול התובעת, שהיא צרכנית פרטית, על מנת לכפות עליה תנאים בלתי הוגנים ולגבות ממנה תשלומים שלא כדין. 44. הפסיקה קבעה כי חובת תום הלב חלה על כל שלבי ההתקשרות החוזית, לרבות משא ומתן, כריתת חוזה וביצועו, והפרתה על ידי הנתבעת מצדיקה פיצוי. 45. התנהלות הנתבעת, שכללה איומים וניסיונות להשתיק את התובעת, מהווה דוגמה מובהקת לחוסר תום לב קיצוני ופגיעה בזכויות הצרכן. ## הפרת חובת הזהירות ## 46. הנתבעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כספקית שירותים, בכך שלא דאגה לספק לתובעת מידע מלא, מדויק וברור אודות תנאי השירות והמחירים, ובכך גרמה לה נזקים. 47. הנתבעת לא נקטה באמצעים סבירים על מנת לוודא שהתובעת מבינה את כל תנאי ההתקשרות, ובפרט את המשמעויות הכספיות של העסקאות השונות, ובכך התרשלה. 48. אי-הקפדה על תיעוד נאות של הסכמות הלקוחות, ובפרט אי-החתמתם על מסמכים מהותיים, מהווה רשלנות מצד הנתבעת שגרמה לתובעת נזקים. 49. הנתבעת התרשלה בפיקוח על נציגיה, אשר פעלו באופן מטעה ומזלזל כלפי התובעת, ובכך אפשרה את הפגיעה בזכויותיה. 50. נפסק כי ספק שירותים חב חובת זהירות כלפי לקוחותיו, ועליו לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת למנוע נזקים, והפרת חובה זו מצדיקה הטלת אחריות בנזיקין. ## עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה ## 51. התובעת חוותה עוגמת נפש רבה, תסכול ומתח נפשי כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, לרבות הצורך להתמודד עם העלאות מחירים בלתי מוסכמות, ניתוק ערוצים, גביית קנסות שלא כדין ויחס מזלזל. 52. הפגיעה בזכותה של התובעת לקבל שירות הוגן ושקוף, והצורך להיאבק על זכויותיה מול חברה גדולה, גרמו לה סבל רב ופגיעה באוטונומיה שלה כצרכנית. 53. הנתבעת פעלה באופן שפגע באמון התובעת בה, וגרם לה תחושת חוסר אונים מול כוחה של החברה, דבר המצדיק פיצוי בגין עוגמת נפש. 54. הפסיקה מכירה בזכותו של צרכן לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו כתוצאה מהפרת חובות של עוסק, ובמיוחד במקרים של הטעיה, חוסר תום לב וזלזול. 55. סכום הפיצוי המבוקש בגין עוגמת נפש, בסך 6,000 ₪, הינו סביר ומידתי בנסיבות העניין, ומשקף את חומרת הפגיעה בתובעת ואת משך הזמן בו נמשכה ההתנהלות הפוגענית. ## אחריות שילוחית למעשי נציגים ## 56. הנתבעת אחראית באופן שילוחי למעשיהם ומחדליהם של נציגיה וסוכניה, אשר פעלו מטעמה ובמסגרת תפקידם, ובכלל זה להטעיות, להסתרת מידע ולגביית תשלומים שלא כדין. 57. מעשי נציגי הנתבעת, לרבות מילוי טפסי התקשרות בחתימות מזויפות, שידול תוך הטעיה ותגובות מזלזלות, מחייבים את הנתבעת באחריות מלאה. 58. הנתבעת לא הוכיחה כי נקטה באמצעים סבירים על מנת למנוע את התנהלותם הפסולה של נציגיה, ובכך כשלה בחובת הפיקוח המוטלת עליה. 59. נפסק כי מעסיק אחראי למעשי עובדיו שנעשו תוך כדי ועקב עבודתם, וכי אחריות זו חלה גם על חברות המספקות שירותים באמצעות סוכנים ונציגים. 60. התנהלות הנתבעת, שכללה אי-בדיקת טפסי התקשרות ואי-הקפדה על נהלי עבודה תקינים, מעידה על רשלנות מערכתית המצדיקה הטלת אחריות שילוחית. ## הפרת חוק הגנת הצרכן ## 61. הנתבעת הפרה הוראות מהותיות בחוק הגנת הצרכן, לרבות סעיף 2 (הטעיה), סעיף 3 (ניצול מצוקה), סעיף 4 (עושק), וסעיף 14ג (עסקת מכר מרחוק), ובכך פגעה בזכויותיה הבסיסיות של התובעת כצרכנית. 62. אי-גילוי פרטים מהותיים, הטעיה אקטיבית וגביית תשלומים שלא כדין, מהווים הפרות בוטות של עקרונות היסוד של חוק הגנת הצרכן, שנועדו להגן על הצרכן החלש. 63. הנתבעת פעלה בניגוד למטרת חוק הגנת הצרכן, שהיא להבטיח שקיפות, הגינות והגנה על הצרכן מפני ניצול, ובכך פגעה באינטרס הציבורי. 64. הפסיקה קבעה כי הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן מקנה לצרכן זכות לפיצוי, ובמקרים מסוימים אף לפיצוי לדוגמה, על מנת להרתיע עוסקים מהתנהלות דומה. 65. התנהלות הנתבעת, שכללה דפוס פעולה שיטתי של הסתרת מידע והטעיה, מצדיקה הטלת אחריות מכוח חוק הגנת הצרכן וחיובה בפיצוי התובעת. ## תנאים מקפחים בחוזה אחיד ## 66. תנאי ה"קנס" בגין ניתוק מוקדם, שלא הובא לידיעת התובעת באופן ברור ומפורש, מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, שכן הוא יוצר יתרון בלתי הוגן לנתבעת על חשבון התובעת. 67. הנתבעת ניסחה את תנאי ההתקשרות באופן עמום ומסורבל, ובכך מנעה מהתובעת להבין את מלוא המשמעויות וההתחייבויות הכספיות, דבר המהווה תנאי מקפח. 68. אי-צירוף מחירון עדכני לנספחי המבצע, והשארת קביעת המחיר העתידי לשיקול דעתה הבלעדי של הנתבעת, מהווה תנאי מקפח המאפשר לנתבעת לשנות את תנאי העסקה באופן חד-צדדי. 69. הפסיקה קבעה כי תנאים בחוזה אחיד המקנים לעוסק זכות לשנות מחירים או שירותים באופן חד-צדדי, או המטילים על הצרכן חיובים בלתי סבירים, הינם תנאים מקפחים הניתנים לביטול. 70. התנהלות הנתבעת, שכללה הסתמכות על תנאים עמומים ומקפחים, מהווה ניסיון להתנער מאחריותה ולפגוע בזכויות הצרכן, ועל כן יש לבטל את התנאים המקפחים. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא לפסק דין:## טענות הצדדים 1. על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 10.5.07, התובעת הצטרפה לשירותיה של הנתבעת בשנת 2001. לטענת התובעת, בעת ההצטרפות היא לא קיבלה מידע מלא על שירותי הנתבעת והתנאים לקבלת השירותים. 2. בחודש נובמבר 2006 ביקשה התובעת להתנתק משירותיה של הנתבעת. לטענתה, הדבר נבע מכך שהנתבעת העלתה כל פעם את המחירים ללא ידיעתה. התובעת טוענת, שלאחר שכנוע מצד הנתבעת וקבלת חבילה מוזלת, הסכימה שלא להתנתק, אך לא יידעו אותה באותו מועד שאם בכל זאת תרצה להתנתק - תחוייב ב"קנס" בסכום של 400 ₪. עוד טוענת התובעת, שבמסגרת החבילה שעליה היתה מנויה היה כלול ערוץ של "פוקס ניוז", אך הנתבעת נתקה אותו ללא כל הודעה מוקדמת, ומששאלה התובעת בענין זה - ענתה נציגת הנתבעת בחוצפה שהתובעת ממילא אינה דוברת אנגלית. 3. הואיל והתובעת לא היתה מרוצה מהשירות של הנתבעת, התקשרה לנתבעת בטלפון ביום 10.2.07 וביקשה להתנתק. לטענתה, על אף שהובטח לה שהניתוק יבוצע תוך 72 שעות, בפועל בוצע הניתוק רק באמצע מרץ 2007 והתובעת חוייבה ב"קנס". התובעת טוענת כי הוסבר לה שהדבר נבע מכך שהיתה מנויה על חבילה מוזלת למשך שנה וביקשה להתנתק לפני תום השנה, אך איש לא יידע אותה על כך בעת שנציגת הנתבעת שיכנעה את התובעת, בנובמבר 2006, שלא להתנתק. 4. התובעת טוענת שלא חתמה על שום מסמך, אך נאמר לה על ידי נציגת הנתבעת כי אין צורך בחתימה הואיל והתובעת נתנה את הסכמתה בעל פה. 5. התובעת דורשת סכום של 6,000 ₪ בשל עוגמת הנפש שנגרמה לה, על מידע שהוסתר ממנה, על הטעיה ושקרים, על שידול להישאר כמנויה של הנתבעת תמורת ביטול הקנס, על תשובות שהנתבעת "שלפה מהכובע" על מנת להשתיק את התובעת כלקוחה, וכן על איומים וזלזול בה. התובעת מציינת בכתב התביעה: "אני מודעת לכך שחברת YES הינה חברה גדולה וחזקה ואני האדם הפשוט והחלש העומד מולם היום רק רוצה שהצדק יצא לאור". 6. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, התובעת הצטרפה לשירותיה ביום 26.7.01 במסגרת תנאי מבצע ללקוחות חדשים, וזאת לאחר שהובאו לידיעת התובעת כל פרטי ההתקשרות באמצעות טופס בקשת ההתקשרות והסכם ההתקשרות (להלן - ההתקשרות הראשונה). באוקטובר 2001 ביקשה התובעת להתנתק משירותי הנתבעת, וכך היה. ביום 21.2.02 הצטרפה התובעת בשנית לשירותי הנתבעת, וגם זאת לאחר שהובאו לידיעתה כל פרטי ההתקשרות (להלן - ההתקשרות השניה). מסמכי ההתקשרות הראשונה והשניה צורפו לכתב ההגנה. 7. הנתבעת טוענת כי בחודש נובמבר 2006 ביקשה התובעת להתנתק משירותי הנתבעת וכך היה. ביום 26.11.06 חזרה בה התובעת מבקשת הניתוק, ובחרה להצטרף למבצע למשך 12 חודשים. נספח המבצע נשלח בדואר לכתובת מגוריה של התובעת. עוד נטען, שבמסגרת השיחה שבה הצטרפה התובעת למבצע היא עודכנה בדבר "הקנס" בשל ניתוק לפני תום תקופת המבצע. יצויין, כי הנספח האמור לא צורף לכתב ההגנה. 8. לענין ניתוק התובעת מערוץ "פוקס ניוז" טוענת הנתבעת, כי החל בשנת 2004 בחרה התובעת שלא לצפות בערוץ האמור במסגרת המבצעים אליהם הצטרפה. הנתבעת טוענת שהתובעת היתה יכולה לבחור את הערוץ במסגרת בחירת החבילות לצפייה בהתאם לתנאי המבצעים השונים שהוצעו לה. לא צורפה כל ראיה בדבר שיחה טלפונית של התובעת לנתבעת משנת 2004 בענין זה. 9. לענין בקשת הניתוק של התובעת בפברואר 2007 טוענת הנתבעת, כי הבקשה היתה טלפונית והובהר לתובעת שחשבונה יחוייב ב"קנס". כמו כן, הושארה לתובעת הודעה טלפונית בדבר תיאום מועד לאיסוף ציוד הקצה. עוד נטען, כי ביום 21.2.07 ביקשה התובעת להתנתק משירותי הנתבעת גם באמצעות טופס בקשת ניתוק של חברת "הוט", שבו צויין כי התובעת מצטרפת לשירותי חברת "הוט" ביום 22.2.07. לאור זאת, שירותי הצפיה במנוי לרבות החיוב בגינם הופסקו על ידי הנתבעת ביום 23.2.07. 10. לענין טענות התובעת בדבר איומים טוענת הנתבעת, כי בחודש מרץ 2007 ביטלה התובעת את ההרשאה לחיוב החשבון, בניגוד להוראות ההסכם, ועל כן פנו אליה נציגי הנתבעת לצורך הסדרת התשלום בגין חודש פברואר 2007 וגביית "הקנס". הואיל והתובעת עמדה על סירובה לשלם - נשלח אליה ביום 30.4.07 מכתב התראה. 11. הנתבעת טוענת כי נסיונה של התובעת להתעשר על חשבון הנתבעת חרג מגבולות הטעם הטוב ו"הדגיש את הסיאה", ועל כן דורשת לסלק את התביעה על הסף. השתלשלות ההליכים המשפטיים 12. בדיון שהתקיים בפני ביום 4.11.07 טענה התובעת שהנספחים שצורפו לכתב ההגנה ושבהם מצויה, כביכול, חתימתה הינם מזוייפים, הוגשה תלונה למשטרה, והתיק מצוי בבירור בפרקליטות. ביום 3.1.08 הודיעה התובעת כי הפרקליטות החליטה לסגור את התיק. כתוצאה מכך נקבע מועד חדש לדיון בתביעה. 13. לדיון שנקבע ליום 6.7.08 לא התייצבה הנתבעת וניתן פסק דין נגדה על ידי כב' השופט בר-עם. פסק הדין בוטל ביום 14.7.08, והמשך הדיון נקבע בפני ליום 18.1.09. 14. בדיון שהתקיים בפני ביום 18.1.09 הבהירה נציגת הנתבעת כיצד נעשית ההתקשרות בין הנתבעת ללקוח: "במועד ההתקשרות הראשוני כשמגיע נציג לבית הלקוח לחבר אותו לכבלים או באמצעות מכירה טלפונית, הנציג מחתים את הלקוחות על טופס שהוא שולח להם בפקס' והם חייבים להחזיר את הטופס חתום בפקס ואם אין להם פקס' הם שולחים בדואר. אם הם לא שלחו - אי אפשר לחבר אותם..." (פרוטוקול עמ' 1 שורות 19 - 22) נציגת הנתבעת הבהירה, כי לאחר ההתקשרות הראשונית עליה חותם הלקוח, כל העסקאות שעושה הלקוח בהמשך הן באמצעות הטלפון, דהייני מדובר בעסקת מכר מרחוק (פרוטוקול עמ' 2 שורות 25 - 26). 15. התובעת חזרה במהלך הדיון על טענתה כי החתימות שמופיעות על גבי הנספחים שצורפו לכתב ההגנה לענין ההתקשרות הראשונה וההתקשרות השניה, אינן חתימותיה (פרוטוקול עמ' 2 שורות 13 - 14). דיון 16. סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 (להלן - חוק הגנת הצרכן) דן בנושא "עסקת מכר מרחוק". "עסקת מכר מרחוק" מוגדרת: "התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה". "שיווק מרחוק" מוגדר: "פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים". על פי סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, בשיווק מרחוק קיימת חובה לגלות לצרכן את כל הפרטים המהותיים של העסקה, לרבות פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה. כמו כן, על העוסק לספק לצרכן בכתב , לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל את כל פרטי העסקה. על פי סעיף 14ג(ג) לחוק, הצרכן רשאי לבטל בכתב את העסקה בתוך 14 ימים מיום עשית העסקה. 17. עיון בנספחים שצורפו לכתב ההגנה ואשר מתייחסים, כביכול, להתקשרות הראשונה ולהתקשרות השניה בין הצדדים מעלה מספר תמיהות כפי שיפורט להלן. אשר להתקשרות הראשונה מיום 11.6.01 (נספחים א' ו - ב') 18. מבלי להתייחס לגודל האותיות ולמלל הרב שבהסכם ההתקשרות, אשר צרכן "מן השורה" בוודאי יתקשה להבין את תוכנו ואת התנאים המפורטים בו, בטופס בקשת ההצטרפות (נספח א') מופיע אישור הלקוח כדלקמן: "אני מאשר בזאת כי ידועים לי כל פרטי ההתקשרות עם YES וכן כל פרטי השירותים אותם בחרתי. בחתימתי להלן אני מאשר את ההתקשרות עם YES על פי הסכם ההתקשרות המצורף בזה ומהווה חלק בלתי נפרד מהתקשרותי זאת". דא עקא, שגם מבלי להזדקק לחוות דעת גרפולוגית ניתן לראות בנספח א', שמולא בכתב ידו של נציג הנתבעת הרצל מנחם, שגם השם "אבלין לוי" אשר מופיע במקום שבו על הלקוח לחתום - מולא בכתב ידו של הסוכן. מכאן, שההתקשרות הראשונה לא אושרה פורמלית על ידי התובעת, וספק רב אם במהלך ההתקשרות קיבלה התובעת מאת הסוכן את כל המידע הנדרש לפי סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן. ההתקשרות השניה מיום 17.2.02 (נספחים ג' ו - ד') 19. במקרה זה הסוכן היה שי בר ניסים. גם כאן מולא הטופס בכתב ידו של הסוכן, כאשר חתימת הלקוח נחזית בכלל לחתימתו של הסוכן עצמו. מכל מקום, החתימה כאן שונה לחלוטין מן "החתימה" שבטופס ההתקשרות הראשונה, ולכן אני קובעת שגם התקשרות זו לא אושרה פורמלית על ידי התובעת, וספק אם במהלכה ניתן לה כל המידע הנדרש על פי חוק הגנת הצרכן. 20. זאת ועוד, לטופס צורף "נספח מבצע IDH" ובו הסברים להצטרפות הטלפונית למבצע IDH. לא ברור הקשר בין מסמך זה לבין החלק "פרטי המבצע" שבטופס הבקשה (נספח ג'), שכאמור אינו חתום עלי ידי התובעת, ובו כתוב: "במהלך 3 חודשים ראשונים תצפה במסלול UNLIMITED במחיר 129 ₪ לחודש". לא נאמר בטופס מה מהותו של אותו מסלול, שעליו פניו נחזה כמסלול בלתי מוגבל שכולל את כל הערוצים, וגם לא נאמר בטופס הבקשה מה קורה לאחר תום שלושת החודשים. מאידך, "בנספח מבצע IDH" נאמר בסעיף 1(ה): "עם תום תקופת המבצע נמשיך לשדר לך את החבילות והערוצים בהם תצפה באותה עת ואתה תשלם את מחירם כפי שזה ייקבע במחירון החברה מעת לעת". אין צריך לומר שלא צורף לנספח מחירון של הנתבעת. בסעיף 2 (ד), ללא כל הדגשה, נאמר: "תהא זכאי להטבות המפורטות לעיל רק אם תישאר מנוי על מבצע זה למשך שנים עשר (12) חודשים לפחות. אם תתנתק ממבצע זה, מכל סיבה שהיא במועד הקצר משנים עשר חודשים מיום הצטרפותך תחוייב בתשלום בסך 100 ₪ בגין כל חודש או חלק ממנו שבו היית מנוי על המבצע, עד לסך של 399 ₪..." כפי שנאמר לעיל, לקוח "מן השורה" יתקשה מאוד להתמצא "בנבכי" טפסי ההתקשרות וההתחייבויות הכספיות שהוא נוטל על עצמו. 21. לאור כל האמור לעיל, נראה שגם אם בהסכם ההתקשרות מופיעים כל הפרטים שיש בהם כדי ל"כסות" את הנתבעת לענין חובותיה בעסקת מכר מרחוק לפי החוק - עדיין אין בהתנהלות נציגיה כלפי הלקוחות כדי להבטיח התקשרות הוגנת, דהיינו שהלקוח מבין את כל תנאי ההתקשרות, ובמיוחד את המשמעות הכספית של העסקה. טוב תעשה הנתבעת אם תערוך "בדק בית" רציני בקשר לאופן ההתקשרות בינה לבין הלקוחות, באמצעות סוכנים מטעמה, וזאת בין אם מדובר בעסקת מכר מרחוק על פי סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, ובין אם מדובר בעסקה רגילה, כאשר הסוכן מתייצב בבית הלקוח ומבצע את ההתקשרות עמו פנים אל פנים. כמו כן, במסגרת "בדק הבית" האמור, מוצע שהנתבעת תערוך בדיקה לגבי התקשרויות טלפוניות של לקוחות שמבקשים לשנות שירותים שונים. גם כאן מוצע לגבות בקשות כאלה במסמכים, או כל דרך אחרת שתבטיח התקשרות הוגנת עם הלקוח. 22. לאור כל האמור לעיל, נראה שהתובעת זכאית לפיצוי בשל עוגמת הנפש שנגרמה לה במהלך התקשרותה עם הנתבעת בתקופה שבין שנת 2001 ועד להתנתקות משירותיה בשנת 2007. נראה שבנסיבות הענין, יהא זה ראוי והוגן לפצות את התובעת על כל התקופה האמורה בסכום של 2,000 ₪. 23. על כן, התביעה מתקבלת באופן חלקי. הנתבעת תשלם את הסכום של 2,000 ₪ תוך 30 ימים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (10.5.07) ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ₪. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 ימים. כתב תביעהמסמכיםטלויזיהלקוחות