##דוגמא לכתב תביעה בבית משפט לתביעות קטנות## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעים, מר _________ וגב' _________, ת.ז. _________ ו- _________ בהתאמה, תושבי _________, _________ (להלן: "התובעים"), אשר רכשו מכשיר טלוויזיה מן הנתבעת. 2. הנתבעת 1, _________ אלקטריק בע"מ, ח.פ. _________, חברה העוסקת במכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה (להלן: "הנתבעת 1"). 3. הנתבעת 2, _________ בע"מ, ח.פ. _________, חברה העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, אשר קיבלה על עצמה את האחריות לביצוע פסק הדין (להלן: "הנתבעת 2"). ## ב. הסעד המבוקש ## 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: א. סך של 8,100 ₪ בגין עלות מכשיר הטלוויזיה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הרכישה (12/11/07) ועד למועד התשלום בפועל. ב. סך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש, טרחה, בזבוז זמן והוצאות נלוות שנגרמו לתובעים עקב התנהלות הנתבעות. ג. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 5. בתאריך 12/11/07, רכשו התובעים מן הנתבעת 1 מכשיר טלוויזיה מסוג LCD _________ דגם 37 אינץ' (להלן: "הטלוויזיה") בסכום כולל של 8,100 ₪. 6. ביום 25/8/08, כשנה לאחר הרכישה, בעת שהטלוויזיה פעלה כרגיל, נשמע ממנה רעש חזק של פיצוץ, ומיד לאחר מכן הופיעו קווים בצד שמאל של המסך, מה שהפך את הטלוויזיה לבלתי שמישה. 7. בתאריך 27/8/08, פנו התובעים לנתבעת 1, אשר שלחה טכנאי מטעמה, מר _________ (להלן: "הטכנאי"), לבדיקת התקלה. 8. לטענת התובעים, הטכנאי בדק את הטלוויזיה והודיע להם כי מדובר בתקלה פנימית במכשיר, וכי הטלוויזיה תוחלף בחדשה. 9. בניגוד להבטחת הטכנאי, סירבה הנתבעת 1 להחליף את הטלוויזיה או לתקנה במסגרת האחריות, בטענה כי התקלה נגרמה כתוצאה ממכה או חבטה שספג המסך, וכי נזק מסוג זה אינו מכוסה על ידי תעודת האחריות. 10. הנתבעת 2, _________ בע"מ, הודיעה כי היא לוקחת על עצמה את האחריות לביצוע פסק הדין, ובכך הפכה לנתבעת נוספת בתיק. 11. עילת התביעה נולדה ביום 25/8/08, עם התרחשות התקלה בטלוויזיה וסירוב הנתבעות לתקן או להחליף את המכשיר. ## ד. הנזקים ## 12. כתוצאה מהתנהלות הנתבעות, נגרמו לתובעים הנזקים הבאים: א. נזק ישיר: אובדן מלא של שווי הטלוויזיה בסך 8,100 ₪, שכן המכשיר הפך לבלתי שמיש. ב. עוגמת נפש: התובעים נאלצו להתמודד עם טרחה רבה, בזבוז זמן יקר, תסכול רב ואכזבה עמוקה מן השירות שקיבלו, וזאת לאחר שרכשו מוצר יקר מבית עסק מוכר. ג. הוצאות נלוות: התובעים נאלצו לשאת בהוצאות שונות, לרבות שיחות טלפון, התכתבויות ופניות חוזרות ונשנות לנתבעות, בניסיון לפתור את הבעיה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת הסכם מכר ואחריות ## 13. הנתבעות הפרו את הסכם המכר שנכרת עם התובעים, בכך שלא סיפקו מוצר תקין ואיכותי, וסירבו לעמוד בהתחייבויותיהן על פי תעודת האחריות, אשר הבטיחה תיקון או החלפה של המוצר במקרה של קלקול. 14. תעודת האחריות שניתנה לתובעים על ידי הנתבעות קובעת במפורש כי הנתבעות מתחייבות לתקן כל קלקול שהתגלה במוצר, לרבות החלפת חלקים, ללא תמורה, וזאת ללא סייג מפורש לגבי "פיצוץ פנימי" או "מכה קלה". 15. טענת הנתבעות כי התקלה נגרמה ממכה או חבטה אינה נתמכת בראיות מספקות, ואינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהטלוויזיה פעלה כרגיל עד לרגע הפיצוץ הפתאומי, ללא כל מגע אדם. 16. סירוב הנתבעות להחליף את הטלוויזיה או לתקנה, למרות התקלה החמורה שהפכה אותה לבלתי שמישה, מהווה הפרה יסודית של הסכם המכר ושל תנאי האחריות, ומזכה את התובעים בסעד המבוקש. 17. הנתבעות לא הוכיחו כי מקור הקלקול בנזק מכוון שגרמו התובעים, כפי שנדרש מהן על פי תעודת האחריות, ולכן אינן פטורות מחיוביהן כלפי התובעים. ## הטעיה ומצגי שווא ## 18. הנתבעות הציגו מצגי שווא בפני התובעים, הן בעת רכישת הטלוויזיה והן לאחר התרחשות התקלה, בכך שהבטיחו מוצר איכותי ואחריות מקיפה, אך בפועל סירבו לעמוד בהבטחות אלו. 19. הטענה כי הטכנאי הבטיח החלפה של המכשיר, אשר נסתרה על ידי הנתבעות, מהווה דוגמה להתנהלות מטעה מצדן, שכן היא יצרה ציפייה לפתרון מהיר ויעיל שלא מומש. 20. הנתבעות יצרו אצל התובעים רושם מוטעה לגבי היקף האחריות וכיסויה, ובכך גרמו להם להאמין כי במקרה של תקלה, הם יקבלו שירות הולם ותיקון או החלפה של המוצר. 21. התנהלות הנתבעות, אשר כללה סירוב עקבי להכיר באחריותן לתקלה, למרות העובדות שהוצגו בפניהן, מהווה הטעיה מתמשכת ופוגעת באמון הציבור במוצריהן ובשירותיהן. 22. התובעים הסתמכו על מצגי הנתבעות בעת רכישת הטלוויזיה, ועל הבטחותיהן בדבר אחריות מקיפה, ולו ידעו כי הנתבעות יתנערו מאחריותן במקרה של תקלה כזו, לא היו רוכשים את המוצר. ## רשלנות מקצועית ## 23. הנתבעות פעלו ברשלנות בכך שלא סיפקו לתובעים מוצר תקין ובטוח לשימוש, אשר התקלקל באופן פתאומי וחמור תוך פחות משנה מיום הרכישה, דבר המעיד על פגם בייצור או בהרכבה. 24. הנתבעות התרשלו בבדיקת הטלוויזיה לאחר התקלה, בכך שהסתמכו על קביעה שטחית של הטכנאי בדבר "מכה או חבטה", מבלי לבצע בדיקה מעמיקה ומקצועית שתאשש טענה זו. 25. הטכנאי מטעם הנתבעות, אשר לא זכר את המקרה, הסתמך על ניסיונו הכללי ולא על בדיקה ספציפית של הטלוויזיה הנדונה, ובכך התרשל באבחון סיבת התקלה. 26. הנתבעות התרשלו בכך שלא סיפקו לתובעים פתרון הולם לתקלה, וסירבו להחליף את הטלוויזיה או לתקנה, ובכך גרמו לתובעים נזק כספי ועוגמת נפש. 27. חובת הזהירות המוטלת על הנתבעות, כספקיות מוצרי חשמל, כוללת אספקת מוצרים תקינים ובטוחים, וכן מתן שירות תיקונים ואחריות מקצועי ואמין, חובות שהופרו במקרה זה. ## אחריות למוצרים פגומים ## 28. הטלוויזיה שסופקה לתובעים הייתה מוצר פגום, שכן התקלקלה באופן חמור ופתאומי תוך תקופה קצרה מיום הרכישה, ללא כל התערבות חיצונית או שימוש בלתי סביר מצד התובעים. 29. על פי דיני הגנת הצרכן, מוצר שמתקלקל תוך תקופה קצרה מיום רכישתו, ללא סיבה ברורה, נחשב למוצר פגום, והאחריות לכך מוטלת על היצרן והמשווק. 30. הנתבעות, כיצרנית/יבואנית ומשווקת של הטלוויזיה, נושאות באחריות לכל פגם במוצר, גם אם לא ידעו על קיומו, וזאת מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים. 31. טענת הנתבעות כי התקלה נגרמה ממכה או חבטה אינה מספקת כדי לפטור אותן מאחריות, שכן לא הוכח כי התובעים גרמו לנזק במכוון או ברשלנות חמורה. 32. הפסיקה קבעה כי במקרים של מוצרים פגומים, נטל ההוכחה עובר אל היצרן/משווק להוכיח כי הפגם לא נבע מתקלה בייצור או בהרכבה, נטל שהנתבעות לא עמדו בו. ## עוגמת נפש וטרחה ## 33. התנהלות הנתבעות, אשר כללה סירוב עקבי להכיר באחריותן לתקלה ולספק פתרון הולם, גרמה לתובעים עוגמת נפש רבה, תסכול ובזבוז זמן יקר. 34. התובעים נאלצו להשקיע מאמצים רבים בפניות חוזרות ונשנות לנתבעות, בניסיון לפתור את הבעיה, וזאת ללא הצלחה, מה שהוסיף לטרחה ולעוגמת הנפש. 35. העובדה כי התובעים נותרו ללא טלוויזיה תקינה במשך תקופה ארוכה, לאחר ששילמו סכום כסף ניכר עבורה, מהווה פגיעה באיכות חייהם ובזכותם ליהנות ממוצר שרכשו. 36. הנתבעות התעלמו ממצוקתם של התובעים ומהנזק שנגרם להם, ובחרו להתנער מאחריותן, דבר המצדיק פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש. 37. הפסיקה הכירה בזכותם של צרכנים לפיצוי בגין עוגמת נפש במקרים של הפרת הסכם, רשלנות ושירות לקוי, וזאת בנוסף לפיצוי בגין הנזק הישיר. ## חוסר תום לב ## 38. הנתבעות פעלו בחוסר תום לב מובהק כלפי התובעים, הן בעת המכירה והן לאחר התרחשות התקלה, בכך שלא עמדו בהתחייבויותיהן וניסו להתנער מאחריותן. 39. סירוב הנתבעות להחליף את הטלוויזיה, למרות טענת התובעים כי הטכנאי הבטיח זאת, מעיד על חוסר תום לב ועל ניסיון להתחמק מחובותיהן. 40. הצעת הנתבעת 2 לתובעים לרכוש מכשיר חדש במחיר מוזל, במקום לתקן או להחליף את המכשיר הפגום במסגרת האחריות, מהווה ניסיון ציני לנצל את מצוקתם של התובעים. 41. התנהלות הנתבעות, אשר כללה התעלמות מפניות התובעים ודחיית טענותיהם ללא בסיס מוצק, פוגעת בעקרון תום הלב החל על צדדים לחוזה. 42. הפסיקה קבעה כי חובת תום הלב חלה על כל שלבי ההתקשרות החוזית, לרבות שלבי המשא ומתן, הכריתה והביצוע, וכי הפרתה מזכה בסעדים שונים. ## הפרת חובת גילוי ## 43. הנתבעות הפרו את חובת הגילוי המוטלת עליהן, בכך שלא יידעו את התובעים באופן מלא וברור אודות תנאי האחריות והסייגים לה, ובפרט לגבי מקרים של "פיצוץ פנימי" או "מכה קלה". 44. תעודת האחריות, כפי שהוצגה לתובעים, לא כללה פירוט מספק של המקרים בהם הנתבעות פטורות מאחריות, ובכך יצרה אצל התובעים רושם מוטעה לגבי היקף הכיסוי. 45. הנתבעות היו צריכות ליידע את התובעים באופן מפורש על הסיכונים הכרוכים בשימוש בטלוויזיה, ובפרט על רגישות המסך למכות קלות, אם אכן זו הייתה הסיבה לתקלה. 46. אי-גילוי נאות של תנאי האחריות והסייגים לה מהווה הפרה של חוק הגנת הצרכן, אשר מחייב שקיפות מלאה מצד ספקים כלפי צרכנים. 47. לו ידעו התובעים על הסייגים הנסתרים בתעודת האחריות, ועל הסיכון כי תקלה פנימית לא תכוסה, ייתכן שלא היו רוכשים את הטלוויזיה מן הנתבעות. ## אחריות יצרן/יבואן ## 48. הנתבעת 2, כיבואנית הטלוויזיה, נושאת באחריות ישירה לפגמים במוצר, וזאת מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים, אשר מטיל אחריות מוחלטת על היצרן/יבואן. 49. העובדה שהנתבעת 2 הודיעה כי היא לוקחת על עצמה את האחריות לביצוע פסק הדין, מהווה הודאה באחריותה לתקלה ולנזקים שנגרמו לתובעים. 50. אחריות היבואן אינה תלויה באשמתו, והיא חלה גם אם לא ידע על הפגם במוצר, וזאת במטרה להגן על הצרכנים ולהבטיח את בטיחות המוצרים בשוק. 51. הנתבעת 2 לא הוכיחה כי הפגם בטלוויזיה נגרם לאחר שיצאה משליטתה, או כי התובעים גרמו לנזק במכוון, ולכן היא אינה פטורה מאחריותה. 52. הפסיקה קבעה כי יבואן של מוצר פגום חייב לפצות את הצרכן בגין הנזקים שנגרמו לו, וזאת ללא צורך בהוכחת רשלנות מצד היבואן. ## הפרת חובת שירות נאות ## 53. הנתבעות הפרו את חובתן לספק שירות נאות והוגן לתובעים, בכך שלא טיפלו בתקלה באופן מקצועי ויעיל, וסירבו לספק פתרון הולם. 54. התנהלות הנתבעות, אשר כללה דחיית טענות התובעים והתנערות מאחריות, מהווה הפרה של חובת השירות הנאות המוטלת עליהן כספקיות שירות. 55. חוק הגנת הצרכן מחייב ספקים לספק שירות נאות, מקצועי והוגן לצרכנים, וזאת לכל אורך תקופת האחריות ולאחריה. 56. הנתבעות לא פעלו בשקיפות מלאה מול התובעים, ולא סיפקו להם הסברים מפורטים ומנומקים לסירובם לתקן או להחליף את הטלוויזיה. 57. הפסיקה קבעה כי שירות לקוי ובלתי מקצועי מהווה עילה לתביעה, וכי צרכנים זכאים לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך. ## עקרון "הדבר מדבר בעד עצמו" ## 58. במקרה דנן, עקרון "הדבר מדבר בעד עצמו" חל, שכן הטלוויזיה התפוצצה באופן פתאומי וחמור תוך פחות משנה מיום הרכישה, ללא כל התערבות חיצונית מצד התובעים. 59. התקלה החמורה והפתאומית בטלוויזיה, אשר הפכה אותה לבלתי שמישה, מעידה על פגם בייצור או בהרכבה, ועל רשלנות מצד הנתבעות. 60. התובעים אינם יכולים לדעת את הסיבה המדויקת לתקלה, שכן מדובר בתקלה פנימית במכשיר, ורק הנתבעות, כיצרניות/יבואניות ומשווקות, יכולות לספק הסבר מקצועי. 61. בנסיבות אלו, נטל ההוכחה עובר אל הנתבעות להוכיח כי התקלה לא נבעה מרשלנותן או מפגם במוצר, נטל שהן לא עמדו בו. 62. הפסיקה קבעה כי עקרון "הדבר מדבר בעד עצמו" חל במקרים בהם הנזק נגרם כתוצאה מאירוע שאין לתובע ידיעה לגביו, וכי סביר יותר שהנזק נגרם מרשלנות הנתבע. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא לפסק דין## 1. התובעים הגישו תובענה בגין נזק שנגרם להם עקב תקלה במכשיר טלויזיה, מסוג LCD טושיבה דגם 37 אינץ' (להלן: "הטלויזיה"). 2. כתב התביעה הוגש בתחילה כנגד שקם אלקטריק. ובהמשך, נתבעת 2 הודיעה כי היא לוקחת עליה את האחריות לביצוע פסק הדין. 3. על פי כתב הנטען, בתאריך 12/11/07 רכשו התובעים את הטלויזיה מנתבעת 1, בסך של 8,100 ₪. בתאריך 25/8/08, נשמע רעש של פיצוץ מהטלויזיה, והופיעו קווים מצד שמאל של המסך. בתאריך 27/8/08, שלחה נתבעת 1 טכנאי מטעמה. הטכנאי בדק את הטלויזיה, ולטענת התובעים הודיע להם כי המכשיר יוחלף, אולם נתבעת 1 סרבה להחליף את הטלויזיה. 4. הנתבעים טענו כי עולה כי הטכנאי שביקר בבית התובעים קבע כי התקלה בטלויזיה נגרמה כתוצאה ממכה ו/או חבטה שספג המסך, ונזק כאמור אינו מכוסה על ידי האחריות שסופקה עם המכשיר. נתבעת 2 הציעה לתובעים לרכוש מכשיר חדש במחיר מוזל, אך הם סרבו. 5. הטכנאי, נמרוד ביטון, שהעיד מטעם הנתבעות, לא זכר את המקרה, אך הגיש את קריאת התיקון (נ/1). לטענתו, הסבירות שהמסך יתפוצץ ללא מגע אדם, נמוכה, וככל הנראה, המסך קיבל מכה, וזו הסיבה לפיצוץ שאירע במסך הפנימי. עוד הוסיף, כי מנסיונו הפנל לא מתפוצץ תוך כדי צפיה, וכן כי די במכה לא חזקה על מנת לפגוע במסך. דיון 6. 6. בתעודת האחריות נאמר: "במהלך תקופת האחריות ניופאן מתחייבת לתקן, ללא תמורה, כל קלקול שהתגלה במוצר, לרבות החלפת חלקים במוצר ללא כל תמורה וזאת ככל ובמידה ותידרש". וכן: "ניופאן תהא פטורה ממלוא חיוביה שעל פי תעודה זו, במידה והוכיחה כי מקור הקלקול בנזק מכוון שגרם הלקוח". 7. לאחר ששמעתי את דברי הצדדים והעדים, ועיינתי בחומר, באתי לכלל מסקנה כי דין התובענה להדחות. 8. טענות התובעים אינן מתיישבות עם טופס קריאת התיקון של הטכנאי, בו צויין "מסך מפוצץ בן שנה! המשך טיפול". הטכנאי לא ציין בטופס את סיבת התקלה, ולא ציין כי מדובר בפגם במכשיר, כפי שייחסו לו התובעים. 9. עדותו של הטכנאי לא נסתרה, ולא נמצאו תימוכין לטענת התובעים, לפיה הטכנאי אמר כי מדובר בפגם במכשיר או כי הבטיח להם כי המכשיר יוחלף, נהפוך הוא, טופס קריאת התיקון שותק בעניין זה לחלוטין. אשר על כן אני דוחה את התביעה. התובע ישא בהוצאות הנתבעות בסך 250 ₪. כתב תביעהמסמכיםטלויזיה