עיכוב תשלום שכר בגין הקלות במס

פסק דין 1. התובעים עותרים לתשלום פיצוי פיטורין, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, משכורת 13, פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה, דמי חגים, תוספת וותק, ופיצויי הלנה. 2. בכתב ההגנה נטען כי זכויותיהם של התובעים שולמו במלואם, ואם היו עיכובים הם נבעו מבקשת התובעים לצורך הקלות במס. כמו כן נטען כי התובעים ויתרו מרצונם על הפרשות לקרן פנסיה. 3. מטעם התובעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעים עצמם. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר אבי חסיד, המשמש כחשב הנתבעת (להלן- חסיד). 4. להלן העובדות המוסכמות: א. הנתבעת הינה חבה המנהלת רשת בתי קולנוע. ב. התובעים הועסקו בנתבעת כקופאים ושכרם שולם על פי הצגות קולנוע בהם עבדו. התובע 1 עבד בנתבעת מיום 16/4/98 ועד 19/6/01 והתובע 2 עבד בנתבעת מיום 5/4/1999 ועד ליום 11/7/01. ג. שכרו הקובע של התובע 1 הוא בסך 1,682.6 ש"ח, והיקף משרתו 46.2%. שכרו הקובע של התובע 2 הוא בסך 2,036.73 והיקף משרתו 55.9%. ד. על הצדדים חל הסכם קיבוצי כללי בענף בתי הקולנוע, שנחתם ביום 14/11/72 (להלן - ההסכם הקיבוצי). ה. לתובע 1 שולמו 11,447 ש"ח על חשבון זכויותיו מהם 5,000 ש"ח ביום 19.8.01 והיתרה ביום 10/9/01. לתובע 2 שולם סך של 11,799 על חשבון זכויותיו ביום 10/9/01. ו. התובע 2 חתם על כתב ויתור לסילוק כל תביעותיו כנגד קבלת סך של 17,000 ש"ח. הסכום לא שולם. 5. השאלה העיקרית שבמחלוקת הינה האם יש להכליל את השכר עבור עבודה בימי שישי בערב ושבת עד מוצ"ש (שיעור 100%) במסגרת השכר הקובע לצורך תשלום זכויות סוציאליות לרבות פיצויי פיטורין לכל אחד מהתובעים ובמסגרת חישוב היקף המשרה, כטענת התובעים, או שמא, האם יש להתייחס אל העובדה בשבתות כאל עבודה בשעות נוספת, ואין להכליל שכר זה בחישוב היקף המשרה, כטענת הנתבעת. 6. באשר לשאלת הכללת העבודה בשבתות במסגרת היקף המשרה: אין חולק כי התובעים הועבדו בין היתר בשבתות במסגרת עבודתם בנתבעת. בחקירתו הנגדית אישר התובע את טענות הנתבעת לפיהן כ-30% מעבודתו התבצעה בשבתות (עמוד 6 לפרוטוקול). לעניין הכללת ימי שבת וחג במסגרת היקף המשרה הרגילה כבר נפסק כי: "…אין מאומה בחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 ובתקנותיו… המרמז כי לעניין חישוב חלקיות המשרה או מניין הימים המזכים בפיצויי פיטורים - יש לנטרל ימי שבת וחג - כל עוד עבד העובד פחות ממשרה מלאה אחת, ומשמע פחות משישה ימי חול בשבוע… לסיכום: כל אימת שלא עבד המערער למעלה משישה ימים בשבוע, כולל בימות חג ושבת, אין זה מעלה ואין זה מוריד באילו מימי השבוע חלו ימי עבודתו, וכל ימי עבודתו - כולל השבת והחג - יבואו במניין לצורך חישוב פיצויי פיטורים". (דב"ע מז/60-3 גדעון ליפשיץ נ' בית מרגוע מעלה החמישה, פד נג(2), 728). לטענת ב"כ הנתבעת, על פי הוראות ההסכם הקיבוצי יש להחריג את העבודה בשבתות ממסגרת העבודה הרגילה, כשמדובר בעבודה ב"שעות נוספות" ואין לכלול אותה במסגרת המשרה. טענה זו נסמכת על הוראות סעיף יח'(3) להסכם הקיבוצי הקובע: "בעבור עבודה בהצגות נוספות בערבי שבת וחג, תשולם תוספת לשכר בשיעור 50% על התעריף שנקבע בטבלאות השכר". הוראה זו קובעת תעריף שונה לעבודה בשבתות, ואין בה דבר וחצי דבר עם החרגת ימי העבודה בשבתות ממסגרת העבודה הרגילה, או התייחסות אליהם כאל עבודה בשעות נוספות מן האמור לעיל ניתן להסיק בבירור כי התובעים, שהועסקו במשרה חלקית בנתבעת, עבדו בית היתר בימי שבת וחג, ולעבודתם בימים אלו יש להתייחס כאל חלק בלתי נפרד מהיקף משרתם. מכאן שחישובי השכר הקובע לצורך תשלום פיצויי הפיטורין ויתר זכויותיהם של התובעים, ייגזר מהיקף המשרה ומן השכר ששולם, כולל עבודה בשבתות. 7. באשר לתשלום ייתרת פיצויי פיטורין: משנתקבלה טענת התובעים לפיה יש לכלול את שכר עבודתם בשבתות (בשיעור של 100% בלבד) במסגרת השכר הקובע ולחישוב פיצויי הפיטורין, הרי שהשכר הקובע המוסכם על הצדדים כפי שנקבע בדיון מיום 26.11.02, הינו 1,682.6 ש"ח לתובע 1; ו-2,036.73 ש"ח לתובע 2. כמו כן, בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי בסעיף לא (2): "בעבור התקופה שעבורה הופרשו הפיצויים, תשלם ההנהלה את הפיצויים לעובד עם פרישתו מהעבודה או לשאיריו במות העובד, בשיעור של משכורת חודש אחד לכל שנת עבודה במקום - ובאופן יחסי לחלקי השנה - לפי החישוב של המשכרות האחרונה הכוללת, לרבות חודש י"ג." מכאן, שיש להכליל גם את משכורת 13 כחלק מהשכר לחישוב פיצויי פיטורין, והתובעים זכאים לפיצויי פיטורין, בהתאם לתחשיב שהוכן על ידם והוגש לבית הדין בסך של: 5,889.1 ש"ח לתובע 1 ו-4,888.15 ש"ח לתובע 2, ובניכוי הסכומים ששולמו על חשבון פיצויי פיטורין על ידי הנתבעת. 8. באשר לדמי הודעה מוקדמת: סעיף לג(2) להסכם הקיבוצי קובע: "פיטורים רגילים של העובדים, לאחר תקופת ניסיון, אפשריים רק מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת, בכתב, של חודש ימים, לועד העובדים ולעובד". בהתאם לשכרם הקובע של התובעים כפי שנקבע בסעיף 7 לעיל, זכאים התובעים לחלף הודעה מוקדמת בסך של: 1,682.6 לתובע 1, ו- 2,036.73 ש"ח לתובע 2, וזאת בניכוי הסכומים ששולמו על חשבון חלף הודעה מוקדמת על ידי הנתבעת. 9. באשר לפדיון חופשה שנתית: התובעים זכים ל-20 ימי חופשה בשנה, בהתאם לסעיף כב(1) להסכם הקיבוצי. בהתאם להיקף המשרה של התובעים, ולתנאי העסקתם, הינם זכאים לפדיון חופשה כדלקמן: סך של 3,722.2 לתובע 1, וסך של 3,343.5 לתובע 2. זאת כמובן בניכוי הסכומים ששולמו על חשבון פדיון חופשה על ידי הנתבעת. 10. באשר להשתתפות המעביד בדמי הבראה: על פי הוראות ההסכם הקיבוצי, זכאים התובעים ל-7 ימי הבראה בשנה כפי שנקבע בסעיף כח' להסכם הקיבוצי: "1. כל העובדים זכאים להבראה, בימי חופשתם, ע"ח בעלי בתי הקולנוע בשיעורים כדלקמן: העובד במקום מ-1 עד 3 שנים - 7 ימי הבראה לשנה העובד במקום מ-4 עד 6 שנים - 9 ימי הבראה לשנה… 3. זכות ההבראה ניתנת לצבירה למשך שנתיים." לטענת התובעים, הינם זכאים לתשלום דמי הבראה בגין תקופת עבודתם כולה, מאחר ולא באשמתם "צברו" את זכותם זו, שלא שולמה להם במועד. אולם, על הזכות לדמי ההבראה חלה התיישנות של שנתיים, כאמור בהסכם הקיבוצי, וכפי שנקבע בצו ההרחבה בנוגע להשתתפות המעמיד בדמי הבראה וכלשונו: "עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו, אף אם קיבל את דמי ההבראה עבור אותה תקופה במהלך עבודתו". כך שהתובעים זכאים לדמי הבראה רק בגין השנתיים האחרונות לעבודתם, תוך לקיחה בחשבון של היקף משרתם על פי הפירוט כדלהלן, לתובע 1 סך של 1,843.38 ש"ח, ולתובע 2 סך של 2,230.41 ש"ח. זאת בניכוי הסכומים ששולמו על חשבון דמי הבראה על ידי הנתבעת. לעניין זה מבקש בית הדין להעיר, כי הישענותה של הנתבעת על ההוראות הקובעות התיישנות ככל שהיא עומדת במסגרת החוק, אינה מוציאה אותה ידי חובתה לשלם את זכויות עובדיה במועד. הנתבעת הינה חברה גדולה המעסיקה מאות עובדים, ושומה עליה לעמוד בחבותה כלפיהם ולשלם להם את מלוא זכויותיהם הסוציאליות במועד, מבלי להידרש לצורך כך לערכאות שיפוטיות ומבלי להסתתר אחרי סעיפים בדין המאפשרים לה להימנע ממילוי חובתה. 11. משכורת חודש 13: לטענת התובעים, הינם זכאים למשכורת בגין "חודש 13", עבור כל שנה משנת עבודתם בנתבעת. סעיף יד(4) להסכם הקיבוצי קובע: "כל העובדים יקבלו משכורת י"ג - משכורת מלאה כולל כל התוספות. משכורת י"ג זו, הינה חלק בלתי נפרד מהשכר והיא תשולם לעובדים ב-2 שיעורים חצי שנתיים: בערב ראש השנה ובערב פסח". לאור הוראות ההסכם הקיבוצי, זכאים התובעים למשכורת י"ג, אותם יש לחשב על פי השכר הקובע בניכוי החלק של משכורת י"ג שהוסף לשכר הקובע לצורך חישוב הזכויות הסוציאליות. כך שבהתאם לתחשיב התובעים שהוגש לבית הדין זכאי התובע 1 לסך של 5,049.33 ש"ח בגין משכורת י"ג" והתובע 2 זכאי לסך של 4,231.41 ש"ח בגין משכורת י"ג. זאת בניכוי הסכומים ששולמו על יד הנתבעת על חשבון משכורת י"ג. 12. באשר לדמי חגים: אין חולק באשר לזכותם של התובעים לדמי חגים בתקופת עבודתם בנתבעת. מימי החג החלים בתקופת עבודתם של התובעים, יש לנכות את ימי החג החלים בשבת, ובהתאם לכך, זכאים התובעים לתשלום בגין ימי חג כדלקמן: התובע 1, זכאי לסך של 2,441.42 בגין ימי חג, והתובע 2, זכאי לסך של 1,849.27 ש"ח בגין ימי חג. מסכומים אלה יש לנכות את הסכומים ששולמו על ידי הנתבעת בגין ימי חג. 13. תוספת דמי ותק: התובעים טוענים כי הינם זכאים לתוספת דמי ותק בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי סעיף טו(1) להסכם הקיבוצי הקובע כי: "לאחר שנת עבודה במקום יקבלו כל העובדים תוספת ותק, בשיעור שנקבע בטבלת השכר. החל מחודש 1 באוגוסט 1991 (במשכורת המשולמת בחודש ספטמבר) יהיה שיעור תוספת ותק לכל שנת עבודה 9.33 ש"ח מקסימום ל-28 שנות עבודה…" התובעים בחישוביהם, חישבו את תוספת הותק לפי 10 ש"ח, כערך ריאלי למועד הגשת התביעה, ובית הדין מאמץ חישוב זה, בהעדר ראיה לסתור. לאור האמור, זכאי התובע 1 לסך של 450 ש"ח בגין תוספת ותק, והתובע 2 זכאי לסך של 180 ש"ח בגין תוספת ותק. זאת בניכוי הסכומים ששולמו על ידי הנתבעת בגין תוספת ותק. 14. באשר לפיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה: לגרסת התובעים, היו זכאים להפרשות בגופה של 6% אחוזים משכרם המלא לקרן פנסיה, וזאת על פי הוראות סעיף לא(4) להסכם הקיבוצי החל על הצדדים. אין ולא יכול להיות חולק בדבר חבות הנתבעת בהפרשות לקרן הפנסיה. מנגד גורסת הנתבעת כי אין אפשרות לצרף את התובעים לקופת פנסיה באופן רטרואקטיבי, וכמו כן, התובעים עצמם לא היו מעונינים בהצטרפות לקרן פנסיה במועד עבודתם בנתבעת. כעדותו של חסיד: "אמיר ורועי אינם זכאים לתשלום בגין אי הפרשות לקרן פנסיה מאחר ומעולם לא צורפו לקרן פנסיה ולא ניתן לצרפם לקרן פנסיה באופן רטרואקטיבי. אמיר ורועי לא פנו לנתבעת, למחלקת השכר או אלי בבקשה לצרפם לקרן פנסיה (סעיף 19 לתצהירו של חסיד) גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם עדותו של חסיד בחקירתו הנגדית: "…לצערנו נפלה טעות בגלל חילופי חשבים והתוכנה לא הייתה מאורגנת. הטעות הייתה שלאחר 24 חודש היינו אמורים להפריש, תיקנו את הטעות רק בסוף הדרך (עמ' 13 לפרוטוקול). עוד מודה חסיד כי היו עובדים שקיבלו פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה וכלשונו: "יש מספר רב של עובדים בחברה, בהיקפים שונים, יש עובדים שמקבלים באופן שוטף. בסכום ששולם לתובעים לא נכלל רכיב הפרשות לפנסיה על פי יעוץ משפטי."(עמ' 13 לפרוטוקול). הנתבעת לא הוכיחה כי הושגה הסכמה בין הצדדים לפיה לא יופרשו תגמולים לקרן הפנסיה עבור התובעים, ובגירסתה נתגלעו סתירות רבות השוללות את אמינותה. מכאן, שעל פי גרסת התובעים, ובהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי, היו התובעים זכאים להפרשות לגמל, ובשיעור של 6% משכרם המלא, ולפיכך הינם זכאים לפיצוי בגין אי הפרשות לגמל וזאת על פי הפירוט כדלקמן: התובע 1 זכאי לסך של 5,185.69 בגין פיצוי על אי הפרשה לקרן פנסיה, והתובע 2 זכאי לפיצוי בסך של 4,099.53 ש"ח בגין אי הפרשה לקרן פנסיה. 15. באשר לפיצויי הלנת שכר ופיצויי פיטורין: שוכנענו כי בין הצדדים התקיימה מחלוקת כנה באשר לזכויות התובעים על ידי הנתבעת כמו גם, הנתבעת עמדה בחובתה לשלם לתובעים את מלוא הסכומים שלא היו שנויים במחלוקת. לא מצאנו לנכון לפסוק את מלוא פיצויי ההלנה בגין הפרשי השכר ופיצויי הפיטורים, אלא יש להפחיתם ולהעמידם בגובה הפרשי הצמדה וריבית כדין בלבד. 16. סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים כדלקמן: לתובע 1: א. בגין יתרת פיצויי פיטורין סך של 2,817.3 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום, 30 יום ממתן פסק הדין, שאם לא כן, ישא הסכום פיצויי הלנה מלאים מהיום ועד למועד התשלום בפועל. ב. בגין יתרת חלף הודעה מוקדמת, סך של 317.36 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. ג. בגין יתרת פדיון חופשה, סך של 1,605.98 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. ד. בגין יתרת דמי הבראה סך של 304.25 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. ה. בגין יתרת משכורות י"ג סך של 2,213.82 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. ו. בגין יתרת תוספת דמי וותק סך של 392.31 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. ז. בגין יתרת דמי חג סך של 1,647.77 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. ח. בגין פיצוי על אי הפרשה לקרן פנסיה סך של 5,185.69 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. לתובע 2: א. בגין יתרת פיצויי פיטורין סך של 1,816.35 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום, 30 יום ממתן פסק הדין, שאם לא כן, ישא הסכום פיצויי הלנה מלאים מהיום ועד למועד התשלום בפועל. ב. בגין יתרת חלף הודעה מוקדמת, סך של 671.496 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. ג. בגין יתרת פדיון חופשה, סך של 1,227.28 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. ד. בגין יתרת דמי הבראה סך של 691.28 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. ה. בגין יתרת משכורות י"ג סך של 1,359.9 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. ו. בגין יתרת תוספת דמי וותק סך של 122.37 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. ז. בגין יתרת דמי חג סך של 1,055.65 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. ח. בגין פיצוי על אי הפרשה לקרן פנסיה סך של 4,099.69 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/07/01 ועד למועד התשלום בפועל. 17. הנתבעת תישא בהוצאות התובעים בסך של 3,500 ש"ח לכל אחד מהתובעים, צמודים כדין מהיום. הקלות מס / הנחה במסהלנת שכרעיכוב תשלוםמיסים