פסק דין 1. הערעור על חלק מגזר דינו של בית משפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט א' טננבוים) ת"ד 2526/00. 2. במסגרת הסדר טיעון עם המשיבה הודה המערער בעבירות על תקנה 21(ג) (חוסר זהירות) ותקנה 64(ג) (אי מתן זכות קדימה) לתקנות התעבורה התשכ"א1961- והורשע על פי הודאתו. המשיבה ביקשה כי המערער ייפסל בפועל לנהיגה למשך חודש אחד, ולכך תיווסף תקופת פסילה נוספת על תנאי וקנס כספי. 3. בית המשפט קמא החליט שלא לכבד את הסדר הטיעון, ופסל בפועל את המערער מלנהוג לתקופה של ארבעה חודשים. בנוסף פסל את המערער מלנהוג לתקופה נוספת של שלושה חודשים על תנאי למשך שלוש שנים, והשית על המערער קנס בסך 500₪. 4. הערעור נסב רק על תקופת הפסילה בפועל, שחרגה פי ארבעה מהתקופה שבהסדר הטיעון. בית המשפט קמא היה ער לסמכותו לחרוג מרמת ענישה מינימלית הקבועה בפקודה בנסיבות מיוחדות, אך במקרה דנן סבר שאין נסיבות כאלה, וכי "מדובר בבחור צעיר שמן הראוי להזהירו ולהרתיעו". 5. המערער טוען, כי העונש שביקשה המשיבה לגזור עליו אמנם נמוך מהמינימום הקבוע בפקודת התעבורה, ואולם במקרה של המערער הוצגו לבית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה והן אלה: א. חרף גילו הצעיר נוהג המערער כחמש שנים, וזו לו הרשעה ראשונה. ב. במהלך שירותו הצבאי שימש המערער קשר מח"ט, ונהג קילומטרים רבים מדי יום. ג. בפני בית המשפט קמא הוצג מסמך, המעיד על אופיו האחראי, הרציני והאמין של המערער. ד. התאונה שבגרימתה הורשע המערער לא הייתה אירוע של נהיגה פרועה, אלא אירוע שנגרם בשל שילוב נסיבות, שלהן תרמה גם נסיעה במהירות גבוהה של הרכב האחר, הגם שהייתה לו זכות קדימה. ה. המערער הודה וחסך זמן שיפוטי. ו. העונש שהמשיבה ביקשה במסגרת הסדר הטיעון אינו חורג מעונשים שבתי משפט לתעבורה נוהגים לגזור במקרים דומים, כאשר הנאשם הוא נהג זהיר בדרך כלל, והאירוע בגינו הועמד לדין חריג לנהיגתו לאורך תקופה ארוכה, ועל כן אין להחמיר עמו. המשיבה לא חלקה על הטיעון הנ"ל, והשאירה את העניין לשיקול דעת בית המשפט. 6. לאחר עיון סבורה אני כי בית משפט החמיר עם המערער, שעה שהתעלם מהנסיבות שפורטו לעיל. אין חולק על כך שעסקת טיעון אינה אלא בגדר המלצה לבית המשפט, החופשי לפעול לפי שיקול דעתו. באשר להפעלת שיקול הדעת - כבר נאמר בע"פ 532/71 בחמוצקי נ' מדינת ישראל, פ"ד כו (1) 543, 555 כי: "האמת ניתנת להיאמר כי בית-המשפט אינו נוטה ליטול על עצמו את התפקיד של הקטיגור ובמקום שבא-כוח התביעה מציע להקל בעונשו של פלוני, יתייחס בית-המשפט להצעה זו בכובד ראש. חזקה על באי-כוח התביעה הכללית ועל המשטרה, כממונים על המלחמה בפשיעה, כי יודעים הם מהו העונש הדרוש במקרה פלוני, ולכן כאשר הם מציעים להקל, ובאין נימוקים מיוחדים לסטות מהצעה זו, יתחשב בית-המשפט בהמלצת התביעה הכללית". ראה גם ע"פ 4722/92 מרקוביץ ואח' נ' מדינת ישראל פ"ד מז (2) 45 . 7. בנסיבות המיוחדות שפורטו לעיל ראוי היה לכבד את הסדר הטיעון ולא לדחותו רק מן הטעם האחד הנזכר בגזר הדין. לפיכך אני מקבלת את הערעור במובן זה שעונש הפסילה בפועל יעמוד על חודש. הפסילה על תנאי והקנס שנגזרו על המערער יישארו בעינם. המערער יפקיד את רשיונו תוך 24 שעות. משפט תעבורהשלילת רישיון נהיגהערעור