סמכות בית הדין לעבודה להתיר תיקון כתבי הטענות רחבה מזו של בית המשפט, והיא נתונה לשיקול דעתו של בית הדין, לאחר שקילת נסיבות העניין ומענה על שתי שאלות: הראשונה, האם מעמיד התיקון המבוקש את הפלוגתא האמיתית והמלאה לדיון. השניה, האם יהא בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא ליברלית וגמישה ביותר, בעיקר כשמדובר בתביעות מתחום חוקי המגן והביטחון הסוציאלי, וכאשר הבקשה לתיקון הוגשה לפני הצגת הראיות. ראה: יצחק לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה (הוצאת ניצן) בעמ' 3-4 בפרק 9. בית הדין יאפשר תיקון אם מדובר בסעד חדש שהוא תולדה של העילה המקורית. גם אם המדובר בעילה חדשה לחלוטין, לעתים תיעתר הבקשה לתיקון שכן בכל מקרה פתוחה הדרך להגשת תביעה חדשה והמתדיינים יגיעו לאותה תוצאה דיונית, אם יאוחד הדיון בתביעות. בית הדין יקשה על המבקש תיקון עובדה מהותית בכתב טענותיו, אם כבר הודה בה באותו הכתב. אין להתיר תיקון המוסיף עילה שהתיישנה , לו נתבעה במועד הגשת הבקשה, שכן יהיה בכך השגת יתרון בלתי נאות. תיקון כתבי טענותמסמכיםבית הדין לעבודהכתבי טענות / כתבי בי דין