חוק בתי הדין השרעיים (אישור מינויים), תשי"ד-1953 1. הגדרות בחוק זה "בית דין שרעי" פירושו - בית דין מושלמי דתי כמשמעותו בסעיף 52 לדבר-המלך-במועצה, 1947-1922. 2. מתן תוקף לבתי דין שרעיים ולמינויי קאדים בתי הדין השרעיים המכהנים ערב תחילת תקפו של חוק זה והמפורטים בתוספת הראשונה לחוק זה, יראו אותם כבתי דין שרעיים שכוננו כחוק - מן היום הנקוב באותה תוספת; והקאדים המכהנים בבתי דין אלה ערב תחילת תקפו של חוק זה וששמותיהם ותאריהם מפורטים בתוספת השניה לחוק זה יראו אותם כקאדים שנתמנו כחוק - מן היום הנקוב באותה תוספת. 3. מתן תוקף לבית הדין השרעי לערעורים וקביעת הרכבו (תיקון: תשכ"א, תשס"ב-3) בית הדין השרעי לערעורים בירושלים יראו כבית דין שרעי לערעורים שכונן כחוק מיום י"ד בטבת תשי"ג (1 בינואר 1953); 4. ביצוע2 שר הדתות ממונה על ביצוע חוק זה. תוספת ראשונה רשימת בתי הדין השרעיים שם בית הדין יום הכינון (1) בית הדין, עכו ו' באלול תש"ח (10 בספטמבר 1948) (2) בית הדין, נצרת י' באב תש"ח (15 באוגוסט 1948) (3) בית הדין, יפו א' בשבט תש"י (19 בינואר 1950) (4) בית הדין, אזור התיכון א' בשבט תש"י (19 בינואר 1950) תוספת שניה רשימת הקאדים שם הקאדי תואר יום הכינון 1) שיך טאהר - קאדי א' בשבט תש"י אל טברי ראשי (19 בינואר 1950) 2) שיך מוסה - קאדי ו' באלול תש"ח אל טברי ראשי (10 בספטמבר 1948) 3) שיך טאהר קאדי א' בשבט תש"י חמאד - (19 בינואר 1950) 4) שיך חסן אמין - קאדי י' באב תש"ח אל חבש (15 באוגוסט 1948) בית הדין השרעי (מוסלמי)חוק