האם חוב לקופת גמל נחשב הינו הלנת שכר של מעביד ? סעיף 19א לחוק הגנת השכר עניינו חוב לקופת גמל כשכר מולן. תכלית הסעיף כאמור בדברי ההסבר לתיקונים שבוצעו בו, היא כי המציאות מלמדת כי מעבידים נמנעים מלהעביר את כספי הניכויים, אשר מנוכים משכר העובדים, ואף חלקם שלהם-לקופת גמל. המפסיד היחידי בעניין זה הוא העובד, שכן תקנוני הקופות בדרך כלל כוללים סעיף המבטל את חבותן של הקופות לעובד אם הכספים הללו לא הועברו במועד. בהתאם למצב הסטאטוטורי הקיים יש צורך בשתי דרישות על מנת לראות חוב לקופת גמל כשכר מולן. הדרישה האחת היא כי תקנון הקופה יכיר בשמירת זכויות העובד, אף אם לא שולמו כספי הניכויים ע"י המעביד, והדרישה השנייה כי אמנם תהיה הלנת שכר. ברור אפוא כי הקופות רובן ככולן אינן כוללות בתקנוניהן הוראה-כנדרש על פי החוק. בדברי ההסבר לתיקונים הוצע לשנות מצב זה ולקבוע כי המעביד אשר לא שילם את חלקו לקופת הגמל-תוטל עליו הסנקציה של ריבית מצטברת, ואם לא שילם את הניכויים שניכה משכרו של העובד-יראו בזאת הלנת שכר ותוטל עליו הסנקציה הקבועה בחוק בדבר תשלום פיצוי הלנה. עוד צוין כי ההוראות המוצעות באות להבטיח את זכויותיהם של עובדים אשר מעבידיהם לא שילמו את חובם לקופת גמל. על הקופה יהיה לשלם גמלאות לעובד או חליפו אף אם לא שילם המעביד את חובו לקופת הגמל, אולם הוראות אלה לא יחולו אם קופת הגמל לא ידעה כלל על קיום חיובו של המעביד על פי צו הרחבה או הסכם קיבוצי כללי. כמו כן גישת בית הדין לעבודה כפי שבאה לידי ביטוח בבע"ע 1137/02 יוליוס אדיב - החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ ואח' וע"ע 1147/02 "מבטחים" - יוליוס אדיב ואח' היא כי זכויותיו של העובד כלפי הקופה נגזרות לא רק ממעמדו כעמית בקופה אלא גם ממנגנוני ההגנה שנקבעו בחוק עצמו. בעניין זה קבע המחוקק מנגנוני הגנה על העובד לבל ייפגע ממצב בו המעביד אינו עומד בהתחייבויותיו כלפי הקופה. הוראת המפתח בעניין זה קבועה בסעיף 19א (ד)לחוק... זכויותיו של עובד בקופת גמל מובטחות גם אם המעביד נמנע מלשלם את חובו לקופה. זוהי הוראה מיוחדת אשר נועדה, במובהק, להגן על זכויות העובד ולמנוע מצב בו יפול קורבן להפרת הסכם מצד המעביד כלפי הקופה או לסכסוך שבין השניים. אולם לא לעולם חוסן. קופת הגמל אשר לא מקבלת את תשלומי המעביד להבטחת זכויות עובדיו, אינה נושאת על חשבונה במחדלי המעביד לאורך זמן, ובידה להשתחרר מחובתה כלפי העובד בתנאים מסוימים. לעניין זה קובע סעיף 19א(ח) לחוק. שלושה תנאים מקופלים בהוראה זו אשר רק בהתקיימות כולם כאחד, משוחררת קופת הגמל מעולה של הוראת סעיף 19 א' (ד) לחוק בדבר אחריותה כלפי העובד: האחד - חלוף הזמן: קופת הגמל אינה משתחררת מאחריותה כלפי העובד לפני חלוף שנה תמימה מיום שהמעביד חדל לשלם את חובו לקופה. השני - הודעת הקופה לעובד לאחר חלוף 6 חודשים ראשונים מאז נמנע המעביד מלשלם את חובו לקופה והשלישי - קביעה של בית הדין לעבודה כי הפיגור בגביית החוב אינו נעוץ ברשלנות הקופה או שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות שחרור הקופה מהתחייבויותיה כלפי העובד. עצם נקיטת הליך אינה מספקת לגישת בית הדין לעבודה, אלא על הקופה להצטייד בפסיקה שיפוטית ישירה ומפורשת של בית הדין לעבודה כי 'הפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל'. באין פסיקה שכזו מאת בית הדין לעבודה, תמשיך הקופה ותישא באחריות לזכויותיו של העובד, כמתחייב מהוראות סעיף 19 א' (ד) לחוק. הלנת שכרחובקופות גמל