בית הדין לעבודה ציין כי, חופש אקדמי הוא מאבני הראשה של המחקר האקדמי ומוסדותיו, כמוהו כעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית, חופש הדעה והמצפון וחופש הדיבור והביטוי. כדבריו של השופט ח' כהן משכבר הימים, בפרשת פסטיבל למוסיקה אבו גוש: "תכנית המחקר וההוראה היא, על-כן, רשות היחיד של המוסד, וכן נקיטת כל פעולה מדעית וחינוכית אחרת - ומי שמתיימר להטיל על המוסד סנקציה כל שהיא בשל קביעת תכנית מחקר או הוראה זו או אחרת או בשל נקיטת פעולה מדעית או חינוכית פלונית, פוגע בחופש האקדמי. עם זאת, "החופש האקדמי" אינו מילת קסם הדוחה מלפניה את הגשמתם של עיקרי הצדק הטבעי ומימוש זכויות שבדין, כשם ש"ביטחון המדינה" ו"הסדר הציבורי" אינם שוללים תחולתם של ערכי יסוד. [27] ברי, שתכליתו של החופש האקדמי אינה למנוע את זכות העיון מאדם הרואה עצמו נפגע מהחלטתה של ועדה אקדמית. בה במידה, לא נועד החופש האקדמי ליתן היתר לקיומם של דיונים חסויים, נסתרים מעין כל. אף אין מטרתו למנוע את זכות הטיעון מהעובד, או את קיומה של הביקורת השיפוטית על החלטותיה, כפי שנאמר בפרשת גוטרמן: " מוסד אקדמי, אינו פטור מהקפדה על קיומה של זכות הטיעון, אשר מקום של כבוד שמור לה במשפטנו מקדמת דנא. זכות יסוד זו, לא רק שאינה נדחית מפני החופש האקדמי שהקנה המחוקק למוסדות ההשכלה הגבוהה, אלא, שיש לראות בה חלק בלתי נפרד מאותו חופש אקדמי שהקנה המחוקק למי שעיסוקו העולם האקדמי... כולם כאחד, מחויבים בעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית, אשר זכות הטעון היא מעמודי התווך שלה וככזו הרי היא מרכיב מהותי בפעילות הנורמטיבית ביחסי העבודה של המוסד האקדמי כלפי כלל עובדיו, לרבות חברי הסגל האקדמי שבו... "חופש אקדמי" אינו מילת קסם הנועלת את שערי הטיעון והשימוע מפני מי שהעסקתם עומדת להכרעה. אין לשים גבולות לערכי היסוד של שיטתנו המשפטית. תחולתם היא אוניברסלית ומשתרעת על כל גוף הנתון לביקורת שיפוטית. עניין אחר הוא המשקלות והאיזונים המתחייבים ממהותו של הגוף ומאופיו המיוחד, במהלך התקיימותה של הביקורת השיפוטית על פעולותיו, או החלטותיו. או אז יינתן המשקל המתאים להתנגשות בין זכויות היסוד השונות, אם וככל שאין מתקיימת הרמוניה ביניהן". בית הדין לעבודה ציין כי החופש האקדמי, מעצם מהותו, אינו יכול לשמש עוגן להוראת תקנון המטילה איפול גמור על מידע מבעל העניין הלגיטימי. מפורשת ככל שתהיה, אין בהוראה ממין זו כדי להסיג כליל, אף לא להפקיע, את "זכות העיון הפרטית" שהיא, כמאמרו של הנשיא ברק, "ממושכלות היסוד של שיטתנו המשפטית". האם דיוני ועדת המינויים הם בגדר "דיון פנימי" ? לשיטתה של האוניברסיטה, הדיונים בוועדות המינויים הם בבחינת "מידע בדבר דיונים פנימיים" שאין למסור לגביו מידע או לגלות אותו. מדובר בהיוועצות במסגרת פנימית של האוניברסיטה; הטלת חסיון על הדיונים חיונית לעצם קיומו של דיון כן, פתוח ואמיתי בקרב חבריה, ללא מורא או חשש מפני הבעת דעה. בהקשר זה נפסק בבית הדין לעבודה כי ככל שמדובר בקידומו של מועמד בדרגה או במינוי ועדה מקצועית לדיון במעמדו, אין לראות בדיוניה של ועדת המינויים "דיון פנימי" כמשמעותו בחוק חופש המידע. באשר אין מדובר בחוות דעת פנימיות, או בתחקירים החיוניים לגיבוש מדיניות, או בקבלת החלטות לשם מילוי תפקידיה של האוניברסיטה כמעסיקה. חופש אקדמי