פסק דין עובדות 1. התובע, מכונאי רכב במקצועו, עבד אצל הנתבעת, שהיא מוסך, עד לתאריך 17/1/99. משכורתו הקובעת של התובע היא 3,088 ₪. 2. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת נסיבות סיום עבודתו של התובע- האם פוטר שמא התפטר, ובשאלת זכאותו לקבל בעקבות כך פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. כמו כן חלוקים ביניהם הצדדים בשאלת מועד תחילת עבודתו של התובע. טענות התובע 3. התובע עבד אצל הנתבעת מתחילת שנת 1992 ועד לתאריך 18/1/99. הנתבעת החלה להפעיל על התובע לחצים כבדים שיחתום על מסמכים שונים בהם נדרש לוותר על זכויותיו כעובד ולהתחייב לעבוד אצל הנתבעת לתקופה של שלוש שנים. התובע סירב לדרישות אלו, ובעקבות כך, בבוקרו של יום 18/1/99 בשיחה עם המנהל (להלן: מר ששון) לאחר שהגיע לעבודה כבכל יום, נתבקש לעזוב את מקום העבודה עד שיודיעו לו אחרת. מעשה זה מהווה פיטורים. כחודש לאחר שפוטר התובע, הוא נבדק בבדיקת פוליגרף, שיטה שאימצה לה הנתבעת על מנת להיפטר מעובדים וותיקים ולהתחמק ממתן זכויותיהם. התובע מעולם לא היה מעורב בכל גניבה או נחקר ע"י המשטרה אלא היה עובד נאמן לנתבעת. לתובע לא הוסברה משמעותה של בדיקת הפוליגרף וסיבת הבדיקה, וזו היתה הפעם הראשונה בה עבר בדיקה כזו. לכן, תוצאות הבדיקה אובחנו כשקריות. לאור האמור זכאי התובע לקבל פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת עבור מלוא התקופה בה עבד אצל הנתבעת. בכתב תביעתו תבע התובע שכר עבור חודשים 4/99-8/99, אולם תביעה זו לא הוזכרה בסיכומיו, לכן אנו מניחים שנזנחה. טענות הנתבעת 4. התובע החל את עבודתו בנתבעת בתאריך 5/95, ולפני כן עבד בחברה אחרת. בשנת 1998 פקד את הנתבע ולקוחותיה גל של גניבות, ובבדיקה פנימית התברר כי מספר עובדים היו מעורבים בגניבות. התובע היה גם הוא בין החשודים, ובתאריך 17/1/99 הודיעה הנתבעת לחשודים כי היא מתכוונת לערוך להם בדיקות פוליגרף. למחרת היום התובע כבר לא הגיע לעבודה ונעלם. היעלמות זו מהווה התפטרות. בסביבות התאריך 11/2/99 יצר התובע קשר טלפוני עם מר ששון וביקש לשוב לעבוד בנתבעת. מר ששון אמר כי הוא רואה את היעלמותו של התובע כפיטורים, אולם הוא מוכן לקבל את התובע מחדש לעבודה, בתנאי שיפריך את החשדות נגדו בעניין הגניבות, וזאת באמצעות בדיקת פוליגרף. התובע אמר כי הוא רוצה להתייעץ עם עורך דין, ולאחר שנועץ כאמור חתם על הסכמה לעבור בדיקת פוליגרף מרצונו החופשי. בדיקת הפוליגרף העלתה כי הכחשותיו של התובע בעניין המעשים המיוחסים לו - גניבת חלפים, שימוש שלא כדין בחלפים, גניבה מרכבים של לקוחות, וביצוע עבודות פרטיות ללא אישור - הינן שקריות. לאור מסקנות אלו, נמסר לתובע כי הוא לא יועסק מחדש אצל הנתבעת. בתאריך 22/2/99 הגיע התובע לנתבעת ושולמו לידיו התשלומים המגיעים לו על פי דין עד לתחילת היעדרותו בסך 1,500 ₪. לאור האמור, התובע התפטר מרצונו. אף לו ייקבע כי פוטר הרי שהיה זה בנסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. פסק דין מועד תחילת העבודה בנתבעת 5. כאמור, התובע טען כי החל לעבוד אצל הנתבעת בתחילת שנת 1992, בעוד שהנתבעת טוענת כי החל לעבוד אצלה בתאריך 5/95. הנתבעת העידה את מעסיקו הקודם של התובע (גרשון סימן טוב שהיה בעליו של מוסך הרכבים בנזין) אשר העיד כי התובע עבד אצלו עד לתאריך 2/95. יתרה מכך, התובע ואחיו, מוחמד אימאם, הגישו נגד מעסיקם הקודם תביעה לתשלום פיצויי פיטורים [תיק נז/ 954-3]. בכתב תביעה זה תובע התובע פיצויי פיטורים עבור תקופת עבודתו שהחלה בתאריך 1/1/91 והסתיימה בתאריך 26/2/95. בנוסף לאמור, בתלוש המשכורת שקיבל התובע מהנתבעת מצוין כי תאריך תחילת העבודה הוא 23/4/95. 6. התובע לא הביא כל ראיות נוספות לטענותיו על מנת להוכיחן. בחקירתו, כשנשאל על עניין מועד תחילת עבודתו, לעתים לא זכר התובע את מועד תחילת עבודתו וכמה דקות לאחר מכן זכר שהיה זה בשנת 1992 [[עמ' 7, שו' 19- עמ' 8, שו' 20]. באשר לכתב התביעה שהגיש נגד מעבידו הקודם, אמר התובע כי אחיו היה זה שתבע [עמ' 8, שו' 23-עמ' 9, שו' 17] וכי [עמ' 9, שו' 6-7]: ש. התביעה הזאת אמיתית ת. לא, לא היתה לי תביעה עם סימן טוב, לאחי היה אין ספק כי גם התובע תבע בתביעה האמורה שכן בכתב התביעה של אותו תיק הוא מופיע כאחד התובעים, ביחד עם אחיו. 7. טענותיו של התובע אינן מתקבלות על הדעת כל עיקר, ואין לנו אלא להסיק כי התובע אינו מהימן, ולכן יש ליחס לכלל עדותו וטענותיו את המשקל הראוי להן בנסיבות העניין. לעומת זאת, הנתבעת הוכיחה את טענותיה ועדותה ועדות עדיה היתה ברורה ואחידה, לכן גרסת הנתבעת מהימנה עלינו. נסיבות סיום העבודה 8. גם בעניין זה, משנה התובע את גרסתו חדשות לבקרים. בעדותו בפנינו טען בתחילה כי בבוקרו של יום 18/1/99 החתים כרטיס ולאחר מכן הלך לדבר עם מר ששון. משהועמד בחקירתו על כך שכרטיסו לא הוחתם בתאריך זה, אמר שלא החתים כרטיס אלא הלך מיד לדבר עם מר ששון [עמ' 2, שו'7-19]. באשר להשתלשלות העניינים טען כי באותה פגישה עם מר ששון הלה אמר לו: "שעכשיו אני מופסק מהעבודה ואני צריך לעבור פוליגרף אם הכל בסדר אני אחזור לעבודה...ומאז לא דיבר איתי בכלל" [עמ' 3, שו' 3-5]. לאחר מכן אמר כי: "הוא (דהיינו מר ששון- ההוספות וההדגשות כאן ולהלן לא במקור א.א) אמר לי תלך הביתה ואני אתקשר אליך, הוא לא שלח אותי באותו יום לבדיקת הפוליגרף" [עמ' 3, שו' 9]. ואחרי כן: "הלכתי הביתה, ואמר לי תהיה איתי בקשר עוד שבועיים, התקשרתי אליו הלכתי אליו למשרד נתן לי טופס וחתמתי עליו הלכתי לפוליגרף" [עמ' 3, שו' 12-14]. ולאחר מכן: "אני לא זוכר, אחרי עשרה ימים בערך עברו מאז ששון התקשר אלי הביתה, הלכתי למשרדו של מר ששון וחתמתי על המסמך והלכתי לפוליגרף...ביום האחרון שהייתי במגרש אמר לי שאני מופסק מהעבודה צריך לעשות בדיקת פוליגרף יש גניבות במוסך..." [עמ' 3, שו' 20-25]. ניתן לראות אי התאמות בגרסאותיו השונות של התובע לגבי השתלשלות העניינים הפרטנית בעניין זה. הסתירות הפנימיות בדבריו של התובע אינן מתמצות בכך, אלא אף מתעצמות נוכח האמור בסיכומי התובע כי: "התובע...ניסה להבין את סיבת הפסקת עבודתו, אך פניותיו נתקלו בסירוב, ובתירוצים שונים...התובע יטען כי הסיבה שהוא פוטר מעבודתו, היתה לאחר שסירב לחתום על כתב וויתור על זכויותיו. והרי עניין בדיקת הפוליגרף לא נודע לתובע אך ורק בשיחת הטלפון מיום 11/2/99" [פיסקאות א6-ב3]. אמירה זו בסיכומים תמוהה, שכן כפי העולה מחקירתו של התובע, הוא אמר כי היה מודע לכך שעליו לעבור בדיקת פוליגרף אם ברצונו להמשיך לעבוד ולסיבה לדרישה זו של הנתבעת, וכי היה מודע לכך עוד בתאריך 18/1/99. לעומת הסתירות בעדות התובע, גרסתה של הנתבעת היתה עקבית ואחידה. 9. לאור גרסאותיו המשתנות של התובע הנסתרות מיניה וביה הרי שמהימנותו הכללית מוטלת בספק, מה גם שעשה בעדותו רושם לא אמין. יתרה מכך, התובע טען כי הסיבה לפיטוריו היתה סירובו לחתום על מסמכים שונים, אולם אמירותיו בעניין נשארו בגדר אמירות בעלמא ולא הוכחו כלל. לא זו אף זו התובע ניסה לטעון שלא ידע על עניין בדיקת הפוליגרף בתאריך 18/1/99, אולם כעולה מחקירתו הוא היה מודע גם מודע לעניין זה. ניסיון הכחשה זה מלמדנו כי מדובר בנקודה משמעותית שאינה נוחה לתובע. כמו כן, הכחשתו של התובע את גרסת הנתבעת מאבדת כל ביסוס שכן הוא ידע על בדיקת הפוליגרף באותה עת בה פוטר לטענתו. 10. לאור האמור, אנו מקבלים את גרסתה של הנתבעת לעניין נסיבות סיום יחסי העבודה וקובעים כי מתאריך 18/1/99 חדל התובע להופיע לעבודתו בנתבעת, לאחר שהנתבעת הודיעה לחלק מעובדיה כי בכוונתה לערוך להם בדיקת פוליגרף עקב גניבות שבוצעו בנתבעת. כי הקשר עם התובע התחדש רק בתאריך 11/2/99 עת ביקש התובע לשוב לעבודתו, ואז הנתבעת אמרה לתובע כי היא מסכימה לקבלו מחדש לעבוד אצלה רק אם יפריך את החשדות נגדו ע"י בדיקת פוליגרף. החשדות נגד התובע התאמתו במהלך בדיקת הפוליגרף ולכן מבחינת הנתבעת לא היה מקום לחדש את הקשר עם התובע. 11. היעדרות של כשלושה שבועות ובנסיבות שכאלו- בהן נעלם למשך שלושה שבועות למחרת דרישה מהעובדים לעבור בדיקת פוליגרף עקב חשדות למעורבות בגניבות- מהווה זניחת העבודה וניתן לראותה כהתפטרות [דב"ע נז/ 39-3 אליק בביוב נ' נפתלי גפן, עבודה ארצי ל(1),162; דב"ע נה/ 122-3 טאהה זבון - נפתלי מוצניק פד"ע כט,228]. במאמר מוסגר נציין כי בניגוד לטענת התובע, לא היתה הנתבעת צריכה לנסות ולאתר את התובע ולברר מדוע הפסיק להגיע לעבודתו, שהרי ברור וגלוי היה הקשר בין החקירה, הגניבות והדרישה לבדיקת פוליגרף. אין מדובר בהעדרות לא מוסברת של עובד שלא תמיד יראו בה זניחת העבודה, אלא יש לראות את ההעדרות בנסיבות המיוחדות שהיו ובהקשר המסוים. מדובר בדרישה לגיטימית בנסיבות הענין לעבור בדיקת פוליגרף [ראה תב"ע (י-ם) 1886/96 עמאר נ' מלונות יהודה (לא פורסם)) התובע יחד עם עובד אחר סירבו להענות לדרישה ונעלמו מבלי לבצע את הדרישה. בנסיבות אלה יש לראות בכך זניחת העבודה או התפטרות שאינה מזכה בתשלום פיצויי פיטורים. 12. לאור האמור, התובע היה זה שהתפטר מעבודתו ולכן אין הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים או דמי הודעה מוקדמת. לאחר שהתפטר התובע, אין זה משנה, לעניין נשוא תביעה זו, מה היתה השתלשלות העניינים לאחר מכן, וודאי שלא כל עוד הנתבעת לא קיבלה את התובע בחזרה לעבודה. 13. נציין כי גם אילו לא היינו רואים בכך התפטרות או זניחת העבודה הרי שבנסיבות המקרה רשאית היתה הנתבעת לפטרו ללא פיצויי פיטורים לפי סעיפים 16,17 לחוק פיצויי פיטורים לאחר שהראיות שהובאו די היה בהם כדי לשכנע מעביד סביר שהתובע מעל באמון ושלח יד ברכוש מעסיקו. זאת בפרט לאור תוצאות בדיקת הפוליגרף שהצביעו על מעורבותו במעשים המיוחסים לו ועל לשון ההסכם לפיה יהווה ראיה מכרעת ובלעדית שאין לטעון כנגדה [ס' 4-2 לנספח ד לתצהיר ששון]. יש לזכור שהמעשים שיוחסו לו ועליהם נשאל בבדיקה - ביצוע עבודות פרטיות עבור לקוחות הנתבעים שלא באמצעות הנתבעת , גניבת חלפים כולל כאלו שצריך היה להחליפם ברכבי לקוחות וחלף החלפתם בחדשים גנב החדשים והותיר הישנים הפגומים ברכבי הלקוחות, מה שגם עשוי היה ליצור סיכון תעבורתי ובטיחותי - מעשים אלה די בהם כדי לשלול את זכות התובע לפיצויי פיטורים כמו גם להודעה מוקדמת. [וראה תב"ע 2135/99 כהן מאיר נ' חברה למכוניות (טרם פורסם)]. 14. לאור זאת, דינה של התביעה להידחות. על התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ זאת בשים לב לגירסתו הלא אמינה ולתוצאות ההליך. התפטרות או פיטוריםפיטוריםרכבהתפטרות