דומיין - הפרת סימן מסחר

החלטה נשוא הבקשה בבקשה שבפני מבקשת לשכת עורכי הדין בישראל (להלן: "הלשכה") כדלקמן: א. לאסור על המשיבים לעשות שימוש בסימן המסחר המוכר היטב של הלשכה "הפרקליט" או בסימנים הדומים לו כשם מתחם לאתרי אינטרנט ו/או כשם אתרי אינטרנט בכלל. ב. להורות למשיבים להעביר לבעלות הלשכה את הזכויות בשמות המתחם hapraklit.com ו - hapraklit.co.il, לפעול ולחתום על כל מסמך הדרוש לביצוע ההעברה. ג. להורות לאיגוד האינטרנט הישראלי לבצע את העברת הבעלות המבוקשת בעתירה ב' שלעיל ולרשום את שמות המתחם על שם הלשכה. העובדות הרלבנטיות הלשכה מוציאה לאור מאז שנת 1943 את כתב העט בשם "הפרקליט" . כתב העט "הפרקליט" כולל מאמרים רבים בתחומים משפטיים מופץ בעותקים רבים ומשמש כמקור לעיון ולימוד לשימוש בקהילית המשפטנים בישראל. כאשר ביקשה הלשכה לרשום אתרי אינטרנט תחת שם המתחם "הפרקליט" שיאפשרו קבלת מידע וגישה למאמרים המשפטיים המפורסמים בכתב העט "הפרקליט", גילתה שהמשיבים הקדימו ורשמו שם מתחם בשם זה. הלשכה פנתה אל המשיבים בדרישה שיחדלו לעשות שימוש בשם פרקליט" כשם המתחם שלהם, אולם נענתה בשלילה. דיון בבקשתה נסמכת הלשכה על העילות של הפרת סימן מסחר מוכר היטב, גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות לא הוגנת, עשיית עושר ולא במשפט, גזל, דילול סימן מסחרי,הטעייה, הפרת חובה חקוקה. הפרת סימן מסחר סימן המסחר "הפרקליט" אינו סימן רשום, אולם אני סבור שהונחה תשתית לכאורית מספקת להוכחת היותו סימן מפורסם, המוכר היטב בקהילות המשפטנים בישראל, ומזוהה עם הלשכה. לטענת המשיבים מדובר בשם גנרי שאינו ראוי להגנה. טענתם זו מבססים המשיבים על כך שלמונח "פרקליט" הגדרה מילונית ואנשים עושים שימוש במונח זה לתאר את עיסוקם. טענה זו אינה מקובלת עליי. גם סימן גנרי לא רשום עשוי לזכות בהגנה כאשר התבסס בתודעת הציבור כבעל זיקה מובהקת לגוף ספציפי. ציבור המשפטנים ובעלי העניין בתחומי המשפט מזהה את הסימן "הפרקליט" עם הלשכה וזו לא תתקשה להוכיח זאת. לכאורה ניתן לראות בו סימן מסחר מוכר היטב. להוכחת הפרת סימן מסחר, נדרש התובע להוכיח דמיון מטעה בין הסימנים. ברע"א 1400/97 פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע"מ נ' אסם תעשיות מזון בע"מ, פ"ד נא (1) 311,313 נקבע: "בהפרת סימן מסחר, בודקים אם הסימן שלגביו נטען שהשימוש בו מפר סימן מסחר רשום, דומה באופן מטעה לסימן הרשום." לטענת משיב 1, תוספת הצירוף com לשם המתחם שלו יוצר שוני בין שם המתחם שלו לסימן של הלשכה. הסיומת com, בשם מתחם אינה חלק מסימן ההיכר הייחודי של האתר. ישנם אלפים רבים של אתרים הכוללים את הסיומת com. צירוף זה, כמו צירוף net או org הם צירופים שנועדו לקבוע חתכי פעילות לפי מגזרים שונים. לפיכך, אין לראות בסיומת com גורם מבחין בשם שאליו מיוחסת ההפרה. שמות המתחמים המיוחדים למשיבים זהים לסימנה של הלשכה. החשש שגולשים יפנו לאתר הנושא את שם המתחם "הפרקליט" מתוך כוונה להגיע לאתר של הלשכה ויגיעו לאתר של המשיבים נראה לי חשש מבוסס. גניבת עין בעוולה זו נדרש התובע להוכיח את הדמיון המטעה בהתחשב במכלול מעשי הנתבע (רע"א 1400/97 לעיל). לטענת משיב 1, האתר שלו מופנה ללקוחות שונים, וכל הנכנס לאתר רואה מיד שמדובר באתר המיועד לקידום המכירות של ספרו "הפרקליט והלקוח" המופיע בשער האתר. טענה דומה העלו משיבים 2 - 4 . ההטעיה המיוחסת למשיבים מצויה בשמות האתרים. טענתם אינה רלבנטית להטעיה המיוחסת לשימוש בשם המתחם. הטעית הגולשים נעשית בשלב השימוש בסימן "הפרקליט" כשם המתחם המבוקש על ידי הגולש. למבקשת סיכויי להוכיח תביעתה גם בעילה זו. התערבות לא הוגנת בת.א 1627/01 מ.ש. מגנטיקס בע"מ נ' דיסקופי ואח' (טרם פורסם), הבעתי דעתי בעניין התערבות לא הוגנת בשימוש בשם מתחם: " הואיל ומשנרשם שם דומיין בשמו של אדם לא יוכל אחר לרשום אותו שם דומיין בשמו, ויהא עליו לבחור לעצמו שם דומיין אחר לאתר המיועד לשרת את עסקו. ראובן שרשם שם דומיין כשמו של סימנו המסחרי של שמעון, חסם בפני שמעון את הדרך להקמת אתר שיישא את שם סימן המסחר לפיו מכיר את הצבור את עסקו. לקוחות או סוכנים של שמעון יבקשו ליצור עם עסקו קשר באמצעות אתר האינטרנט יתקשו להגיע לאתר, שכן כשיפנו לאתר הנושא את שם סימן המסחרי של שמעון, יגיעו לאתר של ראובן. מעשה כזה מהווה הכבדה מצדו של ראובן על גישת הלקוחות לעסקו של שמעון." דברים אלה ישימים גם על המקרה שבפני, ואני סבור שגם עילה זו, על פי סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט - 1999, עומדת לימין הלשכה. מדובר בתחום עיסוק זהה, והמשיבים מבקשים למשוך אליהם לאתר האינטרנט שלהם את הציבור המבקש מידע בתחום המשפט בדרך של שימוש בסימן של הלשכה כשם המתחם שלהם. קיים יסוד לכאורה להניח שמדובר בהתערבות לא הוגנת כפי שפרטתי בת"א 1627/01. די בעילות עד כאן כדי לקבוע כי למבקשת זכות לכאורה לקבלת הסעד, ועל כן לא אדרש לעילות הנוספות עליהם הושתתו התביעה והבקשה. חוסר תום לב לטענת משיב 1 הבקשה לוקה בחוסר תום לב והעדר ניקיון כפיים, שכן הלשכה יכולה להקים אתר אינטרנט בשמות אחרים. אין ממש בטענה זו. האפשרות העומדת בפני הלשכה לפתוח אתרי אינטרנט בשמות מתחם אחרים אין בה כדי לשלול את זכותה לסעד המבוקש. השימוש שעושים המשיבים בסימנה של הלשכה הוא העומד ביסוד התביעה והבקשה. שיהוי המשיבים מעלים כנגד הבקשה טענת שיהוי. גם טענה זו אינה מקובלת עלי. מיד עם גילוי האתר על ידי הלשכה פנתה בכתב אל משיב 1 כדי שיחליף את שם המתחם. משלא נענתה פנתה לבית המשפט. גם אם אקבל את טענת משיב 1 שהאתר קיים מזה שנה וחצי, משך הזמן כשלעצמו אינו מהווה שיהוי. משיב 1 לא הראה שהלשכה ויתרה על זכויותיה ולא נראה לי שנגרמו למשיבים נזקים בשל השיהוי. אשר על כן אני נעתר לבקשה ואוסר על המשיבים לעשות שימוש בסימן המסחר המוכר היטב של הלשכה "הפרקליט" או בסימנים הדומים לו כשם מתחם לאתרי אינטרנט ו/או כשם אתרי אינטרנט בכלל, ומורה למשיב 1 לחתום על כל מסמך ככל שידרש להעברת שמות המתחם הנדונים ללשכה. העברה זו תהא כמובן זמנית, ותהיה כפופה לתוצאות הדיון בתיק העיקרי. המשיבים במאוחד ובנפרד ישלמו למבקשת הוצאות הבקשה ושכ"ט בסך 15,000 ₪. מוצע למשיבים כי בכפוף לזכותם לבקש רשות ערעור על החלטה זו, תתקבל התובענה ללא צו נוסף להוצאות. מחשבים ואינטרנטסימן מסחרידיני אינטרנט