פסק דין ביום 3.1.06 עבר הנתבע ניתוח בבית החולים, "אסותא" בפתח תקווה שבבעלותה ואחזקתה של התובעת. (להלן: "בית החולים"). הנתבע ואושפז ללילה לאחר הניתוח במחלקת האשפוז, (להלן: "הטיפול הרפואי"). לטענת התובעת, הנתבע נותר חייב לה בגין עלות הוצאות הטיפול הרפואי סך של 12,937 ₪, בהתאם לחשבונית שהונפקה על ידה ביום 4.1.06 ולהתחייבות נתבע המצורפת לכתב התביעה. לטענת הנתבע, הוא פנה אל התובעת כחבר קופת חולים "מכבי" ובעל זכות במגן זהב, כדי לברר אצלה אפשרות לבצע את הניתוח ונאמר לו, כי השתתפותה של קופת החולים בהוצאות הטיפול הרפואי היא בסכום של 3,740 ₪, המכסה את עלות הטיפול הרפואי, למעט שכר הרופא והאביזרים הנלווים שעלותם סמלית וחלים על המנותח. לגרסת הנתבע, הוא שילם למנתח את שכרו בסך 6,000 ₪ וטרם הניתוח ביקר עם אביו ואחותו במשרדי התובעת, הציג להם את טופסי ההשתתפות של קופת החולים, ונאמר לו כי הסך של 3,740 ₪ הינו בערך סכום עלות התובעת. אחותו של הנתבע, גרנית סנדלר, פנתה אל התובעת לאחר הטיפול הרפואי כדי להסדיר את החשבון, ונמסר לה כי עלות האביזרים הנוספים עולה כדי 800 ₪. לאחר מספר ימים התקשרה אחותו בשנית אל התובעת ונאמר לה כי עליה לשלם סך 7,850 ₪. התובע סרב לשלם סכום זה, לאור הסכום שנמסר לו טרם הטיפול הרפואי והסכים לשלם את הסכום אשר לו התחייבה קופת החולים בצירוף סכום האביזרים. לטענת הנתבע, אילו ידע כי עלות הטיפול הרפואי תהיה כסכום התביעה, לא היה מבצע את הניתוח אצל התובעת, אלא פונה לבית חולים ציבורי ומקבל את הטיפול חינם. לגרסת הנתבע, הרופא החתימו על נספח א' לכתב התביעה, דקות לפני הניתוח בטענה שזו הסכמה לניתוח והוא חתם עליו מבלי שקרא אותו. דיון השאלה הצריכה הכרעה בתביעה זו הינה, האם על התובע לשלם את סכום התביעה עבור הטיפול הרפואי בבית החולים, או שהוסכם עמו כי סכום ההתחייבות של קופת החולים בתוספת עלות האביזרים, הוא הסכום שבו יחויב. בפסק הדין החלקי אשר ניתן ביום 11.2.07 נקבע כי על הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 4,540 ₪, בהתאם להודעתו, כך שסכום התביעה נותר בסך 8,062 ₪. הנתבע חי בחו"ל, ואחותו אשר לוותה אותו לאורך הטיפול הרפואי, הגישה תצהיר עדות ראשית. המסמכים המצויים בתיק בית המשפט הינם: א. צילום הצהרת מטופל נלווית להפקדת המחאת פיקדון, מיום 3.1.06, (להלן: "טופס ההצהרה"), עליו לטענת התובעת חתום הנתבע ולטענת אחותו, הנתבע אכן חתם על טופס דומה, טרם שהוכנס לחדר הניתוח, אך אינה יכולה לזהות על גבי הצילום אשר צורף לכתב התביעה, את חתימת אחיה שכן הטופס אינו ברור. ב. צילום מקור חשבונית בסכום התביעה, (להלן: "החשבונית"), אשר תאריך הערך הנקוב בה הינו 4.1.06 ותאריך ההפקה 21.2.06. ג. מכתב סיכום אשפוז מיום 3.1.06 ד. טופס הסכמה להרדמה מיום 3.1.06. ה. טופס הסכמה לניתוח מיום 3.1.06 ו. בקשה ואומדן הערכה ראשונית להשתתפות קופת החולים בהוצאות הטיפול הרפואי, מיום 28.12.05 (להלן: "בקשת ההשתתפות הראשונה") ובה מצוין כי קופת החולים תשתתף בשכר מנתח בסך 2,656 ₪ ובהוצאות הטיפול הרפואי בסך 3,740 ₪. ז. בקשה ואומדן הערכה ראשונית מיום 5.1.06 (להלן: "בקשת ההשתתפות השנייה") , בה נקבע כי קופת החולים תשתתף בהוצאות המנתח בסך 3,984 ₪ והוצאות הטיפול הרפואי בסך 3,741 ₪. ליאת אליאס, מנהלת הקבלה בבית החולים הצהירה כי עלות הטיפול הרפואי, הוא סכום התביעה והבהירה כי מדובר בניתוח המבוצע בשיטת "לפרסקופיה" ולא בשיטה רגילה. לגרסתה, מספר ימים לאחר הטיפול הרפואי, התקשרה אליה וביקשה שלא להשתמש בכרטיס האשראי החתום על ידי אביה ואשר ניתן להבטחת התשלום וביקשה ארכה של 10 ימים, בהמשך הסתבר כי הכרטיס נגנב ולא ניתן היה לעשות בו שימוש. לגרסתה, היא מעולם לא אמרה לנתבע ו/או למי מטעמו, כי ההשתתפות של בית החולים מכסה את עלות הטיפול הרפואי. בחקירתה הנגדית השיבה כי מטופל אשר לא שילם את תמורת הטיפול רפואי, התיק מגיע אליה לטיפול וממתינים 14 יום לתשלום. לגרסתה, אחות הנתבע התקשרה אליה ובקשה לא להשתמש בכרטיס האשראי כיוון שברצונה להמציא התחייבות מקופת החולים והיא נתנה את הסכמתה. זאת, למרות שבניתוח מסוג לפרסקופיה, להבדיל מניתוח רגיל, קופת החולים לא נותנת התחייבות. גב' אליאס השיבה בחקירתה, כי בעת שאחות הנתבע התקשרה אליה, היא ידעה לומר לה את עלות הטיפול הרפואי, כיוון שזה רשום על ניירת סיכום המחלה, משנתבקשה להציג זאת השיבה שעל טופס זה לא מצוין הסכום, אך זה מצוין במחשב לפי קוד הניתוח. (עמוד 7 שורות 5-7 לפרוטוקול). גב' רוזי צמח, פקידת קבלה בבית החולים הצהירה כי הנתבע הגיעה לבית החולים בלווית אביו ולא בלווית אחותו ואמר כי ימציא טופס 17, אך לא עשה כן. לכן הובהר לו כי יהיה עליו לשאת בהוצאות הטיפול הרפואי והוא התחייב לעשות כן. להבטחת התשלום, מסר לתובעת שובר כרטיס אשראי חתום על ידי אביו וחתם על הצהרה, בה התחייב לשלם את ההוצאות . בחקירתה הנגדית השיבה הגב' צמח כי לא ניתנה לנתבע ו/או למי מטעמו תשובה מה יהיה סכום הוצאות הטיפול הרפואי, כיוון שהתובעת לא נוהגת לנקוב בסכומים. מטופל מוסר טופס 17 ומשלא עשה כן, הוא מתחייב לשלם את העלות באופן פרטי. לגרסתה, רק לאחר שהמחלקה הכלכלית מתמחרת את הניתוח מודיעים למטופל את הסכום לתשלום וזאת לאחר הניתוח, ולאחר שהתקבל גיליון הניתוח, כאשר לא מיידעים את המנותח טרם הניתוח מה הסכום שיהיה עליו לשלם. (עמוד 8 שורות 19 -25 לפרוטוקול). לגרסתה, התובעת לא מיידעת את המנותח, אם קופת חולים נותנת התחייבות לניתוח, כיוון שאינם יודעים מהו ההסדר של קופות החולים. מטעם ההגנה העידה אחות הנתבע, הגב' גרנית סנדלר, אשר הסבירה כי המנתח דרש וקיבל עבור ביצוע הניתוח 6,000 ₪ וקופת החולים החזירה לנתבע סך 4,000 ₪ והנתבע ומשפחתו, הסכימו להוסיף עבור המנתח הפרטי 2,000 ₪. לגרסתה, אילו ידעו שהתובעת תדרוש סכומים כה גבוהים לא היו מבצעים אצלה את הטיפול הרפואי, אלא בבית חולים ציבורי ללא תשלום. בעדותה של עדת התובעת, הגב' אליאס סתירות שאינן יכולות לדור זו עם זו בכפיפה אחה, בשאלות מהותיות הנוגעות לבסיס התביעה. - באחת השיבה כי הסכימה לבקשת אחות הנתבעת לעכב את הפיקדון שהופקד - לתשלום, עד אשר תמציא התחייבות לטיפול הרפואי מקופת החולים, ובשנייה השיבה, כי קופת החולים כלל לא מכסה בהתחייבות ניתוח מסוג לפרסקופיה. אם כך הדבר, לשם מה המתינה להמצאת התחייבות כזו. - באחת השיבה כי ידעה לומר לאחות הנתבע את הסכום לתשלום בסך 7,850 ₪, כיוון שעל טופס סיכום המחלה, מצוין סכום הטיפול הרפואי שבו חויב הנתבע, אך משהתבקשה להציג זאת, השיבה כי לא מצוין בטופס זה סכום זה, אלא שהיא שואבת אותו מהמחשב בהתאם לקוד הניתוח. (עמוד 7 שורות 2-7; 23-24 לפרוטוקול). - באחת השיבה כי מקור החשבונית שצילומה מצורף לכתב התביעה ולתצהירה, הינו מיום 4.1.06, אך לא ידעה להשיב מדוע מצוין על גביו תאריך 21.2.06. (עמוד 7 שורות 16-21 לפרוטוקול). הגב' רוזי צמח סתרה עצמה בעדותה, כאשר השיבה כי התובעת לא אומרת מראש למנותח מה הסכום שיהיה עליו לשלם עבור הטיפול הרפואי, ואין לה ידע מהו הסכום, כיוון שרק לאחר הניתוח המחלקה הכלכלית מתמחרת וקובעת את הסכום, (עמוד 8 שורות 19-25 לפרוטוקול). מאידך, השיבה כי המנותח משוחח עם הרופא, טרם הגיעו לפקיד הקבלה ויכול להיות שחולה יודע את סכום ההוצאות מהרופא. (עמוד 12 שורות 18-21). לא ברור כיצד הרופא כן יודע מראש את עלות ההוצאות הרפואיות, טרם שאלה תומחרו על ידי המחלקה הכלכלית של התובעת. לעניין זה אציין כי התובעת נמנעה מלהעיד את הרופא. "אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת מדרך הטבע את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל הדין אשר נמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד" וכן "...אכן ככלל אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו..." (ראה ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פד"י מו' (1) עמ' 239, 245). מהראיות והעדויות אשר הובאו בפני עולה, כי גם אם הנתבע חתם על טופס ההצהרה, אשר לגרסת התובעת מהווה התחייבות מטעמו לתשלום עלות ההוצאות הרפואיות, לא ברור מהו הסכום שהתחייב לשלם. מעבר לטענת הנתבע אשר לא נסתרה, ולפיה הוא הוחתם על טופס זה בחדר הניתוח, או טרם שנכנס אליו, ומבלי שיכול היה לקרוא אותו, הרי שאין בטופס זה כל הצעה או קיבול כמשמעותה בחוק החוזים, כל עוד לא מצוין בטופס הסכום לתשלום. הגם שלגרסת התובעת, אינה יכולה לדעת מהו הסכום המדויק שעל המנותח יהיה לשלם בסיומם ההליך הרפואי, עליה לציין בטופס, עליו חותם המנותח מראש, ולאחר שקרא אותו לפרטיו, מהי עלות השימוש בחדר הניתוח, עלות הוצאות עוזרי המנתח, כגון אחיות, עלות אשפוז לכל יום, עלות תרופות, תקופת האשפוז המשוערת וכו', תוך ציון שלכל אלה יכול שתהיינה תוספות באחוזים מסוימים. לאור הסתירות בעדות התובעת כמפורט לעיל, עולה כי יש הכרח בפירוט עלויות הטיפול הרפואי, מראש, והחתמת המנותח. לעניין כרטיס האשראי שבבעלות אבי הנתבע, ולטענות התובעת בעניין זה, אציין כי אין כל משמעות לעובדה שאבי הנתבע הוא זה שמסר את מספר כרטיס האשראי וחתם על שובר הביטחון ועובדה זו אינה עומדת בעוכריו של הנתבע. נחה דעתי מגרסת ההגנה, לפיה, הנתבע ואחותו, בדקו טרם הניתוח את עלויות הוצאות הטיפול הרפואי ושכר המנתח. כן בדקו מהם ההחזרים שיתקבלו מקופת החולים ומצאו כי יהיה עליהם להוסיף למנתח סך של 2,000 ₪, ואכן שילמו לו סכום זה, וכי לא יהיה עליהם להוסיף להוצאות הטיפול הרפואי כל סכום שהוא מסכום השתתפות קופת החולים וסכום האביזרים. זאת הסיבה שנתנו הסכמתם לביצוע הניתוח אצל התובעת ולא בבית חולים ציבורי. משניתן פסק דין חלקי ביום 11.2.07 לפיו על הנתבע לשלם את עלות השתתפות קופת החולים ואת סכום האביזרים, אני דוחה את יתרת התביעה. לאור העובדה שניתן פסק דין חלקי ונדחתה התביעה לגבי יתרת הסכום, אין צו להוצאות. ניתוחרפואהחוב על טיפול רפואיבית חוליםחוב