חיים משותפים עם בן זוג - שלילת הבטחת הכנסה

פסק דין השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט יוסף יוספי; בל 1933/06), אשר דחה את תביעתה של המערערת לגימלת הבטחת הכנסה על פי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1981 החל מחודש ינואר 2006. 2. בישיבת קדם הערעור שהתקיימה בפני הסכימו הצדדים לטעון את טיעוניהם בעל פה וכי טענותיהם ירשמו כסיכומים בכתב שיועברו למותב למתן פסק דין. 3. המוסד לביטוח לאומי שלל מן המערערת את גמלת הבטחת ההכנסה החל מחודש ינואר 2006 מן הטעם שהמערערת מנהלת חיים משותפים עם בן זוגה - מר יצחק כהן - שהוא גם אבי אחד מילדיה. על כך פנתה המערערת בתביעה לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי שמע את המערערת ואת מר יצחק כהן וקבע, כי המערערת ומר יצחק כהן הציגו גרסאות שונות בעניין עובדות מהותיות הקשורה למערכת היחסים ביניהם וכן בנוגע למהות מערכת היחסים עצמה ולכן עדויותיהם אינן אמינות בעיניו. בית הדין האזורי מפרט את הגרסאות השונות והסותרות בין ההודעות בפני החוקר לבין העדות בבית הדין האזורי ומסקנתו, כי המערערת ומר יצחק כהן היו במועד הרלוונטי זוג המנהל משק בית משותף ולכן בדין דחה המוסד לביטוח לאומי את תביעתה של המערערת לגימלת הבטחת הכנסה. על כך הערעור שבפנינו. 4. א. המערערת טענה כי בית הדין האזורי שגה בקביעתו כי היא אינה אומרת את האמת וכן טוענת כי סמכה על החלטת בא כוחה שלא לחקור את החוקרים של המוסד לביטוח לאומי שגבו את ההודעות שלה ושל מר יצחק כהן. לטענתה, היא לא גרה עם מר יצחק כהן אלא היתה איתו ביחסים טובים והוא נהג לעזור לה. בכך אין כדי להראות על ניהול משק בית משותף. כמו כן טענה, כי יש טעות בפרוטוקול וכי היא הגיעה לערד רק בשנת 1999. ב. באת כוח המוסד לביטוח לאומי טענה, כי מדובר בערעור על קביעות של מהימנות. המערערת לא הביאה עדים נוספים פרט למר יצחק כהן, כדי לתמוך בגרסתה, ויתרה על חקירת החוקרים של המוסד לביטוח לאומי ובעדותו של מר יצחק כהן שבא לתמוך בתביעתה, נתגלעו סתירות מהותיות. 5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הראיות שהובאו בפני בית הדין האזורי לא מצאתי כי יש מקום להתערב בממצאיו העובדתיים של בית הדין האזורי, הנשענים על התרשמותו מן העדויות והעדים שהיו בפניו. בית הדין האזורי פירט את הסתירות המהותיות שהביאו למסקנתו כי אין לקבל את גרסת המערערת וקבע, כאמור, כי ניהלה עם מר יצחק כהן משק בית משותף, השולל את זכאותה לקבלת הבטחת הכנסה. לא מצאנו כי זהו המקרה המצדיק התערבותה של ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים אשר נקבע על פי התרשמות ישירה מן העדים. 6. נציין כי לדברי המערערת פנתה שוב, בין לבין, אל המוסד לביטוח לאומי בתביעה חדשה לגמלת הבטחת הכנסה, חוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי ביקר בביתה בחודש מאי 2006 ותביעתה אושרה החל מחודש אוגוסט 2006. 7. לאור האמור לעיל דינו של הערעור שבפנינו להידחות. 8. סוף דבר - הערעור נדחה ללא צו להוצאות. הבטחת הכנסהמשרד הפניםחיים משותפים