העברת חוות דעת קודמת למומחה מטעם בית משפט

החלטה א. בפניי בקשת ב"כ התובעים לאפשר להעביר לעיונו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, פרופ' דוד סגל, שנתמנה לפי החלטתי מיום 13.7.00, בש"א 9369/00, את עותקי חוות הדעת שניתנו על ידי המומחה הקודם שמטעם בית המשפט, הד"ר י. פישמן ז"ל, לרבות שעותקי שאלות ההבהרה שהופנו למומחה המנוח ותשובותיו. לטענת ב"כ התובעים אין כל סיבה להימנע מלהמציא למומחה החדש את חוות הדעת שניתנו על ידי הד"ר י. פישמן ז"ל, בהיותו מומחה רפואי מטעם בית המשפט וממילא אין כל חשש להשפעה עליו. ב. ב"כ הנתבעת מתנגד לכך בציינו שהד"ר י. פישמן ז"ל הוחלף ומומחה חדש התמנה במקומו, גם אם סיבת ההחלפה נעוצה בפטירתו המצערת של הרופא המנוח. תהא הסיבה להחלפת המומחה אשר תהא, מרגע שהוחלף מתבטל תוקפה של חוות דעתו, כך טוען ב"כ הנתבעת, ואילו בהחלטות עליהן התבססה ב"כ התובעים מדובר במומחים שלא הוחלפו ולא נפסלו ומינוים לא בוטל ולכן ממשיכים הם לשמש כמומחים מטעם בית המשפט. ב"כ הנתבעת סבור כי העובדה שחוות דעת של מומחה מטעם בית משפט נכתבה על ידי אדם אובייקטיבי, אין בה כדי להכשיר את הדרך להמצאתה בפני מומחה רפואי, וזהו המקרה בפנינו כשלא ניתן עוד למרבה הצער להזמין את המומחה המנוח לבית המשפט ולהעידו ביחס לחוות דעתו. ג. לאחר ששקלתי בדבר, אני סבור שאין הצדקה למנוע המצאת העתקי חוות הדעת של המומחה המנוח ד"ר י. פישמן ז"ל למומחה החדש, לרבות העתקי שאלות ההבהרה שנשלחו לרופא המנוח ותשובותיו. הצורך במינויו של מומחה רפואי חדש נוצר לא מחמת פגם כלשהו בחוות הדעת של המומחה המנוח אלא אך ורק מחמת פטירתו המצערת. בחוות הדעת הרפואיות של הד"ר י. פישמן גלום מידע רפואי רב חשיבות, למשל ביחס לממצאי הבדיקות שעשה הרופא המנוח לתובעת, תוך מתן אפשרות להשוות בין ממצאי בדיקה קודמת שערך הרופא המנוח לתובעת לבין ממצאי בדיקה מאוחרת יותר שערך. אינני רואה כל טעם שבדין או בהגיון מדוע לאבד מידע רפואי כה חשוב, שעשוי להיות כלי עזר חיוני בגיבוש המסקנות הרפואיות הנכונות, ובעקבותיהם המסקנות המשפטיות הנכונות הנגזרות ממסקנות אלה, לצורך קביעת שיעור הנזק שנגרם לתובעת מחמת התאונה הנדונה. ד. פשיטא שלא היה מקום להמציא את חוות הדעת ואת תשובות ההבהרה של הרופא אילו סבר בית המשפט שנפל פגם במינוי, או בחוות הדעת, או באובייקטיביות של המומחה. כולי עלמא לא פליגי שלא זה המקרה שבפנינו, שהרי גם בא-כוחה המלומד של הנתבעת אינו חוסך בדברי שבח והערכה לרופא המנוח ולעבודה המצויינת שהשקיע בחוות הדעת שלו, שזכו להערכה רבה. הצורך במינויו של מומחה אחר נגרם כאמור אך ורק מחמת שהסתלק מאיתנו. ה. צודקת ב"כ התובעים כשהיא מצביעה כסימוכין לעמדתה על פסק דינו של בית המשפט העליון בענין רע"א 2033/94, צור שמיר נגד פרטוק, חבות לפיצוי נפגעי ת.ד. של צלטנר, תוספת 22 עמ' 2137, שם עלתה לדיון השאלה האם ניתן להמציא חוות דעת של רופא שבדק תובע בשלב התשלום התכוף לרופא אחר באותו תחום רפואי שנתמנה כמומחה בתיק העיקרי. בית המשפט העליון השיב על כך בחיוב וכתב: "למעשה, המומחה הראשון ...... כמוהו כמו המומחה השני...... מונה לתפקידו כי נמצא ראוי לכך ע"י ביהמ"ש. למה יימנע מבית המשפט להיעזר גם בחוות דעתו של הראשון, ולו כחומר שיוצג בפני המומחה השני לצורך חוות דעתו ? מומחה זה בדק את הנפגע כשנתיים וחצי לפני שהנפגע נבדק על ידי ד"ר שפרינגמן, ואינפורמציה מכלי ראשון על מה שמצא בנפגע, על התרשמותו ממצבו ועל כושר תפקודו אותה עת היא ברת חשיבות ויכולה לסייע לד"ר שפרינגמן להגיע למסקנותיו. ויש להזכיר שוב, מדובר בחוות דעת של מומחה ניטרלי, שבית המשפט, אותו בימ"ש הנדרש לפסוק בתביעה העיקרית, ראה למנותו ולסמוך על חוות דעתו לצורך הענין הנדון". (ההדגשה שלי - י.ג.) ו. האמור לעיל ברע"א 2033/94, מתאים וישים גם למקרה שבפנינו, ומאותם נימוקים ממש. נכון הוא, שנבצר מבאי כח הצדדים להעיד את המומחה המנוח בבית המשפט, אך אין כל סיבה, מדוע למנוע המצאת חוות הדעת של המומחה המנוח ותשובותיו לשאלות הבהרה, למומחה החדש, וזאת לכל הפחות כחומר שיוצג בפניו לצורך חוות דעתו, כפי שציין לעיל בית המשפט העליון ברע"א 2033/94. ז. במכתב ההפנייה למומחה הרפואי החדש יבהירו באי כח שני הצדדים שהמומחה אמור לגבש מסקנותיו על פי תוצאות בדיקתו הוא, ועל פי הממצאים שהוא יגיע אליהם בבדיקה העדכנית שיבצע לתובעת. מומחה מטעם בית המשפטמומחהחוות דעת