פסק דין יסודה של התביעה שבפני באירוע פריצה שארע בליל ה-30.6.98-29. במועד זה היתה התובעת המבטחת בפוליסה לביטוח גניבת סחורות של בית עסק בשם "קיוסק שלמה" (להלן - "המבוטח"). בליל הפריצה נגנבה מהקיוסק סחורה מסוגים שונים כמפורט בדו"ח השמאי עת/3. כתוצאה מהפריצה, פיצתה התובעת את מבוטחיה והיא חוזרת בתביעת תחליף כנגד הנתבעת. הנתבעת הינה חברת מוקד, אשר במועד הרלוונטי התקשרה בקשר חוזי עם המבוטח למתן שירות מוקד שכללו משלוח סיור לבית העסק בכל עת שמתקבלת במוקד קריאת התראה מפני פריצה או נסיון פריצה. במועד הרלוונטי לענייננו לא נשלח סייר, שכן בגין כשל במערכת האזעקה לא נתקבלה קריאה אצל הנתבעת והפריצה לא נתגלתה בזמן אמת. המחלוקת בין הצדדים הינה האם אכן כשלה המערכת, האם אחראית הנתבעת לכשל זה ואם כן מהו גובה הפיצוי שיש להשית עליה לאור החוזה שבינה לבין המבוטח המגביל את סכום אחריותה לפי 60 מגובה דמי המנוי החודשיים. דיון א. אשר לכשל במערכת האזעקה: אין חולקין לטעמי כי בליל הפריצה לא נתקבלה קריאה אצל הנתבעת, ולעניין זה גורסת התובעת כי עפ"י חוו"ד המומחה מטעמה, עת/3 יהושע חביב, מומחה לאזעקות, נמצא כשל במערכת האזעקה כתוצאה מחיבור לקוי של המערכת למוקד הנתבעת שכתוצאה ממנו לא נתקבלה קריאת התראה בזמן אמת במוקד הבקשה. יצוין כי מומחה התובעת עת/3 בדק את המערכת מיד לאחר האירוע. ב. הנתבעת הגישה חוו"ד של מומחה מטיעמה - עה/1 - גדעון שלו שלא בדק את המערכת גופה, אולם גם מומחה זה מאשר כי במוקד התקבלו קריאות הפוכות דהיינו אזעקה ורגיעה כתחליף להפעלה וכיבוי (ראה סעיפים 2.4 ו-2.7 בעמ' 1 לחווה"ד). טוענת הנתבעת מפי מנהלה יעקב סלע עה/2, כי מקור התקלה במחדלו של מבוטח התובעת שהתקין בבית העסק אזעקה לא תקינה. דא עקא שלא הובאה לעניין זה ראיה של ממש, כאשר לדברי מבוטח התובעת עת/2 בוצע החיבור למוקד ע"י הנתבעת, וגם אם את מערכת האזעקה ביצע מאן דהוא אחר, מכל מקום החבור למוקד נעשה ע"י הנתבעת (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 12-16). הנתבעת מאידך לא המציאה לביהמ"ש ואף לא הביאה לעדות את דו"ח הטכנאי שביצע את החיבור שנמצא בסופו של יום לקוי, שכן ממה נפשך, משנמצא כי התקבלו אצל הנתבעת קריאות מהמערכת במוקד הנתבעת, שהסתבר כי היו הפוכות, תמצא לבד כי הכשל הינו לא בעצם קבלת הקריאות אלא בתרגומן. אין בידי לקבל בנסיבות את טענת הנתבעת כי עסקינן בתקלה טכנית ובתחזוקה לקויה של מערכת האזעקה, שכן טענה זו לא תעמוד מקום בו תמצא לאמר כי המערכת פעלה, קריאות התקבלו אולם תורגמו במהופך וכתוצאה מכך היתה למעשה המערכת חסרת תועלת בנסיבות. אין עסקינן במקרה זה במערכת שחובלה ע"י הפורצים ולפיכך לא יעמוד לה לנתבעת האמור בסעיף 13 להסכם ברישא של הסעיף, ואילו האמור בסיפא לסעיף זה נוגד לטעמי את תקנת הציבור, שכן יש בו כדי לרוקן מתוכן את חבותה של הנתבעת גם מקום בו התרשלה ומכל מקום האמור בסעיף 13 להסכם דן לטעמי במקרים בהם תנותק המערכת ע"י גורם שלישי ו/או לחילופין תחול בה תקלה שאין מקורה ברשלנות הנתבעת, אולם מקום בו תמצא לאמר כי חיבור המערכת מלכתחילה היה נגוע ולא תקין, אין עסקינן בקלקול או תקלה גרידא, אלא בפעולה רשלנית שכתוצאה הימנה אמנם פעלה המערכת, לכאורה כשורה מבחינת המבוטח המתקין, אולם קריאותיה התקבלו במהופך עובדה שלא היתה ידועה ו/או לא היתה יכולה להיות ידועה למבוטח, ולפיכך לא יעמוד לה לנתבעת האמור בסעיף 5 להסכם נ/1. לפיכך מצאתי לטעמי כי במקרה שבנדון כשלה הנתבעת והתרשלה בחבור מערכת האזקה שהיתה קיימת בבית העסק למוקד, ולפיכך משנתקבלה קריאה הפוכה, לא נשלח סייר ולא נתגלתה הפריצה במועד (ראה גם עדותו של עה/2 מנהל הנתבעת לעניין זה). אמנם טוענת הנתבעת כי גם אם היתה מתקבלת קריאת אמת לא היה בידי הסייר למנוע את נזקי הפריצה, משתמצא לאמר כי המדובר בשיטת פעולה של "קח וברח" בפרק זמן קצר של כ-4 דקות ואילו זמן הגעה סביר של סייר הינו בין 15-7 דקות, דא עקא שכל הדיון בעניין זה הינו אקדמי ותיאורטי. משאין בידי הנתבעת נתונים, היכן היו סייריה מצויים באותה עת, האם היה הסייר מצוי בסמוך ולפיכך אין לראות בארגומנט זה כבעל משקל שיש בו כדי לפטור את הנתבעת מחבותה. ב. השאלה השניה העומדת לדיון הינה גובה הפיצוי שיש להשית על הנתבעת. לעניין זה מפנה הנתבעת את ביהמ"ש לאמור בהסכם נ/1 המגביל את אחריותה - סעיף 15 להסכם. ואילו ב"כ התובעת טוען בפני כי עסקינן בתנאי מקפח בחוזה אחיד. נושא זה נבחן בעבר לא אחת על ידי בתי המשפט כפי שעולה משורת פסקי הדיןו שצורפו לסיכומי הנתבעת לרבות ביה"ד לחוזים אחידים שקבע בתח"א (ים) 7,8/86 גילמור נ' היוהמ"ש ואח', פס"מ תש"ן (2) עמ' 45, כי אין עסקינן בתנאי מקפח וכי יש להעמיד את תקרת האחריות של חב' המוקד על סכום דמי השכירות החודשיים כפול 60. במקרה שבפני שולמו דמי מנוי חודשיים בסך של 90 ₪ כעולה מנ/2, כאשר הרצוי העומד מאחורי הדברים הינו מתן שירות השווה לכל נפש, ואין לראות בחב' המוקד חברת שמירה, ולפיכך אין הפסיקה הדנה בחובתיה של חב' שמירה יפה לענייננו מחד ומאידך הילכת גלמור אומצה מזה שנים בבית המשפט, כפי שעולה בהרחבה מן הפסיקה של בתי המשפט המחוזיים. התוצאה מן האמור לעיל הינה כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בערך של 60X90 ₪ סה"כ 5,400 ₪. לפיכך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5,400 ₪ כשסכום זה נושא ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום 2.8.98 ועד התשלום המלא בפועל בצירוף 15% שכ"ט עו"ד ומע"מ וכן הוצאות משפט לרבות תשלום לעדים ואגרות ביהמ"ש ששולמו כשהם צמודים ונושאי ריבית כחוק מיום תשלומם ועד התשלום המלא בפועל. ביטוח פריצה / גניבהסחורה