החלטה ב- 23.02.05 הוגשה הבקשה המקורית בתיק זה (להלן: "הבקשה") על ידי עו"ד (להלן: "הסנגור" ו/או "עו"ד צוברי") בשם בני משפחתה של המנוחה עופרה חזה ז"ל (להלן: "המנוחה"). בבקשה עתר הסנגור לפתוח בחקירה בנסיבות מותה של המנוחה בהתאם לסמכות שבסעיף 19 לחוק סיבות מוות, תשי"ח - 1958. בהחלטה שיצאה מלפני בישיבת יום 12.04.05, לאחר שהוחלט על פתיחת החקירה, חוייבה עו"ד מפמת"א (להלן: "עו"ד קנדל" ו/או "הפרקליטה"), לאסוף את חומר החקירה המשטרתי ואת החומר הרפואי הנוגע למנוחה ולהעבירו לעיון הסנגור. ב- 9.10.05 ביקש הסנגור להתיר לו בנוסף לעיין גם בפרוטוקול דיוני הועדה במשרד הבריאות, שבדקה את נסיבות מותה של המנוחה (להלן: "ועדת הבדיקה"). לדעתו הוא זכאי לכך מכוח החריג הקבוע בסעיף 21(ד) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"). הסנגור ביקש מבית המשפט לעשות שימוש בסמכות הקבועה בסיפא שבסעיף 21(ד) לחוק. לטענתו חקירת סיבות מוות, היא הליך פלילי ומטרתה לקדם גילוי אמת. בני משפחת המנוחה מעוניינים בגילוי האמת ועל פי הטענה הם יוכלו להגיע לכך רק אם דיוני הועדה כפי שנרשמו בפרוטוקולים יועמדו לעיונם. מהפרוטוקולים עשויים, לדעתו, להיחשף במלואן פעולותיהם של הרופאים שטיפלו במנוחה, כולל פעולות רשלניות. אם הגילוי המבוקש לא יותר, האמת לא תתגלה ותישלל מבני משפחת המנוחה האפשרות לנסות ולהתחקות אחר קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, בין רשלנותם הפלילית של רופאי המנוחה (אם אכן היתה כזו) לעובדת המוות. לגילוי חשיבות מיוחדת משום שהחומר החלקי שנחשף עד כה, מעלה, שהטיפול הרפואי שניתן למנוחה לא תועד וסטה מהנוהל השגרתי המחייב, במיוחד בשלב בו מצבה הרפואי של המנוחה התדרדר והחמיר מאוד. עו"ד קנדל התנגדה לבקשה וטענה שהפרוטוקולים הם חומר חסוי מפני חשיפה. לגישתה לא לנסיבות כגון אלו התכוון המחוקק בקובעו את החריג שבסעיף 21(ד) סיפא לחוק והסנגור לא הצביע על החיוניות והנחיצות שיש לו בחומר המבוקש. כדי שאוכל להידרש למחלוקת שבין באי כוח הצדדים ולהכריע בה, קיבלתי לעיוני מידי הפרקליטה את הפרוטוקולים החסויים ביחד עם חומר נוסף וקראתי אותם בלשכתי. לאחר ששמעתי טיעוני באי כוח הצדדים, עיינתי בפרוטוקולים החסויים יחד עם הודעות שגבתה המשטרה מהמעורבים הרלוונטיים, ושקלתי מכלול הנסיבות, הגעתי למסקנות כדלקמן: 1. השיטה המשפטית שלנו מכירה בשני סוגי חסיונות: חסיונות מוחלטים וחסיונות יחסיים. חסיונות מוחלטים הם מיעוט, וכשהמחוקק מתכוון להשיג חיסיון מוחלט הוא קובע אותו במפורש. ראו לדוגמא חיסיון עורך דין לקוח הקובע בסעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"). 2. מרביתם של החסיונות בשיטתנו הם חסיונות יחסיים, כדוגמת החסיונות שבסעיפים 44, 45 לפקודת הראיות. בית המשפט מוסמך לכבד את החיסיון היחסי או להסירו. להחלטה אם לכבד חיסיון כזה או להסירו, מגיע בית המשפט לאחר שקילה ואיזון בין האינטרס החברתי שבסיס קביעת החיסיון, לאינטרס הפרטי המצריך ביטולו. 3. ברע"א 6546/94, בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פד"י מט(4), 54, עמ' 61, עמד כב' הנשיא ברק על הרציונל שבסיס חסיונות יחסיים בהתחשב במהותה של האמת כערך מרכזי שבלעדיו אין, ולנוכח הצורך לגלותה רק לעיתים היא נסוגה מפני ערכים מתנגשים: "נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עיקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור, בהבטיחו את "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה..." (הנשיא שמגר בב"ש 298/86, 368 ציטרין ואח' נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב ואח' [3], בעמ' 358)...אכן, מטרת ההליך השיפוטי היא חשיפת האמת. עקרון הגילוי משרת מטרה זו. גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצדו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן. כבוד האדם, חירותו, פרטיותו וכיוצא בהן חירויות יסוד עלולות להיפגע על-ידי גילוי האמת. האינטרס הציבורי בביטחון ובשלום הציבור עלול להיפגע על-ידי גילוי האמת. אין לומר כלל כי תתגלה האמת, גם אם ייחרב העולם (על משקל:FIAT JUSTICIA ET PEREAT MUNDUS). יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים." על הלכה זו חזר הנשיא ברק ברע"א 1412/94, הסתדרות מדיניות הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד, פ"ד מט(2), 516 (להלן: "הלכת הדסה"). 4. חוק זכויות החולה נכנס לתוקפו לאחר פרסומה של הלכת הדסה ואת ההוראות שבו יש לקרוא ולפרש במשקפיה. סעיפים 21 ו-22 לחוק, שהם הרלוונטיים לענייננו, קובעים לאמור: 21. ועדת בדיקה (א) בחוק זה, "ועדת בדיקה" - ועדה שהוקמה לשם בדיקת תלונה של מטופל או של נציגו..... (ב) ממצאיה ומסקנותיה של ועדת בדיקה יימסרו למי שמינה את הועדה ולמטופל הנוגע בדבר, והוראות סעיף 18 יחולו בשינויים המחויבים;הממצאים והמסקנות כאמור יימסרו גם למטפל העלול להיפגע ממסקנות הועדה. (ג) פרוטוקול דיוניה של ועדת הבדיקה יימסר רק למי שמינה את הועדה ולמנהל הכללי. (ד) בית משפט רשאי להורות על מסירת הפרוטוקול למטופל, לנציגו או למטפל, וכן, על אף האמור בסעיף 18(ג), להורות על מסירת הממצאים והמסקנות למטופל, אם מצא כי הצורך בגילויו לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותו;הוראה כאמור יכול שתינתן במסגרת הליך שמתנהל בפני בית המשפט או על פי בקשה אשר תוגש לבית משפט שלום. (ה) ... 22. ועדת בקרה ואיכות (א) בחוק זה, "ועדת בקרה ואיכות" - אחת מאלה; (1) ועדה פנימית של מוסד רפואי שהקים מנהל המוסד לשם הערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכותו של הטיפול הרפואי; (2) ועדה שהקים מנהל קופת חולים לשם שיפור איכות שירותי הבריאות במוסדות קופת החולים; (3) ועדה שהקים המנהל הכללי לשם שיפור איכות שירותי הבריאות. (ב) תוכן הדיונים שהתקיימו בועדת הבקרה והאיכות, הפרוטוקול, כל חומר שהוכן לשם הדיון ושנמסר לה, סיכומיה ומסקנותיה, יהיו חסויים בפני כל אדם לרבות המטופל הנוגע בדבר ולא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) סיכומיה ומסקנותיה של ועדת הבקרה והאיכות יימסרו למי שמינה את הועדה, ורשאי הוא לעיין בפרוטוקול דיוני ועדת הבקרה והאיכות ובכל חומר אחר שנמסר לה. (ד) .... (ה) ... 5. ניסוחו של סעיף 21(ד) מדבר בעד עצמו והוא מעלה שהמחוקק מצא להעניק חיסיון לדיוני ועדת הבדיקה. מטרת החיסיון לשמור על תקינות פעילותן וסדירות תיפקודן של ועדות בדיקה, ולהבטיח שרופאים וחברי צוותים שיוזמנו לדווח על פעולותיהם בפני הוועדות, ישתפו פעולה באופן חופשי ומלא ולא ירתעו מעשות כן ולא יחששו מפני הפגיעה הכרוכה בחשיפה. 6. יחד עם זאת החיסיון בסעיף 21(ד) הוא יחסי וניתן להסרה אם ימצא בית המשפט שיש צורך בחשיפה, לשם גילוי האמת ועשיית צדק. בכך נבדל סעיף 21(ד) לחוק מסעיף 22(ב) שבו העניק המחוקק חיסיון מוחלט לפרוטוקולים של ועדת איכות ובקרה. 7. על ההבדל שבין שתי ההוראות החוקיות האלה עמדה כב' השופטת מיכל רובינשטיין בע"א 2370/01 (ת"א) מדינת ישראל המנהל הכללי של משרד הבריאות נ' שאול שלומי ואח', תק-מח 2004(2), 6681: "יחסיותו של החיסיון שבסעיף 21(ד) הנ"ל מקבל משמעות רבה עוד יותר כאשר משוויים הוראותיו עם סעיף 22 לאותו חוק הדן בוועדת הבקרה והאיכות שבה נקבע חיסיון מלא. פירוש הדבר, שכאשר המחוקק רצה ליצור סגירה הרמטית ידע לעשות זאת ברורות ומן ההן שבסעיף 22 לחוק שבפנינו הנך למד על הלאו שבסעיף 21". 8. בבש"א 15973/04 [חיפה] עזבון המנוח וסיליב קוסטיה ואח' נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות, מיום 8.05.01 [פורסם באתר המשפטי נבו], נפסק מפי כב' השופט ר' סוקול, שחיסיון פרוטוקול ועדת הבדיקה יוסר כאשר מהדו"ח שקיבלו החולה ו/או בני משפחתו לעיונם, עולה שנמצאו ליקויים בטיפול שניתן לחולה וליקויים אלו אינם מוסברים כראוי. כמו כן נפסק שפגמים בדיוני הועדה ובעריכת דו"ח הועדה עשויים להצדיק גילוי הפרוטוקולים והמסמכים שעמדו בפני הועדה. 9. מן הכלל אל הפרט: כאמור לעיל, קראתי את מסקנות הועדה, את הפרוטוקולים וחומר רב נוסף מהתיק המשטרתי. לכשעצמי, לא התרשמתי שיש בהם אותה ראיה חותכת שהסנגור מבקש למצוא. יחד עם זאת לא יכולתי להתעלם מהסתירה הלכאורית המשתקפת מהעובדות שבפרוטוקולים למסקנות אליהן הגיעה הועדה. 10. מסקנותיה העיקריות של הוועדה הן: א. הרופא המומחה ד"ר בורק לא עמד בחובת הרישום הרפואי שבה היה מחוייב במהלך הטיפול שנתן למנוחה בביתה. ב. ד"ר בורק לא עשה די כדי לאבחן את מחלתה של המנוחה בשלב הקריטי בו חלה הידרדרות חמורה במצבה. ג. לדעת הועדה אילו אושפזה המנוחה בשלב מוקדם יותר, ייתכן וניתן היה למנוע את ההידרדרות החמורה ואולי אפילו את המוות. מקריאת הדו"ח ומסקנותיו מתבקש לכאורה שקיים קשר כלשהו בין מעשיו או מחדליו של ד"ר בורק, שפורטו בסעיף ב' לעיל, לתוצאה הטרגית. ד. לנוכח הנסיבות בהן ניצב ד"ר בורק במהלך טיפולו במנוחה וסירובה העיקש להישמע להמלצותיו לא מצאה הוועדה שהיו רשלנות רפואית ו/או טעות בחשיבה הרפואית שהדריכו את ד"ר בורק ו/או פגמים בשיקול הדעת הרפואי שניתן לייחס לו. ה. הועדה מצאה שאין כל רשלנות הרובצת לפתחה של ד"ר הטמן למרות שקיבלה עבור המנוחה תרופות מהרוקח מוריס אבוהי, שלא בדרך מקובלת וזאת לנוכח יחסי החברות שבין השתיים. 11. סימני השאלה באשר לתקינות התנהלותם של הרופאים לא מתיישבים, לכאורה, עם הקביעה החד משמעית שאין כל רשלנות רפואית שמי מהרופאים עשוי לחוב בה. חוסר ההתאמה, הלכאורי, הזה בין העובדות למסקנות, מצדיק גילוי מלא והוא נחוץ לחשיפת האמת והסרת הספקות. מכאן שיש ליתן משקל בכורה לאינטרס של בני משפחת המנוחה לקבל את הפרוטוקולים מהם עשוי להיחשף מידע מפורט, ככל האפשר, אודות הטיפול שניתן למנוחה, בעוד שהגילוי לא יגרום לנזק בלתי מידתי לאינטרס הציבורי. במיוחד בהתחשב בכך שהפרקליטה לא הצביעה על נזק ספציפי שעשוי להיגרם מהחשיפה. 12. בהקשר זה מוצאת אני לחזור ולהדגיש את התוצאות המשפטיות הנובעות מהעדר רישום, עליהן עמדה כב' השופטת שטרסברג בע"א 8151/98, ביאטריס שטרנברג נ' ד"ר אהרון צ'צ'יק, פ"ד נו(1) 539. עמ' 551-552: "חובתם של רופאים ושל מוסדות רפואיים לבצע רישומים רפואיים בזמן אמת ולשמור עליהם, הוכרה כבר בבית משפט זה... במקרים מסוימים עשוי העדרו של רישום מסודר, של מהלך המחלה ושל הטיפול בה, לפגוע בטיפול הנאות עצמו, בזמן אמת (ע"א 5049/91 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' רחמן, פ"ד מט(369 (2, 376). במקרה כזה עשוי הפגם ברישום להוביל, הוא עצמו, למסקנה בדבר קיומה של רשלנות רפואית (ראו: אזר -נירנברג רשלנות רפואית (מהדורה שניה, 483 (2000). טיפול רפואי מתבצע, לא פעם, על ידי מספר רופאים, ואלה מצדם מסתמכים על רישומים רפואיים לצורך העברת מידע מאחד לרעהו. גם רופא המטפל בחולה לבדו זקוק לרישומים, על מנת לשמר את המידע המצוי בידו אודות החולה, לרענן את זכרונו, לעקוב אחר מצב החולה, וכדומה... אי שמירה על רישומים רפואיים עשויה, בנסיבות המתאימות, להעביר אל הנתבע את הנטל לשלול את קיומה של התרשלות או של קשר סיבתי מצדה - הכל לפי העניין ובהתאם לנזק הראייתי שנגרם (ראו ע"א 4426/98 איאד חוסין נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פ"ד נד(481 (3). [דגש שלי ד.ר-ש). 13. הנזק הראייתי שגורם רופא למטופל במחדלו לעמוד בחובת הרישום איננו מצטמצם לתחום האזרחי בלבד. תוצאותיו של נזק זה חמורות אולי אף יותר במישור הפלילי, שאינו מסתפק במאזן הסתברויות והוא דורש הוכחה ברמת וודאות גבוהה שלמעלה מכל ספק סביר. 14. הסנגור ביקש לקיים את החקירה על מנת לחתור לגילו האמת, תוך ניסיון לאתר ראיות לכאורה שיצדיקו הגשת כתב אישום נגד האחראים למות המנוחה, אם יש כאלה. להשגת תכלית זו זקוק הסנגור לכל החומר הרלוונטי ואין די בעצם ידיעת העובדה שלא נעשו רישומים כנדרש. הצורך המוגבר בראיות שתוכחנה מעל לכל ספק סביר קיומה של רשלנות פלילית או תשלולנה אפשרות כזו, מתיישב עם גילוי הפרוטוקולים בפני הסנגור ובני משפחת המנוחה. 15. לאור כל האמור לעיל הגעתי למסקנה שהצורך בגילוי האמת במקרה זה עדיף על החיסיון שנקבע בסעיף 21(ד) רישא ואני מורה לעו"ד קנדל לאפשר לסנגור לעיין בפרוטוקולים תוך 7 ימים והיום, וזאת על מנת לאפשר לפרקליטות לשקול אם בדעתה להעמיד החלטה זו בביקורת ערכאה גבוהה יותר. 16. הקלסר במ/5 הוחזר לידי נציגת פמת"א. מקרי מוותחקירת נסיבות מוות