פסק דין כב' השופט יצחק כהן- אב"ד: 1. בפנינו הודעת ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בטבריה (ת"פ 4437/03) על קולת העונש לטעמה של המדינה כפי שהושת על המשיבים, לרבות אי הרשעתם בדין. 2. כנגד המשיבים הוגש בבימ"ש קמא כתב אישום אשר יחס להם עבירות חמורות ביותר: נהיגה ללא רשיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, שימוש ברכב ללא רשות, אי ציות להוראה של שוטר (מס' מקרים), נהיגה ברשלנות ובקלות ראש שגרמה לנזק לאדם ולרכוש, הכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו, נהיגה במצב השולל את השליטה ברכב ומסכן את עוברי הדרך. עובדות כתב האישום מלמדות מה קשה אורחם העברייני של המשיבים והתנהלותם הבריונית המגולמת בעבירות בהם הורשעו המשיבים. סיפור המעשה מלמד על הפקרות של ממש, בריונות דרכים מהסוג הגרוע והחמור ביותר לאמור, המשיב 1 והמשיב 2 נפגשים במועדון בסמוך לשעה 2:00 אחר חצות ומחליטים להסתובב ברחובות העיר טבריה, זאת לאחר שמשיב 1 נוטל רכב ללא רשות בעליו נוסע מכרמיאל לטבריה ושם הוא פוגש כאמור את משיב 2. כאמור, המשיב 1 יושב לצידו של משיב 2 שגם לו אין רשיון נהיגה וכך השניים, בצוותא חדא נוסעים ברח' אלחדיף בטבריה. שעה שהמשיבים מגיעים לתחנת הדלק "פז" ברח' אלחדיף בטבריה בעוד משיב מס' 2 כאמור נוהג, מבחינים בהם שני שוטרים, הללו לבושים במדים, חליפות זוהרות, אורות דולקים, האור הכחול בניידת מהבהב והם מורים למשיבים תוך איתות בפנס לעצור. המשיבים מגבירים את המהירות בהגיעם למקום המחסום בו עמדו השוטרים, מאלצים את אחד השוטרים לקפוץ ממקומו כדי להמנע מפגיעה ופונים לרח' יהודה הנשיא כל זאת, כאשר הם נוהגים במהירות מופרזת תוך סיכון עוברי דרך וסיכון חיי שוטרים אחרים. השוטרים דולקים בעקבות המשיבים, קוראים להם במערכת הכריזה לעצור אך אלה בשלהם, מתחמקים בשלב מסוים מעיני השוטרים, מתחלפים ביניהם, כך שעתה הנוהג הוא משיב מס' 1, ושעה ששוב מבחינים בהם השוטרים, וממשיכים לקרוא להם במערכת הכריזה לעצור, המשיבים בצורה פראית, חוסר זהירות, בפזיזות ובקלות ראש מתעלמים מהשוטרים והניידת ומקריאות השוטרים, ממשיכים בבריחה בתוך רחובות העיר הפעם לכיוון רח' טרומפלדור, כאן הם מבחינים בניידת נוספת ולידה שני שוטרים אחרים אף הם עם ניידת שאורותיה דולקים, לבושי מדים וגם כאן המשיבים מתעלמים גם מהוראות השוטרים הללו, מבצעים פניית פרסה בכביש חד סטרי, נוסעים בכיוון הפוך, הניידת בעקבותיהם כאשר גם מערכת הכריזה פועלת וזועקת בעקבותיהם, האורות הכחולים מהבהבים וגם הצופר מופעל אך המשיבים ממשיכים, בנסיעה פראית. לאזור מגיעה ניידת נוספת, שלישית במספר, אשר הוזעקה לעזרה גם זו עומדת עם שוטר ובזיהוי כאמור לעיל, המשיבים פוגעים בניידת לאחר שהבחינו בה, לא נעתרים לקריאה לעצור ופוגעים גם ברכב אזרחי שעמד לצד הניידת, ממשיכים בבריחתם באופן פראי, מתעלמים מהשוטרים, מעוברי דרך ומסכנים את חייהם. הניידת השלישית מצטרפת למרדף אף היא, המשיבים בשלהם וכאשר הניידת השלישית מצליחה לצמצם מרחק, בולמים המשיבים לפתע, הניידת נאלצת לבלום, סוטה ופוגעת ברכב אזרחי שחנה, המשיבים ממשיכים בבריחה לכיוון מגדל, מסכנים בנסיעה פראית חיי אדם וכאן בכיוון היציאה חוסמות את דרכם ניידות רביעית וחמישית אשר ביצעו חסימה מכיוון טבריה למגדל, גם כאן השוטרים לבושי מדים, הסירנות מופעלות, האורות דולקים והמשיבים נקראים בכריזה לעצור, מתקרבים למרחק עד כ - 20 מ' מהמחסום ולפתע מאיצים את מהירותם, עוקפים את שתי הניידות בצורה שמסכנת את חיי השוטרים, מתעלמים מהוראות השוטרים וממשיכים בנהיגה באורח פרוע ובמהירות מופרזת עד כי אחד השוטרים יורה לכיוון אחד מגלגלי הרכב במטרה לעצור את הנאשמים, מהירי נפגע שוטר אחר ברגלו. למרות הירי המשיבים ממשיכים במנוסתם ורק כתוצאה מתקלה מכנית ברכבם הרכב נעצר ואז השוטרים מצליחים להשתלט עליהם והמשיבים נעצרים. עד כאן, תיאור מעללי המשיבים. 3. המשיבים כמבואר הודו. בית משפט קמא בפסק דין מנומק לאחר שהנו מציין את התלבטותו הרבה קובע כי אין להרשיע את המשיבים. באשר למשיב 1 - בפני בית משפט קמא מונח תסקיר שרות המבחן אשר נמנע מהמלצה נוכח חומרת העבירה לענין ההרשעה, ממליץ שלא לפגוע במקום עבודתו של משיב 1 ובפרנסתו לעתיד, ממליץ על של"ץ של 500 שעות. באשר למשיב 2 - מדובר בחייל המשרת כטבח בצה"ל, משפחתו עברה טרגדיה קשה כאשר אביו נהרג בתאונת דרכים כאשר היה בן 4, החל לעבוד בגיל 16, גם כאן קצין המבחן נמנע מהמלצה לענין ההרשעה וממליץ על עבודות של"צ בהיקף של 500 שעות. בית משפט קמא לאחר ששמע את טיעוני הצדדים ואת טיעוני המשיבים עמד בהרחבה על הרקע ממנו צמחו, על הצורך להחמיר ולהרתיע שעה שמדובר בתופעה רחבה ומתפשטת של עבריינות נהיגה, עומד על ההיבטים של הענישה וכמבואר לאחר התלבטות תוך מבט למסכת חייהם הקשה של המשיבים ונסיבותיהם האישיות הקשות גמר אומר שלא להרשיעם וקבע כי יגזרו עליהם עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 500 שעות. על פסק דין זה של בית משפט קמא מלינה המערערת ואומר כבר כאן ועכשיו - בדין עושה היא כך. 4. שמענו בקשב רב את טענות ב"כ הצדדים, מחד ב"כ המערערת אשר תיאר את מעשי העבירה ואת חומרת המעשים, מבקש להחמיר, מציין את עונש המינימום מנגד, הסניגורים כאן כמו בבית משפט קמא עומדים על הנסיבות האישיות הקשות של המשיבים, מבקשים, כמו שעשה בית משפט קמא בעצם, להעדיף את האינטרס האישי על ההיבט הציבורי בשל נסיבות חייהם, ב"כ משיב 1 עמד על כך שהמשיב עובד, ללא עבר פלילי, בא מרקע קשה, לא נסחף לעולם הפשע והרשעה לטעמו תחסום את דרכו לעתיד. ב"כ המשיב 1 גם עמד על כך שעונש המינימום יכול להיות מאסר על תנאי ומבקש גם לא לשלול את רשיונו של המשיב 1. ב"כ המשיב 2 עמד על השיקולים, לקולא ועל המצב המשפחתי הקשה של משיב 2. לטעמו האירועים רדפו אחרי המשיבים, מדובר בכדור שלג, לא מדובר בעבריין מועד, משיב 2 גדל ללא אב והובעה חרטה כנה. ב"כ המערערת עמד על כך שבכל שלב של השרשרת נשוא המעשים העבריינים יכלו בעצם המשיבים לעצור אך לא עשו כן. 5. מדובר במעשים חמורים ביותר של המשיבים ודומה כי בית משפט קמא לא הסיק את המסקנות הנכונות מחומרת המעשים אותם תיאר, והעולים חד משמעית מעובדות כתב האישום. מסכים אני כי ענישה אינה משוואה אוטומטית של הוראות חיקוק ועונש, כל נאשם הנו בפני עצמו ויש לדון אותו על פי עולמו שלו. בענישה היבטים רפורמטיבים, וגם שיקומיים מעבר לענישה ככזו כאשר, מנגד, עומדים ההיבט ההרתעתי והאינטרס הציבורי. כאן, דומה כי המשיבים פרצו גבולות בחומרת המעשים אותם ביצעו, לא מדובר במשובת נעורים, מדובר במשיבים בוגרים שכבר עומדים על דעתם והללו במודע מתוך ידיעה כאשר אין ברשותם רשיון נהיגה, נוהגים בצורה בריונית, חסרת אחריות, פרועה, קשה, ממשיכים בשרשרת מעשיהם ומסכנים חיי אדם עד כי תקלה מכנית גורמת למעצרם שעה שגם ירי לא גרם להרתעתם, ולעצירת מעשיהם אלא תקלה טכנית. מדובר בעבריינות של ממש. המשיבים במעשיהם מן הכח אל הפועל העידו על עצמם כי הינם פורקי עול וחסרי נורמות בסיסיים ולמרות שאין באמתחתם הרשעות קודמות, אין בכך כדי להועיל במקרה דנן. בצדק מציין ב"כ המערערת כי למשיבים הייתה הזדמנות ויותר מפעם אחת להתעשת ולחדול ממעשיהם אך הם בחרו במודע להמשיך בנהיגתם הפראית בנסיון להימלט. יצויין ויודגש, לא מדובר בהפרת חוקי תנועה בעלמא ששובר חומרתם בצידם אלא מדובר בנהיגה פרועה אשר סיכנה באופן ממשי חיי תמימי דרך ואך בנס לא נפגעו בני אדם בעקבות האירועים פרי מעשיהם העברייניים של המשיבים. שעה שבית המשפט מניח על כפות המאזניים נסיבות אישיות ומסכים אני עם בית משפט קמא כי מדובר בנסיבות אישיות קשות, עליו להעמיד לנגד עיניו את ההיבט האחר במראה דהיינו, האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי ובנסיבות התיק כאן, אין מענה בקביעת בית משפט קמא לאינטרס הציבורי. בית משפט קמא שעמד בלשונו על הצורך למנוע את ההפקרות בדרכים, לא ישם זאת בפסיקתו ואיני מוצא כיצד בעונש כפי שגזר יש מניעת "התופעה המתפשטת" בלשונו של עבריינות נהיגה. נסיבותיהם האישיות של המשיבים תואמים סיפורי חיים קשים של רבים וטובים אשר לא נהגו כמותם, לא מדובר בעבירות של מה בכך, מדובר בסיכון חיי אדם באורח עברייני מופקר, רשלנות רבתי, אי ציות ובריונות ויש לדחות כאן את נסיבותיהם האישיות של המשיבים שאינן קיצוניות במידה יתרה מפני האינטרס הציבורי והצורך להגן על הציבור. מידת הרחמים היא מידה ראויה וטובה ולעולם תהא עדיפה בעיני ליישום אך זאת מקום שראוי להפעילה בכל מקרה, יש להציב לה גבולות ואין זה המקום כאן למידה כה מופלגת כפי הסחפות בית משפט קמא אשר העדיף כמבואר את נסיבותיהן האישיות של המשיבים על פני האינטרס הציבורי הפן ההרתעתי וטובת הכלל וכאן, שגה. יש צורך לגדוע עבריינות דרכים זו שהנה עבריינות לכל דבר וענין ומבית משפט קמא צריכה לצאת בת קול צלולה וברורה כדי מניעה, חומה וגדר לעבריינים מסוגם של המשיבים. סוף דבר, אני מציע לחבריי לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, לקבל את הערעור, להרשיע את המשיבים בעבירות המיוחסות להם ולגזור עליהם - וגם כאן, שעה שערכאת ערעור אינה ממצה את הדין - עונשים כמפורט: א. 16 חודשי מאסר מתוכם, 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו - 7 חודשי מאסר על תנאי. התנאי יהא לתקופה של 3 שנים מהיום ויחול על העבירות נשוא הרשעתם כאן ועל כל עבירה אחרת מסוג פשע. ב. שלילה בפועל מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה וזאת, לתקופה של 5 שנים בפועל וזאת, מתום מאסרם בפועל ו - 3 שנים על תנאי, התנאי יהא לתקופה של 3 שנים ויחול על העבירות נשוא הרשעתם כאן ועל כל עבירה אחרת של הסתייעות ברכב לביצוע פשע. ג. בנסיבות, למרות הנזק שגרמו המשיבים לרכבים אחרים, אמנע מלהורות על קנס כספי. ד. מימי המאסר כפי שנגזרו ינוכו ימי מעצרם של המשיבים. ערעור