פסק דין בפני תביעה כספית על סך של 16,474 ₪. טענות התובעת התובעת, חברת ביטוח, חידשה לנתבע פוליסת ביטוח לאחריות מקצועית, ביום 1.12.01, על פי הצעתו. הנתבע לא שילם את מלוא הפרמיה על פי הפוליסה, והתובעת ביטלה את הפוליסה. הנתבע נותר חייב סך של 16,474 ₪. טענות הנתבע לטענת הנתבע הוא לא ביקש את חידוש הפוליסה. בתקופה הקודמת לתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, היה מבוטח בביטוח אחריות מקצועית אצל התובעת. מחודש דצמבר 2001 עד חודש נובמבר 2002, ביקש הצעת מחיר בלבד. בפועל לא נתן הסכמתו לביטוח שהוצע לו. לטענתו סוכם בינו לבין סוכם הביטוח, כי לא יחודש הביטוח. זאת, כיוון שהתובעת דרשה מחיר גבוה. כעבור מספר חודשים, ביטח הנתבע את עצמו בחברת ביטוח אחרת בכיסוי רטרואקטיבי. באותה חברה דמי הביטוח הם מחצית מהסכום שדרשה התובעת. לטענת הנתבע, הוא מעולם לא קיבל כל דרישת תשלום מהתובעת ולא קיבל את הפוליסה עצמה ו/או את ביטולה. לטענתו, הסך של 386 $ שולם לסוכן הביטוח על פי בקשתו, כהפרשי שער לפוליסה הקודמת, ולא בעבור הפוליסה נשוא תביעה זו. דיון השאלה שבמחלוקת בין הצדדים הנה, האם הפוליסה חודשה לשנה הרלוונטית לתביעה שבפני, על פי בקשת הנתבע. סוכן הביטוח, מר מוטי הרשקוביץ, הצהיר כי הפוליסה המקורית הונפקה לנתבע על פי הצעת ביטוח חתומה. לשנה הרלוונטית, חודש הביטוח, על פי בקשת הנתבע, שנעשתה בצורה מפורשת בשיחה טלפונית בינו לבין הנתבע, ובהתאם לסיכום בין השניים. בחקירתו הנגדית, השיב כי שוחח עם הנתבע ועם שותפו, בעניין חידוש הביטוח, טלפונית וכן בפגישה במשרד הנתבע. לטענתו, הפוליסה חודשה על בסיס הוראת הקבע המקורית. משזו לא כובדה, טען הנתבע כי החליף חשבון בנק וכי יעדכן את פרטי הוראת הקבע. נשלחו אליו טפסים חדשים, אשר לא מולאו על ידו. משפנה אליו, השיב הנתבע כי ישלם את דמי הביטוח בשקים. משלא שלח שקים, בוטלה הפוליסה. לטענת סוכן הביטוח, ביום 1.1.02, שיגר אליו הנתבע בפקס מסמך שהוצא על ידי חברת הנפט פז, הנושא את הכותרת "אישור עריכת ביטוח" הוא האישור הביטוחי, וביקש, שאישור ביטוחי זה יוחזר אליו, חתום על ידי התובעת, ולפיו הנתבע מבוטח בביטוח אחריות כלפי צד שלישי אצל התובעת לתקופה שהחל מיום 1.12.01, כמפורט באותו אישור ביטוחי. לטענת סוכן הביטוח, הנתבע ציין בפניו כי זהו חלק מחוזה העבודה שבינו לבין חברת פז. והוא דרוש לצורך קבלת עבודה וכתנאי לקבלת העבודה אצל חברת פז. האישור הביטוחי, בהתאם לבקשת הנתבע, שוגר אליו בפקס חתום על ידי התובעת, וזאת כחודש ימים לאחר שחודשה הפוליסה. הנתבע משמש כאדריכל בפז, מה שמאשר את בקשתו הנ"ל. בחקירתו הנגדית, השיב סוכן הביטוח, כי טרם שהנתבע שלח אליו את הפקס, הוא שוחח עמו טלפונית, אמר לו שיש לו חוזה דחוף עם פז ושהוא זקוק לאישור ביטוח כדי לקבל את אותה עבודה. לטענתו, הנתבע מעולם לא פנה אליו בבקשה לבטל את הפוליסה. בחודש פברואר 2002, כחודשיים לאחר חידוש הפוליסה, פנה אליו הנתבע טלפונית, וביקש לקבל הצעות מחיר לעניין שינויים בפוליסה הקיימת, כולל הצעת מחיר להפיכת הפוליסה לפוליסת סיום מוארך, המסתיימת בתום שבע השנים הבאות. מטרת השינוי הייתה להוזיל את גובה תשלום הפרמיה שעלותה יקרה, עקב תביעות שהוגשו נגד החברה המבוטחת. בחקירה הנגדית השיב, כי שותפו של הנתבע, פנה אליו חודשיים לאחר חידוש הפוליסה, וביקש הצעה לשבע שנים, מתוך כוונה לפתוח חברה חדשה, שאין נגדה תביעות, במטרה להוזיל את הפוליסה. סוכן הביטוח, בהתאם לפניית הנתבע, שלח אליו ולשותפו העסקי של הנתבע, את הצעות הביטוח המבוקשות, ואף הודיע להם, כי הפוליסה הקיימת עומדת בפני ביטול עקב אי תשלום דמי הביטוח. סוכן הביטוח השיב בחקירתו, כי נתן לנתבע ושותפו שתי חלופות באותה הצעה. האחת של מליון דולר והשנייה של חצי מליון דולר. נשלחו לתובע מכתבי התראה, טרם ביטול הביטוח שלא נענו על ידו. לטענת סוכן הביטוח, הפוליסה שערך הנתבע בחברה האחרת, היא מיום 25.2.02, כאשר הפוליסה מושא תביעה זו החלה ביום 1.12.01 התחולה הרטרואקטיבית, קיימת בכל פוליסת אחריות מקצועית. לטענת הנתבע, הוא לא ביקש את חידוש הפוליסה, אם כי ביקש הצעת מחיר, שהייתה לגרסתו יקרה, ולכן זמן מה לאחר נכן ביצע ביטוח אצל חברה אחרת, זולה יותר, והביטוח חל רטרואקטיבית. בחקירתו הנגדית, הוא השיב כי לא קיבל את פוליסת הביטוח לשנה הרלוונטית, אלא הוא קיבל הצעת מחיר, אשר לא הציגה בפני בית המשפט. הנתבע השיב בחקירתו הנגדית, כי כאשר סוכן הביטוח ביקר במשרדו, הוא הודיע לו שלא לחדש את הפוליסה. בהמשך (עמוד 7 שורה 25), השיב "לאחר שקיבלתי את הפוליסה..." לטענתו, היו הרבה דיונים וטלפונים בינו לבין סוכן הביטוח, בהם הוא הודיע לו שלא לחדש את הפוליסה. לטענתו, את המכתב מחברת פז לא הוא שלח לסוכן הביטוח, אלא חברת פז, והוא, הנתבע, מסר לה את מספר הפקס של סוכן הביטוח. הנתבע אישר, שהוא מתכנן לתחנות דלק של חברת פז. כן אישר כי חברת פז חייבה אותו לערוך אישור פוליסת ביטוח וחבות מקצועית. הוא גם אישר שהוצא אישור ביטוחי לתקופה שהחל מיום 1.12.01. אישור זה היה מיועד לכל סניפי פז. לטענתו, את נספח ד' לתצהיר התובעת, הוא מכתב סוכן הביטוח אליו ולפיו "להלן הצעת מחיר לפי בקשתכם" הוא לא קיבל, ולדבריו, ייתכן ששותפו קיבל זאת. הנתבע השיב, כי לא ענה למכתבי התראה של התובעת, כיוון שידע שהפוליסה איננה בתוקף היות והיא לא שולמה על ידו. מהמקובץ עולה, כי הנתבע ו/או שותפו, כחודשיים לאחר שהחלה תקופת הביטוח החדשה, ביקשו מסוכן הביטוח שינויים בפוליסה החדשה, לעניין ביטוח ארוך טווח. טענתו זו של סוכן הביטוח לא נסתרה על ידי הנתבע. עוד עולה, כי אל סוכן הביטוח, הגיעה הבקשה לאישור ביטוחי מחברת פז. אישור, לו היה זקוק הנתבע לשם קבלת עבודה אצל פז, בה ו/או עבורה הוא עובד עד היום. לטענת התובעת, הבקשה לאישור ביטוחי נשלחה על ידי הנתבע עצמו. לטענת הנתבע, לא הוא שלח את הבקשה , אלא פז, שמספר הפקס של סוכן הביטוח ניתן לה על ידו. כך או כך, נתבקש עבור הנתבע, אישור ביטוחי מטעם התובעת, עבור חברת פז, בתקופה הרלוונטית. אישור זה אף ניתן על ידי התובעת, והנתבע עובד עם חברת פז. עוד עולה, כי הנתבע קיבל את פוליסת הביטוח (כאשר באחת טען כי לא קיבל אותה ובתשובה לשאלה אחרת , השיב כי כן קיבל את פוליסת הביטוח), ואת מכתבי ההתראה של התובעת, ולא השיב ו/או התייחס אליהם, מהנימוק, שחשב שהפוליסה בטלה עקב אי תשלומה. טענתו זו אינה הגיונית. ברגע שקיבל דרישת תשלום, היה עליו להבין כי הפוליסה קיימת, ולמצער היה עליו להודיע לתובעת, כי לטענתו לא ביקש את הביטוח ולכן אינו משלמו. הנתבע טען כי ייתכן ששותפו קיבל את מכתבי ההתראה של התובעת . הנתבע לא מצא לנכון להביא לעדות את שותפו דאז. ועל אי הבאת עד נאמר: "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד" וכן "... אבכן, ככלל, אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ראה: ע"א 641/87) קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655. ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח'. פד"י מה (4), 651, 654) ודי לי בדברים אלו. לאור התנהגות הנתבע, כמפורט לעיל, אין לקבל את טענתו בסיכומיו, ולפיה לא הייתה בהתנהגותו "גמירות דעת" לקראת חוזה מחייב בין הצדדים. הנתבע ו/או מי מטעמו, ביקשו, לאחר הוצאת הפוליסה, שהתובעת תערוך בה שינויים, הנתבע לא מצא לנכון להחזיר את הפוליסה לתובעת, ולציין כי לא ביקש שזו תונפק עבורו, התובעת, נתבקשה על ידי מאן דהוא, הגם שלגרסת הנתבע הבקשה היתה מטעם חברת פז, עבור הנתבע, אישור ביטוחי. גם אם חברת פז פנתה ישירות לתובעת, לא היתה יכולה לדעת שעליה לפנות אל התובעת, אם הנתבע לא היה מפנה אותה. לעניין זה מקובלת עלי טענת ב"כ התובעת בסיכומי התשובה, ולפיה, הסכמת הנתבע לחידוש הביטוח , יכול שתיעשה גם בהתנהגות בעל פה, ובמקרה שבפני, בשיחה טלפונית. לטענת התובעת, שלא נסתרה, הרי שההצעה, מושא התביעה שבפני, היתה יקרה מקודמתה, עקב העובדה שנגד החברה, המבוטחת, הוגשו בעבר תביעות. כך גם הסביר עד התובעת, כי לנתבע ושותפו, ניתנו שתי הצעות ביטוח חלופות, אשר נתנו באותה הצעה. אינני מקבלת את טענת ב"כ הנתבע בסיכומיו, ולפיה על התובעת היה להביא לעדות מי מטעם חברת פז כדי להוכיח מי שלח את הפקס לתובעת, ובו בקשה לאישור פוליסה חדשה. הנתבע אישר, כי מסר לחברת פז, בשלב כלשהו, את מספר הפקס של סוכן הביטוח. הנתבע אישר, שהוא מתכנן לתחנות דלק של חברת פז. כן אישר כי חברת פז חייבה אותו לערוך אישור פוליסת ביטוח וחבות מקצועית. הוא גם אישר שהוצא אישור ביטוחי לתקופה שהחל מיום 1.12.01. אישור זה היה מיועד לכל סניפי פז. התובעת פעלה, על פי בקשת הנתבע ו/או מי מטעמו ו/או מי בשמו, כדי להנפיק את האישור הביטוחי לצורך עבודתו בחברת פז. התובעת לא הייתה יכולה לדעת שלנתבע יש צורך באישור כזה, אם הוא או מי מטעמו לא יה פונה אליה. בעצם הפנייה אל התובעת ע"י הנתבע ו/או מי מטעמו, והנפקת האישור על ידי התובעת עבור הנתבעת, התובעת הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה. על הנתבע להוכיח, כי אישור כזה לא נתבקש על ידו בשנה הרלוונטית, כאשר הוא מודה שהשתמש בו לצורך עבודתו עם סניפיה השונים של חברת פז. לטענת הנתבע, את נספח ד' לתצהיר התובעת, הוא מכתב סוכן הביטוח אליו ולפיו "להלן הצעת מחיר לפי בקשתכם" הוא לא קיבל, ולדבריו, ייתכן ששותפו קיבל זאת. דהיינו, שהאישור הביטוחי שהוציאה התובעת, היה מיועד לחברת פז, לצורך העסקתו של הנתבע ו/או החברה מטעמו, ו/או הוא ביחד עם שותפו והנתבע או מי מטעמו היו זקוקים לאישור זה על פי דרישת חברת פז, שעל ידה הוא מועסק. משכך, הנתבע אישר כי היה זקוק לאישור ביטוחי זה, ובעצם עשה בו שימוש לכל סניפיה של חברת פז. ככלל, נחה דעתי מגרסת התביעה. אני מקבלת את טענת התובעת, כי הנתבע ביקש טלפונית את חידוש הביטוח, וקיבל לידיו ו/או לידי שותפו עבורו ועברו שותפו, את הפוליסה. זאת מן הטעם, שאם לא היה מבקש את ההצעה, ולא היה מסכים לחידוש הפוליסה, לא היה מבקש הצעות לשינוי הפוליסה לתקופה ארוכת טווח. כמו כן לא היה שולח ו/או גורם לחברת פז לשלוח לתובעת , באמצעות סוכן הביטוח, את טופס האישור הביטוחי ולהשתמש בו לצרכי העסקתו בחברת פז כאמור. הנתבע בחקירתו, הודה כי קיבל הצעת מחיר שסירב לקבלה (עמוד 15 שורה 7 לפרוטוקול). בנוסף בסעיף 2א לתצהירו, הצהיר כי לא הסכים להצעת המחיר, מה שמעיד שהייתה בפניו הצעה כזו. ולאחר מכן תיקן ואמר כי קיבל הצעת מחיר בעל פה שלא הסכים לה (עמוד 7 שורה 19 לפרוטוקול). על כל אלה אוסיף, כי היה על הנתבע, להחזיר את פוליסת הביטוח לתובעת, להודיע שלא ביקש אותה ,לא מסכים לה, ומבקש לבטלה לאלתר. חרף זאת, לא ענה למכתבי ההתראה של התובעת, לא שילם כל סכום שהיא תמורת הביטוח, והמשיך להחזיק בפוליסה שנשלחה אליו. גם אם בדיעבד, השיג הנתבע, חבילת ביטוח זולה יותר, ובחר להחליף את זו של התובעת בביטוח בחברה אחרת, עליו לשלם לתובעת, עבור התקופה שבה היה מבוטח אצלה. לעניין טענת ב"כ הנתבע בסיכומיו, לפיה לנתבע הוצאה פוליסה עם תחולה רטרואקטיבית, אין חולק כי הכוונה, שהיא תקפה לגבי מקרים שהוגשו תביעות בתוך תקופת הביטוח והיא חלה לגבי אירועים או נזקים רטרואקטיבית. כך אישר גם הנתבע בחקירתו (עמוד 10 לפרוט' שורה 16). משכך, הביטוח בחברה האחרת הוא מיום שבו מצויין בה שהיא תחילת תקופת הביטוח. מכל האמור לעולה, עולה כי התובעת הוכיחה בפני את תביעתה. אני מקבלת את התביעה במלואה. הנתבע ישלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בסך של 16,474 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 2.1.03, ועד לתשלום בפועל. כן ישלם הנתבע לתובעת את הוצאותיה וכן שכ"ט בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ. ביטוח אחריות מקצועיתפוליסהביטוח אחריות