חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה - 2005 1. בחוק זה - (תיקון: תשס"ז) "בעלים של מקום" - לרבות שוכר; "עבירה" - עבירה על הוראה בחוק העונשין, התשל"ז-1977, כמפורט להלן: (1) עבירה של סרסרות למעשי זנות לפי סעיף 199; (2) עבירה של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות לפי סעיף 202; (3) עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5); (4) עבירה של החזקת מקום לשם זנות לפי סעיף 204; (5) עבירה של השכרת מקום לשם זנות לפי סעיף 205; "צו הגבלה מנהלי" - צו שהוצא לפי סעיף 3; "צו הגבלה שיפוטי" - צו שהוצא לפי סעיף 2; "צו הגבלת שימוש" - צו הגבלה שיפוטי או צו הגבלה מנהלי; "תובע" - כמשמעותו בסעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], 1982 וכן קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה שהסמיך לענין זה התשמ"ב- המפקח הכללי של משטרת ישראל. 2. צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום (א) (1) בית משפט השלום, רשאי, לבקשת תובע, ליתן צו להגבלת שימוש במקום, בהליך אזרחי, אם שוכנע כי קיים יסוד סביר לחשש שהמקום ישמש לביצוע עבירה אם לא ינתן צו הגבלת שימוש. (2) בבואו ליתן צו הגבלה שיפוטי ישקול בית המשפט, בין היתר, ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שיגרום להם הצו. (ב) הודעה על בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי תוצג במקום שאליו מתייחסת הבקשה ותומצא לבעלים של המקום ולמחזיק במקום, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות הענין; בית המשפט לא יתן צו כאמור אלא לאחר שנתן להם, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע טענותיהם. (ג) עותק של צו הגבלה שיפוטי יוצג במקום שעליו הוא חל ויומצא לבעלים של המקום ולמחזיק במקום, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות הענין. (ד) צו הגבלה שיפוטי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ואשר לא תעלה על 90 ימים, אלא אם כן בוטל בתקופת תוקפו בידי בית משפט; בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של צו הגבלה שיפוטי לתקופות נוספות שלא יעלו כל אחת על 90 ימים. (ה) (1) בית משפט שנתן צו הגבלה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת תובע או מי שרואה עצמו נפגע מהצו ואשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו. (2) בית משפט לדון מחדש בצו הגבלה שיפוטי שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן צו. (ו) תובע או מי שרואה עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי רשאי לערער על החלטת בית המשפט לבית משפט מחוזי בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי והערעור ידון בפני שופט יחיד. (ז) הוראות חוק זה לענין צו הגבלה שיפוטי יחולו גם לענין הארכה של צו הגבלה שיפוטי. 3. צו מינהלי להגבלת שימוש במקום (א) (1) היה למפקד מחוז במשטרת ישראל חשד סביר כי מקום משמש לביצוע עבירה וכי יש יסוד סביר לחשש שהמקום ימשיך לשמש לביצוע עבירה אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מיידי, רשאי הוא ליתן צו להגבלת השימוש במקום, לתקופה שיקבע בצו, והוא רשאי להאריכה לתקופות נוספות ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 30 ימים. (2) עותק של הצו יוצג במקום שעליו הוא חל ויומצא לבעלים של המקום ולמחזיק במקום, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות הענין. (ב) הרואה עצמו נפגע מצו הגבלה מנהלי רשאי לעתור לביטולו או לשינוי תנאים בו לבית משפט השלום; בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לשנות בו תנאים או לאשרו; על החלטת בית משפט השלום ניתן לערער לבית משפט מחוזי כאמור בסעיף 2(ו). 4. תוכנו של צו הגבלת שימוש צו הגבלת שימוש יקבע תנאים, הגבלות או איסורים על השימוש במקום הנקוב בצו ולתקופה הנקובה בצו, לרבות בדרך של סגירת המקום והכל במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין כדי למנוע ביצוע עבירה במקום. 5. ביצוע של צו הגבלת שימוש ניתן צו הגבלת שימוש רשאי שוטר להיכנס למקום שלגביו ניתן הצו ולנקוט באמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח, הדרושים כדי להבטיח את קיום הצו. 6. הפרה של צו הגבלת שימוש המשתמש במקום או המרשה לאחר להשתמש במקום בניגוד לצו הגבלת שימוש, דינו - מאסר שנתיים. 7. ביצוע ותקנות שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו , לרבות בדבר - (1) המצאת עותק של צו הגבלת שימוש לפי סעיפים 2 ו-3; (2) המצאת הודעה על הגשת בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי, לביטולו או להארכת תוקפו לפי סעיף 2; (3) סדרי הדיון בבקשה למתן צו הגבלה שיפוטי, לביטולו או להארכת תוקפו לפי סעיף 2 ובבקשה לביטולו של צו הגבלה מנהלי או לשינויו לפי סעיף 3. הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירותחוק