הסכם בדיקת פוליגרף

פסק דין הלכה פסוקה היא כי: "הסכם שעל פיו בדיקת פוליגרף תכריע בגורל מחלוקת בין הצדדים לה, מחייב את הצדדים". (ראה ע"א 4027/97 סולפרד בע"מ נ' עמישי חברה לשיווק בע"מ ואח' פד"י נ (ג) 522, ע"א 61/84 יוסף ביאעזי נ' אברהם לוי פדי מב (1) 446). "אומד דעת הצדדים יכול שילמד מלשונו של החוזה ויכול שילמד מנסיבות חיצוניות". זאת ועוד,"אם כלל הנסיבות החיצוניות מורות על גמירות דעת סוביקטיבית משותפת לשני הצדדים השונה מן המשמעות העולה מלשון החוזה, אין להעדיף את לשון החוזה דווקא". (ראה ע"א 4628/93 מ"י נ' אפרופים שיכון ויזום בע"מ פד"י מט (2) 265 רע"א 1185/97 עזבון המנוחה מילגרום נ' מרכז משען פד"י נב (4) 145 רע"א 060/95 הנהלת בתי המשפט נ' אב חן אחסנה פד"י נד (1) 357). "לא ניתן לדלות את כוונתם של הצדדים, שעל פיה יש לפרש את ההסכם ביניהם מתוך תניה בודדת ובמנותק מהקשרם של הדברים ומתכלית הכלכלית של ההסכם, על כוונת הצדדים לומדים מתוך ההסכם כמכלול אחד שלם הבא להגשים או תכלית העסקה ולאור ההנחה כי בדעת הצדדים למלא אחר חובתם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת. " (ראה ע"א 5300/92 בנק לאומי לישראל נגד אורות מושב עובדים בעמ' פד"י נא (5) 273, 284). להלן פסק דין בנושא: מבוא 1. לפני, תביעת התובע כנגד הנתבעות 3-1, שלושתן ביחד תקראנה (להלן:"הנתבעות"), בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונה שאירעה ביום 15.6.97 (להלן: "תאונה א") ובתאונה שאירעה ביום 10.11.97 (להלן: "תאונה ב"). (תאונה א' ותאונה ב' יחדיו תקראנה להלן "התאונות"). 2. התביעה בגין שתי התאונות הוגשה בעילה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"), ולחילופין על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). 3. בזמנים הרלבנטיים לתביעה היתה הנתבעת 1 - עירית רמלה (להלן: "העירייה") מעבידתו של התובע וכן היתה העירייה הבעלים של רכב משא לפינוי אשפה מספר רישוי 2362500 (להלן: "הרכב") ושל משאית מספר רישוי 3111400 (להלן: "המשאית"). 4. הנתבעת מס' 2 - המגן חברה לביטוח בע"מ (להלן:"המגן") הנפיקה לעירייה פוליסת ביטוח המכסה את אחריותה בנזיקין של העירייה כלפי עובדיה, לרבות התובע, והיא היתה בתוקף בזמנים הרלבנטיים לתביעה. המגן מיוצגת בתיק זה, ככל שהדבר נוגע לעילת התביעה על פי הפקודה, על ידי משרד עורכי הדין חיים קליר ושות'. 5. המגן והנתבעת 3 - אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (להלן:"אבנר") - ביטחו, בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו, את שני כלי הרכב בפוליסות ביטוח שהוצאו בהתאם לפקודת ביטוח כלי רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל - 1970 והחוק. (המגן ואבנר יחדיו תקראנה להלן "המבטחות".) המבטחות מיוצגות בתיק זה, ככל שהדבר נוגע לעילת התביעה על פי החוק, על ידי משרד עורכי הדין מנדה - קמין ושות'. 6. כלל הנתבעות הכחישו את עצם קרות התאונות בטענה כי לא היו דברים מעולם. המגן טענה לחילופין כי התאונות הינן "תאונות דרכים" כהגדרתן בחוק וכי על המבטחות לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונות. המבטחות טענו לחילופין כי התאונות אינן "תאונות דרכים" כהגדרתן בחוק וכי על העירייה והמגן לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו. 7. שמעתי את עדויות התובע, מומחה הפוליגרף מר הורוביץ (להלן: "המומחה"), האחראי על התובע בעירייה מר עראף וואדי (להלן: "עראף") וכן מי שהיה בזמנים הרלבנטיים לתביעה מנהל מחלקת התברואה בעירייה- מר יוסף סיגרון (להלן: "סיגרון"). עיינתי בחוות דעתו מיום 15.2.00 של המומחה (להלן: "חוות הדעת") ובמסמכים שהוגשו ע"י הצדדים וכן שמעתי את טענות באי כח בעלי הדין. אקדים ואומר כי הגעתי למסקנה כי אני מנוע מלהיזקק לעדויותיהם בפני של התובע, עארף, סיגרון ולמסמכים שהוגשו ע"י שני הצדדים (להלן: "הראיות הקבילות") וזאת מהנימוקים שיפורטו בהמשך. 8. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יצוין אחרת. הסכם הפוליגרף 9. הדיון בתיק זה התנהל בתחילה בפני כב' השופטת אסתר דודקביץ ובהתאם להחלטתה הגישו הצדדים תיקי מוצגיהם ותצהירי עדיהם. בפתח ישיבת ההוכחות שהיתה קבועה בפני כב' השופטת דודקביץ ליום 13.1.00 הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן: ” אנו מסכימים שהתובע ייבדק בפוליגרף ושתוצאות הבדיקה תהוונה ראיה קבילה ומכרעת בתיק זה בעניין החבות. מוסכם עלינו כי אם התובע ימצא דובר שקר לגבי התרחשותן של שתי (הדגשה במקור ה.י) התאונות התביעה תדחה ואם הוא ימצא דובר אמת לגבי תאונה אחת ו/או שתיהן הדיון ימשך בשאלת הנזק” (להלן: "ההסכם"). 10. כב' השופטת דודקביץ , בהחלטתה שניתנה מיד לאחר מכן, הורתה כדלקמן: ”1. בהסכמת הצדדים יועבר העניין לבדיקת פוליגרף על מנת שיקבע איזו משתי הגרסאות נכונות. 2. תוצאות בדיקת הפוליגרף תהוונה ראיה קבילה, ותכרענה את תוצאות ההליך הנוכחי.... ” בהחלטתה, מינתה כב' השופטת דודקביץ את המומחה כבודק הפוליגרף, ניסחה שורת שאלות הרלבנטיות לבדיקת הפוליגרף, ככל שהיא מתייחסת לתאונות והוסיפה וקבעה כי, "במידת הצורך ינסח בודק הפוליגרף את השאלות לפי שיקול דעתו". 11. בשלב מאוחר יותר תוקן ההסכם והוסכם כי אין בו כדי לגרוע מטענותיהם המשפטיות של הצדדים, לרבות בשאלה האם התאונות הינן אכן "תאונות דרכים" כמשמען בחוק. 12. המומחה ביצע את בדיקת הפוליגרף וערך את חוות הדעת. בסיפא לחוות הדעת הגיע המומחה, בהסתמך על ממצאי בדיקת הפוליגרף, למסקנות המפורטות להלן: ”א. הנבדק דובר אמת בטענה כי ב - 15.6.97 נפגע בעיניו מאשפה שנפלה עליו ממנוף.... ג. נראה כי הנבדק דובר אמת כי ב - 10.11.97 קיבל מכה בפניו מגזם, כאשר פתח את דלת ארגז המשאית .... ” המומחה חיווה דעתו גם באשר לשאלות הפרטניות הנוספות להן השיב התובע, וממצאיו באשר להן תואמים לממצאים אליהם הגיע המומחה, ביחס לכל אחת מהתאונות בנפרד. 13. בהחלטתו מיום 3.3.04 הורה כב' השופט אל-יגון כי הדיון יפוצל, ותחילה תישמענה ההוכחות בשאלת סיווג התאונה . באותו מעמד הודיע ב"כ התובע כי בכוונתו לחקור את המומחה. בא כח המבטחות לא הביע כל התנגדות להודעה. 14. הצדדים חלוקים באשר לממצאי המומחה, לפרשנות ולקבילות הממצאים ככל שהדבר נוגע לתאונה ב' ולפרשנות ההסכם. לדעת ב"כ התובע וב"כ המגן, המומחה קבע כי התובע דובר אמת גם ביחס לתאונה ב' וכי קביעה זו הינה " ראיה קבילה ומכרעת" גם באשר לתאונה ב'. לחילופין, נטען על ידי ב"כ התובע וב"כ המגן כי חוות הדעת, כמו גם עדות המומחה בחקירתו הנגדית בישיבת יום 22.12.04 - מהוות ראיה נוספת למכלול הראיות בתיק זה. לעומתם, טען ב"כ המבטחות, כי המומחה לא מצא מקום לקבוע כי התובע דובר אמת ביחס לתאונה ב' שאם לא כן היה קובע זאת מפורשות כפי שקבע באשר לתאונה א'. מכאן כי המומחה לא קבע כל ממצא באשר לתאונה ב' ובנסיבות אלו ההכרעה נתונה לבית המשפט בלבד אשר אמור לדון בראיות הקבילות בלבד. ב"כ המבטחות הוסיף וטען כי המומחה אינו "מומחה" אלא מעין בורר וכשם שאין להתיר את חקירתו של בורר בבית המשפט כך גם אין להתיר את חקירתו של המומחה על חוות הדעת. כמו כן חלוקים ב"כ התובע וב"כ המגן מצד אחד וב"כ המבטחות מהצד האחר בשאלה האם תאונה ב' הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק, וזאת למקרה ויקבע כי תאונה ב' אכן ארעה בנסיבות הנטענות ע"י התובע. 15. בהחלטתי, שניתנה בפתח ישיבת יום 22.12.04, התרתי את חקירת המומחה לאחר שהגעתי למסקנה כי אין המדובר בבורר, אלא כי "... הצדדים הגיעו להסכמה על מינויו של מומחה אשר אמור היה להכריע ובעניין (זה - נשמט בפרוטוקול ה.י.) שמורה לכל אחד מן הצדדים, על פי הוראות הדין (הזכות - נשמט בפרוטוקול - ה.י.) לחקור את המומחה באשר לממצאיו, אלא אם הצדדים מסכימים אחרת - הסכמה אשר לא היתה במקרה דנן. אוסיף ואציין כי טעם נוסף לאפשר חקירת המומחה על חוות דעתו ומיד לאחר מכן הגשת ראיות נוספות הינו טעם פרקטי והוא כי על בית המשפט להכריע במהירות וביעילות במחלוקות שבין הצדדים וכתמיד שמורה לכל אחד מן הצדדים (הזכות - נשמט מהפרוטוקול - ה.י.) להגיש ערעור על החלטה / פסק דין ובאם נפלה שגגה בהחלטתי זו חזקה על ערכאת הערעור כי תדחה את ממצאי, אם וככל שיושתו על ראיות שתובאנה בפני וזאת היה ויקבע על ידי ערכאת הערעור כי טענת ב"כ אבנר בדין יסודה". הטעם שהביאני להחלטתי לאפשר שמיעת הראיות הקבילות היתה מסקנתי, טרם חקירת המומחה, כי לכאורה, מסקנות המומחה ביחס לתאונות אינן זהות. כך גם סברתי בהחלטתי שנתנה בתום חקירתו של המומחה בה הוריתי על שמיעת הראיות הקבילות. בהחלטה זו שבתי והבהרתי לצדדים כי עליהם להיערך לכל אחת מהחלופות וכי הן תוכרענה בפסק הדין. דהיינו, על הצדדים להיערך לאפשרות לפיה ייקבע כי ממצאי המומחה מהווים ראיה מכרעת ויחידה, וכן לאפשרות שייקבע כי הראיות הקבילות בלבד הן המכריעות בתיק, וכמו כן לאפשרות כי יקבע שממצאי המומחה יהוו אחת מהראיות הקבילות. 16. בעקבות החלטתי הראשונה, נחקר המומחה על חוות דעתו. אפנה להלן לעדות המומחה ככל שהיא רלבנטית להכרעה במחלוקות שבפני. "חקירה נגדית לעו"ד דורון ש. כאשר... בודק פוליגרף מגיע למסקנות בעקבות בדיקה אני מניח שיש סוגים שונים של ניסוחים על פי רמת מדרג. אני מבקש שתיתן לי את כל הסקלה מרמת תחתונה של דובר שקר ועד לרמה של דובר אמת כאשר המדובר בחוות דעת. ת. יש חמש דרגות. דרגה ראשונה או אחרונה: א. הנבדק דובר שקר בטענה כי..., ב. נראה כי הנבדק דובר שקר אולם לא ניתן לקבוע בוודאות ג. לא ניתן לחוות דעת באשר לאמיתות גרסתו של הנבדק ד. נראה כי הנבדק דובר אמת בגרסתו ה. הנבדק דובר אמת. לעיתים במקום נראה כי אני משתמש במושג קרוב לוודאי... ש. במקרה זה אתה הגעת לכלל מסקנה על סמך בדיקת צארט שנראה כי הנבדק דובר אמת. מה היא מסקנתך בסופו של יום האם הוא דובר אמת או שקר. ת. נראה לי כפי שכתבתי בחוות דעתי כי הוא דובר אמת אולם לא אוכל לקבוע את זה בהחלטיות. ש. מתי היית קובע שהוא לא דובר אמת, שנראה לך שהוא לא דובר אמת. ת. אם הייתי מאבחן תגובות מחשידות לאמירת שקר אשר בהן לא הבחנתי במקרה זה. ש. נניח שהתשובה ההחלטתית שהנבדק דובר אמת זה מאה אחוז, במדרג הנמוך יותר נראה כי התובע דובר אמת כיצד זה ביחס למאה אחוז. ת. הייתי מדרג את זה בין 80 - 70%. חקירה נגדית לעורך דין סילש: ש. יש הבדל בממצאים בין תאונה ראשונה לשנייה האם בעקבות החקירה של עורך דין דורון אתה חוזר בך. ת. איני משנה את דעתי כפי שהובעה בחוות הדעת שלי. ש. אתה עומד על כך על ההבדל בין תוצאה ראשונה לתוצאה שנייה. ת. כן." (עמ' 8-10 לפרוטוקול). פרשנות ההסכם 17. במצב דברים זה יש לפרש את הסכמת הצדדים באשר להסכם. הלכה פסוקה היא כי: "הסכם שעל פיו בדיקת פוליגרף תכריע בגורל מחלוקת בין הצדדים לה, מחייב את הצדדים". (ראה ע"א 4027/97 סולפרד בע"מ נ' עמישי חברה לשיווק בע"מ ואח' פד"י נ (ג) 522, ע"א 61/84 יוסף ביאעזי נ' אברהם לוי פדי מב (1) 446). "אומד דעת הצדדים יכול שילמד מלשונו של החוזה ויכול שילמד מנסיבות חיצוניות". זאת ועוד,"אם כלל הנסיבות החיצוניות מורות על גמירות דעת סוביקטיבית משותפת לשני הצדדים השונה מן המשמעות העולה מלשון החוזה, אין להעדיף את לשון החוזה דווקא". (ראה ע"א 4628/93 מ"י נ' אפרופים שיכון ויזום בע"מ פד"י מט (2) 265 רע"א 1185/97 עזבון המנוחה מילגרום נ' מרכז משען פד"י נב (4) 145 רע"א 060/95 הנהלת בתי המשפט נ' אב חן אחסנה פד"י נד (1) 357). "לא ניתן לדלות את כוונתם של הצדדים, שעל פיה יש לפרש את ההסכם ביניהם מתוך תניה בודדת ובמנותק מהקשרם של הדברים ומתכלית הכלכלית של ההסכם, על כוונת הצדדים לומדים מתוך ההסכם כמכלול אחד שלם הבא להגשים או תכלית העסקה ולאור ההנחה כי בדעת הצדדים למלא אחר חובתם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת. " (ראה ע"א 5300/92 בנק לאומי לישראל נגד אורות מושב עובדים בעמ' פד"י נא (5) 273, 284). 18. עיון בהסכם מלמד כי הצדדים לא התייחסו לאפשרות כי המומחה ימצא לנכון לקבוע מדרג של מסקנות באשר לשאלה האם התובע דובר אמת אם לאו. כן לא התייחסו הצדדים לאפשרות כי מי מהם יבקש לחקור את המומחה, כמו גם לפסול את חוות הדעת מכל עילה העומדת לו עפ"י דין (לדוגמא,כי המומחה, חלילה, המומחה מעל בתפקידו). 19. בחינת התנהגות הצדדים מלמדת כי גם המבטחות לא סברו, בתחילה, כי התובע מנוע מלחקור את המומחה. לו אכן היו המבטחות בדעה כי המומחה הינו בגדר "בורר" שלא ניתן לחקרו - חזקה כי היו טוענות זאת עוד בישיבת יום 3/3/04 בה הודיע ב"כ התובע על כוונתו לחקור את המומחה. המבטחות לא עשו כן אלא לראשונה במהלך ישיבת הראיות שהתקיימה בפני ביום 22/12/04 בעת שהעלו את התנגדותן לחקירת המומחה על חוות הדעת, דבר שיש גם בו כדי ללמד על כוונת הצדדים ולפיה אין מניעה לחקור את המומחה. 20. אין ללמוד מתוך ההסכם כי הצדדים ויתרו על חקירת המומחה וכן על כל טענה העומדת להם עפ"י דין כנגד ממצאיו ומסקנותיו. לו אכן התכוונו לכך, היה מקום לציין זאת במפורש שכן זכויות אלו הינן זכויות יסוד שבדין ושלילתן מחייבת הסכמה מפורשת אשר לא נתנה. לטעמי, אף לא היתה שלילה משתמעת. 21. בהתאם להלכה הפסוקה, ממצאי בדיקת פוליגרף אינם מהווים ראיה קבילה במשפט אזרחי, אלא אם הצדדים מגיעים להסכמה דיונית ולפיה הם יהוו ראיה קבילה ומכרעת, או אחת מן הראיות הקבילות המובאות בפני בית המשפט לצורך ההכרעה במחלוקות שבין הצדדים. 22. במקרה דנן, הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה ממצאי בדיקת הפוליגרף יהוו ראיה קבילה ומכרעת במחלוקות שבין הצדדים ככל שהן נוגעות לשאלת החבות. בכך, "הכשירו" הצדדיםאת הראיה כראיה קבילה ככל ראיה קבילה אחרת המותרת להגשה במסגרת משפט אזרחי ואף מעבר לכך, שכן קבעו כי תהייה ראיה מכרעת. 23. לאור המסקנה שלעיל, יש לבחון את הראיה הנ"ל, דהיינו, את חוות הדעת, במסגרת הבחינה שעל בית המשפט לבחון כל ראיה קבילה אחרת המותרת להגשה במשפט אזרחי ויש להפעיל את המבחנים לבחינת הראיות והנטלים כפי שיש להפעיל במשפט אזרחי. 24. במקרה דנן, לכאורה, עולה מחוות הדעת כי המומחה מצא לנכון לקבוע שתי קביעות שונות באשר לתאונות ולא קביעה אחת זהה. מחקירתו הנגדית של המומחה עולה כי במדרג הסקאלות השונות, (3 במספר), מצא המומחה לנכון לסווג את ממצאי הבדיקה הנוגעים לתאונה ב' במדרג הסקאלה האמצעית התואמת למדרג של 70% - 80% ( מתוך 100% ) מרמת המוחלטות ולפיה התובע דובר אמת. כן עולה באופן ברור כי המומחה לא מצא אצל התובע כל "תגובות מחשידות לאמירת שקר". 25 לו התכוונו הצדדים כי רק קביעה של המומחה ולפיה התובע נמצא "דובר שקר" או כי הוא נמצא "דובר אמת" - היא זו שתחשב כמכרעת וכי כל קביעה בדרגה פחותה, גם באם הינה ברמת ההסתברויות הברורה - לא תכריע את תוצאת ההליך, היה עליהם לציין זאת במפורש. הצדדים לא ציינו זאת בהסכם ועל כן אין מנוס מהמסקנה כי לא הגיעו להסכמה ולפיה קביעה "מוחלטת" בלבד תהווה ראיה "מכרעת". 26. משהגעתי למסקנה כי הצדדים הגיעו להסכמה דיונית ולפיה ממצאי המומחה יהוו "....ראיה קבילה ומכרעת בתיק זה בעניין החבות...." אני מנוע מלדון ב"ראיות הקבילות" שהוגשו על ידי הצדדים בתיק זה במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 22.12.04. 27. סוף דבר, הגעתי למסקנה כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו ולפיה תאונה ב' ארעה בנסיבות הנטענות על ידיו. על כן, כל שנותר לדון בו, בשלב זה של הדיון, הוא בשאלה האם תאונה ב' הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק וכי על כן המבטחות חבות בפיצוי התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה ב'. סיווג התאונה 28. ביום 10/11/97 נהג התובע במשאית בדרכו לאתר אשפה במודיעין, כאשר ארגז המשאית עמוס בפסולת לרבות גזם. במהלך הנסיעה, שמע התובע רעש מכיוון החלק האחורי של המשאית. התובע עצר את המשאית לצד הדרך, פתח את הדלתות האחוריות של ארגז המטען על מנת לבדוק את מקור הרעש וגזם שהיה בארגז פגע בעינו הימנית. 29. הצדדים חלוקים בשאלה האם התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק, והם הפנו לפסיקה בענין זה. 30. הגעתי למסקנה כי תאונה ב’ הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק. המדובר באירוע תאונתי בו היה מעורב כלי רכב, הפגיעה הינה עקב השימוש והעצירה בצד הדרך, פתיחת דלת המשאית אף היא שימוש ברכב או שימוש לוואי בו, מדובר בפגיעה כתוצאה מנפילת מטען מהמשאית. בענין זה אין לי אלא להפנות לרע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה ואח' (טרם פורסם). סיכום 31. סוף דבר, תאונה א' ותאונה ב' הינן "תאונות דרכים" כמשמען בחוק. על המבטחות - הנתבעות 2 ו - 3, לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונות. 32. התביעה כנגד הנתבעת 1 - עיריית רמלה וכנגד הנתבעת 2 - המגן חברה לביטוח בע"מ ככל שהיא נוגעת לעילה על פי פקודת הנזיקין בלבד , נדחית ללא צו להוצאות. 33. נוכח ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים באשר לממצאיו של המומחה וזאת ומתוך כוונה לחסוך מזמנם של באי כח בעלי הדין ומזמנו של בית המשפט - איני עושה צו להוצאות. חוזהפוליגרף (מכונת אמת)