פסק דין בפני המרצת פתיחה שהוגשה על-ידי אדם המיוצג על-ידי פרקליטו עו"ד יצחק חושן, ובה הוא עותר להצהיר על זכותו להינתק ממכונת ההנשמה, אליה כבר חובר באופן מתמיד, כך שכל רופא שיפעל למימוש הצהרה זו, יהיה מחוסן מכל תביעה פלילית או אזרחית, ובתנאי שינתנו לו משכחי כאבים על מנת שירדם ולא יחוש בכאב ומחנק עובר לניתוקו, ולחילופין, הוא עותר להצהיר על זכותו לבל ינתן לו כל טיפול שנועד להאריך את חייו באופן מלאכותי. מנגד הגישה הפרקליטה מטעם המדינה, הגב' קלמן-ברום, את עמדת היועץ המשפטי, לפיה העתירה מוקדמת ומיותרת, מה גם שעמדתה העקרונית של המדינה, שיושמה גם במקרים קודמים, היא שיש לכבד את רצונו של החולה, ובכלל זה רצון שלא להתחבר למכונת הנשמה, כאשר מדובר בחולה סופני. יש לשים לב, כי העתירה היא לצו הצהרתי ולא להוראת ביצוע כלשהי על-ידי בית המשפט. ואכן, רעייתו המסורה של העותר הסבירה, בשיחתי עימה, כי מטרת ההליך ליתן לחולה שקט נפשי בכך שידע שאם תגמול בו ההחלטה הסופית להינתק על אתר, ימצא הסדר מעשי, שלפיו הוא לא יזקק לפניה נוספת לבית המשפט - מחד גיסא, והרופאים המטפלים בו ידעו כיצד לפעול - מאידך גיסא. כדי לשכנע את בית המשפט על נחישותו של העותר להינתק בבוא המועד ממכונת ההחייאה, הוא טרח והגיע באמצעות עוזריו המסורים את כל הדרך הארוכה מחיפה לתל-אביב, והיה נוכח בהליך המשפטי, למרות הקשיים הכרוכים בכך. ואכן, מתוך שאלות שהוא נשאל באמצעות אשתו, הוברר לבית המשפט כי אכן זהו רצונו האמיתי להינתק, אולם הוא שומר לעצמו את המועד המתאים למימוש החלטה זו. אכן, בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, מיום 31.1.96, צפה המנכ"ל תרחיש שכזה, אולם בעמ' 11 לחוזר הוא מציע ומנחה כי כדי לעמוד על דעתו וכוונתו של החולה, מן הראוי כי יבדק בסמוך להחלטתו זו, על-ידי מומחה בפסיכיאטריה וקביעתו תתועד בחוות-דעת מתאימה. נראה לי, כי עתירה זו אינה סותרת את חוזר המנכ"ל אלא משלימה אותו בלבד. אין ספק כי במקרה דנן, מדובר בחולה סופני שמצבו, על-פי חוות הדעת ודברי אשתו, רק מחמיר והולך. רצון להינתק ממכונת הנשמה בסוג זה של מחלה, כבר הוכר בעבר על-ידי בית-משפט זה, בתיקה של בלאוס ז"ל. אולם במקרה ההוא, רצונה היה מיידי, ואילו במקרה דנן החולה, שנמצא בשלב קשה של המחלה, רוצה לקבוע את המועד לא באופן מיידי אלא במועד שייראה לו והמניעה היחידה המונעת ממנו להחליט מיידית, היא רצונו לשמור על קשר עם משפחתו האוהבת. בנסיבות אלה נראה לי, כי זכותו של העותר להינתק ממכונת ההנשמה היא זכות חוקית, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי, וכל מי שיעזור לו בכך לא ינזק. עם זאת, לפני שפעולת ההינתקות תבוצע, אם תבוצע, על הרופאים המסורים המטפלים בו ואשר יתנדבו לבצע את הפעולה, לקבל מקודם חוות-דעת פסיכיאטרית של מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית-חולים רמב"ם, או בהעדרו אחד מסגניו או רופא בכיר במחלקה, שבה יציין בחוות-דעת בכתב כי נחה דעתו שרצונו של החולה הוא רצונו האמיתי, הסופי והמוחלט. לגבי דרך הניתוק, אינני נזקק למתן הוראות, שהרי הצוות הרפואי המיומן בקיא בדרך ההומנית שיש לבצע פעולה קשה זו. לאור כל האמור לעיל, העתירה מתקבלת במגבלות שצויינו בגוף פסק הדין. אי הארכת חיים / המתת חסד