##(1) מה ההבדל בין ראיה מפריכה לבין עדות הזמה ? ## לפי פסיקת בית המשפט, עדות הזמה מטרתה להביא ראיות מפריכות אשר עשויות להוכיח כי עדי בעל הדין שכנגד לא היו דוברי אמת. עדות שכזו, מטבעה, מקומה יהיה לאחר שבעל הדין שכנגד סיים את הבאת הראיות, ומטרתה היא לאפשר לתובע לנסות ולהפריך ראיות אותן הביא הנתבע בדרך זו או אחרת במידת הצורך. עדות כזו הינה חריגה וביהמ"ש רשאי לאשרה בעקבות בקשה בהתאם. ##(2) ראיות הזמה - מה אומר החוק ?## תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי: "התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות". תקנה זו מעניקה, אפוא, בידי בית המשפט שיקול דעת להתיר הבאת ראיות הזמה. בע"א 73/49 ויסרברג נ' חברת מיסדי חדרה בע"מ, פ"ד ד 776, 780 (1950), נקבע מפי כב' השופט זילברג: "...כלל גדול הוא בדין: המתחיל בראיות אומרים לו: גמור, והוא חייב למצות את ראיותיו עד תומן (to exhaust his evidence), כלומר: להגישן 'חבילה אחת' תוך פרשת העדויות שלו, ואינו רשאי לפלגן ולשייר את מקצתן עד לאחר סיום פרשת יריבו... וזאת כאשר בעל הראיות חייב להוכיח את טענתו הוא...". כלומר, שכאשר נטל ההוכחה מוטל על תובע אין מתירים לו לפלג ולשייר את מקצת ראיותיו עד לסיום הבאת הראיות על ידי הנתבע, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד [ראו למשל, ע"א 207/51 אגד נ' ברנדס, פ"ד ו(2) 1089, 1100 (1952)]. ##(3) ראיות הזמה - פסיקה:## בבש"א (ירושלים) 195/98 מאטמה נ' אלכסנדר תק-מח 98(2), 2022, נפסק כי אין ממתינים עד להגשת ראיות הנתבע ורואים מה יש באמתחתו, ואז מגישים את הראיה הנוספת וקוראים לה 'ראיה מפריכה'. לפיכך, אין כאן שום הפרכה. תקנה 158(א) הנ"ל לא נועדה לשפר עמדות לאחר סיום שלב הבאת ראיותיו של התובע. בהקשר זה, נפסקו מפי כב' השופט זוסמן בהמ' 23/57 פלונטיק נ' מדינה, פ"ד יא(2) 643 (1957), הדברים הבאים: "אנו ערים לסכנה עליה הצביע בא-כוח המבקשים שאם יתברר בשלב מאוחר כי לא הוכחה אחת השאלות השנויות במחלוקת ובעל-דין יורשה לפתוח מחדש בהבאת ראיות, לא יהא סוף להתדיינות והדיון עלול להתנהל בשיעורין. ואולם, מקום שבעל-דין מתוך שכחה לא הגיש לבית -המשפט ראיה שהיתה ברשותו, מסור הדבר לשיקול דעתו של השופט שדן בעניין אם יתיר את הגשתה בשלב מאוחר זה לשם עשיית צדק, אם לאו" (שם, בעמ' 644). הבאת עדות הזמה תתאפשר רק כאשר פרשת ההגנה כוללת ראיה שיש בה כדי להפתיע את הצד שכנגד, או כאשר מבקשים לערער מהימנות של עד שהובא מטעם הנתבעת (רע"א 1498/09 יעקב בן דוד אוחיון נ' יאיר גולדפינגר (10/3/09)). בתיק שהגיע לשלב הגשת הסיכומים יתיר בית המשפט הבאת ראיות נוספות רק במקרים נדירים. בע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738 נקבע: "כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב'חבילה אחת' - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם... אכן 'כאשר, מטעמים סבירים והוגנים, מבקש בעל-הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשתו הוא, מן הראוי כי בית-המשפט ייענה לו'... אך הנטל הוא, כמובן, על המבקש לסטות מן הסדרים הקבועים, לשכנע את בית המשפט כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה כלל. לעניין זה ייתן בית המשפט דעתו לאופי הראיה הנוספת, כגון אם הייתה ראיה 'טכנית' ופשוטה... גורם אחר שעשוי להשפיע הוא השלב אליו הגיע המשפט, וככל שיקדם כן ייטב... כן יינתן משקל לשיקול, אם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם, ומה טעם לא הובאו הראיות בזמן הראוי" (עמ' 742-743). ## (4) עדות הזמה כדי לערער מהימנות של עדי הגנה:## ייתכנו מקרים בהם תותר הבאת עדות הזמה על מנת לערער את מהימנותו של עד מעדי ההגנה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) 508 ; ע"א 365/81 אזולאי נ' לביא, פ"ד לח(4) 125, 130 (1984); רע"א 2825/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אולמי נ' מלכה בע"מ (לא פורסם, 31.7.01)). ואולם, מדובר בשאלה של שיקול דעת המסור לערכאה הדיונית. ##(5) ראיות הזמה - הגשת חוות דעת מומחה:## בת"פ (שלום –חי') 4126/04 מדינת ישראל נ' פקיד שומה חקירות חיפה והצפו נ' מ.א.ש.המרכז לאינסטילציה בע"מ, דחה בית המשפט את בקשת המאשימה להגיש כראיית הזמה חוות דעת חשבונאית, במטרה לסתור את חוות הדעת שהוגשה על ידי ההגנה. הטעם לדחיית הבקשה הוא שחוות הדעת מטעם ההגנה הועברה לעיון ובדיקה של המאשימה עוד לפני שהחלה פרשת ראיות המאשימה, כך שזו האחרונה יכלה לצפות כי חוות הדעת תוגש על ידי ההגנה ויכלה אפוא להיערך בהתאם. בב"ש (מחוזי-חי') 9248/07 מדינת ישראל נ' מודגל בע"מ, דחה בית המשפט את בקשת המאשימה להגיש כראיית הזמה חוות דעת של מומחה מטעמה בנוגע לתקפות הסטטיסטית של מקבץ החשבוניות והעסקאות, זאת כדי להזים את טענת המומחה מטעם ההגנה. הטעם העיקרי, לדחיית הבקשה הוא שטענות המומחה מטעם ההגנה לא היו בגדר הפתעה והצורך בהגשת הראיה היה צריך להיות ידוע לתביעה כבר מן הדיון המקדמי, בו עלה ההיבט הסטטיסטי של קובץ החשבוניות. בת"פ (מחוזי –חי') 114/01 מדינת ישראל נ' יצחק, דחה בית משפט את בקשת המאשימה, שהוגשה מכוח סעיף 165 לחוק סדר הדין הפלילי, לאפשר העדתו מחדש של המומחה מטעם ההגנה (שהעיד בנוגע לכשל הטכני ברכב כגורם לתאונה) ובאמצעותו להביא עדות הזמה בדרך של עימות העד עם חוות דעת של מומחה מטעם התביעה. בית משפט הגיע למסקנה כי הגרסה שמסר העד המומחה מטעם ההגנה בחקירתו הנגדית אינה מפתיעה וכבר מתחילת ההליך המאשימה יכלה לצפות טענה כזו, נימק החלטתו בין היתר כי, ב"כ המאשימה קיבל את חוות הדעת של ההגנה לידיו מבעוד מועד והתכונן לחקירת העד. אם מצא בחוות דעת זו פרט שהוא בר מחלוקת הראוי להתברר בפני מומחה נוסף מטעמו היה על ב"כ המאשימה להעלות טענה זו בראשית עדותו של המומחה ועוד בטרם החלה חקירתו הנגדית. ##(6) ראיות הזמה / עדות הזמה - סיכום:## לפי הפסיקה, עדות הזמה מטרתה להביא ראיות מפריכות אשר עשויות להוכיח כי עדי בעל הדין שכנגד לא היו דוברי אמת. עדות שכזו, מטבעה, מקומה יהיה לאחר שבעל הדין שכנגד סיים את הבאת הראיות, ומטרתה היא לאפשר לתובע לנסות ולהפריך ראיות אותן הביא הנתבע בדרך זו או אחרת במידת הצורך. עדות כזו הינה חריגה וביהמ"ש רשאי לאשרה בעקבות בקשה בהתאם. בבואו של בית המשפט לשקול בקשת התובע להבאת עדויות הזמה, קיימת חשיבות גם לשאלה האם היה על התובע להגיש ראיות אלו, אותן מבקש התובע לזמן בתום פרשת ההגנה כראיה מפריכה או כעדות הזמה, עוד במסגרת הגשת ראיותיו. הבאת ראיות הזמה היא עניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט. עניין שעל התובע הנטל להוכיחו לא תותר לגביו הבאת ראיות מפריכות אלא בנסיבות יוצאות דופן בהן הוא הופתע מטיעון או מראיות של הנתבע. מקום בו נטל ההוכחה מוטל על שכמו של התובע, אין מתירים לו ל פצל את הגשת ראיותיו באופן שחלקן יוגש בתום פרשת ראיות ההגנה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד. ראיות הזמה / עדות הזמהעדותשאלות משפטיותדיוןראיות