חובת הזהירות - מבחן הצפיות

חובת הזהירות מורכבת משני "אטומים" והם: א. חובת הזהירות המושגית/נורמטיבית – זו תוחמת את האחריות הנזיקית בהיבט העקרוני אם ראוי להכיר בחובת זהירות, תוך בחינה של ארבעה משתנים: סוג המזיק, סוג הניזוק, סוג הפעילות וסוג הנזק (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113 (1982) (להלן: עניין ועקנין)). ב. חובת הזהירות הקונקרטית – לאחר שהוכרה החובה המושגית, על בית המשפט לבחון את קיומה של החובה בהינתן הנסיבות הקונקרטיות של המזיק המסוים, הניזוק המסוים, הנזק המסוים והפעילות המסוימת. לצורך בחינת החובה המושגית והקונקרטית, יש לקבוע מה המזיק יכול היה לצפות כאדם סביר. מקובל לומר כי למבחן הצפיות שני פנים: "הצורך" לצפות או "הצפיות הנורמטיבית", ו"היכולת" לצפות או "הצפיות הטכנית" או "הצפיות הפיסית". אם סבור הקורא כי קיימת חפיפה בין "החובה המושגית" לבין "הצפיות הנורמטיבית" ובין "החובה הקונקרטית" לבין "הצפיות הטכנית", הרי שלא כך עולה מעניין ועקנין ומפסק הדין בע"א 243/83 עירית ירושלים נ' גורדון, פ"ד ל"ט(1) 113, 129-128 (1985) (להלן: עניין גורדון), מהם משתמע כי הצורך לצפות והיכולת לצפות נכללים הן בחובה המושגית (הנורמטיבית) והן בחובה הקונקרטית. הצורך לצפות הוא המסננת הנורמטיבית המשמשת את בית המשפט בשיקולי המדיניות המשפטית אם ראוי או לא ראוי להטיל אחריות: "מקום שניתן לצפות נזק, כעניין טכני, קיימת חובת זהירות מושגית, אלא אם כן קיימים שיקולים של מדיניות משפטית השוללים את החובה" (עניין ועקנין עמ' 123; עניין גורדון עמ' 131). על פי "חזקת חובה" זו, נקודת המוצא היא כי אחריות רצויה בכל מקרה שקיימת התרשלות ויכולת לצפות, אלא אם כן יש שיקולים מיוחדים המצדיקים את שלילתה. האשם: האשם בעוולת הרשלנות משמעו הפרה של חובת הזהירות. האשם מתבטא, ברגיל, בהתרשלות מצד המזיק, אך יש לזכור כי עוולת הרשלנות יכולה "לשאת" גם מעשים מכוונים (ראו, לדוגמה, ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' ציזיק, פ"ד מא(3) 169 (1987); ע"א 2034/98 אמין נ' אמין, פ"ד נג(5) 69, 81 (1999); תא (ת"א) 1702/07 עזור נ' CanWest Global Communications Corp, בעמ' 32-30 והאסמכתאות שם (20.6.2012); וראו סעיף 386(ב) להצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011 (להלן: הצעת חוק דיני ממונות) הקובעת כי "התרשלות היא מעשה, לרבות מעשה שנעשה במתכוון, שאדם סביר לא היה עושה בנסיבות העניין"). הפרת חובת הזהירות היא התנהגות עוולתית, הנבחנת על פי סבירות התנהגותו של המזיק. זו נבחנת על פי רמת הזהירות בה נקט או לא נקט המזיק שהוא יוצר או מחולל הסיכון, המותאמת ליכולתו של אדם סביר לצפות את הסיכון במועד ההתנהגות, בנסיבות המקרה הנתון. הקשר הסיבתי: מורכב משני "אטומים" והם: א. קשר סיבתי עובדתי אשר המבחן המקובל לגביו הוא ה"סיבה בלעדיה אין", והוא מהווה מעין מסננת, תנאי מקדמי לפני שמגיעים לבחינת הקשר הסיבתי המשפטי. ב. קשר סיבתי משפטי. בסוגית הקשר הסיבתי המשפטי, החילה הפסיקה שלושה מבחנים והם: מבחן הצפיות הסבירה – האם המזיק, כאדם סביר, היה יכול לצפות כי התרשלותו תגרום לנזק; מבחן הסיכון – האם הנזק הוא בתחום הסיכון שנוצר עקב ההתנהגות הרשלנית של המזיק; מבחן השכל הישר – האם ההתרשלות תרמה בפועל לתוצאה המזיקה (לשלושת המבחנים ראו, לדוגמה, ועקנין בעמ' 146; ע"א 542/87 קופת אשראי וחסכון אגודה הדדית בע"מ נ' מוסטפא עואד, פ"ד מד(1) 422, 437 (1990); ע"א 2028/99 פאר נ' חברה לבניין סילובט (1964) בע"מ, פ"ד נה(3) 493 (2001); ע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נז(4) 289, 311 (2003)). בעוולת הרשלנות, נהוג להשתמש במבחן הצפיות, אשר נחשב כ"אחד המושגים המסתוריים והמורכבים ביותר בעוולת הרשלנות" (גיא שני ואמיר שמואלי "משרתם של שני אדונים? מבחן הצפיות בעוולת הרשלנות" עיוני משפט לד (2011) 141, 142 (להלן: שני ושמואלי)). הצפיות רלוונטית הן לגבי הליך הגרימה והן לעניין סוג הנזק והיקפו. אשר להליך הגרימה, הדעה המקובלת היא, כי הצפיות הנדרשת אינה צפיות מדויקת של כל פרטי תהליך הגרימה, אלא צפיות של סוג התהליך ודי לחזות את ההתרחשות בקווים הכללים (ראו, לדוגמה, ע"א 576/81 בן-שמעון נ' ברדה, פ"ד לח(3) 1, 9-8 (1984); ישראל גלעד "הסיבתיות במשפט הנזיקין הישראלי – בחינה מחודשת" משפטים יד (1984) 15, 26 (להלן: גלעד, סיבתיות)). הנזק וריחוק הנזק: נפגע לא יזכה בפיצוי אלא "... בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע", כאמור בסעיף 76(1) לפקודת הנזיקין. סעיף זה עניינו ריחוק הנזק, ועד כמה חייב המעוול ב"נזק השניוני", קרי, שרשרת הנזקים שמתפתחת מהנזק הראשוני (בנושא אחרון זה, ראו דנ"א 7794/98 משה נ' קליפורד, פ"ד נז(4) 721 (2003) והביקורת שנמתחה על פסק הדין אצל ישראל גלעד ואהוד גוטל "על הרחבת האחריות בנזיקין בהיבט הסיבתי – מבט ביקורתי" משפטים לד (2004) 385 (להלן: גלעד וגוטל). כן ראו גלעד, סיבתיות טכסט לה"ש 33-29). מבחן הצפיותחובת הזהירות