החלטה ב- 27/11/00 הוגשה תביעה כספית בה טענה התובעת כי השתתפה במכרז פאושלי לבניית מבנה ולצורך השתתפותה במכרז נתבקש הנתבע, מהנדס במקצועו, להכין אומדן כתב כמויות על פי התכנית הכללית בדרישות המפרט של המבנה. הנתבע הכין כתב כמויות ותכנית מפורטת לביצוע והתובעת תמחרה והגישה את המכרז על פי נתוני כתב הכמויות שהנתבע הכין וזכתה במכרז. התובעת טוענת כי אומדן הכמויות שנתן לה הנתבע לא היה מדויק ונוצר הפרש גדול בין הכמויות שחישב לבין הכמויות שנדרשו בפועל על פי התכניות לביצוע. מאחר והמכרז היה פאושלי והתוספות אינן משולמות על ידי היזמים, נגרם לתובעת נזק רב. התביעה לא החלה להתברר מיד משום שב"כ הנתבעים הגיש בקשות דחיה. ישיבה ראשונה בתיק התקיימה ב- 12/3/01 והתיק נקבע לקדם ליום 5/7/01, ישיבה זו לא התקיימה והתיק נקבע לקדם ל- 12/9/01. או אז הוגשה בקשת דחיה על ידו לחודש נובמבר 2001. חוות הדעת של המומחה מטעמו הוגשה רק ב- 27.11.01 התיק נקבע ל- 12/12/01. בישיבה זו מונה מומחה מטעם בית המשפט. ב- 2/4/02 הוגשה על ידו בקשה לבטל את מינוי המומחה. ב- 9/5/02 חזר ב"כ הנתבעים על הטענה כי אינם יכולים לעמוד בעלויות הגבוהות של המומחה שנתבקש לבדוק את הכמויות שבוצעו בפועל לפי הצעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט, ולכן הוא מבקש לבטל את מינוי המומחה. כתוצאה מטענות ב"כ הנתבעים נעצרה עבודת המומחה ולא חודשה אלא לאחר שניתן צו ביום 22.5.01 כי המומחה מתבקש להתחיל בעבודתו ללא דיחוי נוסף. שוב הוגשה על ידו ב- 12.9.02 בקשה לדחית המועד. ב- 3.10.02 עוד בקשה לדחית המועד. היום, 15.10.02 העלה ב"כ הנתבעים טענה ישנה חדשה שאם תתקבל משמעותה תהיה השמעת ראיות למרות קיומה של חוות הדעת של המומחה שמונה על מנת שחוות דעתו תבוא במקום ראיות בשאלות הרלוונטיות. כאמור, בישיבת ה- 12/12/01 הוחלט למנות מומחה מטעם בית המשפט והוצגו בפניו שאלות השנויות במחלוקת. שאלה מס' 2 היתה האם יש לקבוע את הנזק לפי מחיר המכרז או לפי המחיר שעלה לתובע בפועל לבצע את העבודות הנוספות ומהו המחיר שעלה לתובע בפועל לבצע את העבודות הנוספות. ב- 29/7/02 נתקבלה חוות דעת המומחה ד"ר גלזמן, וב- 6/10/02 נתקבלו תשובותיו לשאלות ההבהרה. המומחה קבע כי היה קיים הפרש בין הכמויות שהנתבע מסר לתובעת לבין הכמויות שהתובעת ביצעה בפועל. הוא קבע כי הנזק שיש להביאו בחשבון הוא הפרש הכמויות בין המכרז למציאות מוכפל במחירי היחידה של המכרז. ב"כ הנתבעים טוען כי המומחה לא ענה על שאלה 3 והיא מהו המחיר שעלה לתובע בפועל לבצע את העבודות הנוספות והוא מבקש להביא ראיות בנידון. לטענתו, מגיע לתובע הרווח שממילא הוא תכנן, התובע זכאי לאותו רווח שתכנן בתחילת הפרוייקט ואם יקבל פיצוי על פי מה שחפר לפי מחירי המכרז, יוכפל רווחו לעומת מה שתכנן. התשובה לטענה זו היא בשני מישורים. 1) במישור הדיוני - שאלה מס' 3 שהועמדה לחוות דעת המומחה היא המשכה של שאלה מס' 2 בה נתבקש המומחה לבדוק האם יש לקבוע את הנזק לפי מחיר המכרז או לפי המחיר שעלה לתובע בפועל לבצע את העבודות הנוספות. המומחה, קבע ונימק באריכות יתרה, כי את הנזק יש לקבוע לפי מחיר המכרז ולא לפי המחיר שעלה לתובעת בפועל לבצע את העבודות הנוספות.לאחר שהחליט כך לא היה צורך לענות על שאלה מס' 3 ולקבוע את מחירי העלות. 2) גם במישור המהותי אני מקבלת את גישת המומחה ואף אני סבורה, כי יש לקבוע את הנזק לפי מחירי המכרז ולא לפי העלות בפועל. יש כשל הגיוני בטענה שהתובעת התכוונה להשיג רווח מסוים ואם תפוצה על נזקה תכפיל רווח זה והרי מטרת הפיצוי היא להעמידו במקום שהיה יכול להיות אילולא נגרם לה הנזק על ידי הנתבע. לפי ההגיון הזה, אם התובעת השיגה את הרווח שציפתה להשיגו כאשר הגישה את הצעתה במכרז, למרות שחפרה כמויות כפולות מזו שבהצעה ולמרות שבפועל היתה לה הוצאה כפולה מזו שבהצעה - יצא הנתבע פטור. כדי לדעת אם התובעת אכן השיגה את הרווח הזה יש לטענת ב"כ הנתבע לפתוח את פנקסי החשבונות שלה ולראות מה העלות שלה בכלל העבודות ומה הרווח ובהתאם לזה לקבוע אם נגרם לה נזק על ידי כך שהמתכנן, הנתבע, מסר לה כמויות יותר קטנות. התשובה לטענה זו הינה שהתמחור הכללי של ההצעה אינו מעניינו של הנתבע, ושאם שגה ומסר כמות מוקטנת, הוא מנוע מלטעון כי יש להתעלם מההוצאה הנוספת שנגרמה לתובעת עקב זאת שלתובעת היה רווח כלשהו וכי התובעת איננה זכאית לתשלום נוסף או לפיצוי כאשר ביצעה חפירה נוספת. הטענה שרווח התובעת הוא נתון שאיננו משתנה ושהתובעת לא יכלה להעלות את הצעתה במכרז אילו ידעה את הכמות האמיתית שעליה לחפור ובכל זאת לזכות - אף היא איננה נכונה. זו טענה ערטילאית ובלתי מוכחת. התובע התכוון להשיג רווח מסוים על כמות מסוימת של חפירת מ"ק, מ"ר, מ"ר. אם הכמות שהיה עליו לחפור בפועל היתה כפולה מהאומדן שנתן לו הנתבע, כי אז היה עליו להרוויח רווח כפול. הרווח הוא על פי הכמויות הנחפרות. טענת ב"כ הנתבעים כי במקרה כזה ייתכן ולא היה זוכה במכרז איננה טענה של ממש. ראשית, יתכן והתובעת היתה זוכה גם אילו היתה מקבלת כמויות נכונות מהנתבע - לא הוכח שהדבר לא יתכן. שנית, זוהי טענה שאיננה רלבנטית כלל. אם התובעת לא היתה זוכה, לא היתה גם מפסידה. אולם, משזכתה על סמך נתונים שגויים שקיבלה מהנתבעת, היא זכאית להיות מפוצה בגין הפסד הכיס פלוס הרווח שנמנעו ממנה מאחר וביצעה כמויות נוספות של חפירה שבגינם לא ביקשה תשלום עקב הנתונים השגויים שקיבלה מהנתבע. הדברים כל כך פשוטים שאינני מבינה איך ב"כ הנתבע מצליח לסבך אותם. לפיכך, קנה המידה לקביעת נזקה של התובעת הינו המחיר שביקשה במכרז. זה מחיר שכולל עלות פלוס רווח וזה מחיר שכולל את כל הסיכונים של התובעת. את המחיר הזה הציעה התובעת במכרז לפי הכמות שמסר לה הנתבע ואם נטען כי בפועל חפרה התובעת כמות יותר גדולה, הנזק שנגרם לה עבור חפירה נוספת הוא הסכום שיכלה התובעת לקבל על פי קנה המידה של מחיר המכרז. השיקול שאולי לא היתה זוכה אילו היתה מציעה מחיר המבוסס על הכמות הנכונה, הינו שיקול רחוק מדי שאיננו ידוע ואין להביאו בחשבון. מה שקובע הוא מה שקרה בפועל. התובעת זכתה במכרז. התובעת הגישה הצעה על בסיס פאושלי ולפיכך היתה חייבת לבצע את החפירה על פי הכמויות שנדרשו בתכנית. הנתבע נתן לתובעת נתונים שגויים ולפיכך היה עליה להגדיל את הוצאותיה וכן נמנע ממנה הרווח. מחיר המכרז מהווה תמחור של ההוצאות ושל הרווח והוא הבסיס לנזק של התובעת. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי אין מקום לשמוע ראיות בנושא של העלות ואני דוחה את הטענה שהמומחה לא ענה על כל השאלות שהוצגו בפניו. חוזה פאושלימכרז