פסק דין א. הנתבעים עותרים במסגרת הבקשה שבתיק בש"א 2723/00 לביטולו של צו המניעה הזמני שניתן במעמד צד אחד ביום 24.1.00 בבש"א 1397/00 ולפיו על ארגמן טורס בע"מ והמשיבים 1+4 (פנחס בורנשטיין ועזבונו של המנוח יחיאל משה בורנשטיין ז"ל) [שהם המשיבים 1+4 בבש"א 1397/00] להימנע מלמכור ו/או להעביר זכויות בכלי רכב ובאוטובוסים שבבעלות "ארגמן טורס בע"מ", כמו כן על חברת אציל עכו בע"מ ומשיבים 1+4 להימנע מלמכור ו/או להעביר זכויות בנכסי המקרקעין שיש לחברת אציל עכו בע"מ זכויות בהם, מכל סוג שהוא, עד למתן החלטה אחרת. ב. ביסוד הבקשה למתן צו המניעה הזמני (בש"א 1397/00) נטען, כי הכוונה היא לשמור על מצב הנכסים המהותיים בחב' ארגמן ובחב' אציל עד למתן פס"ד בתובענה. הטענה היא, כי המשיבים מכרו אוטובוסים של ארגמן לצדדים שלישיים, כך שמצבת האוטובוסים של החברה ירדה בצורה משמעותית ונוצר חשש כי מדובר במגמה להברחת נכסים ולדלל פעילות החברה, כך גם בנכסי המקרקעין של אציל בע"מ. במפגש בין המבקש לבין משיב מס' 1 ומר יעקב בורנשטיין, בנו של המנוח יחיאל משה בורנשטיין ז"ל, נאמר למבקש שהוא התובע בתיק העיקרי ואין כוונה לשלם לו את שייפסק לטובתו בפסה"ד. החשש הוא שכך יימנע מן המבקש לקבל את המגיע לו בגין מניותיו בחברות. לבקשה שבבש"א 1397/99 צורף תצהיר המבקש לתמיכה בבקשה. ג. בבקשה לביטול צו המניעה הזמני מבוקש לבטל את הצו או לצמצם תחולתו כך שיחול רק על שליש האוטובוסים של ארגמן טורס, ולחילופי חילופין, על שליש האוטובוסים של ארגמן טורס ושליש מנכסי אציל עכו בע"מ, ואם יישאר הצו על כנו לחייב את המבקש בהפקדת התחייבות מתאימה ופקדון כספי של 500,000 ש"ח, לערובת צד ג'. תמצית הנטען בבקשה: אין כל זיקה בין התובענה המקורית, כפי שהוגשה, לבין הסעד הזמני, ולמעשה אין סעד עיקרי ממנו ניתן לגזור סעד זמני. התובענה היא (לאור ההסדר מיום 27.1.98) כספית, והסעד הזמני איננו נגזר ממנה. יתר על כן, לפי ההסדר מיום 27.1.98 האיסור היחיד שחל על המשיבים הוא להימנע מהעברות למקורבים, כל הגבלה אחרת אינה חלה, וניהול החברות אמור להתבצע ללא כל הגבלה, כך שיש בסעד הזמני משום נסיון לשנות מצב קיים. נטען בבקשה כי הצו שניתן מביא לשיתוק פעילותן של החברות. החזקת רכב ישן יוצרת הפסד במקום רווח, והרי ארגמן חייבת להתאים את צי הרכב לתנאים המשתנים, ולגבי אציל עכו בע"מ נגרמת ע"י כך יתרת חובה גבוהה בבנק. כך, למשל, מתכוונת ארגמן טורס לרכוש מקרקעין שישמשו מגרש חניה וצו המניעה מביא, למשל, למניעת מימוש נכסים לתשלום עבור המגרש. מטרתו של התובע-המבקש, כך נטען, היא להכשיל את ארגמן, בהיותו מתחרה בה ע"י חב' שחר צח בע"מ. עוד נטען כי חששותיו של המבקש בדויים, ומועלים מתוך כוונה לחבל בעסקי ארגמן טורס. גם אין זה נכון כאילו נאמר למבקש שאין כוונה לשלם לו את שייפסק בפסק הדין, שכן הוצעה למבקש פשרה לסילוק כל המחלוקות שבין הצדדים. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. מעבר לכך: אציל עכו בע"מ איננה בעלת דין בתובענה ולא היה מקום ליתן צו כנגדה. בכל מקרה אין המבקש זכאי אלא לשליש מערך החברות, בניכוי זכויות ההובלה שהועברו לזכותו, ובניכוי 330,000 ש"ח ששולמו בפועל (נספח ד' לבקשת ביטול צו המניעה). עוד נטען שגם אם יש להשאיר בעינו את הצו החלקי לגבי שליש מחב' אציל עכו בע"מ יש לאפשר מכירת נכסים והפקדת התמורה בחשבון הבנק של אציל עכו בע"מ. בקשת ביטול צו המניעה נתמכת בתצהירו של מר פנחס בורנשטיין. ד. בתגובת המבקש נטען שהבקשה נועדה לשמור על מצבת הנכסים המהותיים בחב' ארגמן ובחב' אציל עכו עד למתן פס"ד בתובענה העיקרית, זאת עקב מכירה מסיבית של אוטובוסים בחב' ארגמן, ואמרות מפורשות מצד המשיבים שאין בכוונתם ליישם את ההסדר ופסה"ד, זאת בנוסף לפטירת יחיאל משה בורנשטיין ז"ל והתנהגות העבר של המשיבים, מה עוד שמאז עריכת ההסדר הוצא המבקש מן החברות, הגם שעודנו בעלים של שליש הבעלות בהן, והמשיבים שולטים על ערך המניות של המבקש. לדברי המבקש, המשיבים גם אינם טוענים בבקשה לביטול הצו שבדעתם לקיים את תנאי ההסדר ואת פסה"ד ושאין בדעתם לסכלו. אין לקבל את טענת המשיבים כאילו אין תובענה וכאילו אין מקום לסעד זמני. ישנו הליך תלוי ועומד שבמסגרתו נעשה הסדר, אותו יש להשלים וליישם, ואם יש חשש לביצוע פעולות לריקון החברות, כי אז יש לאפשר קבלת סעד מתאים מביהמ"ש, ולמנוע את ריקון החברות. עוד נטען בתגובת המבקש שאין בבקשה לביטול צו המניעה הצגת נתונים בדבר מספר כלי הרכב שנמכרו בשנתיים האחרונות מול מספר כלי הרכב שנרכשו, תוך הצגת אסמכתאות. בנוסף נטען שלא ניתן להבין את התנגדות המשיבים לכך שלתקופה עד למתן פסה"ד לא ייעשו דיספוזיציות בנכסים תוך התחייבות שלא לרוקנם. המבקש גם חולק על כך ששולמו לו 330,000 ש"ח. לטענתו שולמו לו רק 120,000 ש"ח, לפי נספח ג' לתגובתו, ויתרת הסכומים הינם כספי משכורת שהגיעו למבקש לפי ההסדר, אך בפועל לא שולמו לו. המשיבים הכחישו שנאמר למבקש ע"י פנחס ויעקב בורנשטיין שאין כוונה לשלם לו את שייפסק בפסה"ד, אך המבקש בתגובתו חוזר על כך שהדברים אכן נאמרו לו. עוד נטען ע"י המבקש שהסעד הזמני נועד להבטיח יישומו של ההסדר, כך שהחברה תישאר פעילה וקיימת בכללותה, עד שיועברו מניותיו של המבקש. החשש של המבקש הוא שאם ההסדר לא ימומש, הוא יישאר בעלים של שליש חברה שנכסיה הינם בשווי של שליש בלבד מזה הקיים כיום. (ומכאן בקשתו להשארת הצו הזמני בעינו לפיו אין למכור או להעביר זכויות בשתי החברות ארגמן ואציל עד מתן פסה"ד). ה. מר פנחס בורנשטיין מתייחס בתצהירו שהוגש ב16.4.00-, בין היתר, גם לצו המניעה שבבש"א 1397/00 בציינו, בין היתר, שאחד האוטובוסים של ארגמן נשרף ביום 17.3.00 ומכיוון שהאוטובוס שנשרף היה משועבד לבנק, וכן פוליסת הביטוח שלו, ויחלוף זמן עד לתשלום תגמולי הביטוח, היה הכרח למכור אוטובוס ישן כדי שבתמורה ניתן יהיה להיעזר לרכישת אוטובוס חדש. ב"כ המשיבים פנה לב"כ המבקש אך לא זכה להסכמה, ואבדה ההזדמנות לרכוש רכב חלופי מיידית. (נספחים כ"ה / 1 - כ"ה 4 לתצהירו). הבאתי עד כאן תמצית עמדות הצדדים. ו. בדיון שהתקיים בפניי ביום 17.4.00, בתיק העיקרי בישיבה שנועדה לשמיעת ההוכחות, הושגה הסכמה דיונית לגבי סיומו של התיק, ללא חקירת עדים או מצהירים. בהתאם להסכמה הדיונית יגישו ב"כ הצדדים את טיעוניהם בכתב בפרקי זמן שנקצבו להם. לפי המתוכנן אמורה הגשת סיכומי הצדדים להסתיים עד 3.7.2000. ב"כ המשיבים הפנה בסיום הישיבה לתכן בקשתו מיום 17.2.00 בבש"א 2723/00 לביטול צו המניעה הזמני, ואילו ב"כ המבקש טען שעל הצו הזמני להמשיך לעמוד בעינו לאור נימוקי תגובתו. ז. אין בידי לקבל את עמדת ב"כ המשיבים לפיה אין בפנינו תובענה תלויה ועומדת, ואין בפנינו סעד עיקרי שממנו ניתן לגזור סעד זמני. נכון הוא שההליך המקורי היה בקשה למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות החלטות האסיפה הכללית מיום 21.1.98, והצהרה שאין ביכולת האסיפה לפגוע במעמדו של המבקש בחברה. נכון הוא גם שבדיון שהתקיים ביום 27.1.98 (המ' 796/98) הושג הסדר לפיו שוחרר המבקש מכל תפקידיו בחברה, במקביל שחררוהו המשיבים מכל הערובות שהוא נתן לבנקים, ונקבע שרואה חשבון שנתמנה ע"י ביהמ"ש יעריך את שווי המניות של ארגמן טורס + אציל, והמשיבים ישלמו למבקש את חלקו בשווי הכספי לפי חוות דעת רואה החשבון. אין ספק שהסדר זה מיום 27.1.98 שונה במהותו מן ההליך המקורי שבה"פ 125/98, אך מכאן עדיין לא ניתן להסיק כאילו אין תובענה תלויה ועומדת בפני ביהמ"ש. התובענה המקורית פשטה צורה, ולבשה צורה חדשה, אך הליך משפטי בפני ביהמ"ש תלוי ועומד, וככל שקיים צידוק למתן סעד זמני בגין ההליך התלוי ועומד, על ביהמ"ש להיעתר לכך, אם אמנם מתן הסעד מוצדק. ח. אין לקבל את הטענה שחב' אציל עכו בע"מ איננה בעלת דין ולכן לא ניתן לתת כנגדה סעד זמני. שני הצדדים כללו את חב' אציל עכו בע"מ במסגרת ההסדר שהושג ביום 27.1.98 שהרי נקבע בסעיף 1 של ההסדר מאותה ישיבה, שרואה החשבון שביהמ"ש ימנה אותו, יעריך את שווי המניות של חב' ארגמן טורס ושל חב' אציל בע"מ. גם אין חולק שחוות דעתו של רוה"ח פרופ' גבעולי, מתייחסת, בין היתר, גם לחברת אציל עכו בע"מ, מכאן שבפועל כללו הצדדים את חב' אציל עכו בע"מ בהסדר שנעשה ביניהם בביהמ"ש, ההסדר קיבל תוקף של החלטה ביום 27.1.98 ועל-פיו פעלו הצדדים, מכאן שחב' אציל עכו בע"מ הפכה בפועל לבעלת דין בתיק זה. ט. בטרם ייעתר ביהמ"ש לבקשה לסעד זמני יבחן ביהמ"ש: "... אם הוכיח התובע את קיום זכותו, אשר למענה דורש הוא מתן סעד והגנה עד לתום הדיונים. אין זאת אומרת כי חייב התובע להביא כבר בשלב זה את מלוא ההוכחה לקיום זכותו, שכן בית-המשפט כלל אינו רשאי באותו שלב, על סמך התצהירים, לחוות דעה בגופו של ענין. הנוסחה המקובלת היא: "התובע צריך להוכיח את זכותו לכאורה". פירושו של דבר, שהתובע צריך להוכיח סיכוי של הצלחה בתביעה". (ספרו של הד"ר י. זוסמן ז"ל, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 616). י. במקרה שבפנינו, טוען המבקש בתצהירו שניתן בתמיכה לבקשת צו המניעה הזמני בש"א 1397/00, כי נודע לו שהמשיבים מכרו אוטובוסים של ארגמן לצדדים שלישיים כך שמצבת האוטובוסים של החברה ירדה באופן משמעותי. לדבריו, קיים חשש כבד כי מדובר במגמה להבריח נכסים, או לדלל פעילות, לרבות נכסי המקרקעין של אציל, וכן מציין המבקש שדברים מפורשים נאמרו לו במפגש ע"י משיב 1 ומר יעקב בורנשטיין, בנו של יחיאל משה בורנשטיין ז"ל, דהיינו: "כי אין כל כוונה לשלם לי את שיפסק לטובתי בפסק הדין". (סעיף 9 לתצהירו). י"א. מר פנחס בורנשטיין בתצהירו, שניתן בתמיכה לבקשה לביטול צו המניעה הזמני, מציין שאין מדובר בהברחת נכסים, כי אם בבניה ובחיזוקה של חב' ארגמן, והתאמת צי הרכב של ארגמן לתנאים המשתנים, שכן שימוש ברכב מיושן גורם הפסדים, כמן כן טוען מר בורנשטיין שחששותיו של המבקש בדויים הם ומוכתבים ע"י רצונו להתחרות בחב' ארגמן ולהכשילה בהיותו המנהל והבעלים של חברה מתחרה: שחר צח בע"מ. גם אין זה נכון כאילו נאמר למבקש בפגישה עם המשיב 1 ויעקב בורנשטיין שאין כוונה לכבד את פסה"ד שיינתן, אדרבא, הוצע למבקש הסדר פשרה. י"ב. בהסכמת הצדדים ניתנת החלטתי זו ללא חקירת המצהירים ולכן גם אין בדעתי לקבוע דבר בשאלה מה נאמר או מה לא נאמר למבקש במפגש עליו נטושה המחלוקת, אך מאידך גיסא מצביע ב"כ המבקש בסעיף 11 של תגובתו (בש"א 2723/00) על כך שבדברי המשיבים לא הוצג נתון לענין מספרי כלי הרכב שנמכרו בשנתיים האחרונות למול אלה שנרכשו, ולמעשה, אין בדברי המשיבים נתונים קונקרטיים פרטניים, אלא נתונים כלליים בדבר סה"כ עלות רכישת כלי רכב, לעומת סה"כ התמורה שנתקבלה ממכירת כלי רכב בשנים 1998,1999 (נספח ד', של רוה"ח שלום יעקב), אך כאמור, אין נתונים פרטניים ואסמכתאות לגבי מספרי כלי הרכב בשנים הרלבנטיות. י"ג. לכאורה נראה איפוא, שיש מקום להיעתר לבקשתו של המבקש למתן סעד זמני שנועד למנוע מצב שבו ייתכן ויקשה עליו לממש את פסק-הדין שיינתן לזכותו, בהנחה שייקבע בסוף הדרך כי הוא זכאי לפסיקה לזכותו (והמשיבים חולקים על כך), וזאת מחמת שנכסים וזכויות של החברות, ארגמן ואציל, עלולים להיות מועברים בינתיים לצדדים שלישיים, כנטען בדברי המבקש. לענין שיקולי מאזן הנוחות: כבר הערתי שעפ"י ההסדר הדיוני מיום 17.4.00 עומדים ב"כ הצדדים להגיש את סיכומיהם בפרקי זמן שנקבעו להם, ולפי המתוכנן אמורה הגשת סיכומי הצדדים להסתיים עד 3.7.00 שבו יובא בפניי התיק להכנת פסק הדין. מדובר איפוא בפרק זמן שיהא יחסית, עפ"י המתוכנן, לא ארוך. יחד עם זאת חייב להיות ברור שאין שמץ של הצדקה לגרום ע"י הסעד הזמני לשיתוק פעילותן של ארגמן בע"מ ואציל עכו בע"מ, כטענת המשיבים בעמ' 2 של בקשתם לביטול צו המניעה הזמני. הסעד הזמני שניתן נועד אך ורק למנוע מצב שבו יקשה על המבקש לממש את פסק הדין, כמוסבר כבר לעיל, ובודאי שהוא לא נועד לגרום לנזקים בפעילותן של שתי החברות. י"ד. לא ראיתי מקום לשנות את תנאי הערובה שאותם קבעתי. בהתייחס לטענת מר פנחס בורנשטיין, בסעיף 11 של תצהירו מיום 13.4.00, בדבר נסיונו הכושל לקבל הסכמת ב"כ המבקש למכירת אוטובוס ישן על-מנת להשתמש בתמורה לרכישת אוטובוס חדש, במקום זה שנשרף, אוכל רק להעיר שאילו היתה מוגשת בענין זה בקשה לביהמ"ש היתה נדרשת באופן מיידי תגובת ב"כ המבקש, והיתה ניתנת החלטה מתאימה. ראוי להבהיר לשני הצדדים שמגמת ביהמ"ש במתן הסעד הזמני, כפי שניתן, היא כמוסבר כבר לעיל, למנוע מצב שבו ייתקל המבקש בקשיים במימוש פסק הדין (ככל שיינתן לזכותו). בודאי שביהמ"ש לא יתן ידו להכבדה בלתי סבירה על פעילותן של שתי החברות. אני מצפה מב"כ המבקש לגלות גישה עניינית וזריזה לפניות שתהיינה אליו, בתקופה שעד למתן פסה"ד, לצורך מכירה או העברת זכויות בנכסיהן של שתי החברות, או מי מהן, ובכל מקרה שיהא צורך בכך ניתן, כמובן, לפנות בבקשה מתאימה לבימ"ש זה, ובקשה כזו לכשתוגש תטופל בהתאם. בנתון לדברים אחרונים אלה אני דוחה את הבקשה לביטולו של צו המניעה זמני. אין צו להוצאות. צו מניעה זמניתצהיר תמיכהמסמכיםצוויםצו מניעה