פיטורים בחוסר סמכות

פסק דין 1. מהי הנפקות,שיש להודעתה של רשות מקומית על הפסקת חברותה במרכז השלטון המקומי,בכל הקשור לחלות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות על מערכת היחסים שבין הרשות לעובדיה ובמיוחד בנוגע להליכי פיטורים. זוהי השאלה שעומדת במרכזו של התיק בפנינו. 2. המבקשת עתרה בשני הליכים שונים, לסעדים הבאים, שכולם מופיעים בהליך השני ס"ק 1076/04: 2.1 להצהיר, כי צעדי המשיבה - הכוללים פיטורים, צמצומי משרות, הוצאת זימונים לשימוע נעשו בחוסר סמכות תוך הפרת החלטות שיפוטיות, בניגוד לחוקת העבודה, ובניגוד להסכמים אחרים שבין הצדדים. 2.2 על כן התבקש בית הדין לקבוע, כי כל הפעולות בטלות. 2.3 כמו כן, התבקש בית הדין להצהיר, כי הליכי קליטת עובדים יעשו אך ורק בהתאם להסכמים שבין הצדדים. 3. המבקשת הינה ארגון העובדים היציג במשיבה. 4. המשיבה הינה עירייה הפועלת בהתאם לפקודת העיריות [נוסח חדש]. 5. המשיבה מצויה בקשיים כלכליים מזה מספר שנים, תוך שמעת לעת מוצאת לפועל תוכנית הבראה, ולמרות זאת המשיבה לא מצליחה להחלץ ממצבה ההולך ומתדרדר. 6. מצבה של המשיבה הגיע חדשות לבקרים לבית הדין, וכך במסגרת ס"ק 1006/04 ניתנה ביום 29.1.04 החלטה מאת כב' סגנית השופט הראשי, השופטת הופמן, לפיה אין לקלוט עובדים חדשים לרבות באמצעות חברת כח אדם (ההחלטה צורפה כנספח ט' לבקשה). 7. ב- 12/03, נבחר מר אבירם דהרי כראש העיר. בעקבות בחירתו של מר דהרי, ובעצה אחת עם מועצת העירייה, החליטה העירייה להתנתק מההסדרים הקבועים בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. המשיבה סברה, כי במצב בו לנציגות העובדים יש זכות וטו על ניוד עובדים או פיטוריהם, לא ניתן לקדם את פעילות המשיבה, שמטרתה לתת שירות לתושב. 8. בתאריך 10.5.04 הודיע מר דהרי למרכז השלטון המקומי, כי המשיבה החליטה ביום 9.5.04, על הפסקת חברותה במרכז השלטון המקומי (נספח ד' לתגובת המשיבה בס"ק 1058/04). 9. באותו מועד, 16.5.04 הודיע מר דהרי למזכ"ל ההסתדרות הפקידים במשיבה, מר ליאון מורוזובסקי, על ביטול החברות במרכז השלטון המקומי, ועל ביטול כל ההסכמים הקיבוציים החלים על העירייה, לרבות חוקת העבודה לעובדי רשויות מקומיות, כאשר הודעה זו תיכנס לתוקף בתוך חודשיים מאותו מועד. עוד צויין במכתב, כי העובדים ימשיכו להנות מהזכויות האישיות המגיעות להם, וכי העירייה מעוניינת להמשיך ביחסים הקיבוציים בין הצדדים ואף מעוניינת לעגן אותם בהסכם קיבוצי מיוחד (נספח ג' לתגובת המשיבה בס"ק 1058/04). 10. בעקבות שביתה שפרצה בחודש יוני 2004, חתמה המשיבה יחד עם המבקשת בתאריך 25.6.04 על הסכם לפיו, חזרו העובדים לעבודה, תשלום ימי השביתה יתחלק בין המבקשת למשיבה, ינוהל משא ומתן לחתימה על תוכנית הבראה בתוך 14 יום, כאשר כל תוכנית הבראה שתחתם תהיה בכפוף לקבלת החלטת מועצת העיר על חזרה לחברות במרכז השלטון המקומי (ההסכם צורף כנספח ה' לבקשה). 11. בתאריך 2.7.04 חתמו הצדדים על עקרונות לתוכנית הבראה וביניהם הוסכם על העקרונות להתייעלות כולל פיטורי עובדים, קליטת עובדים, ניוד וקידום וביטול ההתנתקות ממרכז השלטון המקומי. בסעיף י"ב להסכם נרשם, כי ההסכם מותנה בהסכמת הועדה המשותפת של המבקשת ומרכז השלטון המקומי ולא יאוחר מ- 31.7.04. בסעיף י"ג להסכם צויין, כי במידה וסעיף כלשהו לא יבוצע ככתבו או כלשונו בשל סיבה כל שהיא, יראו הסכם זה כמבוטל (נספח ו' לבקשה). 12. בתאריך 2.8.04 כתב מר מורוזובסקי למר דהרי, כי במידה ולא יחתם הסכם הבראה שיביא לקיצוץ של 8 מיליון ₪ בהוצאות השכר, אזי הסיכום מיום 25.6.04 יהיה בטל והעירייה לא תהיה חייבת לשלם בגין ימי השביתה (נספח ז' לתגובת המשיבה בס"ק 1058/04). 13. בתאריך 9.8.04 הודיע מר מורוזובסקי למרכז השלטון המקומי, כי לנוכח כוונת משרד האוצר להפחית שכר ולפטר עובדים בשלטון המקומי במסגרת התוכנית הכלכלית של שנת 2005, מוקפא בזאת המשא ומתן בכל הקשור לתוכניות הבראה (נספח ז' לבקשה). 14. במסגרת ישיבה שהתקיימה בין ועד העובדים והנהלת העירייה ביום 10.8.04 בה נמסרו עדכונים על התקדמות תוכנית ההבראה, נמסרה ההודעה של מר מורוזובסקי על הקפאת המשא ומתן ( פרוטוקול הישיבה צורף כנספח י' לבקשה). 15. בתאריך 12.8.04 התקיימה ישיבה בין ועד העובדים והנהלת העירייה, בו נדון עניינם של עובדים המבקשים לפרוש, ואשר יחשבו חלק מתוכנית ההבראה ( נספח י"א לבקשה) 16. המשיבה החלה לשלוח לעובדיה ב- 31.8.04 מכתבים, בהם הוזמנו למסור תגובתם בכתב לאפשרות סיום הפסקת עבודתם, או לחילופין הוזמנו לשימועים ( נספח י"ב לבקשה). 17. בתאריך 2.9.04 קבע בית הדין הארצי במסגרת ס"ק 1013/04 שבין מרכז השלטון המקומי לבין המבקשת כי על הצדדים לנהל משא ומתן תוך שבשלב הראשון יגובש המנגנון שבאמצעותו ינוהל משא ומתן תוך שיתוף כל הגורמים הנוגעים לעניין ( נספח ח' לבקשה). 18. המבקשת פנתה לבית הדין האזורי ביום 7.9.04 בבקשה ליתן צו מניעה כנגד ההזמנות לשימועים (ס"ק 1053/04) ובית הדין דחה הבקשה וקבע, שאין בעריכת השימועים משום פגיעה בעובדים, כאשר ניתן לטעון את כל הטענות בקשר לשימועים אלו גם לאחר עריכתם. (החלטת כב' השופטת אנגלברג שוהם צורפה כנספח א' לתגובת המשיבה בס"ק 1058/04). 19. הליכי השימוע התקיימו במועדם, אך מרבית העובדים לא התייצבו לשימוע, לאחר שהתברר שיו"ר ועד העובדים לא נוכח בשימוע בשל הוראה מיו"ר ההסתדרות לא להשתתף בהליך השימוע. (סעיפים 9-11 לבקשה לתיקון בקשת צד בסכסוך קיבוצי מיום 20.9.04 בס"ק 1058/04). 20. בשל טעות, מסמכי הבקשה שהוגשו לכב' השופטת אנגלברג באמצעות הפקס, הוגשו במקור יום לאחר מכן, למזכירות בית הדין, ונפתחו עם מספר חדש (ס"ק 1058/04) והובאו בפני הח"מ, מבלי שהובא לידיעתו, כי קיימת החלטה של השופטת אנגלברג. 21. בית הדין קבע דיון בבקשה וביום 10.10.04, קיבלה המבקשת את המלצת בית הדין, כי במידה ויוצאו מכתבי פיטורים לעובדים, תוכל המבקשת לטעון את כל הטענות בקשר לשימועים במסגרת בקשה חדשה שתוגש בעניין הפיטורים. התיק נקבע לתזכורת. 22. בתאריך 7.11.04 הודיע מר דהרי, בהתאם להחלטת ועדת הפיטורים העירונית, מיום 10.9.04 , ומיום 14.9.04, על פיטורי עובדים והפחתת היקף משרה. בנוסף, הוזמנו עובדים נוספים לשימועים בטרם סיום עבודתם ( נספחים יד (1) עד י"ד (3) לבקשה). 23. בתאריך 8.11.04 פנתה יו"ר ועד העובדים במשיבה, הגב' רינה ברבי למר דהרי ומחתה על הצעדים החד צדדיים של העירייה בנוגע לפיטורי עובדים, וצמצומי משרה (נספח ט"ז לבקשה). 24. באותו תאריך 8.11.04 פנתה הגב' ברבי למר דהרי וביקשה להפסיק את העסקתה של מזכירת ממלא מקום ראש העיר, אשר נקלטה לעבודה בניגוד לפסיקת בית הדין ( נספח ט"ז לבקשה). 25. בתאריך 9.11.04 הגישה המבקשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי, שעניינה ביטול מכתבי השימוע, מכתבי הפיטורים ומכתבי צמצומי המשרה (ס"ק 1076/04). בדיון שהתקיים ביום 18.11.04 הציע בית הדין, כי הצדדים ינהלו משא ומתן בעניין העובדים שקיבלו מכתבי פיטורים, והקציב לכך שבעה ימים, שבסופם הצדדים לא הגיעו להסכמה ועל כן הגישו את סיכומיהם. 26. טענות המבקשת ההסכמים הקיבוציים,לרבות חוקת העבודה חלים על המשיבה ומחייבים אותה, ומעולם לא בוטלו כפי שנדרש בחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז-1957. 27. למרות הודעות הביטול שנתנה המבקשת, הרי בפועל התנערו הצדדים מכך ושבו לנהוג לפי ההסכמים, וזאת עולה מהסכם מיום 25.6.04, וכן לפי מכתב ראש העיר למשרד הפנים מיום 5.12.04 בו נטען, כי העירייה מוכנה לפעול לפי עקרונות ההסדר שאושר על ידי בית הדין הארצי ביום 11.11.04 (צורפה כצרופה ב' לסיכומי המבקשת). 28. לפי ההסכם הקיבוצי שנחתם ביום 4.8.03, בין מרכז השלטון המקומי וההסתדרות מחוייבים הצדדים לשקט תעשייתי הדדי בכל הקשור לפיטורים רוחביים וזאת עד ליום 31.12.04. מבחינה זו, מנועה המשיבה לבטל הסכמים קיבוציים ובמיוחד כאלו שהם לתקופה מסויימת. 29. המשיבה חתומה על תוכנית הבראה שתחילתה מ- 1/03, לפיה מנועה המשיבה מלקלוט עובדים חדשים. 30. על כן, פיטורי עובדים וזימונם לשימוע באופן חד צדדי הינם בטלים בהיותם מנוגדים להסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים. 31. טענות המשיבה המשיבה אינה חברה עוד במרכז השלטון המקומי ולא מסרה כל הודעה החוזרת בה מההתנתקות. 32. בהתאם לעקרונות ההסכם מיום 25.6.04, מאחר ולא נחתם הסכם סופי שהביא לתוכנית ההבראה, יוצא כי הסיכום מיום 25.6.04 בטל. 33. נוכח הפסקת חברות המשיבה במרכז השלטון המקומי, לא חלים עליה עוד ההוראות האובליגטוריות של חוקת העבודה הקובעות כי יש צורך בהסכמת ההסתדרות לפיטורי עובדים וכן לא חלים עליה יותר הסכמים אחרים, שנחתמו בין מרכז השלטון המקומי וההסתדרות. 34. ההסתדרות בחרה להפסיק המשא ומתן בעניין פיטורי העובדים, תוך שהתנתה את המשכו בחזרתה של המשיבה לארגון המעבידים. 35. החלטת כב' השופטת אנגלברג שוהם בעניין השימועים במסגרת ס"ק 1053/04 מהווה מעשה בית דין בכל הקשור לשימועים. 36. ה כ ר ע ה הסעיפים הרלבנטים לענייננו מתוך הסכמים קיבוציים תשי"ז-1957 הם אלו: "1. הגדרת הסכם קיבוצי הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעביד או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק זה, בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מעניינים אלה. 2. סוגי הסכמים קיבוציים שני סוגים בהסכמים קיבוציים: (1) הסכם קיבוצי מיוחד - למפעל מסויים או למעביד מסויים - בין מעביד או ארגון מעבידים המייצג את המעביד לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם; (2) הסכם קיבוצי כללי - לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי עבודה מסוימיים או לכל ענפי העבודה כשההסכם הוא בין ארגון העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין ארגון מעבידים שבהם, הכל לפי הענין. … 14. תקופת תקפו של הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת, רשאי כל צד לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד הקבוע לכך בהסכם, ואם אין קביעה בהסכם, שני חדשים לפחות לפני יום הביטול, ואולם תקפו של הסכם קיבוצי שנעשה לכתחילה לתקופה בלתי מסויימת הוא לפחות שנה אחת. 16. היקפו של הסכם קיבוצי כללי הסכם קיבוצי חל על - (1) בעלי ההסכם; (2) המעבידים, בענפים או בשטח הכלולים בהסכם, שהיו בעת חתימת ההסכם חברים בארגון המעבידים שהוא בעל ההסכם, שאו שנעשו לחברים תוך תקופת תקפו של ההסכם, חוץ מחברים שהוצאו מכלל ההסכם במפורש; (3) כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם המועבדים, על ידי מעביד כאמור בפיסקה (2),במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם." 37. חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות הינה הסכם קיבוצי כללי שנחתם בין ההסתדרות ומרכז השלטון המקומי. הסכם זה הוא בין ארגון העובדים לארגון מעבידים. הכלל הוא, שכל רשות מקומית רשאית להיות חברה במרכז השלטון המקומי על כל המשתמע מכך, לעניין משא ומתן קיבוצי, אך כמובן שחופשית היא לפרוש מהמרכז. 38. מרכז השלטון המקומי הינה התאגדות מרצון, כך שהחברות בה אינה כפויה ואינה לנצח. דוגמא לוולנטריות של ההתאגדות בכל הקשור למשא ומתן קיבוצי, נמצא בסעיף 3 ב' לתקנות מרכז השלטון המקומי בישראל, לאחר שתוקנו, שלפיו מוצאות שלוש הערים הגדולות והיקף המשא ומתן הקיבוצי וההסכם הקיבוצי שמרכז השלטון המקומי כשיר להם. 39. קבלת הטענה, כי רשות מקומית אינה רשאית לסיים חברותה בארגון מעבידים, פרושה שלילת חופש ההתארגנות של מעביד, המקביל לחופש ההתארגנות של עובדים. הזכות הינה זכות יסוד ואין לשלול אותה או להגבילה בדרך פרשנות עקיפה. ראה: דב"ע מ"ג 64-3 מועצה מקומית טירת הכרמל נ' חגית וידר, פד"ע ט"ז 291, 304. 40. על כן, משקבענו, כי רשות מקומית רשאית לפרוש ממרכז השלטון המקומי, הרי שהודעת המשיבה למרכז השלטון המקומי ולהסתדרות מיום 10.5.04 לפיה החליטה על הפסקת חברותה במרכז השלטון המקומי הינה תקפה, שרירה וקיימת. 41. משמעות הודעה זו היא, כי כל הסכם קיבוצי, אשר צד לו מרכז השלטון המקומי, בו אינה חברה עוד המשיבה, לא יחול על היחסים שבין המבקשת למשיבה. כך למשל ההוראות האובליגטוריות שבחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות אינן חלות עוד על הצדדים, בשונה מההוראות האישיות בחוקה, הממשיכים לחול בחוזה העסקה של כל עובד ועובד. ברוח זו נפסק, כי כאשר עובד התקבל לעבודה לאחר שמעבידו פרש מארגון מעבידים שהיה צד להסכם קיבוצי כללי, אין ההוראות האישיות שבאותו הסכם קיבוצי חלות עליו. ראה: דב"ע נ"ב/145-3 ג'קלין זויל ואח' נ' יהלומי אורטל, עבודה ארצי נ"ה (3) 336. באותו אופן, הסכמים שנחתמו בעבר בין מרכז השלטון המקומי להסתדרות דוגמת ההסכם הקיבוצי מיום 4.8.03 ( נספח א' לבקשה) אינם עוד חלים על הצדדים, לאחר שהמשיבה הודיעה על הפסקת חברותה במרכז השלטון המקומי. 42. יש להבהיר, כי עצם עזיבת המבקשת את מרכז השלטון המקומי, אינה מצריכה כטענת המבקשת וגם כטענת המשיבה, כי המשיבה תודיע על ביטול ההסכם הקיבוצי. על ביטול ההסכם הקיבוצי הכללי יכולים להודיע רק הצדדים לו. כלומר, מרכז השלטון המקומי וההסתדרות. המשיבה, אינה צד להסכם, אלא חברה בארגון מעבידים שהוא צד להסכם ועל כן הפסקת חברותה בארגון העובדים מספיקה ואין צורך להודיע על ביטול ההסכם. 43. עוד נבהיר, כי המשיבה יכולה לבטל הסכמים קיבוצייים מיוחדים שהיא צד להם, אך נראה שלא כך היה כוונתה, שכן עיקר טענותיה מופנות להוראות בחוקת העבודה המחייבות הסכמת ועד עובדים לניוד עובדים ופיטוריהם. מכל מקום, לא הונחה בפנינו כל הודעה על ביטול הסכם קיבוצי מיוחד שהמשיבה צד לו. 44. המבקשת טוענת, כי למרות שהמשיבה הודיעה על הפסקת חברותה במרכז השלטון המקומי, חתמה לאחר מכן ב- 25.6.04 הסכם עם המבקשת, בו הסכימה ואף נרשם, כי על הצדדים חלים חוקת העבודה והסכמים קיבוציים מיום 4.8.03 ו- 3.3.99 (נספח ה' לבקשה). הסכם זה נחתם בעקבות שביתה שפרצה בעירייה וההסכם הביא להחזרת העובדים לעבודה. בהסכם זה צויין, כי הצדדים ינהלו משא ומתן על תוכנית הבראה במשך 14 יום ובסעיף 5 להסכם זה נקבע: "ידוע לראש העיר כי כל תכנית הבראה שתחתם עם נציגות העובדים תכנס לתוקף ולביצוע רק לאחר קבלת החלטה מטעם מועצת העיר הקובעת כי העירייה חוזרת להיות חברה מן המנין במרכז השלטון המקומי וכי חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות ממשיכה לחול ברצף ביחסים הקיבוציים שבין העירייה לבין נציגות העובדים ובין העירייה וכל עובדיה. הכל על פי הצעת החלטה שתוגש למועצת העיר מטעם ראש העיר ושתנוסח ותאושר כחלק בלתי נפרד מתוכנית הבראה שתחתם." 45. מקריאת סעיף 5 עולה ברורות, כי הצדדים היו ערים לכך, כי החלטת העירייה להיפרד ממרכז השלטון המקומי שרירה וקיימת ויש צורך בהחלטה מתקנת. 46. זאת ועוד. על פי המכתב שנשלח להסתדרות ביום 10.5.04 (נספח ה' לתגובה בס"ק 1058/04) נרשם בסעיף 3, כי ההודעה על ביטול ההסכמים הקיבוציים לרבות חוקת העבודה, תיכנס לתוקף בתוך חודשיים ממועד כתיבת המכתב. כאמור, הבהרנו, שאין צורך ולכן אין תוקף לביטול חוקת העבודה, באשר מי שיכול לבטלה הוא רק צד לה. אך מסעיף 3 למכתב זה, יש לקחת את הודעת המשיבה לפיה חוקת העבודה תפסיק לחול על הצדדים בתום חודשיים ממועד המכתב. דהיינו, 10.7.04 . מכאן יוצא, כי במועד בו נחתם ההסכם מיום 25.6.04 עדיין חלה חוקת העבודה על הצדדים. 47. גם במסמך הנושא את הכותרת "סיכום בין ההנהלה לועד העובדים"מיום 2.7.04 (נספח ו' לבקשה)בו סוכמו עקרונות תוכנית ההבראה, נרשם כי תבוטל ההתנתקות ובסעיפים י"ב וי"ג נקבע: "יב. כל ההסכם מותנה בהסכמת הועדה המשותפת של ההסתדרות הכללית העירייה והשלטון המקומי כמתחייב בהסכמים וכפי שנוסח על ידם וזאת לא יאוחר מ 31.7.04. יג. מובהר בזאת, כי במידה וסעיף כלשהו מהסכם זה לא יבוצע ככתבו וכלשונו מכל סיבה שהיא יראה הסכם זה כמבוטל." המשא ומתן בין הועד לעירייה הופסק בעקבות הוראתו של מר ליאון מורוזובסקי (נספח כ' לבקשה) ועל כן יוצא, כי גם ההסכם מיום 25.6.04 וגם הסיכום בין ההנהלה לעובדים מיום 2.7.04 בטלים. נראה, שגם מר מורוזובסקי היה ער לכך, עוד לפני שהורה להקפיא את המשא ומתן בכל הרשויות, כאשר כתב למר דהרי ביום 2.8.04 (נספח ז' לתגובה בס"ק 1058/04) כהאי לישנא: " בהמשך להסכם אשר נחתם בינינו ביום 25.6.04, הריני לאשר כי במידה ולא נחתום על הסכם סופי שיביא לתכנית הבראה ברשות בסדר גודל של כ- 8 מיליון ₪ בהוצאות השכר, אזי הסיכום בינינו יבוטל וימי השביתה עליהם מחוייבים העובדים ינוכו משכרם במלואם, ללא התחייבות כל שהיא של הרשות לשלמם. בכבוד רב, ליאון מורוזובסקי" 48. משלא הגיעו הצדדים להסכם ביניהם, הרי שהודעתה של המשיבה על הפסקת חברותה במרכז השלטון המקומי הפכה להיות עניין מוגמר ולפחות מיום 9.7.04. על כן, החל מיום 9.7.04 לא חלים על הצדדים הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות וכן הוראות כל הסכם קיבוצי כללי אחר שמרכז השלטון המקומי הינו צד לו. 49. לכך, אין השפעה וקשר לזכותה של העירייה להזמין עובדים לשימועים. כפי שקבעה השופטת אנגלברג שוהם, בהחלטתה בס"ק 1053/04 אין בקיום השימוע כדי לפגוע בכל חובה אחרת המוטלת על הצדדים והנובעת מהסכם. קרי, גם אם חוקת העבודה חלה על הצדדים, השימוע אינו חייב לבוא לאחר שהתקיים משא ומתן עם ועד העובדים, וניתנה הסכמתו או שלא ניתנה הסכמתו לפיטורי עובד או צמצום משרתו, שכן, יתכן והשימוע ייתר את הצורך בקיום משא ומתן עם העובדים, כפי שיתכן שמשא ומתן עם ועד העובדים, עשוי בנסיבות מסויימות לייתר את השימוע. השימוע, כמו פעולות משותפות של ההנהלה ושל נציגות העובדים, הינן חלק מסדרת פעולות שנעשית לפני פיטורים, כל עוד לא התקבלה החלטה על פיטורים או על צמצום משרה. הסדר אינו משנה. מכאן שהמשיבה זכאית היתה לזמן עובדים לשימועים וככל שבחרו העובדים לוותר על זכות זו, אם מרצונם ובעקבות הנחיה של המבקשת, עליהם לשאת בתוצאה של בחירתם. 50. אשר לפיטורי העובדים וצמצום משרות, שהמשיבה החליטה עליהם, אין חולק, כי משלא חלה על הצדדים חוקת העבודה, אין עוד צורך לקבל את הסכמת ועד העובדים לפיטורים או לצמצום היקפי המשרות. עדיין נותרת חובת ההיוועצות אשר קיימת כאשר הדבר אינו קבוע בחוק, בהסכם או בהסדר קיבוצי, וזאת מכוח עיקרון תום הלב. זאת מאחר ועסקינן בפיטורי צמצום, אשר אינם תלויים בתכונות אישיות של העובד, אלא בצרכים הנוגעים למפעל. למבקשת הזכות והחובה לבחון את מספר העובדים שסביר שיש לפטר, את סדר העדיפויות ואת נחיצות פיטורי כל אחד מהמועמדים. ראה: ע"ע 359/99 לאה לוין נ' רשות השידור,פד"ע לו 400, 411. 51. יחד עם זאת, יש להבחין, בין חובת ההיוועצות לבין החובה לנהל משא ומתן. מדובר בשתי חובות הקרובות זו לזו, אך הן אינן זהות. חובת ההיוועצות אינה מצמיחה כדבר מובן מאליו את החובה לנהל משא ומתן. ראה: ע"ע 1465/02 אברהם קיפר נ' איגוד ערים לכבאות והרצליה, פס"ד מיום 10.3.04 ( טרם פורסם). 52. במקרה שלפנינו, על אף שלא היתה חובה לנהל משא ומתן בעקבות הפסקת חברות המשיבה במרכז השלטון המקומי, נוהל משא ומתן עוד לפני שמר מורוזובסקי הודיע על הפסקתו ב- 9.8.04, וגם אחריו, וגם בעקבות המלצת בית הדין מיום 18.11.04. מאחר ואלו לא הבשילו לכלל הסכם, וכאמור אין צורך עוד בהסכמה של המבקשת לפיטורי העובדים או צמצום משרותיהם, ודי בהיוועצות שכאמור קויימה ואף יותר מכך - אנו קובעים כי מכתבי הפיטורים שהוצאו לעובדים, תקפים. 53. המבקשת עוד עותרת, כי נצהיר, כי הליכי קליטת עובדים יעשו אך ורק בהתאם להסכמים בין הצדדים. מאחר וחוקת העבודה אינה חלה ביחסים בין הצדדים, אנו מצהירים,כי הליכי קליטת עובדים יעשו אך ורק בהתאם להסכמים הקיבוציים המיוחדים, שנחתמו בין הצדדים ובהתאם לכל החלטה שיפוטית שניתנה בעניין לרבות החלטת כב' השופטת הופמן מיום 29.1.04 (ס"ק 1006/04 ) . 54. סוף דבר הבקשה נדחית , למעט האמור בסעיף 52, בנוגע להליכי קליטת עובדים. פיטורים