גישת בית המשפט בארץ היא כי תנועה חופשית של עובד ממקום עבודה אחד למשנהו היא ביסוד השוק התחרותי. מעבר כזה תואם במיוחד את הנוהגים בתעשיות עתירות ידע, בהן חשיבות ההון האנושי עולה או לפחות משתווה לחשיבות ההון הכספי. על הישגיו של משק בו מתאפשרת תנועה חופשית, ללא הגבלות, של עובדים (דוגמת עמק הסיליקון בקליפורניה) לעומת משק המגביל את חופש העיסוק ואוכף הוראות של הגבלת העיסוק (למשל - כביש 128 באזור בוסטון). בפסק דין מועלם תיאר בית דין זה את המעבר של המשק הישראלי ממשק ריכוזי בשליטת המדינה למשק תחרותי. בהקשר זה אוזכר האימוץ של ממשלות ישראל במרוצת השנים את העמדה, לפיה שוק חופשי ותחרותי יוביל בהכרח לקידום החברה כקולקטיב כמו גם לקידום הפרט. עמדה על כך גם פרופ' נילי כהן במאמרה "תחרות מסחרית וחופש העיסוק" משכתבה כי חיי הכלכלה שלנו מושתתים עקרונית על תיאוריה של שוק פתוח. השוק צריך להיות פתוח לא רק לפני קונים חדשים, אלא גם לפני מוכרים חדשים. אם לא כן, ייווצר מצב שלפיו יוקנה לסוחרים הקיימים מונופול על השוק. מצב זה אינו רצוי. הוא מעניק יתרון למי שהצליח להשתלט על השוק ברגע נתון, והוא מנציח את השתלטותו בלי לשים לב לשאלה אם יש בכך כדי לתרום לרווחת הציבור… תחרות נחשבת למבורכת משום שהיא פועלת לטובת כלל הציבור, בכך שהיא תורמת ליעילות, מעודדת יזמות, מקטינה הוצאות ועשויה לשפר את המוצרים והשירותים ולהפחית את מחירם. חופש התחרות הוא כיום בגדר אינטרס ציבורי מובהק, ומכאן ההגנה שפורש המשפט על אינטרס זה. אינטרס השמירה על תחרות חופשית שואב את חיותו, בין היתר, מרעיון העל של תקנת הציבור, במובנה הרחב. התחרות החופשית היא בעלת פן כלכלי כמו גם פן דמוקרטי, כיוון שבשמירה עליה יש משום מתן אפשרות לפרט להשפיע על חיי הכלכלה והמסחר בחברה. ביטא זאת הנשיא ברק בפסק הדין בעניין תנובה כשפסק כי התחרות החופשית היא אבן היסוד בכל שיטת משטר דמוקרטי, בהיותה סממן בולט של חירות הפרט להגשמת האוטונומיה שלו. בהגשמת התחרות החופשית ובשמירה עליה יש משום ביזור מוקדי ההכרעה החברתיים ומניעת ריכוז-יתר של כוח בידי השלטון או גופים מונופוליים פרטיים. היו שראו בשמירה על התחרות החופשית כמנגנון הכרעה דמוקרטי בקבלת החלטות חברתיות בתחום הכלכלי, כאשר שמירת כוחו של הצרכן להכריע בין אלטרנטיבות כלכליות מקנה לו, למעשה, כוח להשפיע ולהכריע גם בהכרעות כלכליות כלליות של החברה. כעולה מפסיקת בית המשפט הגישה הרווחת רואה את אינטרס השמירה על תחרות חופשית כשלוב זרוע בזרוע עם חופש העיסוק. "קרובי משפחה", כלשונו של השופט חשין בדיון הנוסף בעניין טבעול. הטעם לכך הוא שהשוק החופשי מבוסס על מעבר חופשי של הון, מוצרים ועבודה (לרבות מתן שירותים). חלק בלתי נפרד מהמעבר החופשי של ההון הוא המעבר החופשי של מידע, שכן מידע הוא קניין. מעבר חופשי של מידע נעשה, בין היתר, באמצעות התניידות העובדים, קרי, החלפת מקום עבודה. זכויות עובדים