גזר דין 1. הנאשם שהורשע, על פי הודאתו, בייצור ומסחר בעותקים מפירים, החזקת עותקים מפירים בניגוד לפקודת זכויות יוצרים ובשימוש בסימן מסחר רשום בניגוד לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש). 2. הנאשם שכר דירה בה הקים אולפן להעתקות מפירות, ורכש לשם כך ציוד רב ערך שכלל: צורבים, תקליטורים ריקים, מארזים ועטיפות. ברשות הנאשם נתפסו: קבלה על רכישת מערכת לשכפול תקליטורים בסך 19,582.00 ₪, תעודת משלוח של 800 תקליטורים ריקים, אלפי פריטים ששימשו לזיוף - כל אלה מעידים על היקף הפעילות. ניתן לומר, שהנאשם הקים "מיני מפעל" לזיוף תקליטורים אותו הפעיל במשך כ- 4 חודשים עד לתפיסתו. 3. אין מדובר בעבריין תמים שביצע עבירה באופן מזדמן, אלא במי שבחר להשיג רווחים נאים על חשבון הציבור, תוך רמיסת הזכויות של יוצרים, אמנים ואנשי מקצוע נוספים, שהשקיעו ממיטב כשרונם ויכולתם, והתמורה שעשויה היתה להשתלם להם מפרי יצירתם יורדת לטמיון בשל מעשיהם של הנאשם ושכמותו, אשר הורסים כל חלקה טובה בתחום היצירה. לעבירה זו יש השלכה על קשרי המדינה עם מדינות הקשורות עמנו באמנה לשמירת זכויות יוצרים, בעיקר ארה"ב, המאיימת לנקוט נגדנו בסנקציות כלכליות, אם תופעת הזיופים שתפסה לה, שלא בטובתנו, אחיזה במקומותינו, לא תפסק. 4. לנאשם 3 הרשעות קודמות, אשר האחרונה שבהן מנובמבר 2002 רלבנטית לענייננו, הכוללת 5 תיקים בהם נתפסו ברשות הנאשם תקליטורים מזוייפים. הנאשם לא נרתע מלעסוק במכירת תקליטורים מזוייפים, כאשר נתפס, פעם אחר פעם, ולאחר שנדון למאסר על תנאי ולקנס כספי, לא זו בלבד שהדבר לא הרתיעו, אלא שהוא "קפץ מדרגה" ונעמד בראש הפירמידה של אלה שעוסקים בזיוף ובהפצת עותקים מפרים, ואת כל אלה עשה תוך ניהול המשפט הקודם והמשיך בכך גם לאחר שנדון. 5. אין להתייחס לנאשם כאל פרט בודד, אלא כאל מי שמייצג תופעה נרחבת ונפוצה שיש להלחם בה, להוקיעה ולמגרה. את המטרה הזו ניתן להשיג אך ורק ע"י ענישה מחמירה ומכאיבה, שתפגע הן בחירותו והן בכיסו של העבריין, עד כי לא יהיה כדאי לו לעסוק בתחום זה. עונש מקל יעביר מסר שלילי לנאשם ולכמותו, כי "הפשע משתלם". בעניין זה אמר המחוקק את דברו, כאשר תיקן את החוק לתיקון פקודת זכות יוצרים (תיקון מס' 8) סעיף 10 א', והגדיל את העונש בגין העתקות מפירות מ- 3 שנים ל- 5 שנות מאסר ואף הגדיל את גובה הקנס. התיקון לחוק מחייב את בתי המשפט לנקוט עמדה תקיפה ונחרצת, כדי שהחוק לא יהיה בבחינת אות מתה. 6. הגם שמכירת תקליטורים מזוייפים הינה עבירה חמורה, אין להשוות בין חומרתה לבין מידת החומרה של מי שמזייף בפועל ורואה לנגד עיניו את התעשרותו הקלה בלבד. 7. ב"כ הנאשם הניח בפני אסופה של גזרי דין, רובם בגין הצגה ומכירה של תקליטורים, בהם נקט ביהמ"ש גישה מקילה. כפי שציינתי אין הרי זה כהרי זה. זאת ועוד, הענישה המקילה שננקטה בעבר ע"י בתי המשפט, הביאה לתוצאה ההפוכה לה הם כיוונו, ולא זו בלבד שהתופעה לא הצטמצמה, אלא שהיא התפשטה למימדים גדולים ומדאיגים. 8. מתסקיר שירות המבחן עולה התמונה הבאה: הנאשם, גבר בן 40, החל להשתמש בחשיש בהיותו של 21, עם השנים הוא התמכר לחשיש ועבר לשמוש בסמים קשים. לפני שנה וחצי הוא פנה בכוחות עצמו לעמותה בטפול בנרקומנים והתנקה באופן פיסי מהסמים, אך לא השתלב במסגרת טיפולית כלשהי שיכולה היתה לסייע לו ולהציב בפניו גבולות. הנאשם הסביר את הסתבכותו ברצונו להחזיר חובות מהתקופה בה היה מכור לסמים. להתרשמות קצינת המבחן, הנאשם בעל דפוסי התנהגות עבריינים ומניפולטיביים, אשר בשלב זה מתקשה לערוך שינוי משמעותי בחייו ומתקשה לרתום עצמו לטפול אינטנסיבי. 9. הנאשם טען הן בפני קצינת המבחן והן בפני, כי לא הבין את המשמעות הפלילית של מעשיו ואת ההשלכות המשפטיות הנובעות מהן. על רקע העובדה שהנאשם נדון רק לאחרונה בעבירה מאותו סוג, אם כי פחותה בחומרתה, טענת הנאשם הינה היתממות לשמה. 10. למי שהיה כסף להשקיע כספים ומשאבים לא מבוטלים בעסק מפוקפק - אין הוא יכול לטעון לחסרון כיס או להסתתר מאחורי הקלישאה של "מצב כלכלי קשה". 11. מכל האמור, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן: א. אני מפעילה 6 חודשים מאסר על תנאי בת.פ. 10761/01 (שלום ת"א). ב. אני גוזרת על הנאשם 14 חודשים מאסר במצטבר למאסר על תנאי שהופעל, סה"כ ירצה הנאשם 20 חודשים מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר מיום 27.11.02. ג. אני גוזרת על הנאשם 12 חודשים מאסר על תנאי, אותם לא ירצה, אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום השחרור, עבירה בה הורשע. ד. אני מחייבת את הנאשם בתשלום קנס בסך 30,000 ₪ או 12 חדשי מאסר. הקנס ישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים החל מ-1.9.03. ה. תקליטורים ועטיפות יושמדו. אריזות ריקות, מחשב וצורבים יחולטו. מכשיר פלאפון יוחזר לנאשם. זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי. זכויות יוצרים (הפרת)