פסק דין 1. זוהי עתירה שהוגשה ע"י העותר לצורך שחרורו בערבות עד לאחר מתן עדותו בבית הדין האזורי לעבודה ולחילופין, להחיל עליו נוהל "שמיים סגורים" ולשבצו לעבודה בחברת מזרחי ובניו. 2. העובדות: א. העותר הגיע לישראל ביום 5.4.01, עם אשרת עבודה בתוקף עד 31.12.03, כדי לעבוד אצל חברת ש.י. ישר קבלנים. ב. העותר עזב את מעסיקו החוקי לאחר שעבד כשנתיים וחצי. משביקש העלאה בשכר, ביקש מעסיקו להשיבו לרומניה, עוד בטרם פג תוקף האשרה. העותר ביקש ממעסיקו כי ישלם לו את כל הכספים שחבה לו החברה ומשלא נענו דרישותיו אלה סירב לעזוב לחו"ל, עזב את מעסיקו והגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד מעסיקו. התביעה הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה ביום 25.3.04 בתיק ע"ב 4299/04. ג. אחד מהסעדים אשר ביקש העותר בעתירה זו הוא הסעד לשחררו בערבות עד למתן עדותו בבית הדין האזורי לעבודה. כעובדה - אתמול, 5.7.04, מסר העותר עדות מוקדמת בבית הדין האזורי לעבודה ומשום כך אין עוד מקום לעכב את הרחקתו ו/או להורות על שחרורו לצורך מתן עדות בבית הדין האזורי לעבודה שכן עדות זו כבר ניתנה. ד. אי לכך נותרה עתירתו להורות למשיבים להחיל עליו נוהל "שמים סגורים" ולשבצו בעבודה בחברת מזרחי ובניו (א.ר.א) בנייה והשקעות בע"מ. במהלך הדיון היום הגיש ב"כ העותר אישור של חברת מזרחי המבקשת להעסיק את העותר וכי יש לה היתרי העסקה תקפים ופנויים לשנת 2004. 3. המשיב מתנגד לעתירה. לטענת המשיב נוהל "שמים סגורים" אינו חל על העותר שכן אין הוא מחזיק בדרכון בר תוקף וכי העותר לא פנה אל המשיב בבקשה להסדיר את מעמדו בישראל. ב"כ העותר מודה כי אין בידי העותר דרכון בר-תוקף, אולם לטענתו הדבר קרה שלא באשמתו, הדרכון לא היה בידיו של העותר ולא ניתן לחדש את הדרכון הרומני ללא מסירת הדרכון הישן. העותר הגיש בקשה לחידוש הדרכון והדרכון החדש עומד להגיע מרומניה לעותר, כך לטענת העותר, ב- 10 הימים הבאים. על כך משיבה ב"כ המשיב כי העותר לא פנה בפנייה כלשהי למשרד הפנים או למשטרה לאורך התקופה בבקשה להסדרת מעמדו לרבות הבקשה לקבלת הדרכון, ואין מקום לחכות עד לקבלת הדרכון שכן אין מקום לעכב הרחקתם של עובדים זרים שעה שביקשו להאריך את תוקף דרכונם והם מחכים לדרכון חדש. לטענת ב"כ המשיב "עיכוב נוסף של הרחקתו אך מן הטעם כי עשוי להגיע דרכון, עשוי לפתוח פתח לבקשות דומות לעיכוב הרחקה לפרק זמן ניכר שאין למשיבים יכולת לפקח ולבחון אותם." 4. דין העתירה להידחות. מהעתירה עולה כי העותר עבד אצל מעסיקו הראשון במשך כשנתיים וחצי עד שעזב את מעסיקו (סעיף 3 לעתירה). בפרוטוקול שמיעת טענות של שוהים בלתי חוקיים טען העותר כי עבד אצל מעסיקו המקורי כשנתיים עד שברח משום שמעסיקו לא שילם לו את הכספים המגיעים לו. מהאמור לעיל עולה כי העותר עבד אצל מעסיקו המקורי עד לתקופה שבין 4/03 לבין 9/03. מאז ועד שנעצר העותר ביום 3.6.04 לא פעל העותר להסדרת מעמדו, ומכל מקום לא הוכח כי פנה לקבלת דרכונו לשם חידושו או כי עשה פעולה כלשהי להסדרת מעמדו. משום כך הבקשה המופנית היום לעכב את הרחקתו של העותר מן הארץ עד לקבלת דרכונו המחודש, בקשה שהוגשה חודשים רבים לאחר שהעותר עזב את מעסיקו הראשון והפך לשוהה בלתי חוקי, דינה להידחות. 5. ב"כ העותר הגיש פס"ד של כב' השופט מודריק בבית משפט זה בעת"מ 2031/04 ועתירות מאוחדות נוספות. העובדות העולות מפסק דינו של כב' השופט מודריק שונות מהמקרה שלפנינו. שם מדובר על עובדים סיניים שהגיעו לישראל ביום 15.3.04 על פי אשרה כדין, כאשר נמצאו מועסקים בחברה אחרת, כך לטענת המשיבים שם. מפסה"ד עולה כי עובדים אלה נויידו ע"י מעסיקם המקורי למעסיק אחר, ובית המשפט קבע, על פי העובדות שהובאו בפניו, כי אין ודאות שהעותרים שם נמצאו עובדים בניגוד לאשרת השהייה שלהם ובניגוד להיתר התעסוקה. עוד קבע ביהמ"ש כי ספק אם העותרים ידעו כי הם עובדים באופן בלתי תקין. בענייננו המצב שונה - העותר שוהה בישראל מאז אפריל 2001, הוא עזב את מעסיקו משום שידע לעמוד על זכויותיו הכספיות, הוא שהה בישראל שלא כדין חודשים רבים ומשום כך אין מצבו דומה לעותרים נשוא פסק דינו של כב' השופט מודריק. 6. לאחר תום הדיון הגיעה לשולחני בקשה נוספת של ב"כ העותר לצרף פס"ד נוסף שניתן ע"י כב' השופט מודריק בעת"מ 1904/04. פסק הדין הוגש מבלי שניתנה למשיב אפשרות להגיב עליו. יחד עם זה - עיון בפסה"ד מעיד כי אין לדעת מהן העובדות המדוייקות באותו מקרה, מתי הגיעו העובדים הזרים לישראל, כמה זמן עבדו ועוד עובדות ונסיבות נוספות שיש בהן כדי להשליך על פסק דינו של כב' השופט מודריק או על ענייננו. משום כך אין פס"ד זה יכול להועיל לעותר. 7. לאור האמור לעיל ניתן לקבוע כי העותר שוהה בישראל מאז המחצית השניה של שנת 2003 שלא כדין. לא הוכח, ולו לכאורה, כי העותר פעל לקבלת דרכונו והסדרת מעמדו, נוהל "שמים סגורים" אינו חל עליו, הוא סיים להעיד בבית הדין האזורי לעבודה בעניין תביעתו, ומשום כך החלטתו של המשיב להרחקתו היא סבירה ואין מקום להתערב בה. 8. אשר על כן ולסיכום העתירה נדחית. עדותדיוןערבותעובדים זרים