פסק דין השופט שמואל צור 1. ערעור בפנינו, לאחר קבלת רשות (החלטות מיום 22.2.05 בתיקי בר"ע 182/05 - 184/05), על שלוש החלטות ביניים של בית הדין האזורי בחיפה מיום 27.1.05 בעניינם של כל אחד מן המשיבים (סגנית השופט הראשי איטה קציר, ונציגות ציבור גב' כרמלה גרודסקי ורעיה רטיג - בש"א 4216/04 בתיק ע"ב 4385/04; בש"א 4223/04 בתיק ע"ב 4422/04 ובש"א 4038/04 בתיק ע"ב 4416/04) בהן התקבלה בקשת המשיבים כאן וניתן - לגבי כל אחד מהם - צו מניעה זמני האוסר על פיטוריהם מן המערערת (להלן - חברת החשמל) עד לסיום ההליכים המשפטיים בכל אחד מהתיקים העיקריים התלויים ועומדים לדיון בבית הדין האזורי. 2. ואלה עיקרי העובדות הנוגעות לעניין, ככל שהן נקבעו ברמה הלכאורית בהחלטות בית הדין האזורי: (1) המשיב אלכסנדר וולוביץ, מהנדס חשמל במקצועו, הועסק בחברת החשמל באמצעות חברת "נורדן", אשר סיפקה לחברת החשמל עובדים מקצועיים לביצוע פרויקטים שונים. משיב זה הועסק על ידי חברת נורדן בתקופה 24.5.93 - 1.12.94. ביום 4.12.94 התקבל משיב זה לעבודה בחברת החשמל כעובד ארעי. (2) המשיב ליאוניד ויינר, מהנדס חשמל במקצועו, הועסק בחברת החשמל באמצעות חברת "תגבור" - אף היא חברה המספקת לחברת החשמל עובדים מקצועיים - מיום 1.3.94 ועד 30.11.94. ביום 15.12.94 התקבל משיב זה לעבודה בחברת החשמל כעובד ארעי. (3) המשיב אלכסנדר קוטלר, מהנדס כח וחום לתחנות כח, הועסק בחברת החשמל בתקופה 29.8.93 - 31.12.93 ופוטר. ביום 4.2.94 התקבל משיב זה לעבודה בחברת החשמל באמצעות חברת "תגבור" והועסק באמצעות חברה זו עד יום 30.11.94. ביום 1.12.94 התקבל משיב זה לעבודה בחברת החשמל כעובד ארעי. (4) על פי ההסכמים או ההסדרים הקיבוציים בחברת החשמל, ניתן להעסיק עובד במעמד ארעי תקופה שאינה עולה על עשר שנים (סעיפים 16 - 18 להחלטות בית הדין האזורי). (5) כל אחד מן המשיבים חתם, עם קבלתו לעבודה כעובד ארעי, על מסמך כי ידוע לו כי הוא מועסק בחברת החשמל כעובד ארעי, וכי בתום התקופה הוא יפוטר מן העבודה. בשנת 1996 חתם כל אחד מן המשיבים על הצהרה נוספת כי הוא התקבל לעבודה ארעית בהתאם לתנאים הנהוגים בחברה לגבי עובדים ארעיים. (6) לקראת תום תקופת עשר השנים בהן הועסק כל אחד מן המשיבים כעובד ארעי, זומן כל אחד מהם לשימוע ובו, בין השאר, הודע לו על סיום העסקתו בחברת החשמל. בעקבות השימוע, קיבל כל אחד מן המשיבים מכתב פיטורים למועד בו השלים 10 שנות עבודה בחברת החשמל. 3. סמוך לאחר קבלת מכתבי הפיטורים, הגיש כל אחד מן המשיבים לבית הדין האזורי בקשה לצו מניעה זמני במטרה למנוע את פיטוריו. לטענת המשיבים, היה על חברת החשמל להביא בחשבון גם את תקופות העסקתם הקודמות באמצעות חברת "תגבור" וחברת "נורדן" ומכאן שהם הועסקו למעלה מ-10 שנים והפכו לעובדים במעמד קבוע. כמו כן טענו המשיבים כי הליך השימוע שנערך להם לא נעשה בתום לב וכי לא היתה התייעצות עם ועד העובדים. עוד טענו המשיבים כי חברת החשמל קיבלה לשורותיה עובדים אחרים במקומם כך שלא נגרם לחברה כל נזק אם ימשיכו בעבודתם. 4. בית הדין האזורי קיבל את בקשתם של המשיבים. בית הדין קבע כי גם בתקופות העסקתם של המשיבים באמצעות חברת "תגבור" וחברת "נורדן", הם הועסקו, בפועל, בחברת החשמל והמשיכו לעבוד בחברת החשמל כעובדים ארעיים ברצף לתקופת עבודתם הקודמת. בית הדין קבע כי, חברות "תגבור" ו"נורדן" היו בבחינת "צינור" לתשלום השכר והתנאים הסוציאליים, וכי המשיבים הועסקו "באותו מקום" כך שיש לראותם כעובדי חברת החשמל מעל 10 שנים. אשר לשימוע בית הדין האזורי קבע - על יסוד פרוטוקול השימוע - כי לא היה שימוע כהלכתו וכי לא התאפשר למשיבים להשמיע את קולם. בית הדין האזורי קבע כי נציגות העובדים לא נתנה הסכמה לפיטורי המשיבים ואף לא ייצגה אותם בהליך הפיטורים. בית הדין האזורי קבע כי אין מדובר בצמצום בכח האדם של החברה אלא החלפת כח אדם במטרה להמנע ממתן קביעות לעובדים הארעיים. על רקע קביעות אלה פסק בית הדין האזורי, בהחלטת ביניים, לאסור על חברת החשמל לפטר את המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים בתיקים העיקריים. 5. בערעור טוענת חברת החשמל כי המשיבים ידעו כי הם הועסקו כעובדים ארעיים וכי תקופת העסקתם תהא לא יותר מ-10 שנים. לטענת חברת החשמל העסקתם של המשיבים בחברת "נורדן" ובחברת "תגבור" היתה אמיתית ולכן אין לצרף תקופה זו לתקופת עשר שנות העסקת המשיבים בחברה כעובדים ארעיים. חברת החשמל טוענת כי קביעות בחברה לא ניתנת באופן אוטומטי ותנאי הכרחי לכך הוא המלצה חיובית של המנהל הישיר בקיומו של תקן פנוי. לטענת החברה, רק הטובים ביותר מבין העובדים הארעיים התקבלו לעבודה במעמד קבוע. חברת החשמל טוענת כי פיטורי המשיבים נעשו על דעת ועד העובדים ובהתאם להסכמים ולהסדרים הקיבוציים הנוהגים והמחייבים בחברה. אשר לשימוע, טוענת חברת החשמל כי לכל אחד מן המשיבים נערך שימוע כדין, על ידי הגורמים המוסמכים, בלב פתוח ובנפש חפצה. עוד טענה חברת החשמל כי צו בית הדין המורה על השבת המשיבים לעבודה נוגד את מגמת הפסיקה לפיה סעד של פיצוי כספי הוא דרך המלך בפיטורים על פני סעד של אכיפת יחסי עבודה. 6. המשיבים - כל אחד מן הזוית המיוחדת לו - תומכים בפסיקת בית הדין האזורי וטוענים כי יש להותיר את הפסיקה על כנה וכי יש לדחות את הערעורים. הערעורים בפנינו נדונו יחדיו. 7. לאחר שנתנו דעתנו לטענות חברת החשמל מצד אחד ולטענות כל אחד מן המשיבים, מוצאים אנו כי דין הערעורים להתקבל. עניין לנו בהחלטת ביניים המעניקה סעד זמני של מניעת פיטורים. בשלב זה של הדיון, התשתית העובדתית לא מבוררת והפסיקה מבוססת על קביעות לכאוריות העולות מן האמור בבקשה ומן המסמכים שבפני בית הדין. בשלב הביניים יש להתייחס לתשתית העובדתית הלכאורית בזהירות, כפי שהיא עולה מן הנתונים שהוצגו בבית הדין. בשלב זה של הדיון לא בנקל יקבע בית הדין מימצאים - אף אם לכאוריים - הסותרים את פני המציאות כפי שהיתה בפועל. במיוחד נכונים הדברים כאשר תוצאות הפסיקה היא צו לאכיפת יחסי עבודה. בעניין דומה פסק חברי הנשיא סטיב אדלר לאחרונה, בפרשה אחרת, כדברים האלה: "בבואו להחליט אם ליתן צו זמני המחייב את המשך העסקת העובדים, על בית הדין ליתן משקל משמעותי למסגרת העסקתם של עובדים אלה לאורך השנים. שהרי, מתן צו מעין זה, הוא למעשה, אכיפת יחסי עבודה על גוף שלא נחשב עד כה כמעסיקם של העובדים, ואין המדובר כאן באכיפת יחסי עבודה "סטנדרטית" על המעסיק. זאת, על אחת כמה וכמה מקום בו נסיבות העסקתם של העובדים מראות פנים לכאן ולכאן, כפי שקורה לא פעם עת מדובר במתכונת העסקה בלתי שגרתית. או אז, צריכות נסיבות העסקתם של העובדים להתברר באופן מקיף במסגרת הדיון העיקרי. לטעמי, משהועסקה קבוצת עובדים באמצעות קבלן/ני כח אדם משך תקופה בת שנתיים עד שמונה שנים, כפי שקרה במקרה דנן, אין מקום בשלב הסעד זמני להכריז על עובדים אלה כעל עובדי מקבל העבודה ונדרשות נסיבות משמעותיות וברורות על מנת להכריז על מסגרת העסקה אחרת מזו המוסכמת בין הצדדים". (עע 1427/04 מדינת ישראל - דני רויטמן ואח'; טרם פורסם). דברים אלה כוחם יפה לענייננו מקל וחומר. לכאורה, על פני הדברים, הועסקו המשיבים באמצעות חברות חיצוניות שסיפקו לחברת החשמל שרותי כח אדם מקצועיים. תקופות העסקה אלה היו קצרות. לכאורה העסקה זו היתה אמיתית. אין כל יסוד לקביעה - ולו לכאורית - שחברות "נורדן, ו"תגבור" היו "צינור" לתשלומי שכר ותנאים סוציאליים. לכאורה ההפך הוא הנכון. עצם העובדה שהמשיבים נקלטו בחברת החשמל במישרין מחברות "נורדן" ו"תגבור", ולביצוע אותן עבודות או עבודות דומות, אינה שוללת את ההנחה שהעסקתם באותן חברות היתה העסקת אמת. 8. הוא הדין לעניין השימוע. אין ספק שלכל אחד מן המשיבים נערך שימוע. לכאורה היה זה שימוע שנועד להסביר למשיבים את פשר פיטוריהם ולשמוע את תגובתם. על פני הדברים, השימוע היה ממושך ומפורט. השימוע נערך על ידי הגורמים המוסמכים. השימוע לא נערך בהפתעה. לכאורה העניק השימוע למשיבים הזדמנות נאותה לאמר את דברם. פרוטוקול השימוע היה בפני בית הדין האזורי ובפנינו. קביעה - ולו ברמה הלכאורית - כי השימוע נעשה "למראית עין" או כי "לא היה שימוע של ממש" אינה עולה מן הנתונים. 9. ההסדר לפיו מועסקים עובדים בחברת החשמל במעמד ארעי מעוגן בשורה של הסכמים והסדרים קיבוציים. מדובר בהסדר ממוסד, קבוע ומחייב. במהלך הדיון בפנינו שמענו את דבריו של מר ענתבי, מנהל משאבי אנוש של חברת החשמל. מר ענתבי הסביר - ודבריו דברי טעם המתקבלים על הדעת - כי, בעבר, תקופת העסקה במעמד ארעי היתה קצרה, תחילה 5 שנים ואחר כך 8 שנים. תקופת הארעיות הוארכה לבסוף ל-10 שנים והיא מעוגנת בהסכמות מפורשות שהושגו עם ועד העובדים וההסתדרות. מר ענתבי הסביר שמבחינת מדיניות ניהול כח אדם הוא היה מעדיף שתקופת הארעיות תהא קצרה יותר, אך כיום המציאות היא שתקופת הארעיות לא נמשכת מעבר ל-10 שנים. הסדרים אלה יש לכבד ויש לתת להם תוקף. 10. זאת ועוד, מעבר ממעמד ארעי למעמד קבוע כרוך בקיומו של תקן קבוע פנוי. בדרך הטבע מסגרת התקנים מוגבלת, כך שלא ניתן לקלוט את כל העובדים הארעיים במעמד קבוע. דברים אלה טבעיים והם חלק ממציאות החיים. שמענו שכיום יש כ-3,500 עובדים ארעיים מהם כ-250 מיועדים לפיטורים בשנה זו. רק מיקצתם ייקלטו כעובדים קבועים. מציאות זו מביאה לכך שיש צורך במיון ושיקול דעת מי יקלט כעובד קבוע. הדבר נתון לשיקולים מקצועיים של הממונים. עניין זה מצא ביטויו גם בשימוע. בשלב זה, לכאורה, לא היה בפני בית הדין האזורי כל נתון עובדתי המצביע על שיקולים פסולים בהחלטת חברת החשמל שלא לקלוט את המשיבים. לכך יש לתת משקל ומשמעות. 11. לכאורה, פיטורי המשיבים נעשו לא רק בהתאם להסכמים ולהסדרים הקיבוציים, אלא גם קיבלו את הסכמת ועד העובדים. שמענו שבמקרה הנדון החלטת בית הדין האזורי האוכפת על הצדדים יחסי עבודה מעבר לתקופת ההעסקה הארעית גרמה לאי שקט במערכת יחסי העבודה בחברת החשמל. גם לנתון זה יש לתת משקל בבחינת מאזן הנוחות. 12. אין זה דבר של מה בכך לגרום להפסקת עבודתו של עובד לאחר 10 שנות עבודה. עם זאת, המשיבים היו מודעים למעמדם כעובדים ארעיים והם ידעו שהם יפוטרו בתום 10 שנות עבודה. אכן, גם כך הדבר קשה למנהלים ולעובדים כאחד. אי נוחות זו משתקפת, בין השאר, בשימוע שנערך למשיבים. אלא שבענייננו הליך הפיטורים היה כורח המציאות והוא נעשה, לכאורה, כדין. בנסיבות אלה לא היתה הצדקה לכאורית למתן צו מניעה נגד הפיטורים. אכן, גם אם הפיטורים היו שלא כדין (דבר שלא הוכח ברמה הלכאורית בענייננו), דרך המלך להתמודד עם כך היא דרך הפיצוי הכספי ולא דרך אכיפת יחסי עבודה. כך פסקנו משכבר וכך ראוי ליישם גם בענייננו. 13. לאור כל האמור אנו מחליטים לקבל את הערעורים ולבטל את החלטות בית הדין האזורי מושא הערעורים. אנו פוסקים כי פיטוריהם של המשיבים יחשבו, לכאורה, ברי תוקף מן המועד בו פוטר כל אחד מהם וכי תקופת העסקתם לאחר פיטוריהם מכח החלטות בית הדין האזורי, אין בה כדי לשנות ממעמדם כעובדים ארעיים. נטעים - כפי שברור לכל - כי החלטתנו זו היא החלטת ביניים ואין בה כדי למנוע מבית הדין האזורי להגיע למסקנות סופיות שונות או אחרות בתום הדיון בתביעה העיקרית, על יסוד מלוא התשתית העובדתית שתיפרש בפניו. הצו לחיוב חברת החשמל בהוצאות כל אחד מן המשיבים בטל אף הוא. כל אחד מן המשיבים יישא בהוצאות חברת החשמל בערעור זה בסכום של 2,000 ש"ח. הנשיא סטיב אדלר הנני מסכים לפסק דינו של חברי השופט שמואל צור. השופטת ורדה וירט- ליבנה הנני מסכימה לפסק דינו של השופט שמואל צור. נציג עובדים מר אבישי ספיר לצערי איני יכול להצטרף להחלטת ביה"ד. אין בדעתי לחלוק על ההנמקות המשפטיות אולם נראה לי כי התוצאה הינה קשה לעובדים ואינה מתבקשת בנסיבות הענין. מדובר בצו זמני שניתן על סמך טענות, שכמובן יש להוכיחן במסגרת הדיון לגופו של עניין.לטעמי, די בכך שהטענות אינן מופרכות ויש להן אחיזה בחומר הראיות שהוגשו לבית הדין, כדי למנוע לעת עתה את התוצאה הקשה של פיטורים מידיים. מאידך - לקבוע שהפיטורין נכנסו לתוקף, כבר בשלב זה של הדיון, תהא, הפגיעה בעובדים, לפחות לעניות דעתי, פגיעה כמעט בלתי הפיכה. לעומת זאת לא היה קורה דבר אם עובדים אשר עבדו ברציפות תקופה ארוכה של כ 10 שנים היו ממשיכים בעבודתם עוד מספר חודשים, עד להחלטה לגופו של עניין. לפיכך, נראה לי כי "הנזק" של המעביד יהא בטל בשישים, לעומת הנזק לעובדים. יש להדגיש כי אין טענה נגד איכות עבודתם של העובדים. נהפוך הוא. כמו כן, יש גם לציין, שאין מדובר בפיטורי "צימצומים" שכן, המעסיק מחליף עובדים אלה באחרים.הנזק שייגרם לו אם חילופים אלו יידחו הוא,איפוא, מזערי. אשר לטענה על תסיסה ואי שקט בעבודה כתוצאה מהישארותם של העובדים הותיקים,הרי היא לא נראית לי על פניה, רצינית ובודאי לא הובאו ראיות להוכחת הטענה ולא ניתנה הזדמנות לעובדים להפריכה. ואם תיטען הטענה כי המשך עבודתם הזמנית של העובדים (עד להחלטה סופית בעניינם), עלולה להעניק להם מעמד שלא היה להם ביום ההודעה על פיטוריהם, הרי ניתן לפתור זאת ע'י החלטה מתאימה ברוח דבריו של השופט צור בסיפא של פסה'ד (ס' 13). בנסיבות אלה לא ניראה לי שיש לעובדים נחמה בכך שהישועה תצמח להם בדרך של פיצוי כספי, שכן איני סבור שהמעביד ישנה עכשיו מן הפיצוי שהתכוון לשלם לעובדים . לסיכום, הייתי ממליץ לדחות את הערעור ולהשאיר על כנה את החלטת בי"ד קמא. נציג מעבידים מר חיים בנימיני הנני מסכים לפסק דינו של השופט שמואל צור סוף דבר - הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט שמואל צור. פיטוריםחשמלעובדי חברת חשמל