פסילת שאלות למומחה - רשלנות רפואית

החלטה עיינתי בכל החומר ונחה דעתי, כי יש ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור. לפי העולה מנוסח כתב התביעה ולאור המדיניות הראויה, אין לחסום שאלות מהסוג שנשאלו ויש לאפשר להשיב עליהן ולשקול את התשובות במכלול הראיות בסופו של ההליך כולו. לפיכך, לא היה מקום לפסול את השאלה שנשאלה. פסילת השאלה ונימוקי הפסילה סותמים לכאורה את הגולל על התביעה כולה ואין מקום לכך במהלך דיון בתביעה בגין רשלנות רפואית, בה - בדרך כלל - אין התובע יודע לפרט את מעשיהם ומחדליהם של הרופאים שגרמו לנזק, וטוען טענות כלליות. בתביעה כזו העובדות הן - בדרך כלל - בידיעת הנתבעים ולא אחת עובר הנטל להוכיח העדר רשלנות, לכתפיהם. הנזק שעלול להיגרם מפסילת השאלות הרלבנטיות כשלעצמן, גדול לאין ערוך מהנזק שיגרם אם השאלות תשאלנה ובית המשפט ישקול את משקל התשובות ואת אופן ההתייחסות אליהן, בפסק-דינו. מכאן שאין להתיר פריצת גבולות כתבי הטענות ללא סייג ולשנות חזית ללא עיגון בכתבי הטענות ובמה שהפך לחלק מהשאלות השנויות במחלוקת במהלך הבאת הראיות, אלא שהענין שלפנינו איננו כזה. אין זו הפעם הראשונה בה אנו נתקלים במקרים בהם נפסלות שאלות לרופא מומחה מחמת העדר לכאורה של טענה ספציפית בכתב התביעה ובחוות דעת המומחה מטעם התביעה (ע"א ‎1069/96 מזרחי רחל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)), וראוי להעמיד דברים על מכונם. הערעור מתקבל והחלטת בית המשפט המחוזי מתבטלת. אין צו להוצאות. מומחהרפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנות