דוגמא לכתב תביעה נגד חברת החזרי מס

##דוגמא לכתב תביעה## ## סוג התביעה: ## ___ ## הסעד המבוקש: ## ___ ## אגרה: ## ___ ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## ____[לא] ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעים, מר _________ ת.ז. _________ וגב' _________ ת.ז. _________, הינם בני זוג המתגוררים ב_________ והתקשרו עם הנתבעת לצורך בדיקת זכאותם להחזרי מס. 2. הנתבעת, "החזרי מס ______ בע"מ" ח.פ. _________, הינה חברה פרטית העוסקת במתן שירותי בדיקת תיקי מס הכנסה במטרה להביא להחזרי מס ששולמו ביתר, וזאת בתמורה לדמי פתיחת תיק ועמלה מתוך סכום ההחזר. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש להורות לנתבעת להשיב לתובעים את דמי פתיחת התיק בסך 500 ₪ ששולמו לה על ידם. 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בפיצוי התובעים בגין עוגמת נפש שנגרמה להם עקב התנהלותה הרשלנית והמטעה, בסכום שלא יפחת מ-5,000 ₪. 5. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנתבעת חייבת לשלם כל חוב עתידי למס הכנסה שיתגלה כתוצאה מבדיקות שערכה הנתבעת בתיקי התובעים, וזאת ככל שיופנה לתובעים דרישת תשלום בגין חוב כאמור. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. ביום _________ התקשרו התובעים עם הנתבעת וחתמו על "ייפוי כוח לטיפול בהחזרי מס ותשלום עמלה", במסגרתו ייפו את כוחה של הנתבעת לבדוק את זכאותם להחזרי מס. 7. במסגרת ההתקשרות, שילמו התובעים לנתבעת דמי פתיחת תיק בסך 500 ₪, והתחייבו לשלם עמלה בשיעור 25% מסכום החזרי המס שיתקבלו. 8. לאחר חתימת ההסכם ותשלום דמי פתיחת התיק, המתינו התובעים תקופה ארוכה, במהלכה קיבלו דיווחים סותרים מהנתבעת אודות זכאותם להחזרי מס, אשר נעו בין סכומים של 7,000 ₪, 3,000 ₪ ו-1,000 ₪, ועד להודעה כי לא רק שאינם זכאים להחזר, אלא שקיים להם חוב למס הכנסה בסך של כ-1,800 ₪. 9. עילת התביעה נולדה עם גילוי העובדה כי הנתבעת לא רק שלא הצליחה להביא להחזרי מס, אלא אף חשפה את התובעים לסיכון של חוב מס הכנסה, וזאת בניגוד למצגים וההתחייבויות שניתנו על ידה. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 10. סמכותו העניינית של כבוד בית המשפט נגזרת מסכום התביעה, אשר אינו עולה על הסכום הקבוע בחוק לסמכותו של בית משפט השלום. 11. סמכותו המקומית של כבוד בית המשפט נובעת ממקום מגוריהם של התובעים, וכן ממקום התקשרותם עם הנתבעת, אשר נמצאים בתחום שיפוטו של כבוד בית המשפט. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת הסכם והתחייבויות ## 12. הנתבעת הפרה באופן יסודי את ההסכם שנחתם עם התובעים, בכך שלא עמדה בהתחייבותה להביא להחזרי מס, ואף יצרה מצג שווא כאילו התובעים זכאים להחזרים, תוך שהיא משנה את גרסתה מספר פעמים, ובכך גרמה לתובעים נזק ועוגמת נפש. 13. הנתבעת התחייבה לספק שירות מקצועי ויעיל, אך בפועל התנהלותה הייתה רשלנית ובלתי מקצועית, שכן לא רק שלא השיגה את המטרה שלשמה נשכרה – קבלת החזרי מס – אלא אף חשפה את התובעים לחוב מס הכנסה שלא היה מתגלה אלמלא פעולותיה. 14. התובעים הסתמכו על הבטחות הנתבעת כי תפעל למיצוי זכויותיהם להחזרי מס, ושילמו דמי פתיחת תיק מתוך ציפייה סבירה לקבלת שירות הולם, אך הנתבעת לא עמדה בציפיות אלו והפרה את חובת הנאמנות והזהירות כלפיהם. 15. הנתבעת לא פעלה בשקידה ראויה ובזמן סביר, שכן חלפה תקופה ארוכה מאז ההתקשרות ועד לקבלת התוצאות הסופיות, אשר היו שליליות לחלוטין, ובכך גרמה לתובעים להמתנה ממושכת ולחוסר וודאות מיותר. 16. התנהלות הנתבעת, שכללה דיווחים סותרים ושינוי גרסאות תכוף לגבי סכומי ההחזרים, מהווה הפרה של חובת הגילוי הנאות והשקיפות כלפי לקוחותיה, ופוגעת באמון שניתן בה על ידי התובעים. ## רשלנות מקצועית ## 17. הנתבעת התרשלה במילוי תפקידה כחברה מקצועית העוסקת בהחזרי מס, בכך שלא ביצעה בדיקה יסודית ומקיפה של תיקי התובעים בטרם התחייבה להביא להחזרי מס, ובכך יצרה מצג שווא של זכאות להחזרים. 18. רשלנות הנתבעת באה לידי ביטוי בכך שלא זיהתה מראש את העובדה שהתובעים כבר פעלו באופן עצמאי לקבלת החזרים, או שהיו קיימים חובות מס, ובכך גרמה לתובעים לשלם דמי פתיחת תיק לחינם ולבזבז זמן יקר. 19. הנתבעת לא נקטה באמצעי זהירות סבירים הנדרשים מחברה מקצועית בתחומה, ולא וידאה את מלוא הפרטים הרלוונטיים מול רשויות המס בטרם יצרה ציפיות שווא אצל התובעים לגבי החזרי מס. 20. התנהלות הנתבעת, שהובילה לגילוי חוב מס הכנסה שלא היה מתגלה אלמלא פעולותיה, מהווה רשלנות חמורה, שכן היא חשפה את התובעים לסיכון כלכלי שלא היו מודעים לו ולא הסכימו לו. 21. הנתבעת לא פעלה בהתאם לסטנדרטים המקובלים של זהירות ומקצועיות הנדרשים מחברה העוסקת בתחום רגיש כמו מיסוי, ובכך גרמה לתובעים נזק ישיר ועקיף, לרבות עוגמת נפש רבה. ## הטעיה ומצגי שווא ## 22. הנתבעת הציגה בפני התובעים מצגי שווא לפיהם הם זכאים להחזרי מס משמעותיים, ובכך הניעה אותם להתקשר עמה ולשלם דמי פתיחת תיק, למרות שבפועל לא הייתה כל זכאות כזו, ואף התגלה חוב. 23. הדיווחים הסותרים והמשתנים של הנתבעת לגבי סכומי ההחזרים, אשר נעו מסכומים גבוהים ועד לאפס ואף לחוב, מהווים הטעיה מכוונת או רשלנית, שנועדה להשאיר את התובעים קשורים אליה. 24. הנתבעת לא גילתה לתובעים את מלוא הסיכונים הכרוכים בבדיקת תיקי המס, ובפרט את הסיכון לגילוי חובות מס, ובכך הפרה את חובת הגילוי הנאות והשקיפות הנדרשת ביחסי אמון. 25. התובעים הסתמכו בתום לב על מצגי הנתבעת ועל הבטחותיה, ופעלו על פיהם, ועל כן יש לראות בהתנהלות הנתבעת כהטעיה שהובילה להתקשרות בהסכם פגום. 26. הנתבעת ניצלה את חוסר הידע של התובעים בתחום המיסוי על מנת להציג בפניהם תמונה ורודה ושגויה לגבי זכאותם להחזרי מס, ובכך גרמה להם נזק כלכלי ונפשי. ## עוגמת נפש ## 27. התנהלות הנתבעת, שכללה הבטחות שווא, דיווחים סותרים, והמתנה ממושכת ללא תוצאות חיוביות, גרמה לתובעים עוגמת נפש רבה, תסכול ואכזבה עמוקה. 28. העובדה שהתובעים שילמו דמי פתיחת תיק מתוך ציפייה לקבלת החזרים, ובסופו של דבר לא רק שלא קיבלו דבר אלא אף נחשפו לחוב, גרמה להם תחושת ניצול וחוסר אונים. 29. חוסר הוודאות והמתח הנפשי שנגרמו לתובעים עקב התנהלות הנתבעת, ובפרט החשש מפני דרישת תשלום חוב מס הכנסה, מצדיקים פסיקת פיצוי משמעותי בגין עוגמת נפש. 30. התובעים נאלצו להשקיע זמן ומאמץ רבים במעקב אחר הטיפול של הנתבעת, ובבירורים חוזרים ונשנים, דבר שהוסיף לנטל ולעוגמת הנפש שנגרמו להם. 31. הפגיעה באמון של התובעים במערכת ובחברות המציעות שירותים דומים, כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, מהווה נזק בלתי ממוני המצדיק פיצוי הולם. ## השבת דמי פתיחת תיק ## 32. דמי פתיחת התיק ששולמו לנתבעת בסך 500 ₪ שולמו בתמורה לשירות מקצועי ויעיל שיוביל להחזרי מס, אך שירות כזה לא סופק, ועל כן יש להורות על השבתם המלאה. 33. מאחר שהנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה ולא הצליחה להביא להחזרי מס, הרי שהתמורה ששולמה לה עבור שירותיה אינה מוצדקת, ויש להחזירה לתובעים. 34. הנתבעת לא הוכיחה כי ביצעה פעולות מהותיות ומועילות שהצדיקו את גביית דמי פתיחת התיק, ובפרט לאור העובדה שהתוצאה הסופית הייתה שלילית עבור התובעים. 35. תשלום דמי פתיחת התיק היה מותנה, במשתמע, בהצלחת הנתבעת להביא להחזרי מס, או לפחות בביצוע בדיקה יסודית שתמנע נזקים, תנאים שלא התקיימו. 36. השבת דמי פתיחת התיק מהווה סעד צודק והוגן, שכן התובעים לא קיבלו כל תמורה ממשית עבור הסכום ששילמו, ואף נגרמו להם נזקים נוספים. ## חובת הנתבעת לשלם חוב מס הכנסה ## 37. הנתבעת, בפעולותיה לבדיקת תיקי המס של התובעים, היא זו שחשפה חוב מס הכנסה שלא היה ידוע לתובעים ולא היה מתגלה אלמלא התערבותה. 38. הנתבעת התחייבה, במשתמע או במפורש, שלא תגיש את התיק לרשויות המס אם יתגלה שאין זכאות להחזר ו/או קיים חוב, ועל כן עליה לשאת בתוצאות הפרת התחייבות זו. 39. אין זה סביר או צודק שהתובעים יישאו בחוב שנוצר או התגלה כתוצאה מפעולותיה הרשלניות של הנתבעת, אשר לא פעלה בשקיפות מלאה ובזהירות הנדרשת. 40. ככל שיופנה לתובעים דרישת תשלום בגין חוב מס הכנסה, יש לחייב את הנתבעת לשלם חוב זה, שכן הוא תוצאה ישירה של התנהלותה ופעולותיה. 41. חיוב הנתבעת בתשלום החוב ימנע מצב אבסורדי בו התובעים נפגעים פעמיים – פעם אחת באי קבלת החזרים, ופעם שנייה בחשיפה לחוב שלא היה קיים עבורם קודם לכן. ## חוסר תום לב ## 42. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מובהק לאורך כל ההתקשרות, בכך שהציגה מצגי שווא, הסתירה מידע מהותי, ושינתה את גרסאותיה באופן תדיר, ובכך פגעה באמון התובעים. 43. חוסר תום הלב של הנתבעת בא לידי ביטוי גם בטענתה כי התובעים לא גילו את מלוא האינפורמציה, בעוד שהיא עצמה לא ביצעה בדיקה יסודית ומקיפה בטרם ההתקשרות. 44. הנתבעת ניצלה את פערי המידע והידע בינה לבין התובעים על מנת להחתים אותם על הסכם שאינו מגן על האינטרסים שלהם, ובכך פעלה בניגוד לעקרונות תום הלב וההגינות. 45. התנהלות הנתבעת, שכללה גביית דמי פתיחת תיק ללא מתן תמורה הולמת, וזאת תוך יצירת ציפיות שווא, מהווה חוסר תום לב מובהק בניהול משא ומתן ובקיום הסכם. 46. הפסיקה קבעה כי חובת תום הלב חלה על כל שלבי ההתקשרות, לרבות שלב המשא ומתן, והנתבעת הפרה חובה זו באופן בוטה, דבר המצדיק את קבלת התביעה. ## הפרת חובת גילוי ## 47. הנתבעת הפרה את חובת הגילוי הנאות כלפי התובעים, בכך שלא גילתה להם מראש את הסיכונים הכרוכים בבדיקת תיקי המס, ובפרט את האפשרות לגילוי חובות מס. 48. הנתבעת לא גילתה לתובעים את העובדה כי כבר פעלו באופן עצמאי לקבלת החזרים, או כי קיימים נתונים אחרים שימנעו קבלת החזרים, ובכך מנעה מהם לקבל החלטה מושכלת. 49. חובת הגילוי חלה על הנתבעת כחברה מקצועית, והיא הייתה צריכה לוודא את מלוא הפרטים הרלוונטיים בטרם התקשרה עם התובעים, ולא להסתמך על מידע חלקי. 50. אי-גילוי המידע המהותי על ידי הנתבעת, ובפרט לגבי הסיכויים האמיתיים לקבלת החזרים והסיכונים הכרוכים בבדיקה, מהווה הפרה של חובתה המקצועית והחוקית. 51. התובעים לא היו מודעים למורכבות התיק ולסיכונים, והיו תלויים במידע שסופק להם על ידי הנתבעת, אשר בחרה שלא לגלות את מלוא התמונה, ובכך פגעה בהם. ## עשיית עושר ולא במשפט ## 52. הנתבעת התעשרה שלא כדין על חשבון התובעים, בכך שגבתה מהם דמי פתיחת תיק בסך 500 ₪, מבלי שסיפקה להם תמורה הולמת או שירות שהוביל לתוצאה חיובית. 53. קבלת דמי פתיחת התיק על ידי הנתבעת, כאשר בפועל לא הושגו החזרי מס ואף התגלה חוב, מהווה עשיית עושר ולא במשפט, ועל כן יש להורות על השבת הסכום. 54. הנתבעת לא הוכיחה כי השקיעה מאמצים סבירים או כי פעולותיה היו יעילות ומועילות, ועל כן אין הצדקה חוקית או מוסרית להחזקת דמי פתיחת התיק. 55. התובעים שילמו את הסכום מתוך ציפייה לגיטימית לקבלת שירות שיניב רווח, אך בפועל נגרם להם נזק, ועל כן יש להשיב להם את הסכום ששולם. 56. הפסיקה קבעה כי כאשר צד מקבל תמורה ללא מתן שירות או תמורה נגדית הולמת, יש להורות על השבת הכספים מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. ## אחריות שילוחית ## 57. הנתבעת אחראית למעשיהם ומחדליהם של נציגיה ועובדיה, אשר פעלו מטעמה ובשמה בעת ההתקשרות עם התובעים ובמהלך הטיפול בתיקם. 58. המצגים וההבטחות שניתנו לתובעים על ידי נציגי הנתבעת מחייבים את הנתבעת, ועל כן היא נושאת באחריות מלאה לכל נזק שנגרם כתוצאה מהם. 59. הנתבעת לא פיקחה כראוי על פעולות נציגיה, ולא וידאה כי הם פועלים בהתאם למדיניות החברה ולחובות המקצועיות והחוקיות, ובכך תרמה לנזק שנגרם. 60. ככל שטענות הנתבעת לגבי אי-גילוי מידע על ידי התובעים נכונות, הרי שהיה על נציגיה לוודא את מלוא הפרטים בטרם ההתקשרות, ואי-עשייה זו נופלת תחת אחריותה השילוחית של הנתבעת. 61. הנתבעת אינה יכולה להתנער מאחריותה למעשי נציגיה, שכן הם פעלו במסגרת הרשאתם ובשם החברה, ועל כן יש לחייבה בגין נזקיהם של התובעים. ## הפרת חובת זהירות ## 62. הנתבעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כחברה מקצועית, בכך שלא נקטה באמצעים סבירים למניעת נזקים לתובעים, ובפרט לגילוי חוב מס הכנסה. 63. חובת הזהירות מחייבת את הנתבעת לבצע בדיקה יסודית ומקיפה של תיקי המס, וליידע את התובעים על כל סיכון אפשרי, דבר שלא נעשה במקרה זה. 64. הנתבעת הייתה צריכה לצפות כי התנהלותה הרשלנית, ובפרט אי-בדיקה יסודית של התיק, עלולה להוביל לגילוי חובות מס ולגרום נזק לתובעים. 65. אי-הצגת מסמכים רלוונטיים או אי-ביצוע בדיקות מקדימות מספקות על ידי הנתבעת, מהווה הפרה של חובת הזהירות המקצועית שלה. 66. הפסיקה קבעה כי חובת הזהירות חלה על כל בעל מקצוע, ובפרט על חברות העוסקות בתחום רגיש כמו מיסוי, ועל כן יש לחייב את הנתבעת בגין הפרתה. ## נזקים ## 67. לתובעים נגרמו נזקים ישירים בדמות דמי פתיחת התיק בסך 500 ₪ ששולמו לחינם, וכן נזקים עקיפים בדמות עוגמת נפש רבה ותסכול. 68. הנזק הפוטנציאלי של חוב מס הכנסה, שעלול להיות מוטל על התובעים כתוצאה מפעולות הנתבעת, מהווה נזק ממשי שיש לחייב את הנתבעת לשאת בו. 69. התובעים נאלצו להשקיע זמן ומאמץ רבים בטיפול בפרשה, במעקב אחר הנתבעת ובפנייה לייעוץ משפטי, דבר המהווה נזק נוסף שיש לפצות עליו. 70. הנזקים שנגרמו לתובעים הם תוצאה ישירה ובלעדית של התנהלות הנתבעת, ועל כן יש לחייבה בפיצוי מלא בגינם. 71. סכום הפיצוי המבוקש בגין עוגמת נפש, בסך 5,000 ₪, הינו סכום סביר והולם בהתחשב במכלול הנסיבות ובפגיעה הנפשית שנגרמה לתובעים. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא פסק דין## התובעים יִיפּוּ את כוחה של הנתבעת לבדוק את זכותם להחזרי מס. בתביעה שלפני עתרו להשיב להם את דמי פתיחת התיק ששלמו וכן תבעו פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם לטענתם בגלל התקופה הארוכה שחלפה מאז ההתקשרות ללא שקבלו החזרי מס כלשהם; עוד ביקשו שיקבע כי הנתבעת חייבת לשלם את חוב התובעים למס הכנסה אם ידרשו לשלם חוב שיתגלה כתוצאה מבדיקות שערכה הנתבעת ברשויות המס. הנתבעת היא חברה העוסקת בבדיקת תיקי מס הכנסה במטרה להביא להחזרי מס ששולמו ביתר. עבור שירותיה גובה הנתבעת דמי פתיחת תיק בסך 500 ₪ וכן עמלה בשיעור 25% מהחזרי המס. התובעים התקשרו עם הנתבעת וחתמו על 'ייפוי כוח לטיפול בהחזרי מס ותשלום עמלה' (ייפוי הכוח הוצג). לטענת התובעים לאחר שהתקשרו עם הנתבעת, המתינו מספר חודשים, עד שנציג הנתבעת הודיע להם על החזר מס של 7,000 ₪, שלא הוחזרו להם, לאחר זמן הודע להם כי הם זכאים להחזר של כ- 3000₪ גם סכום זה לא הוחזר להם, ובהמשך גם לא הוחזר להם סכום של 1000₪ עליו קבלו דיווח מהנתבעת, ולבסוף נאמר להם שלא רק שהם לא יקבלו החזר מס אלא שיש להם חוב למס הכנסה בגובה של כ- 1,800 ₪ (עמ' 1 ש' 12-19 וכן מכתב התביעה). לטענת התובעים פעלה הנתבעת בניגוד להתחייבויותיה, ולא רק שלא הביאה להחזרי מס אלא שבניגוד למוסכם אף חשפה אותם לסיכון שרשויות המס ידרשו מהם תוספת מס בגין חוב שהתגלה בעת שחיוביהם במס נבדקו לצורך החזרי מס. הנתבעת לא הכחישה את ההתקשרות אך טענה כי מילאה אחר התחייבויותיה כאמור בהסכם ההתקשרות לעומת התובעים שלא גילו את כל האינפורמציה הנדרשת בטרם ההתקשרות. כך לא גילו פרט מהותי כי הם כבר פנו למס הכנסה, גילוי שהוא תנאי מהותי לעצם ההתקשרות, ולא רק זאת אלא שגם לא גילו כי כבר קבלו החזרי מס ולא ניתן לקבל החזרי מס פעם נוספת. לטענת הנתבעת לא היתה מתקשרת בהסכם אם התובעים היו ממלאים אחר התחייבויותיהם לגלות פרט מהותי זה, לאור העובדה ששכר טרחתה משתלם לה כנגזר מסכום ההחזר. עיינתי בטענות הצדדים כפי שעלו בכתבי הטענות ובדיון, כן עיינתי במסמכים שצרפו הצדדים, ובאתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה. תשלום טיפול לא הותנה בהצלחת הנתבעת לבצע החזרי מס, דמי ומאחר שהתובע ידע כי דמי פתיחת התיק נועדו לתחילת טיפול, ואינו מותנה בתוצאות הרי ממילא אין להחזירם; לא רק זאת אלא שפעילות הנתבעת כרוכה בביצוע פעולות שונות וסביר בעיני שעלות פתיחת התיק היא חלק מהנטל המתחלק על לקוחות החברה ונועדה לממן את הפעילות של החברה עבור לקוחותיה, כך למשל מפעילה הנתבעת אנשי שווק, מבצעת תחקירים, פועלת במס הכנסה ומבצעת פעולות המתחייבות לצורך בירורי המס; לא רק זאת אלא שהנתבעת הציגה לפני כי פעלה בתיק הספציפי של התובעים וביצעה בירורים שונים לצורך החזרי המס במסגרת פרק הזמן לו התחייבה; הנתבעת והציגה לי דוחות של שני התובעים שנבדקו על ידי הנתבעת, כך גם הוצג לי כי כתוצאה מבדיקותיה מצאה הנתבעת כי התובעים זכאים לקבל החזרי מס, אך התברר שהתובעים כבר פעלו באופן פרטי וקיבלו כבר חלק מההחזרים או שההחזרים קוזזו מול הכנסות עודפות שלא דווחו. להוכחת טענותיה הציגה הנתבעת את נ/3, נ/4, נ/5 ודו"חות דווח על הכנסות למס הכנסה מהם עולה לכאורה, כי לפי נתוני המס של התובעים לשנים 2000-2002, היו התובעים זכאים להחזרים והנתבעת אף פעלה לטפל בהחזר, אך כאמור, התברר בדיעבד שהתובעים כבר פנו באופן עצמאי וקיבלו את ההחזרים, ועל כן לא המשיכה בטיפול, שממילא לא היה מניב החזרי מס. מאחר ש'לב' העסק של הנתבעת הוא קבלת עמלה הנגזרת מהחזרי מס, נראה לי סביר כי תנאי מהותי להתקשרות תהיה הדרישה לגילוי מלוא הפרטים הרלוונטיים להתקשרות וביניהם האם כבר בוצע החזר מס, והאם כבר פעלו לבדיקת התיק; גם סביר בעיני שאם התובע היה מוסר את מלוא המידע כפי שהתחייב והגם שלגרסתו (שלא היתה אמינה בעיני בנקודה זו) הציג: "...אני אמרתי להם שאני בצעתי כבר החזרי מס..." (עמ' 2, ש' 28-29), לא היתה הנתבעת מתקשרת עמו. יאמר כי לשיטת הנתבעת, תנאי בהסכם ההתקשרות הוא זכותה לעמלה אם מתגלה שלקוח פעל באורח עצמאי; אך במקרה זה לא ראתה הנתבעת לגבות עמלה כלשהי הגם שהתברר כי התובע לא גילה פרט מהותי זה בטרם החלה הנתבעת בדיקותיה בתיקי התובעים. מכל אלה אני קובעת כי הנתבעת הוכיחה שבדקה את תיקי התובעים וכי מילאה אחר התחייבויותיה, ולא גבתה מהתובעים מעבר לדמי פתיחת התיק, סכום עליו ידע התובע בטרם התקשר.(התובע ציין שידע כי בחברות אחרות לא גובים דמי פתיחת תיק בכל זאת החליט להתקשר עם הנתבעת). עוד טען התובע כי פניית הנתבעת לבדיקת התיק הביאה לגילוי חוב למס הכנסה, חוב שלא היה מתגלה אם הנתבעת לא היתה פותחת בהליכי בדיקה. לטענתו, התחיבה הנתבעת שלא תגיש את התיק לרשויות המס אם יתגלה שאין הוא זכאי להחזר ו/או כי קיים חוב, משכך בקש לחייב את הנתבעת לשלם חוב זה אם אכן תופנה אליו דרישה ממס הכנסה. הנתבעת הכחישה התחייבות זו; לדבריה המסמך שהציג התובע והמגלה לכאורה את ההתחייבות הנטענת אינו חתום, וכי המסמך לא נערך על ידה. לא מצאתי להדרש לטענה זו, מאחר שהתובע לא הציג כל ראיה על קיומו של חוב או דרישה ממס הכנסה, ממילא לא אוכל ליתן פסק דין ערטילאי שאינו מתייחס לחוב ספציפי, מה גם שהנתבעת ציינה כי "...ככל הידוע... ולאור הנתונים הנמצאים בידה ממס הכנסה, לא קיים בשלב זה חוב לתובעים במס הכנסה" (סעיף 2.17 לכתב ההגנה); שלא לצורך אציין כי דרישה זו נראית לי מופרכת, וכי החוב, אם קיים כזה, הוא אישי של התובעים ולא נראה לי סביר שהנתבעת תתחייב לשלם חובות של נישומים שאין היא יודעת היקפם. מכל אלה מצאתי לדחות את התביעה. מאחר שהנתבעת לא התייצבה לדיון ביום 3.1.08 אף שהומנה כדין, ניתן פסק דין במעמד צד אחד לטובת התובעים, אך ראיתי לבטלו לאחר שהופקדו 500 ₪ז לאבטחת הוצאות התובעים. אף שבהתאם לתוצאת פסק הדין זכאית היתה הנתבעת להוצאות מהתובעים בגין דחיית התביעה הרי לאור העובדה שהתובעים התייצבו לדיון הראשון ולאור העובדה שפסק הדין שניתן לטובתם בוטל, לא מצאתי לפסוק הוצאות נגד התובעים. אני מורה למזכירות להחזיר לנתבעת סך של 300 ₪ מתוך הפקדון שהפקידה ולהעביר סכום של 200 ₪ לתובעים בגין התייצבותם לדיון הראשון. כתב תביעהמסמכיםמיסיםהחזרי מס