בדיקות רפואיות - תקנות התעבורה 191. בדיקות מבקש רשיון נהיגה ייבדק בהתאם לחלק זה; הבדיקה הרפואית תכלול בדיקת מצבו הגופני והנפשי וכן בדיקות כושר אחרות שתורה רשות הרישוי. 192. עריכת הבדיקות (תיקון: תשל"ז, תשס"ג, תשס"ו-60) (א) הבדיקה תיערך עלידי רופא, אשר יפרט את ממצאיו בטופס שקבעה רשות הרישוי ולפי הפרטים שבטופס. (א1) בדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך בידי רופא המכיר את עברו הרפואי של הנבדק מתוך אחת מאלה: (1) הוא מטפל בנבדק דרך קבע, זה שלוש שנים לפחות; (2) עיון בתיקו הרפואי בכל קופת חולים שבה היה חבר הנבדק, בשלוש השנים שקדמו לבדיקה; (3) עיון בתיקו הרפואי הצבאי של הנבדק; (4) אם הנבדק הוא עולה חדש כמשמעותו בתקנה 216, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד עלייתו - בכל דרך שתניח את דעתו, ובלבד שהבדיקה תיערך בידי רופא בקופת החולים שבה חבר הנבדק, והוא יפרט בטופס הבדיקה את מקור ידיעותיו בדבר עברו הרפואי של הנבדק. (ב) בדיקת כושר הראיה תיעשה באמצעות מכשיר שאישר לכך המנהל הכללי של משרד הבריאות ובדרך שהורה. 193. אישור רפואי לנהיגה (תיקון: תשל"ז, תשמ"ז) (א) תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 יובאו לפני רשות הרישוי, ואם הניחו את דעתה, תתן למבקש אישור רפואי לנהיגה, ובלבד שתוצאות בדיקות שנערכו על פי תקנה 196 יובאו בפני רופא שמינתה לכך רשות הרישוי. (ב) לא הניחו תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 את דעתה של רשות הישוי, רשאית היא להורות כי המבקש יעבור בדיקות נוספות או יציג מסמכים רפואיים נוספים, והיא רשאית להעביר את תוצאות הבדיקות לעיונו של רופא או מוסד רפואי שהיא מינתה (בסימן זה - הרופא המוסמך). 193א. קבלת מידע מהמרשם הפלילי (תיקון: תשמ"ט) רופא במכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות, המוסמך לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי, רשאי להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי כאמור בתקנה 15ב(1) ו-(3) לגבי מבקש רשיון או בעל רשיון, לצורך עריכת בדיקות רפואיות לפי סימן זה. 194. אישור הרופא המוסמך (תיקון: תשל"ז) היה הרופא המוסמך סבור כי המבקש כשיר מבחינת בריאותו, בתנאים או ללא תנאים, לנהוג ברכב מן הסוג שלגביו הוגשה הבקשה לרשיון נהיגה, יתן לו אישור רפואי לנהיגה; הרופא המוסמך רשאי לקבוע באישור תנאים והגבלות כפי שיראה לנכון. 195. ועדת ערר (תיקון: תשמ"ב) (א) מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה. (ב) ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות. 195א. החלטות ועדת הערר (תיקון: תשמ"ב) (א) ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך (להלן - בדיקה מחודשת) של מבקש רשיון הנהיגה או של בעל רשיון הנהיגה (להלן בתקנה זו - המבקש) או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב הענין. (ב) קבעה ועדת הערר מועד לבדיקה מחודשת של מבקש לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הועדה. (ג) דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) לא תיערך למבקש בדיקה מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר. (ד) נבדק מבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת נוספת אלא אם חלפו שנתיים מיום שנתנה ועדת הערר את החלטתה. (ה) המבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ג) או (ד) יצרף לבקשתו חוות דעת מפורטת החתומה בידי רופא מומחה. 195ב. אגרות (תיקון: תשמ"ז) אגרה בעד בדיקה רפואית או בעד ערר בפני ועדת ערר כאמור בסימן זה תהיה כמפורט בתוספת הראשונה וכאמור בתקנה 15א. 195ג. מסירת מידע רפואי (תיקון: תשמ"ט, תש"ן) (א) רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, ימסרו למבקש רשיון נהיגה או לבעל רשיון נהיגה שבדקוהו, לפי בקשתו, את תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה לו, ממצאיה ונימוקים (להלן - הממצאים). (ב) סברו רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, כי מסירת הממצאים, כולם או חלקם, לידי מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה עלולה לפגוע בו מטעמים רפואיים, ימסרו את הממצאים שביקש לידי רופא מטעמו. 196. בדיקות רפואיות חוזרות (תיקון: תשל"ז, תשמ"ט, תשנ"ג, תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ה, תשס"ו) (א) בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 182 עד 185 וכן בעל היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190 ומורה מוסמך חייב לעבור בדיקות רפואיות בהתאם לסימן זה בשנה שבה הגיע לגיל 50 שנה ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות. (ב) בעל רשיון נהיגה לרכב מסוג שלא צויין בתקנת משנה (א) חייב לעבור בדיקות רפואיות כאמור בשנה שבא הגיע לגיל 65 שנה ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות. (ג) על בדיקות רפואיות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יחולו הוראות תקנות 191 עד 195ג. (ד) לא התייצב בעל רשיון כאמור לבדיקות רפואיות או שנבדק ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב, לא יחודש רשיון הנהיגה שלו. 197. כושר שמיעה (תיקון: תשל"ז, תשמ"ג, תשנ"ט, תשס"ה) (א) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנות 184 עד 185 או היתר לפי תקנה 84(ה) ו-190 אלא למי שכושר השמיעה באוזן אחת לפחות שלו אינו פחות מ-40 דציבלים לפי ממוצע תדירויות 500, 1000 ו-2000 הרץ. (ב) מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במכשיר שמיעה כדי להתאים את כושר שמיעתו לקבוע בתקנת משנה (א). 198. חדות הראיה (תיקון: תשכ"ד, תשל"ז, תש"ם, תשמ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ט37, תשס"ה) (א) בדיקת חדות הראיה תיעשה בכל עין בנפרד ותימדד לפי שיטת סנלן ((Snellen כאשר על הנבדק לזהות לפחות 4 ספרות מתוך 5. (ב) חדות הראיה לא תהיה גרועה - (1) מ-6/12 בעין אחת לפחות, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176, 177, 179 ו-180; (2) מ-6/12 בכל אחת משתי העיניים, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 178 ו-181 עד 185 או לגבי מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190. 199. שדה ראייה (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד, תשנ"ד, תשנ"ט37, תשס"ג, תשס"ה) (א) שדה הראייה לא יפחת - (1) מ-120 מעלות בכיוון אופקי בשתי העינים יחד, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 180, גם אם מבקש הרשיון כאמור סובל מאבדן הרבע העליון של שדה הראייה ((Quadrinopsia, ולגבי מבקש רשיון כאמור שיש לו כושר ראייה בעין אחת בלבד יהיה אותו שדה ראייה בעין האחת; (2) מ-140 מעלות בכיוון אופקי בשתי העיניים יחד, לגבי מבקש רשיון לפי תקנה 181 עד 185 או לגבי מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190. (ב) לא ינתן רשיון נהיגה למבקש הסובל - (1) מאבדן יותר ממחצית הרביע התחתון של שדה הראיה או מאבדן שדה הראיה מסוג המיאנופסיה ((Hemianopsia או סקוטומה ((Scotoma מרכזית; (2) מאבדן הרביע העליון של שדה הראיה או שאין לו ראיה בינוקולרית ((Binocular Vision מלאה, אם הוא מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190. (ג) בדיקת שדה הראיה כאמור בתקנת משנה (ב) תיעשה עם תיקון אופטי בפרימטר גולדמן מכויל באיזופטר (Isopter) E 4 III ולא בפרימטר ממוחשב ואולם אם למבקש ליקוי ברבע התחתון של שדה הראיה או פגיעה ברשתית שגרמה לליקוי בשדה הראיה, רשאי הרופא המוסמך לבדוק את שדה הראיה בדרך האמורה בתקנת משנה (ד). (ד) בדיקת שדה הראיה על ידי ועדת ערר, כאמור בתקנה 195, תהיה לפי שיטת איסטרמן עם פרימטר ממוחשב בחדר סטנדרטי ולא יינתן רשיון למבקש אלא אם כן קיבל ציון 85 לפחות. 200. מכשירים אופטיים (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד, תשנ"ד, תשנ"ט37, תשס"ג, תשס"ה) (א) מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במשקפיים או בעדשות מגע כדי להתאים את ראייתו לחדות הראיה האמורה בתקנה 198. (ב) ההפרש בין עצמת הזכוכיות במכשירים אופטיים לעין אחת ובין עצמת הזכוכית לעין השניה ((Anisometropia למבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190 לא יעלה על 4.5 דיאופטריות. 201. חוסר עדשה (תיקון: תש"ל, תשמ"ג, תשנ"ט37, תשס"ג, תשס"ה, תשס"ו) (א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180 הסובל מחוסר עדשה ((Aphakia, לא ינהג רכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב מכשיר אופטי כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(ב)(1) ו-199 (א)(1); (ב) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או למבקש היתר לפי תקנה 84(ה) ו-190. הסובל מחוסר עדשה לא ינהג ברכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב עדשת מגע כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(ב)(2) ו- 199(א)(2). 201א. עדשה מושתלת (תיקון: תשמ"ג) כושר הראייה של מבקש רשיון נהיגה שלו עדשה מושתלת ((Pseudophakia ייבדק על פי האמור בתקנות 198 ו-199 ויעמוד בתנאים האמורים בסימן זה. 201ב. עוורון לילה (תיקון: תשמ"ג) מבקש רשיון נהיגה הסובל מעוורון לילה, לא ינהג רכב מנועי בזמן תאורה. 201ג. ראייה כפולה (תיקון: תשמ"ג, תשנ"ט37, תשס"ג, תשס"ה) (א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180 הסובל מראייה כפולה לא ינהג רכב מנועי אלא כשעינו האחת מכוסה; (ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190 למבקש רשיון הסובל מראייה כפולה. משפט תעבורהרפואהתקנות התעבורה