##בקשה להזמנת עדים מכוח חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על הזמנתם של העדים מר יואב כהן, גב' דנה לוי, מר איתי שקד וגב' נועה גולן, כולם תושבי ישראל, למתן עדות בפני בא כוח הרשות השיפוטית באיי הבתולה – טורולה, עו"ד אלכס הרטמן, במסגרת הליכי פירוק המתנהלים נגד חברת "אופק השקעות בע"מ" ח.פ. _________, וזאת בהתאם לבקשה שהוגשה על ידי הרשות השיפוטית כאמור. ואלו נימוקי הבקשה: 1. ##א. הצדדים לבקשה## המבקשת: הרשות השיפוטית באיי הבתולה – טורולה, באמצעות בא כוחה בישראל, עו"ד אלכס הרטמן. המשיבים: מר יואב כהן ת.ז. _________, גב' דנה לוי ת.ז. _________, מר איתי שקד ת.ז. _________ וגב' נועה גולן ת.ז. _________ (להלן יחד: "העדים"). 2. ##ב. מסכת העובדות## הרשות השיפוטית באיי הבתולה – טורולה (להלן: "הרשות המבקשת") הגישה בקשה לרשויות המוסמכות בישראל, באמצעות הנהלת בתי המשפט ושר המשפטים, לאפשר לה לבצע חיקור דין ולגבות את עדותם של ארבעה עדים, ובכללם מר יואב כהן, במסגרת הליכי פירוק המתנהלים נגד חברת "אופק השקעות בע"מ" ח.פ. _________ (להלן: "החברה"). 3. בית משפט השלום ב_________ (ת"ד _________) נעתר לבקשה ומינה את עו"ד אלכס הרטמן לביצוע חיקור הדין. 4. מר יואב כהן, אחד מהעדים המבוקשים, הגיש בקשה לבית משפט השלום לבטל את הזמנתו לעדות, בטענה כי נחקר כבר פעם אחת על ידי עו"ד אלכס הרטמן וסירב להשיב לשאלות בשל טענת חיסיון מפני הפללה עצמית. 5. בקשתו של מר יואב כהן לביטול הזמנתו נדחתה על ידי בית משפט השלום. 6. על החלטה זו הוגשה בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ב_________ (רע"א _________), ובד בבד הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. 7. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, ועל החלטה זו הוגשה בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון. 8. הרשות המבקשת עומדת על הצורך החיוני בגביית עדויותיהם של כל העדים המבוקשים, לרבות מר יואב כהן, לצורך קידום הליכי הפירוק המתנהלים נגד החברה באיי הבתולה – טורולה. 9. ##ג. הטיעון המשפטי## ##סמכות בית המשפט להזמנת עדים## 10. בית המשפט בישראל מוסמך להורות על הזמנת עדים למתן עדות מכוח חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, אשר נועד לאפשר שיתוף פעולה משפטי בינלאומי יעיל והדדי. 11. הסמכות הנתונה לבית המשפט אינה רק סמכות טכנית, אלא היא משקפת עקרון יסוד של המשפט הבינלאומי המודרני, המכיר בחשיבות הסיוע ההדדי בין מערכות משפט שונות לצורך אכיפת החוק וקידום הצדק. 12. חוק עזרה משפטית בין מדינות קובע מנגנון ברור ומפורט להגשת בקשות מסוג זה, וקובע כי בית המשפט יבחן את הבקשה בהתאם לעקרונות של דין בינלאומי פרטי ודיני הראיות המקומיים. 13. מטרת החוק היא למנוע מצב שבו הליכים משפטיים בחו"ל ייפגעו בשל חוסר יכולת לגבות עדויות או ראיות הנמצאות בתחום שיפוטה של מדינה אחרת, ובכך להבטיח את שלמות ההליך המשפטי. 14. הפסיקה קבעה כי יש לפרש את הוראות החוק באופן המקדם את מטרותיו, תוך מתן משקל ראוי לעקרון הכבוד ההדדי בין מערכות משפט ולצורך בקידום שיתוף פעולה בינלאומי. ##עקרון הכבוד ההדדי בין מדינות## 15. עקרון הכבוד ההדדי בין מדינות מחייב את בתי המשפט בישראל להיעתר לבקשות סיוע משפטי ממדינות זרות, כל עוד הן עומדות בדרישות החוק ואינן פוגעות בעקרונות יסוד של הסדר הציבורי בישראל. 16. קבלת בקשות לעזרה משפטית, כגון הזמנת עדים, מהווה ביטוי מעשי לעקרון זה, ומחזקת את מעמדה של ישראל כחברה פעילה ומובילה בקהילה המשפטית הבינלאומית. 17. סירוב לבקשה ללא נימוק משפטי מוצק עלול להתפרש כפגיעה בעקרון הכבוד ההדדי ולפגוע ביחסי הגומלין המשפטיים בין המדינות, דבר שאינו רצוי ואינו עולה בקנה אחד עם המדיניות המשפטית הכללית. 18. הפסיקה הדגישה לא אחת את החשיבות של מתן סיוע משפטי למדינות זרות, תוך הכרה בכך ששיתוף פעולה זה תורם לא רק לאכיפת החוק בחו"ל, אלא גם לחיזוק שלטון החוק באופן גלובלי. 19. יש לזכור כי גם ישראל נזקקת לעיתים קרובות לסיוע משפטי ממדינות זרות, וכי קבלת בקשות כאלה מהווה בסיס הדדי לשיתוף פעולה עתידי, אשר ישרת את האינטרסים המשפטיים של ישראל. ##חשיבות העדויות להליכי הפירוק## 20. העדויות המבוקשות חיוניות להליכי הפירוק המתנהלים נגד חברת "אופק השקעות בע"מ" באיי הבתולה – טורולה, ובלעדיהן עלול ההליך להיפגע באופן ממשי. 21. העדים המבוקשים, ובכללם מר יואב כהן, מחזיקים במידע רלוונטי ומהותי הנוגע לפעילות החברה, לנכסיה, לחובותיה ולנסיבות שהובילו לפירוקה, ומידע זה הכרחי לצורך בירור האמת. 22. הליכי פירוק דורשים בירור יסודי ומקיף של כלל הנסיבות הכלכליות והעסקיות של החברה, ועדויות אלו הן אבן יסוד בבניית התמונה המלאה והמדויקת הנדרשת לצורך קבלת החלטות מושכלות. 23. אי-גביית העדויות עלולה להוביל לחוסר יכולת של הרשות המבקשת לממש את מטרות הפירוק, כגון איתור נכסים, גביית חובות וחלוקתם לנושים, ובכך לפגוע בזכויותיהם של הנושים. 24. הפסיקה הכירה בחשיבותן של עדויות בהליכי פירוק, וקבעה כי יש לאפשר גבייתן באופן רחב ככל הניתן, על מנת להבטיח את יעילות ההליך ואת השגת מטרותיו. ##הליך הגשת הבקשה כדין## 25. הבקשה לחיקור דין הוגשה על ידי הרשות המוסמכת באיי הבתולה – טורולה, ועברה את כל השלבים הפרוצדורליים הנדרשים על פי חוק עזרה משפטית בין מדינות, לרבות העברה דרך הנהלת בתי המשפט ושר המשפטים. 26. טענתו של מר יואב כהן כי הבקשה לא הוגשה על ידי הרשות המוסמכת אינה נכונה ואינה עולה בקנה אחד עם העובדות, שכן הרשות השיפוטית באיי הבתולה – טורולה היא הגורם המוסמך להגיש בקשות מסוג זה. 27. הפרוצדורה שנקבעה בחוק נועדה להבטיח כי בקשות לעזרה משפטית יוגשו באופן מסודר ומאומת, וכי הן יעברו את הבדיקות הנדרשות על ידי הרשויות בישראל לפני שיועברו לבית המשפט. 28. העובדה שהבקשה עברה את כל המסלול המנהלי והמשפטי הנדרש מעידה על תקינותה ועל עמידתה בכל הדרישות הפורמליות הקבועות בחוק. 29. אין כל דרישה בחוק כי הרשות המוסמכת ברוסיה, כפי שנטען על ידי מר יואב כהן, תגיש את הבקשה, שכן ההליך מתנהל באיי הבתולה – טורולה, והרשות המוסמכת שם היא זו שהגישה את הבקשה. ##זכות השתיקה וחיסיון מפני הפללה עצמית## 30. זכות השתיקה וחיסיון מפני הפללה עצמית הן זכויות יסוד המוקנות לעד, אך הן אינן מונעות את חובת ההתייצבות לעדות. 31. עד רשאי לטעון לחיסיון מפני הפללה עצמית ביחס לשאלות ספציפיות במהלך עדותו, אך אין בכך כדי לבטל את עצם חובתו להתייצב בפני הגורם המוסמך ולמסור עדות. 32. מר יואב כהן כבר התייצב לחקירה ובחר לשמור על זכות השתיקה, ובכך מימש את זכותו לחיסיון מפני הפללה עצמית, מבלי שהדבר יפגע בחובתו להתייצב. 33. הפסיקה קבעה כי הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית אינה זכות מוחלטת, וכי יש לאזן בינה לבין האינטרס הציבורי בגילוי האמת וקידום הליכים משפטיים. 34. טענתו של מר יואב כהן כי הוא מעוניין לבטל את חיקור הדין בשל העובדה שייתכן ויידרש להשיב על השאלות בשנית אינה מהווה עילה לביטול הזמנה, שכן זכותו לטעון לחיסיון שמורה לו בכל עת. ##מאזן הנוחות## 35. מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת קבלת הבקשה והמשך קידום הליכי חיקור הדין, שכן עיכוב נוסף עלול לפגוע באופן בלתי הפיך בהליכי הפירוק המתנהלים בחו"ל. 36. דחיית הבקשה תגרום נזק ממשי לרשות המבקשת ולנושי החברה, אשר זכויותיהם עלולות להיפגע בשל חוסר היכולת להשלים את בירור העובדות הנדרש. 37. מנגד, קבלת הבקשה אינה גורמת נזק בלתי הפיך לעדים, שכן זכויותיהם, לרבות הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית, שמורות להם במלואן במהלך העדות. 38. אין כל דחיפות לביצוע החקירה בשלב זה, כפי שנטען על ידי מר יואב כהן, שכן הליכי הפירוק דורשים השלמה מהירה של גביית העדויות על מנת למנוע התיישנות או אובדן ראיות. 39. הפסיקה קבעה כי בבחינת מאזן הנוחות, יש לתת משקל רב לאינטרס הציבורי בקידום הליכים משפטיים וגילוי האמת, במיוחד כאשר מדובר בהליכים בעלי השלכות כלכליות משמעותיות. ##היעדר עילה לדיון בגלגול שלישי## 40. הבקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון אינה מגלה כל עילה לדיון בגלגול שלישי ואינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות ציבורית עקרונית, כפי שנדרש בפסיקה. 41. הסוגיות שהועלו על ידי מר יואב כהן הן סוגיות עובדתיות ופרוצדורליות שנדונו והוכרעו כבר בשתי ערכאות קודמות, ואין בהן חידוש משפטי המצדיק דיון נוסף בבית המשפט העליון. 42. הפסיקה קבעה כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים חריגים, כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר יש חשש לעיוות דין חמור. 43. במקרה דנן, אין כל חשש לעיוות דין, שכן זכויותיו של מר יואב כהן נשמרו במלואן, והוא מימש את זכותו לטעון לחיסיון מפני הפללה עצמית. 44. קבלת בקשה לדיון בגלגול שלישי במקרה זה תהווה פתח להצפת בית המשפט העליון בבקשות שאינן עומדות בקריטריונים המחמירים שנקבעו בפסיקה, ותפגע ביעילות המערכת המשפטית. ##היעדר פגיעה בזכות הטיעון## 45. טענתו של מר יואב כהן כי ההחלטה בבקשה לחיקור דין נתקבלה במעמד צד אחד תוך שלילת זכות הטיעון העומדת לו אינה נכונה, שכן הוא הגיש בקשה לביטול הזמנה וטענותיו נשמעו ונדונו. 46. מר יואב כהן קיבל את מלוא זכותו לטעון בפני בית משפט השלום ובפני בית המשפט המחוזי, וטענותיו נבחנו לעומק על ידי שתי הערכאות. 47. העובדה כי טענותיו נדחו אינה מעידה על שלילת זכות הטיעון, אלא על כך שבית המשפט לא מצא בהן ממש. 48. הפסיקה קבעה כי זכות הטיעון היא זכות יסוד, אך היא אינה מקנה לצד את הזכות כי טענותיו יתקבלו, אלא רק כי הן יישמעו וייבחנו באופן הוגן. 49. במקרה זה, כל ההליכים התנהלו באופן תקין ובהתאם לדין, ומר יואב כהן קיבל את מלוא ההזדמנות להציג את עמדתו בפני בתי המשפט. ##הליכים פליליים פיקטיביים ברוסיה## 50. טענתו של מר יואב כהן בדבר רקע של הליך פלילי פיקטיבי ברוסיה, אשר מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ועלול להעמיד אותו בסכנה ממשית לפגיעה בזכויותיו הפליליות, אינה רלוונטית לבקשה הנוכחית. 51. הליכי חיקור הדין בישראל מתנהלים בהתאם לדין הישראלי, וזכויותיו של מר יואב כהן, לרבות הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית, שמורות לו במלואן במסגרת הליך זה. 52. אין כל קשר ישיר בין הליכי הפירוק המתנהלים באיי הבתולה – טורולה לבין הליכים פליליים כלשהם ברוסיה, וטענה זו נועדה להסיט את הדיון מהסוגיה המרכזית. 53. הפסיקה קבעה כי אין לאפשר לצדדים להעלות טענות שאינן רלוונטיות להליך הנדון, וכי יש להתמקד בסוגיות המשפטיות העומדות לדיון. 54. גם אם קיימים הליכים פליליים כלשהם ברוסיה, אין בכך כדי לבטל את חובתו של מר יואב כהן להתייצב למתן עדות בהליך אזרחי המתנהל כדין באיי הבתולה – טורולה. ##דחיפות ביצוע החקירה## 55. בניגוד לטענת מר יואב כהן, קיימת דחיפות רבה לביצוע החקירה בשלב זה, שכן עיכוב נוסף עלול לפגוע ביעילות הליכי הפירוק ובאפשרות לאיתור ומימוש נכסים. 56. הליכי פירוק דורשים פעולה מהירה ונחושה, שכן ככל שהזמן עובר, כך קטן הסיכוי לאיתור נכסים, גביית חובות וחלוקתם לנושים באופן הוגן ויעיל. 57. עיכובים מיותרים עלולים להוביל לאובדן ראיות, להיעלמות נכסים או להברחתם, ובכך לסכל את מטרות הפירוק ולגרום נזק בלתי הפיך לנושים. 58. הפסיקה הכירה בחשיבות הדחיפות בהליכי פירוק, וקבעה כי יש לנקוט בכל האמצעים הנדרשים על מנת לקדם אותם במהירות וביעילות. 59. האינטרס הציבורי מחייב כי הליכי פירוק יתנהלו באופן מהיר ויעיל, על מנת להבטיח את יציבות המערכת הכלכלית ואת הגנת זכויות הנושים. 60. ##ד. סיכום הסעד:## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על הזמנתם של העדים מר יואב כהן, גב' דנה לוי, מר איתי שקד וגב' נועה גולן, למתן עדות בפני בא כוח הרשות השיפוטית באיי הבתולה – טורולה, עו"ד אלכס הרטמן, במסגרת הליכי פירוק המתנהלים נגד חברת "אופק השקעות בע"מ" ח.פ. _________, וזאת בהתאם לבקשה שהוגשה על ידי הרשות השיפוטית כאמור. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.עזרה משפטית בין מדינותדיוןעדיםהזמנת עדיםחוקי עזר