פסק דין השופט עמירם רבינוביץ 1. השאלה המשותפת שבמחלוקת המתעוררת בערעורים ברשות מאוחדים אלה היא, מהו מקום השיפוט בתביעה של ארגון מעבידים כנגד מעביד שחל עליו צו הרחבה, לשלם דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי שהורחב (סעיף 33ז לחוק ההסכמים הקיבוציים תשי"ז-1957 (להלן - חוק ההסכמים הקיבוציים). 2. בית הדין האזורי בתל אביב (עב 511418/99, השופטת הראשית וירט-ליבנה) פסק, כי את הסמכות המקומית יש לקבוע לפי כתובת משרדה הרשום של המשיבה הנמצא בירושלים, ולכן העביר את הדיון לבית הדין האזורי בירושלים. 3. בית הדין האזורי נימק את פסיקתו זו במילים הבאות: "ב. אין חולק כי התקנה הרלוונטית בנושא הסמכות המקומית, כאשר המדובר בתביעה לגביית דמי טיפול ארגוני - מקצועי, הינה תקנה 3(א)(11) לתקנות. בתקנה זו נקבע - "3(א) מקום השיפוט הוא - (11) בכל הליך אחר - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד - משרדו הרשום." ג. על פי התקנה, הסמכות המקומית נקבעת על פי שתי חלופות - האחת נוגעת לתובע (מקום עבודתו של התובע או מקום מגוריו), והשניה נוגעת לנתבע (מרכז מפעלו או משרדו הרשום, אם מדובר בתאגיד). השאלה המתעוררת היא האם בתביעה לגביית דמי טיפול ארגוני - מקצועי, ניתן לראות בארגון המעבידים תובע, הרשאי להגיש תביעתו ב'מקום עבודתו' או 'מקום מגוריו', ושאלה נוספת - האם במקרה זה על פי הוראות התקנה מדובר בסמכות מקבילה? ד. לדעתי, התשובה לשתי השאלות הינה שלילית. על פי לשון התקנה האפשרות להגיש תביעה לבית דין, על פי החלופה הראשונה בתקנה קיימת רק מקום בו קיים תובע אשר לגביו ניתן לשאול - היכן מקום מגוריו או היכן עבד. התובעת בתיק זה, אשר הינה ארגון מעבידים, הינה תאגיד משפטי, ולא אדם בשר ודם. לפיכך לא ניתן לאמר כי יש לה 'מקום עבודה' או 'מקום מגורים'. ה. חיזוק לכך ניתן למצוא בלשון התקנה עצמה, אשר מתייחסת לתאגידים במפורש ('משרדו הרשום, אם מדובר בתאגיד'). מחוקק המשנה היה ער לכך שבעל דין יכול להיות תאגיד (בשונה מאדם), ובחר במינוח המתאים רק לתאגיד ('משרד רשום'), כאשר התייחס לנתבע. לעומת זאת, בהתייחסותו לתובע, בחר מחוקק המשנה להשתמש במינוחים שונים: 'מקום עבודה' או מקום מגורים', ואלה ביטויים המתאימים למי שהוא תובע 'בשר ודם'. ו. הקביעה כי 'מקום מגוריה' של התובעת הינו באזור השיפוט של בית דין זה, היא שימוש במונח המתייחס לבני אדם, והחלתו לגבי פיקציה. ברור כי לארגון מעבידים אין מקום מגורים, אלא משרדים רשומים, שהרי עסקינן בתאגיד שהוא יציר הדין ופרי פיקציה משפטית" ח. "בתקנה 3(א)(5) לתקנות נקבע מקום השיפוט אך ורק על פי מרכז מפעלו של הנתבע (ור' לעניין זה - עע 600036/97 קרן השתלמות לעובדי הרשויות המקומיות בע"מ - המועצה המקומית ערערה, ניתן 30.7.00), וזו אף הדרך הראויה והנכונה בתביעות לגביית דמי טיפול ארגוני - מקצועי. ט. בשולי הדברים, על אף שנוחות הצדדים אינה שיקול בקביעת הסמכות המקומית, לא ניתן להתעלם מההשלכות המעשיות של קבלת עמדת התובעת. מרכז מפעלה של התובעת הינו בתל אביב, ואילו המעבידים מהם היא גובה דמי טיפול (ושמטבע הדברים אינם חברים אצלה, וכל חבותם כלפיה נובעת מכוח הוראות החוק) פזורים ברחבי הארץ. יהא זה לא הוגן כלפי אותם מעבידים אם יחוייבו להתדיין דווקא בבית דין זה. אין אף כל סיבה משפטית עניינית כי כל התביעות שתגיש התובעת יתרכזו דווקא בבית דין זה. זאת ועוד, במסגרת תיקים אלה יש צורך לעיתים לברר שאלות עובדתיות, כגון האם המעביד חבר בארגון מעבידים אחר, מה מספר העובדים אותם הוא מעסיק, האם הוא פועל בענף בו חתמה התובעת על הסכמים קיבוציים, ועוד כהנה וכהנה. כל אלה שאלות עובדתיות, אשר מטבע הדברים, נוגעות לאופי הפעילות אצל המעביד הנתבע, ולכן ישנה גם חשיבות עניינית כי בית הדין שידון בתיק יהיה בית הדין שבמחוז שיפוטו פועל המעביד. למותר לציין כי הדבר גם יקל על הבאת העדים והראיות. י. אשר לשאלה השניה - אין המדובר בסמכות מקבילה וזאת מאחר שהחלופה הראשונה בתקנה (מקום מגורי התובע או מקום עבודתו), אינה רלוונטית כלל לתביעות מסוג זה, מאחר שהיא מתייחסת רק לתובע שהוא אדם, וזאת בשונה לתאגיד משפטי. מכאן שאף טענתה של התובע, לפיה המדובר בסמכות מקבילה ולכן הסמכות להורות על העברת הדיון נתונה לנשיא בית הדין הארצי, אינה רלוונטית לענייננו". 3. המערערת טענה בתמצית את הטענות הבאות: א. המונחים מקום מגורים ומקום עבודה, המצוינים ברישא לתקנה 3(א)(11) לתקנות אין לפרשם כמתייחסים אך ורק לתובע בשר ודם. פירוש בית הדין האזורי המפרש מונחים אלה כמתייחסים אך ורק לתובע בשר ודם אינו מתיישב עם האמור בסעיף 4 לחוק הפרשנות התשמ"א-1981, הקובע ש"אדם" גם תאגיד במשמע. פירוש זה גם אינו מתיישב עם תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן - תקסד"א), לפיה מקום השיפוט של בתי המשפט, בתובענה שאיננה במקרקעין, יקבע על פי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע. לא יעלה על הדעת, שתאגיד לא יכלל בהגדרה זו. ב. גם תקנה 10 לתקסד"א, הדנה במען להמצאה לתובע, מציינת כמען להמצאה את מקום מגוריו של התובע, אם הוא טוען לעצמו. אין זה מתקבל על הדעת שבהגדרה זו לא יכלל גם תאגיד. ג. הפירוש הנכון של תקנה 3(א)(11) לתקנות הוא, שתקנה זו מקנה לתובע את הברירה להגיש את תביעתו או במקום עבודתו ומגוריו שלו עצמו, וכשהתובע הוא תאגיד - מקום עבודתו ומקום מגוריו הוא מקום ניהול עסקיו - או במרכז מפעלו של הנתבע, וכשהנתבע הוא תאגיד במקום משרדו הרשום. הבחירה מכל מקום היא בידי התובע. ד. לא נוחות הצדדים ולא נוחות בית הדין היא שיקול בקביעת מקום הסמכות המקומית. העומס שיוטל על בית הדין האזורי בתל אביב כתוצאה מקבלת פירוש המערערת אינו שיקול רלוונטי. 4. המשיבים לא התייצבו לדיון למרות שהוזמנו. 5. אנו סוברים שיש לדחות את הערעור מטעמים כפי שנפרט להלן: א. ככל שנהפוך בחלופות השונות של תקנה 3(א) לתקנות, שדנה במקום השיפוט, לא נמצא ולו חלופה אחת המתאימה לתביעה מושא ערעור זה. ב. גם תקנה 3(א)(11) שהיא "תקנת סל" אין בה התייחסות לתביעה של ארגון מעבידים כנגד מעביד לתשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי. ג. הניסיון להתאים את הנאמר בתקנה 3(א)(11) לתקנות לתביעה מושא ערעור זה - הוא בהכרח ניסיון דחוק ומאולץ. ד. יתכן והשמטה של תביעה מעין זו מן התקנות נובעת מאי הכללת תביעה של ארגון מעבידים כנגד מעביד לתשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי בסעיפים 24 ו-25 לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 (להלן - חוק בית הדין לעבודה), שהם סעיפי הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה האזורי והארצי. הסמכות לדון בתביעה מסוג זה מצויה בסעיף 33 ז(ב) לחוק ההסכמים הקיבוציים ולא בחוק בית הדין לעבודה. ה. יש לציין, כי בתקנה 10(3) לתקנות נקבע, בין השאר, כי המען להמצאת כתבי בית דין לתובע, שהוא ארגון מעבידים, הוא משרדו של ארגון המעבידים. ו. בנסיבות אלה יש לדלות את הפירוש הנכון לשאלה המתעוררת בתביעה מושא ערעור זה, מהדרך שבה נקבע מקום השיפוט בחלופות השונות של תקנה 3 לתקנות. ז. שלושת החלופות הראשונות של תקנה 3 עוסקות בעיקרן בתביעות של עובד כנגד מעבידו. מקום השיפוט בחלופות אלה, נקבע בדרך כלל, על פי מקום העבודה, המקום בו בוצעה העבודה או הייתה צריכה להתבצע. (תקנה 3(א)(1) - (א)(3) - לתקנות). ח. החלופה הרביעית עוסקת בתביעה של חבר נגד קופת גמל, וכאן מקום השיפוט נקבע על פי מקום מגורי התובע, או מרכז מפעלו. ט. לעומת זה, בתובענה של קופת גמל נגד מעביד מקום השיפוט נקבע על פי מרכז מפעלו של הנתבע בישראל. י. בתובענה של קופת גמל נגד חבריה - מקום השיפוט נקבע על פי מקום מגוריו של הנתבע או המקום שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה. יא. בתובענה שבין עובד לארגון עובדים מקום השיפוט נקבע על פי מקום מגורי העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון. יב. בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) מקום השיפוט נקבע על פי מקום מגורי התובע. יג. מאידך, בתביעה של המוסד נקבע מקום השיפוט לפי מקום המגורים, או מרכז מפעלו, או משרדו הרשום של הנתבע בהליך. יד. על פי חוק שירות התעסוקה התשי"ט-1959 נקבע מקום השיפוט על פי מקום המצאה של לשכת התעסוקה הנוגעת בדבר או על פי מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע. טו. עיון בדרך, בו נקבע מקום השיפוט בחלופות השונות של תקנה 3(א) לתקנות, מלמד על המגמה העומדת מאחורי אמות המידה הקובעות את מקום השיפוט. מגמה זו באה לידי ביטוי בכך, שבתביעות הפרט כנגד "מוסד" כמו: קופת גמל, המוסד לביטוח לאומי, נקבע מקום השיפוט על פי מקום מגורי הפרט התובע. מאידך, בתביעות של "מוסד" כנגד הפרט, מקום השיפוט נקבע על פי מרכז מפעלו של הנתבע או על פי מקום מגוריו. טז. בחינת חלופות אלה מגלה, כי החלופה הדומה להפליא לעניינו היא החלופה הנזכרת בסעיף 3(א)(5) לתקנות, דהיינו תובענה של קופת גמל נגד מעביד, לגביה נקבע, מקום השיפוט על פי מרכז מפעלו של המעביד, הנתבע בישראל. יז. לאור האמור לעיל, ובהתאם למגמה הכללית העומדת מאחורי אמות המידה לקביעת מקום השיפוט בתקנות, וכהקש מן החלופה הנזכרת בסעיף 3(א)(5) לתקנות, סובר אני שיש לקבוע את מקום השיפוט בתביעות מושא ערעור זה על פי מרכז מפעלו של הנתבע בישראל, ואם הנתבע הוא תאגיד על פי משרדו הרשום בישראל - כלשון הסיפא של תקנה 3(א)(11) לתקנות. יש לציין, כי על פי האמור בתקסד"א וגם במשפט העברי הולך התובע, בדרך כלל, אחר הנתבע, לעניין קביעת מקום הסמכות המקומית. 5. לסיומו של דיון נציין, כי העדר חלופה מתאימה בתקנות לתביעות מושא ערעור זה מצדיק את התערבות מתקין התקנות, כדי שייחד בהן חלופה מתאימה לגבי מקום השיפוט של תביעות ארגון מעבידים כנגד מעביד לתשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי. 6. סוף דבר - הערעור נדחה ללא צו להוצאות. לאור הערתנו בסעיף 5 לעיל, יומצא עותק מפסק דיננו זה ליועץ המשפטי לממשלה. מקום שיפוטדמי טיפול ארגוני