##דוגמא לכתב תביעה## ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובעת: גב' _________ ת.ז. _________, תושבת _________, ירושלים. 2. הנתבעת: אופטיקנה (_________ בע"מ), ח.פ. _________, חברה הרשומה בישראל, המפעילה סניף בקניון _________, ירושלים. ## ב. הסעד המבוקש ## כבוד בית המשפט מתבקש להורות כדלקמן: 1. לבטל את עסקת רכישת המשקפיים מיום 20/8/08. 2. לחייב את הנתבעת להשיב לתובעת סך של 1,495 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 20/8/08 ועד למועד התשלום המלא בפועל. 3. לחייב את הנתבעת לפצות את התובעת בגין עגמת נפש שנגרמה לה בסך של 5,000 ₪. 4. לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כדין. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 1. ביום 20/8/08 רכשה התובעת זוג משקפי ראיה מהנתבעת, בסניף אופטיקנה בקניון _________, ירושלים, ושילמה עבורם סך של 1,495 ₪. 2. מיד עם הרכבת המשקפיים, הבחינה התובעת כי המסגרת עקומה, וכעבור מספר שעות נפלה העדשה הימנית ממקומה. 3. התובעת ניגשה לחנות הנתבעת, שם טכנאי הרכיב את העדשה בחזרה, אך בדרך חזרה לביתה נפלה העדשה שוב. 4. למחרת, שבה התובעת לחנות, והעדשה הורכבה פעם נוספת, אך לאחר יומיים, במהלך אירוע משפחתי, נפלה העדשה שוב. 5. התובעת פנתה מספר פעמים טלפונית לנתבעת, אך למרות הבטחות חוזרות ונשנות כי יחזרו אליה, לא נעשה דבר לפתרון הבעיה. 6. עקב חוסר יכולת להשתמש במשקפיים הפגומים והיעדר מענה הולם מהנתבעת, נאלצה התובעת לרכוש זוג משקפיים חלופי בחנות "אופטיק _________" ביום 18/12/08, בעלות של 990 ₪. 7. עילת התביעה נולדה ביום 20/8/08, עם רכישת המשקפיים הפגומים, והתגבשה במלואה עם כשלון הנתבעת לתקן את הפגם או להחליף את המוצר, ועם רכישת המשקפיים החלופיים. ## ד. הנזקים ## 1. נזק ישיר: סך של 1,495 ₪ בגין תשלום עבור המשקפיים הפגומים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 20/8/08. 2. נזק ישיר נוסף: סך של 990 ₪ בגין רכישת משקפיים חלופיים, אשר נבעה ישירות מכשלון הנתבעת לספק מוצר תקין. 3. עגמת נפש: סך של 5,000 ₪ בגין אי-נוחות, טרחה, בזבוז זמן, תסכול ואכזבה שנגרמו לתובעת עקב הפגם במשקפיים, הצורך בפניות חוזרות ונשנות לנתבעת, והצורך ברכישת משקפיים חלופיים. 4. נזקים עקיפים: ביטול תוכניות שונות ופגיעה בשגרת חייה של התובעת עקב חוסר יכולת להשתמש במשקפיים הפגומים. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת אספקת מוצר תקין ## 8. הנתבעת, כספקית משקפי ראיה, חבה חובה חוזית וסטטוטורית לספק לתובעת מוצר תקין, שלם וראוי לשימוש, אשר יעמוד בסטנדרטים המקובלים בתעשייה ויתאים למטרתו המיועדת, קרי, לאפשר ראייה תקינה ונוחה. 9. המשקפיים שסופקו לתובעת היו פגומים באופן מהותי, כאשר המסגרת הייתה עקומה והעדשה נפלה ממקומה שוב ושוב, דבר המעיד על כשל בייצור או בהרכבה, ומהווה הפרה בוטה של חובה זו. 10. העובדה כי העדשה נפלה מספר פעמים, ואף ניתן היה להחזירה למקומה בלחיצה קלה ללא שימוש בכלי עבודה, מוכיחה באופן חד משמעי את קיומו של פגם יסודי במסגרת המשקפיים, אשר הופך אותם לבלתי שמישים. 11. הנתבעת לא עמדה בחובתה לספק מוצר תקין, ובכך הפרה את הסכם המכר שנכרת בינה לבין התובעת, וכן את הוראות חוק המכר, התשכ"ח-1968, וחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, המחייבים אספקת מוצר ללא פגמים. 12. כתוצאה מהפרה זו, נגרמו לתובעת נזקים ישירים ועקיפים, לרבות הצורך ברכישת משקפיים חלופיים והוצאות נוספות, וכן עגמת נפש רבה, אשר הנתבעת אחראית לפצות בגינם. ## כשלון הנתבעת בתיקון הפגם ## 13. התובעת פנתה לנתבעת מספר פעמים מיד לאחר גילוי הפגם, ונתנה לה הזדמנויות חוזרות ונשנות לתקן את הליקויים במשקפיים, כפי שמצופה מכל ספק סביר והגון, אך הנתבעת כשלה בכך באופן מוחלט. 14. למרות פניותיה החוזרות ונשנות של התובעת, הן באופן פיזי לחנות והן טלפונית, הנתבעת לא סיפקה פתרון הולם לבעיה, והסתפקה בתיקונים זמניים ושטחיים שלא פתרו את הפגם המהותי במסגרת. 15. הבטחות הנתבעת כי יחזרו אל התובעת, אשר לא קוימו, מהוות התנהלות רשלנית וחוסר אחריות כלפי לקוחה ששילמה ממיטב כספה עבור מוצר פגום, ומעידות על זלזול בזכויותיה. 16. הנתבעת, כמי שמתיימרת להיות חברה מקצועית ואמינה בתחום האופטיקה, הייתה צריכה לזהות את הפגם המהותי במסגרת ולהציע פתרון קבוע, כגון החלפת המסגרת, כבר בפנייה הראשונה של התובעת. 17. כשלון הנתבעת בתיקון הפגם, למרות ההזדמנויות שניתנו לה, מהווה הפרה נוספת של חובותיה כלפי התובעת, ומצדיק את ביטול העסקה ואת דרישת התובעת להשבת מלוא התמורה ששולמה. ## הפרת חובת תום הלב ## 18. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מובהק כלפי התובעת, הן בשלב אספקת המוצר הפגום והן בשלב הטיפול בתלונותיה, ובכך הפרה את חובת תום הלב החלה על צדדים לחוזה, כקבוע בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. 19. אי-מתן מענה הולם לפניות התובעת, והבטחות שווא כי יחזרו אליה, מהווים התנהלות חסרת תום לב, אשר נועדה למשוך זמן ולמנוע מהתובעת לממש את זכויותיה כצרכנית. 20. טענת הנתבעת כי התובעת מעולם לא פנתה אליה, או כי תמיד מסכימה להחליף מסגרת ללא חיוב, עומדת בסתירה מוחלטת לעובדות שהוצגו, ומהווה ניסיון להתנער מאחריות בחוסר תום לב. 21. התנהלותה של מנהלת החנות, הגב' _________, אשר יצרה קשר עם התובעת רק לאחר קבלת כתב התביעה, מחזקת את הטענה בדבר חוסר תום לב, ומעידה על ניסיון מאוחר וציני לפתור את הבעיה רק לאחר שהוגשה תביעה משפטית. 22. חובת תום הלב מחייבת את הנתבעת לפעול בהגינות, בשקיפות ובאחריות כלפי לקוחותיה, ובמקרה דנן, הנתבעת כשלה באופן מובהק בעמידה בחובה זו, ובכך גרמה לתובעת נזקים ועגמת נפש. ## זכות התובעת לביטול העסקה ## 23. לאור הפגם המהותי במשקפיים, כשלון הנתבעת בתיקון הפגם, והתנהלותה חסרת תום הלב, קמה לתובעת הזכות לבטל את העסקה, כקבוע בחוק המכר, התשכ"ח-1968, ובחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. 24. הפגם במשקפיים, אשר הפך אותם לבלתי שמישים, מהווה הפרה יסודית של הסכם המכר, המצדיקה את ביטולו המיידי של החוזה והשבת התמורה ששולמה. 25. התובעת פעלה באופן סביר והגון כאשר המתינה מספר חודשים וניסתה להגיע לפתרון מול הנתבעת, ורק לאחר שכלו כל הקיצין, נאלצה לרכוש משקפיים חלופיים ולבטל את העסקה המקורית. 26. הפסיקה קבעה כי כאשר ספק אינו עומד בחובתו לספק מוצר תקין, וכאשר ניסיונות התיקון נכשלים, זכאי הצרכן לבטל את העסקה ולקבל את כספו בחזרה, וזאת ללא קשר לשאלת האשם הספציפי בפגם. 27. ביטול העסקה במקרה זה אינו רק זכותה של התובעת, אלא גם סעד צודק והוגן, אשר יחזיר את המצב לקדמותו וימנע מהנתבעת להפיק רווח ממוצר פגום שלא עמד בציפיות הסבירות. ## אחריות הנתבעת כספקית מקצועית ## 28. הנתבעת, כחברה מקצועית ומובילה בתחום האופטיקה, נושאת באחריות מוגברת כלפי לקוחותיה, ועליה לוודא כי המוצרים שהיא מוכרת עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר של איכות ובטיחות. 29. אחריות זו כוללת לא רק את אספקת המוצר עצמו, אלא גם את מתן שירות לקוחות הולם, טיפול מהיר ויעיל בתלונות, ומתן פתרונות הולמים במקרה של פגמים או תקלות. 30. הנתבעת כשלה בעמידה באחריותה המקצועית, הן באספקת משקפיים פגומים והן בטיפול לקוי בתלונות התובעת, ובכך פגעה באמון הציבור ובמוניטין שלה כחברה אמינה. 31. הפסיקה קבעה כי על ספק מקצועי מוטלת חובה מוגברת לבדוק את תקינות המוצרים שהוא משווק, וכי אי-עמידה בחובה זו מהווה רשלנות והפרת חובה חקוקה, המקימה עילת תביעה. 32. במקרה דנן, הנתבעת לא דאגה באופן סביר לתקן את הפגם, ולא סיפקה מענה הולם, ובכך הפרה את חובתה המקצועית כלפי התובעת, ועל כן עליה לשאת במלוא האחריות לנזקים שנגרמו. ## עגמת נפש ופיצויים ## 33. כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, נגרמה לתובעת עגמת נפש רבה, אשר באה לידי ביטוי בתסכול, אכזבה, טרחה, בזבוז זמן יקר, ופגיעה בשגרת חייה, וזאת מעבר לנזקים הכספיים הישירים. 34. הצורך בפניות חוזרות ונשנות לנתבעת, התיקונים החוזרים ונשנים שלא הועילו, וההבטחות שלא קוימו, גרמו לתובעת תחושה של חוסר אונים וחוסר אונים, והצדיקו את דרישתה לפיצוי בגין עגמת נפש. 35. הפסיקה הכירה בזכותו של צרכן לפיצוי בגין עגמת נפש במקרים של הפרת חוזה או כשל באספקת שירות, במיוחד כאשר מדובר במוצר חיוני כמו משקפי ראיה, אשר פגם בו משפיע באופן ישיר על איכות החיים. 36. סכום הפיצוי המבוקש בגין עגמת נפש, בסך 5,000 ₪, הינו סביר והולם בנסיבות העניין, ומשקף את מידת הטרחה, התסכול והאכזבה שנגרמו לתובעת כתוצאה מהתנהלות הנתבעת. 37. פיצוי זה נועד לא רק לפצות את התובעת על נזקיה הלא-ממוניים, אלא גם להוות מסר לנתבעת ולספקים אחרים, כי עליהם לנהוג באחריות ובמקצועיות כלפי לקוחותיהם. ## חוק הגנת הצרכן ## 38. התובעת הינה "צרכן" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, והנתבעת הינה "עוסק" כהגדרתו באותו חוק, ועל כן חלות על העסקה הוראות חוק זה, המעניקות הגנה מיוחדת לצרכנים. 39. סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן אוסר על הטעיה, וסעיף 2 לחוק אוסר על עוסק לעשות מעשה או מחדל העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה, לרבות טיב המוצר ותכונותיו. 40. אספקת משקפיים פגומים, והיעדר טיפול הולם בתלונות, מהווים הטעיה והפרה של חובות הנתבעת לפי חוק הגנת הצרכן, המזכים את התובעת בסעדים הקבועים בחוק, לרבות ביטול העסקה ופיצויים. 41. סעיף 31 לחוק הגנת הצרכן מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים לדוגמה, ללא הוכחת נזק, במקרים של הפרת הוראות החוק, וזאת במטרה להרתיע עוסקים מהפרות דומות בעתיד. 42. במקרה דנן, התנהלות הנתבעת מצדיקה פסיקת פיצויים לדוגמה, וזאת לאור חוסר תום הלב, הזלזול בזכויות הצרכן, והכשלון החוזר ונשנה במתן מענה הולם, אשר פגעו קשות בתובעת. ## חוק המכר ## 43. העסקה בין התובעת לנתבעת הינה "מכר" כהגדרתו בחוק המכר, התשכ"ח-1968, ועל כן חלות עליה הוראות חוק זה, לרבות סעיפים העוסקים באי-התאמה של הממכר. 44. סעיף 11 לחוק המכר קובע כי המוכר לא קיים את חובתו אם מסר נכס שונה ממה שהוסכם, או נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימוש רגיל או מסחרי, או למטרה מיוחדת שהוסכמה. 45. המשקפיים שסופקו לתובעת אינם עומדים בדרישות סעיף 11 לחוק המכר, שכן הם פגומים, עקומים, והעדשה נופלת מהם, ועל כן אינם ראויים לשימוש רגיל כמשקפי ראיה. 46. סעיף 28 לחוק המכר קובע כי במקרה של אי-התאמה, זכאי הקונה לדרוש את ביטול המכר, וזאת לאחר שנתן למוכר הזדמנות סבירה לתקן את אי-ההתאמה, כפי שאכן עשתה התובעת במקרה זה. 47. לאור אי-ההתאמה המהותית של המשקפיים, וכשלון הנתבעת לתקן אותה, קמה לתובעת הזכות לבטל את העסקה ולקבל את כספה בחזרה, וזאת בהתאם להוראות חוק המכר. ## אחריות למוצרים פגומים ## 48. הנתבעת, כמי שמשווקת מוצרים לציבור הרחב, נושאת באחריות למוצרים פגומים, וזאת מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980, אשר מטיל אחריות מוחלטת על יצרן ועל יבואן. 49. אף אם הנתבעת אינה היצרן הישיר של המסגרת, היא נחשבת כ"יצרן" לעניין החוק, שכן היא משווקת את המוצר תחת שמה המסחרי, ועל כן חלה עליה אחריות מוחלטת לפגמים במוצר. 50. הפגם במסגרת המשקפיים, אשר גרם לנפילת העדשה, מהווה "פגם במוצר" כהגדרתו בחוק, שכן הוא עלול לגרום נזק למשתמש או אי-נוחות משמעותית, ועל כן הנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו. 51. אחריות זו אינה תלויה בשאלת האשם או הרשלנות של הנתבעת, אלא היא אחריות מוחלטת, ועל כן הנתבעת חייבת לפצות את התובעת על כל נזקיה, לרבות הנזקים הכספיים ועגמת הנפש. 52. הפסיקה קבעה כי מטרת חוק האחריות למוצרים פגומים היא להגן על הצרכן מפני מוצרים מסוכנים או פגומים, וכי יש לפרש את הוראות החוק באופן המרחיב את אחריות היצרן והמשווק. ## חובת ההשבה ## 53. עם ביטול העסקה, קמה חובת השבה הדדית, כאשר הנתבעת חייבת להשיב לתובעת את מלוא התמורה ששולמה, והתובעת חייבת להשיב לנתבעת את המשקפיים הפגומים. 54. חובת ההשבה של הנתבעת כוללת את סכום הרכישה המקורי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום, וזאת על מנת להחזיר את התובעת למצב בו הייתה אילולא נכרתה העסקה. 55. התובעת מצידה, מוכנה ומזומנה להשיב את המשקפיים הפגומים לנתבעת, וזאת מיד עם קבלת התשלום המלא המגיע לה, כפי שנקבע בפסיקה במקרים דומים. 56. השבת התמורה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית הינה סעד הכרחי על מנת למנוע התעשרות שלא כדין של הנתבעת על חשבון התובעת, ועל מנת להבטיח שהתובעת לא תיפגע כלכלית כתוצאה מהפרת החוזה. 57. הפסיקה קבעה כי חובת ההשבה במקרה של ביטול חוזה נועדה להשיב את הצדדים למצבם טרם ההתקשרות, וכי יש להבטיח שהצד הנפגע לא ייצא בחסרון כיס כתוצאה מהפרת החוזה. ## התנהלות הנתבעת לאחר הגשת התביעה ## 58. העובדה כי מנהלת החנות, הגב' _________, יצרה קשר עם התובעת רק לאחר שהנתבעת קיבלה את כתב התביעה, מחזקת את טענות התובעת בדבר חוסר תום לב והתנערות מאחריות. 59. התנהלות זו מעידה על כך שהנתבעת לא הייתה מוכנה לטפל בבעיה באופן יזום והוגן, אלא רק כאשר הופעל עליה לחץ משפטי, דבר המצביע על זלזול בזכויות הצרכן. 60. ניסיון מאוחר זה לפתור את הבעיה, לאחר שהתובעת כבר נאלצה להוציא הוצאות משפטיות ולרכוש משקפיים חלופיים, אינו יכול לפטור את הנתבעת מאחריותה לנזקים שנגרמו. 61. הפסיקה קבעה כי ניסיונות תיקון או פשרה לאחר הגשת תביעה, אינם גורעים מזכותו של התובע לסעדים המגיעים לו, וכי יש לבחון את התנהלות הצדדים לאורך כל הדרך. 62. התנהלות הנתבעת לאחר הגשת התביעה מחזקת את הצורך בפסיקת פיצויים לתובעת, לרבות פיצוי בגין עגמת נפש והוצאות משפט, וזאת על מנת להרתיע את הנתבעת מהתנהלות דומה בעתיד. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא לפסק דין:## 1. התובעת טוענת כי ביום 20/8/08 רכשה זוג משקפי ראיה מהנתבעת, חנות אופטיקנה בקניון מלחה בירושלים. התובעת שילמה עבור המשקפיים 1,495 ₪. 2. התובעת טוענת כי כאשר הרכיבה את המשקפיים שמה לב שהמסגרת עקומה. כעבור מס' שעות נפלה העדשה הימנית. היא ניגשה לחנות והטכנאי במקום הרכיב חזרה את העדשה. בדרך העדשה שוב נפלה. התובעת חזרה למחרת לחנות ושם העדשה הורכבה פעם נוספת. לאחר יומיים, תוך כדי ריקוד בשמחה משפחתית, נפלה העדשה פעם נוספת. התובעת התקשרה מס' פעמים לחנות הנתבעת, בכל פעם הובטח לה שמישהו יחזור אליה, אולם לא נעשה דבר. 3. מחוסר ברירה, פנתה התובעת לחנות אחרת ורכשה זוג משקפיים אחר. התובעת רכשה משקפיים בחנות בשם אופטיק דפן, ביום 18/12/08 תמורת 990 ₪. 4. התובעת טוענת כי נגרמה לה עגמת נפש וכן נאלצה לבטל תוכניות שונות עקב חוסר יכולת להשתמש במשקפיים הפגומים. 5. הנתבעת הגישה כתב הגנה קצר, במסגרתו טענה כי התובעת חזרה לחנות ואמרה כי אינה מרוצה מהמסגרת. הוצעה לה מסגרת חילופית ללא חיוב, אך התובעת סירבה וביקשה לבטל את העסקה. הנתבעת מתנגדת לביטול העסקה, מתוך טענה כי אין כל עילה שהיא לביטול העסקה. 6. במהלך הדיון הוצג לפני המסגרת והעדשה כשהיא מחוץ למסגרת. 7. המסגרת והעדשה נמסרו לנציגת הנתבעת שהייתה בדיון שהיא גם מנהלת החנות, הגב' מיטל נעים. גב' נעים שהיא במקצועה אופטמטריסטית, נטלה את המשקפיים ובלחיצה קלה החזירה את העדשה למקום. לאחר מכן, נראה היה כי העדשה נמצאת במקומה. 8. נציגת הנתבעת טענה כי התובעת מעולם לא פנתה אליה, הנתבעת תמיד מסכימה להחליף את המסגרת ללא חיוב נוסף וחבל שהדברים לא נעשו כך, היינו אילו הייתה התובעת פונה אליה, הענין היה בא לידי פתרון על דרך החלפת המסגרת. 9. התובעת טוענת כי הגב' נעים יצרה עמה קשר רק אחרי שהנתבעת קיבלה את כתב התביעה. 10. אין ספק כי קיים פגם במסגרת שכן אחרת לא ברור לי כיצד ניתן בלחיצה קלה להחזיר את העדשה למקומה ללא שימוש במברג, או חיזוק אחר כלשהו. 11. התובעת לא מיהרה לרכוש משקפיים אחרים, אלא המתינה מס' חודשים בתקוה שהעניין יוסדר. 12. מדברי התובעת עולה כי מנהלת החנות לא פנתה אליה, אלא לאחר הגשת התביעה. מנהלת החנות אינה סותרת דברים אלה. 13. סבורני, כי משפנתה התובעת והתלוננה על כך שהעדשה נופלת, היה ראוי מיד להחליף את המסגרת, בפרט כאשר פנתה לחנות מס' פעמים. 14. הנתבעת, כמי שאמורה לספק משקפיים תקינים, הפרה את חובתה לעשות כן, ולא דאגה באופן סביר לתקן את הפגם. 15. לפיכך, נכון פעלה התובעת כאשר אחרי מספר חודשים רכשה זוג משקפיים אחר. 16. בנסיבות אלה, אין אלא להורות על ביטול העסקה. לפיכך, אני מורה לנתבעת להשיב לתובעת את כספה היינו סך של 1,495 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 20/8/08 ועד התשלום המלא בפועל, ואילו התובעת תשיב לנתבעת את המשקפיים והעדשות מיד עם קבלת התשלום. לא ראיתי מקום לחייב צד כלשהו בהוצאות המשפט. אופטיקהכתב תביעהעינייםמסמכיםמשקפיים