פסק דין זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת מ' מזרחי), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לפסילת חוות דעת מומחה ולהגשת חוות דעת חולקת וספרות רפואית. בין הצדדים מתנהלת תביעה, שהוגשה על ידי המבקשים, בגין רשלנות רפואית. תביעתם של המבקשים נדחתה בעבר על ידי בית המשפט המחוזי, והמבקשים ערערו על כך. במסגרת הערעור בבית משפט זה, הסכימו הצדדים לחזור לבית המשפט המחוזי "על-מנת שימנה מומחה (אונקולוג) מטעם בית המשפט, המוסכם על הצדדים, אשר יחווה דעתו בשאלה האם היעדר המעקב, שהחל בשנת 1994 ועד לפנייה של המנוחה לבית החולים בשנת 1996, פגע בסיכויי ההחלמה של המנוחה ובאיזה שיעור הייתה הפגיעה". הצדדים אכן שבו לבית המשפט המחוזי שם מונתה פרופ' תמר פרץ, כמומחית בתחום האונקולוגיה (להלן: המומחית). המומחית הגישה לבית המשפט את חוות דעתה, בה קבעה כי "העדר המעקב, שהחל בשנת 1994 ועד לשנת 1996 לא פגע בסיכוי ההחלמה של המנוחה". המומחית אף נחקרה ארוכות על חוות דעתה, על ידי בא כוח המבקשים, ועם תום חקירתה של המומחית הורה בית המשפט על הגשת סיכומים בתיק. כחודש לאחר מכן, הגישו המבקשים בקשה לפסילת המומחית, במסגרתה טענו כי קיימות סתירות בין חוות דעתה לתשובותיה בחקירה הנגדית, ובין קביעותיה לבין הספרות הרפואית המקובלת. כמו כן, ביקשו המבקשים שיותר להם להגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה מטעמם וספרות רפואית שאינה מתיישבת, לשיטתם, עם עדות המומחית. לחלופין, ביקשו המבקשים כי יותר להם לבקש את תגובתה של המומחית לחוות דעתו של מומחה מטעמם ולספרות מקצועית אליה הוא מפנה. בית המשפט דחה את בקשתם, בקובעו כי לא מצא כל עילה לפסילת חוות הדעת של המומחית. כן קבע בית המשפט כי אין לקבל גם את בקשתם החלופית של המבקשים. בית המשפט ציין כי בקשתם של המבקשים כוללת טענות ושאלות שמקומן היה במהלך חקירתה הנגדית של המומחית. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את בקשתם. הם מפרטים שורה ארוכה של סתירות, טעויות, ואף אמירות שאינן אמת הקיימות, לטענתם, בעדותה של המומחית בבית המשפט. המשיבים, מצידם, סומכים ידיהם על החלטתו של בית המשפט קמא. הם סבורים כי מקומן של טענות המבקשים הוא בסיכומיהם בבית המשפט קמא וכי טענות אלה אינן מצדיקות היענות לבקשתם. המשיבים מציינים כי הלכה היא שבית המשפט יפסול את חוות דעתו של עד מומחה רק במקרים יוצאי דופן, על אחת כמה וכמה כך, מקום בו המדובר במומחה שמונה על ידי בית המשפט. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל רק בחלקו. צודקים המשיבים בטענתם כי טענותיהם של המבקשים כנגד חוות דעתה של המומחית, רובן ככולן, מקומן בכתבי הסיכומים שיגישו המבקשים בבית המשפט המחוזי. אכן, טענות אלה אינן מצדיקות פסילת חוות דעתה של המומחית ובצדק דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הפסילה. אשר לבקשה להעביר ספרות רפואית נוספת לתגובתה של המומחית, משנחקרה המומחית ארוכות על ידי בא כוח המבקשים, וניתנה למבקשים שהות מספקת להעביר לידה ספרות רפואית בנושאים שונים, איני מוצא פגם גם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא להורות על העברת חומר נוסף למומחית. למבקשים ניתנה האפשרות לשאול את המומחית שאלות בכל עניין והם ניצלו אותה היטב. עם זאת, באשר לבקשות להגשת ספרות רפואית נוספת וחוות דעת נוספת, קשה להבין מהחלטתו של בית המשפט המחוזי מה היה הנימוק לדחיית בקשות אלה. על כן, בעניין זה, ובעניין זה בלבד, יוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שינמק את החלטתו. הערעור מתקבל, במובן האמור לעיל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. רפואהמומחה מטעם בית המשפטמומחה