רשלנות רפואית רוקח

בתביעה נגד רוקח, בית המשפט פסק כי מסירת תרופה שונה מזו הכתובה בתרשים מבלי שהופנתה תשומת לב החולה שנעשה שינוי בטיב החומר וברכוזו, מהווה מעשה רשלנות. הוגשה תביעת נזיקין נגד שתי הנתבעות, על אשר סיפקו לתובע תרופה אחרת מזו שהזמין ע״י כך נגרמה לו פגיעה בעיניו. שתי הנתבעות היו רוקחות. לדברי התובע הוא לא סבל בעיניו מכל מחלה אלא רק מעייפות ומחוסר שינה וכשהיה משתמש בתרופות הללו הן היו מביאות לו הקלה כמו כן טען התובע שהרופאה הסבירה לו בזמנו כי הטיפות הן טובות לניקוי העיניים מאבק וגם נגד עייפות. לפי ההוראות שהוא קיבל מהרופאה׳ הוא היה משתמש בשתי התמיסות לסירוגין, שבוע ימים בתמיסה הכחולה ושבוע בתמיסה הלבנה והיה מזלף לעצמו מכל אחת מהן, פעם אחת ביום, טיפה לכל עין׳ אך יש והיה מפסיק את הטיפול יותר מוקדם, אם חלה הטבה במצבו. הכימאי הממשלתי, מי שהינו מנהל המעבדה הכימית של משרד הבריאות בירושלים, בדק את החומר שנמצא בתוך הבקבוק והוא קבע, כי החומר איננו ״מטילין בלו״ אלא ״מטיל ויולט״. על יסוד הדברים הללו בית המשפט קבע שהנתבעת הראשונה הכניסה לתוך הבקבוק חומר שהיה ״מטיל־ויוטל׳ במקום ״מטילין בליו״ וכי התרופה הנ״ל נמסרה לתובע מבלי שהופנתה תשומת לבו לכך שנעשה שינוי בטיב החומר ובריכוזו. בית המשפט פסק כי אין צל ספק בכך שמעשה זה מהווה מעשה רשלנות. בית המשפט ציין כי עצם עיסוקו שלהרוקח מבוסם על נאמנות מוחלטת למרשם של הרופא. רוקח חב חובה לספק לחולה תרופה שתתאים בדיוק למרשם הרפואי שנמסר לו ואסור לסטות ממרשם זה ללא רשות מאת הרופא. אם המחוקק עצמו קבע את אמצעי הזהירות המיוחדים שעל נתבע מסוים לנקוט, הרי עצם הפרת החובה לנקוט באמצעים אלה, כמוה כרשלנות על כל יסודותיה. רפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנותרוקחות