‎הוגשה עתירה לבג"צ כי יבוטלו קנסות שהוטלו על העותר בגין עבירות תעבורה אותם ביצע וכן נטענה טענת התיישנות הקנסות. בעתירה זו טען העותר כי יש לבטל את הקנסות וכן את ההודעה בדבר עיכוב חידוש רשיון הנהיגה שלו, הואיל וערכאות השיפוט שדנו בעינינו שגו כאשר הרשיעו אותו על אף שלא הוכח כי הוזמן כדין. עוד טען העותר, כי דין העתירה להתקבל ולו מן הטעם שכתבי האישום אשר הוגשו נגד אינם מגלים עבירה. בנוסף, לשיטת העותר יש לבטל את פסק דינו של כב' השופט ע' מודריק, מן הטעם ששופט זה שימש בעבר כיועץ המשפטי של משטרת ישראל. לבסוף טען העותר, כי יש לבטל את ההחלטה לעכב את חידוש רשיונו מאחר ועל הקנסות שהוטלו עליו חלה התיישנות. בפו של העותר היו בקשות חלופיות: להורות על ביטול או תיקון הוראות דין אלו: סעיף ‎238 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב‎1982-, תקנה ‎44א' לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד‎1974-, ותקנה ‎172ב' לתקנות התעבורה, התשכ"א‎1 העתירה נדחתה מאחר שהלכה פסוקה היא, כי בי משפט בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ), אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי, ובודאי שלא על החלטותיו-שלו בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. לעותר היה יומו בבית המשפט, ובעבירות בהן עוסק בג"ץ ‎3482/02 הוא מיצה אותו עד תום, כאש שלוש ערכאות נדרשו לעסוק בחוקיות הרשעותיו ובעונש אשר הושת עליו. במצב זה לא הוכחה עילה אשר תצדיק את התערבותנו (ראו בג"צ ‎583/87, יהושע הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פד"י מא(‎3), 683; בג"צ ‎2770/96, בנוני אליהו נגד חביב צבאות ואח', תקדין ען ‎96 (2), 1; בג"צ ‎3473/00 ערן גלעד נ' שופט התעבורה ואח', דינים עליון נח, ‎179; בג"צ ‎8693/99 אל-תין נ' בית המשפט לענינים מקומיים בירושלים, תק-על ‎99(4), 321; בג"צ ‎371/94 דרעי ואח' נ' בית המשפט המחוזי בירושלים, פד"י מט(‎1) 133, גם הטענה בדבר התיישנות הקנסות דינה להידחות. הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה אינו הפורום המתאים לדון בשאלת התיישנות הקנס, ועל העותר לפנות לבית המשפט המוסמך לו יש את הכלים והאמצעים לקביעת התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הכרעה באותה טענה (ראו בג"צ ‎2513/92 אילן חד נ' המועצה המקומית רמת השרון פ"ד מז(‎2) 293, 298; בג"צ ‎731/87 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' פ"ד מא(‎2) 449, 457) משפט תעבורהקנס תעבורה / דוח תנועהבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)קנס