חוק רישוי שירותי התעופה, תשכ"ג-1963 1. הגדרות (תיקון: תשס"ו) בחוק זה - "טיסה מסחרית" - טיסה לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין בתמורה, או טיסה לצרכי עסק או מתן שירות; "חוק זה" - לרבות התקנות שהותקנו על פיו; "המפעיל", בכלי-טיס - לרבות הבעלים, השוכר או המטיס של כלי-הטיס. "הוועדה המקצועית" - הוועדה שהוקמה לפי סעיף 8א. 2. רשיון להפעלת כלי טיס (א) לא יפעיל אדם כלי-טיס בטיסה מסחרית מן המדינה או אליה או בשטחה, אלא על פי רשיון מאת שר התחבורה ובהתאם לתנאי הרשיון. (ב) לא ישכיר אדם כלי-טיס לשם טיסה מן המדינה או אליה או בשטחה, אלא על פי רשיון מאת שר התחבורה ובהתאם לתנאי הרשיון. 3. תנאי הרשיון (תיקון: תשס"ו) (א) שר התחבורה, בהתייעצות עם שר התיירות ולאחר קבלת חוות דעתה של הוועדה המקצועית, רשאי, הן בשעת מתן רשיון והן בשעת חידושו, לקבוע בו תנאים לגבי כל אחת מאלה: (1) דבר הקשור בהפעלת כלי-הטיס ובשירותים הדרושים להפעלתו; (2) השירותים המוצעים באמצעות כלי-הטיס; (3) הכשרתם ונסיונם של המועסקים בהפעלתם של כלי-טיס, בבדק שלהם ובמתן שירותים להם; (4) כלי-הטיס, המנועים וציוד העזר שעל בעל הרשיון להשתמש בהם; (5) נוהל הבדק והשירות שבעל הרשיון ינהג לפיהם; (6) קווי התעופה שבעל הרשיון יקיים ונוהל המבצעים שינהג לפיהם; (7) תדירות השירותים שיופעלו ולוח הזמנים לשירותים אלה; (8) תעריפי דמי הנסיעה, דמי ההובלה ותשלומים אחרים שיידרשו והבאתם לידיעת הציבור; (9) הטסתם של נוסעים שאורגנו או התארגנו בקבוצות; (10) הדרכים והאמצעים שבהם יבטיח בעל הרשיון תשלום פיצויים בעד נזק, לרבות נזק לצד שלישי, שנגרם עקב הפעלת כלי-הטיס; (11) הדרכים והאמצעים בהם יבטיח בעל הרשיון כי לא יבוצע בכלי הטיס צילום מן האויר, אלא על פי הרשאה. (ב) שר התחבורה רשאי, לפי שיקול דעתו, לשנות את תנאי הרשיון, להוסיף עליהם, לבטלם או להשעות את תקפם לתקופה שיקבע (בסעיף זה - שינוי תנאים), ובלבד ששינוי תנאים שלא לפי בקשה מאת בעל הרישיון וכן דחיית בקשתו של בעל רישיון, כולה או חלקה, לשינוי כאמור, ייעשו בהתייעצות עם שר התיירות ולאחר קבלת חוות דעתה של הוועדה המקצועית. (ג) שר התחבורה יפעיל את סמכויותיו לפי סעיף זה, ככל הניתן בנסיבות הענין, באופן שלא יפגע בתחרות בענף התעופה האזרחית ובקידומה, לטובת רווחת ציבור המשתמשים ולתועלת המשק. 4. בקשה לרשיון וחידושו שר התחבורה רשאי, בתקנות, לקבוע הוראות המסדירות דרכי מתן רשיון, חידושו, תקופת-תקפו, תנאיו, צורתו, כללי החזקתו וכן את האגרות שישולמו בעד מתן הרשיון או חידושו. 5. סירוב למתן רשיון (תיקון: תשס"ו) (א) שר התחבורה, בהתייעצות עם שר התיירות ולאחר קבלת חוות דעתה של הוועדה המקצועית, רשאי לסרב לתת רשיון, אם ראה בין השאר אחת מאלה: (1) מתן הרשיון עלול לפגוע בהסדר משק התעופה או בתיכנונו; (2) מתן הרשיון עלול לפגוע בבטחון המדינה; (3) מתן הרשיון אינו תואם הסכם בין-לאומי בעניני תעופה אזרחית שבין ישראל לבין מדינת-חוץ או הסכם שבין חברה ישראלית לבין חברת-חוץ שאושר על ידי שר התחבורה לענין חוק זה, או שהרשיון עשוי לפגוע בביצועם של הסכמים כאמור; (4) אין ברשותו של מבקש הרשיון ציוד וצוות מתאימים ומספיקים, או שאין הוא מסוגל לנהל את מבצעיו באופן שיבטיח דרגה גבוהה ביותר של בטיחות, רציפות, סדירות, יעילות או נוחות לציבור; (5) הטיסה עשויה לפגוע בבטיחות הציבור, בבריאותו, או בבטיחות הטיס, או שיש בה כדי לסכן את הציבור בדרך אחרת. (6) מתן הרישיון עלול להביא לתחרות בלתי הוגנת בענף התעופה האזרחית בשל קביעת מחיר לשירותי תעופה הנמוך מן המחיר ההוגן. (ב) שר התחבורה יפעיל את סמכויותיו לפי סעיף קטן (א), ככל הניתן בנסיבות הענין, באופן שלא יפגע בתחרות בענף התעופה האזרחית ובקידומה, לטובת רווחת ציבור המשתמשים ולתועלת המשק. 6. סמכות לסייג מתן רשיון שר התחבורה רשאי, בתקנות, לקבוע סוגים של טיסות מסחריות שלא ינתן עליהן רשיון או שינתן בהגבלות ובסייגים שיקבע, באם הוא סבור שהאיסור, ההגבלה או הסייג דרושים מחמת נימוק מן הנימוקים לפי סעיף 5 או להסדרת ענין מן המפורטים בסעיף 3. 7. סייג לשירות ריסוס לא יעניק שר התחבורה רשיון כלי-טיס בשירותי ריסוס לצרכי חקלאות אלא אם יש בידי העומד לבצע את הריסוס הרשאה, של שר החקלאות או של מי שהוסמך על ידיו, לשימוש בחמרי ריסוס; הרשאה כאמור תינתן בהתאם להוראות שנקבעו על ידי שר החקלאות. 8. התליית רשיון וביטולו (תיקון: תשס"ו) שר התחבורה, בהתייעצות עם שר התיירות ולאחר קבלת חוות דעתה של הוועדה המקצועית, רשאי להתלות רשיון או לבטלו אם ראה אחת מאלה: (1) לא נתמלא תנאי מתנאי הרישיון או הוראה מהוראות כל דין החל על הפעלת כלי הטיס: (2) אין הפעלת כלי הטיס מתנהלת בבטיחות, ביעילות, בהכשרה או בהתחשבות הראויה בצרכי הציבור: (3) קיים נימוק מן הנימוקים שבגללם רשאי שר התחבורה לסרב לתת רשיון לפי חוק זה. 8א. הוועדה המקצועית (תיקון: תשס"ו) (א) מוקמת בזה ועדה מקצועית שתפקידה לחוות את דעתה לפני שר התחבורה בכל ענין הנוגע לרישיונות, שלגביו נדרשת חוות דעתה לפי הוראות חוק זה. (ב) חברי הוועדה המקצועית יהיו המפורטים להלן: (1) המנהל הכללי של משרד התחבורה; (2) מנהל רשות התעופה האזרחית, כמשמעותו בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005; (3) המנהל הכללי של משרד התיירות; (4) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה; (5) הממונה על התקציבים במשרד האוצר. (ג) כל אחד מהמנויים בסעיף קטן (ב) רשאי למנות נציג מטעמו מבין העובדים הבכירים במשרדו, שיהיה חבר הוועדה המקצועית במקומו. 8ב. סייג לחובת ההיוועצות (תיקון: תשס"ו) (א) הוראות סעיפים 3, 5 ו-8 לענין התייעצות בשר התיירות יחולו לגבי רישיון להפעלה או להשכרה של כלי טיס גדול לשם הסעת נוסעים בטיסה מסחרית. (ב) הוראות סעיפים 3, 5 ו-8 לענין קבלת חוות דעת מהוועדה המקצועית יחולו לגבי רישיון להפעלה או להשכרה של כלי טיס גדול לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין בטיסה מסחרית. (ג) בסעיף זה, "כלי טיס גדול" - כלי טיס שמשקלו המרבי המורשה להמראה עולה על 5,700 קילוגרמים. 9. מינוי מפקח וסמכויותיו (א)2 שר התחבורה רשאי למנות מפקח לענין חוק זה (להלן - המפקח). (ב) מפקח או מי שהוסמך על ידיו לענין זה רשאי להיכנס לכל מקום, למעט מקום המשמש למגורים, על מנת לבדוק אם נתקיימו הוראות חוק זה והוראות הסעיפים 22-19 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים) יחולו על כניסה כאמור, בתיאומים לפי הענין. 10. איסור להפריע למפקח (א) לא יפריע אדם למפקח ולא ימנע אותו מהשתמש בסמכויותיו ולמלא תפקידו לפי חוק זה. (ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 1,000 לירות. 11. עונשין (א) (1) המפעיל כלי-טיס בטיסה מסחרית מן המדינה או אליה ללא רשיון בר-תוקף לפי חוק זה, דינו - מאסר שנה אחת או קנס 50,000 לירות; המפעילו כאמור שלא בהתאם לתנאי הרשיון, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 20,000 לירות; (2) המפעיל כלי-טיס בטיסה מסחרית בתוך שטח המדינה ללא רשיון בר-תוקף לפי חוק זה או שלא בהתאם לתנאי הרשיון, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 10,000 לירות; (3) המשכיר כלי-טיס לטיסה כלשהי מן המדינה או אליה או בשטחה, דינו - (א) אם הטיסה היא ללא רשיון בר-תוקף לפי חוק זה - מאסר שנה אחת או קנס 50,000 לירות; (ב) אם הטיסה היא שלא בהתאם לתנאי הרשיון לפי חוק זה - מאסר ששה חדשים או קנס 20,000 לירות. (ב) בהטלת עונש לפי סעיף זה יתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, על הישנות הטיסות שבוצעו ועל מספר הנוסעים שהוטסו, שלא בהתאם לחוק זה. (ג) היה הנאשם בעבירה לפי סעיף זה חבר בני-אדם המואגד בחוץ-לארץ ושאיננו רשום בישראל על פי כל דין, מותר למסור כל הזמנה וכל מסמך אחר לענין הליכים לפי חוק זה למורשהו המוסמך בישראל, ובאין מורשה כאמור - לקברניט של כלי הטיס, וכל מסירה כאמור תיראה כמסירה כדין לחבר בני-האדם האמור. 12. אחריות בעלים מרשים ומשכירים נעברה עבירה לפי סעיף 11 על ידי עובד, סוכן או בא-כוח כשהוא פועל בתחום תפקידיו, או על ידי שוכר כלי הטיס, יואשם בעבירה גם מעבידו או מרשהו של העבריין, או בעל כלי-הטיס, או המשכיר, הכל לפי הענין, אם לא הוכיח שניים אלה: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו; (2) שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה. 13. צו-עיכוב וערבות ע"י בית-המשפט (א) ראה בית-המשפט המחוזי כי יש יסוד להניח שנעברה עבירה על ידי הפעלת כלי-טיס בניגוד להוראות סעיף 11 וכי כלי הטיס עומד להיות מוצא מן הארץ ועיכובו דרוש כדי להבטיח את גביית הקנס שהחשוד בעבירה עשוי להתחייב בו על פי פסק-דין מאחר שאין לו רכוש בארץ, רשאי בית המשפט, על פי בקשת שר התחבורה, לצוות על עיכוב כלי הטיס בדרך שיורה בית המשפט, וכן להורות על שחרור כלי הטיס שעוכב כאמור בערבות שלא תעלה על סכום הקנס שנקבע לאותה עבירה. (ב) בית המשפט רשאי לצוות כאמור אף שלא בפני החשוד בעבירה, אם היה סבור שהנסיבות מצדיקות זאת. 14. צו עיכוב וערבות על ידי השר ראה שר התחבורה כי נתקיימו התנאים שבהם רשאי בית המשפט לצוות על עיכוב כלי הטיס וכי המצב מחייב פעולה דחופה, רשאי הוא לצוות על עיכוב תכוף של כלי הטיס בדרך שיורה, ורשאי הוא להורות על שחרור כלי הטיס שעוכב כאמור בערבות שלא תעלה על סכום הקנס שנקבע לאותה עבירה. 15. ביטול צו עיכוב של שר התחבורה (א) צו-עיכוב על פי סעיף 14 בטל בתום 5 ימים מיום שניתן, זולת אם לפני אותו מועד הוגשה לבית-המשפט המחוזי, שבתחום-שיפוטו ניתן הצו, בקשה לאישורו. (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי צו-עיכוב שניתן שלא בפניו, רשאי, לא יאוחר מהיום החמישי לאחר שהצו הגיע לידיעתו וכל עוד לא הוגשה הבקשה לאישורו, לבקש את ביטולו מבית המשפט שנתן את הצו או שבתחומו ניתן הצו, הכל לפי הענין. (ג) בדיון בבקשות לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לאשר את הצו, בשינויים או בלי שינויים, לבטלו או להחליט בדרך אחרת. 16. פקיעת צו עיכוב (א) ניתן צו-עיכוב לפי חוק זה ותוך שלושים יום מיום שניתן או מיום שאושר, הכל לפי המועד המאוחר יותר, לא הוגשה תביעה פלילית על העבירה שבגללה עוכב כלי הטיס, בטל צו העיכוב, ואם ניתנה ערבות לשחרור כלי הטיס, תוחזר למי שנתנה. (ב) הוגשה תביעה פלילית כאמור, יפקע צו העיכוב עם גמר דינו של הנאשם ואם הוטל עליו קנס - עם תשלום הקנס, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת. 17. פיצויים צו-עיכוב שניתן שלא כדין על ידי שר התחבורה ובטל כאמור בסעיף 15(א) - מי שנגרם לו נזק ממון על ידיו זכאי לתשלום פיצויים מאת אוצר המדינה. 18. המרה נוכח שר התחבורה כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא בהסכמתו של האדם, להמיר בכופר כסף את העונש שנקבע לאותה עבירה בחוק זה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא נתן היועץ המשפטי לממשלה הסכמתו להפסקת ההליכים. 19. אצילת סמכויות (תיקון: תשס"ה) שר התחבורה רשאי לאצול לאחר לרבות למנהל רשות התעופה האזרחית ולעובדי הרשות, כמשמעותם בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005 כל סמכות מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות לפי הסעיפים 15 ו-18 והסמכות להתקין תקנות בנות פעל תחיקתי. 20. שמירת סמכויות וחובות אחרות סמכות לפי חוק זה אינה גורעת מסמכות לפי חיקוק אחר, וקיום חובה לפי חוק זה אינו גורע מקיום חובה לפי חיקוק אחר. 21. רשיונות קיימים רשיון בר-תוקף שניתן בהתאם לתקנות הטיס (רשיונות לשימוש בכלי-טיס בשירותי-תעופה), תשט"ז-1956, דינו כדין רשיון שניתן על לפי חוק זה, אולם תקפו יפקע לא יאוחר משנה מיום תחילתו של חוק זה. 22. תחולה על המדינה הוראות חוק זה יחייבו גם את המדינה; אולם שר התחבורה רשאי לפטור טיסה או סוג טיסות המופעלים על ידי המדינה מהוראות חוק זה. 23. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ו) (א) שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי-דין להליכים לפי הסעיפים 13, 15 ו-16. (ג) לא יותקנו תקנות לפי חוק זה שיש בהן כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בתחרות בענף התעופה האזרחית ובקידומה, ברווחת ציבור המשתמשים או בתועלת המשק. תביעות נגד חברות תעופהתעופהחוק