פסק דין השופט עמירם רבינוביץ 1. אקדמת מילין: הדיון בתיק זה התקיים ללא השתתפותו של נציג הציבור, מר צבי עמית, וזאת לאחר שניתנה הסכמת הצדדים לכך. אשר על כן, יינתן פסק הדין בהעדר נציג הציבור. 2. המערער עבד בדואר ישראל ולאחר מכן ברשות הדואר (להלן - רשות הדואר) החל מיום 6.11.1960, כאשר החל מיום 1.11.1985 שימש כמנהל סניף הקריה בתל אביב. 3. בתביעה שהגיש המערער לבית הדין האזורי בתל אביב תבע, כי רשות הדואר תשלם לו גמול שעות נוספות גלובליות בגין התקופה שמיום 18.3.1986 ואילך, אך בסיכומיו בבית דין זה צמצם את התביעה לתשלום כאמור החל מיום 18.3.93 בלבד. 4. המערער סמך את תביעתו זו על ההסדרים שהיו קיימים בעבר במשרד התקשורת וברשות הדואר, לפיהם קבלו עובדים מסוימים גמול של 50 שעות נוספות פיקטיביות, בהן לא עבדו, אך דיווחו עליהן כאילו עבדו. 5. הסדרים פיקטיבים אלו באו לקיצם בהסכם קיבוצי שנכרת ביום 18.3.93 בין רשות הדואר, ההסתדרות ונציגות העובדים ברשות הדואר (להלן - הסכם 93), לפיו בוטל הסדר השעות הנוספות הפיקטיבי ובמקומו נקבעה זכאות לתשלום מיוחד לעובדי הרשות שנמנו על רשימה שצורפה להסכם 93, ושעליהם חל עד לכריתת הסכם 93 הסדר השעות הנוספות הפיקטיביות. (להלן - התשלום החילופי). 6. המערער טען, כי היה זכאי לקבל גמול שעות נוספות פיקטיביות בדומה לאלה שחל עליהם הסכם 93 מכח הסכם 93 ומכח ההלכה שנקבעה בדב"ע 600011/97 משה לנסדמן ואח' - הממונה על תשלום הגמלאות ואח' (להלן - פס"ד לנדסמן). 7. המערער היה ער לכך, שאינו נמנה על אלה ש"שפר גורלם" ונמנו על מקבלי גמול השעות נוספות הפיקטיביות, אך הוא טען, שבמעמדו ובתפקידו היה זכאי לגמול זה, וכי שלילת גמול זה ממנו מהווה הפליה פסולה. 8. בית הדין האזורי בתל אביב (עב300651/94; השופטת מיכל לויט ונציגי הציבור מר ימיני וגב' הלר) דחה את תביעות המערער מהנימוקים הבאים שאלה תמציתם: א. על פי חומר הראיות רוב מנהלי הסניפים במרחב תל אביב לא נהנו מאותו הסדר פסול. ב. לא ברור, מהם הקריטריונים, לפיהם זכו דווקא מתי מעט ממנהלי הסניפים בהטבה הפסולה ולא אחרים. ג. גם אם נתון זה עשוי להביא למסקנה, שהמערער הופלה בעניין זה לרעה על פני אחרים, לא יתכן לתקן הפליה זו במעשה פסול הנוגד את תקנת הציבור והבא לידי ביטוי בהכשרת דיווח פיקטיבי. ד. קבלת תביעת המערער פירושה הרחבת אוכלוסיית הנהנים מן המעשה הפסול, ודבר זה אין להעלות על הדעת. ה. לא הוכח שנתנה למערער הבטחה מחייבת לתשלום גמול השעות הנוספות הפיקטיביות, ומכל מקום גם אם הייתה הבטחה כזו, קיים צידוק לבטלה. 9. בערעור בפנינו טען המערער כאמור, כי הוא מצטמצם בעתירה לתשלום גמול השעות הנוספות מכח הסכם 93 והחל ממועד כריתתו ולא קודם לכן. המערער טען, כי מקור זכותו היא ההפליה שהופלה לעומת אלו שנהנו מהסכם 93, וכי הסכם 93 והרחבת תחולתו על פי פס"ד לנדסמן הכשיר בצורה עקיפה דבר שהיה פסול. 10. המשיבה, רשות הדואר, שלטיעונה הצטרפה המדינה, טענה בתמצית טענות אלה: א. הסכם 93 לא הכשיר דבר, אלא הפסיק את הסדר תשלום גמול השעות הנוספות הפיקטיביות. ב. פס"ד לנדסמן לא קבע, שהסכם 93 יחול גם על מי שאינו נמנה על נספח ד', להסכם 93, אלא יצר "הסדר מופחת" בגלל עקרונות של צדק לגבי עובדים שקבלו גמול שעות נוספות פיקטיביות ופרשו לגמלאות בטרם נכרת הסכם 93 (להלן - ההסדר המופחת). ג. המערער לא נמנה על מי ששולם לו גמול שעות נוספות פיקטיביות, ולכן אין בידו "כרטיס הכניסה" להסכם 93. 11. דין הערעור להידחות מטעמיו של בית הדין האזורי ומנימוקי רשות הדואר כפי שנפרט להלן: א. אין מחלוקת, שהסכם 93 לא חל על המערער, כמי שאינו נמנה על רשימת העובדים המופיעה בנספח ד' להסכם זה. ב. פסק דין לנדסמן כלל במשכורת הקובעת של גמלאים שקבלו שעות נוספות גלובליות את התשלום החילופי לצורך תשלום גמלאות וזכויות אחרות הנובעות מפרישת המערערים. ג. המערערים בפסק דין לנדסמן זכו להכללת התשלום החילופי במשכורתם הקובעת כאמור לעיל, בשל היותם נמנים על הקבוצה שקבלה במשך שנים גמול 50 שעות נוספות פיקטיביות. ד. המערער לא נימנה על אותה קבוצה. הוא לעומת חברי אותה קבוצה קיבל גמול שעות נוספות תמורת עבודה בפועל. המערער נעדר איפוא את "כרטיס הכניסה" לקבלת התשלום החילופי שבלעדיו אינו יכול לעבור את הסף. ה. כאמור את "חסר" זה מנסה המערער לרפא על ידי טיעונו, שהיה מן הראוי לכלול אותו באותה קבוצה, וכי אי הכללתו באותה קבוצה מהווה הפליה פסולה. ו. ברם על פי טיעון המערער עצמו, 36 מתוך 44 המנהלים באזור תל אביב לא נהנו מאותו הסדר פסול. משאלה פני הדברים ספק רב, האם זכאי המערער לבנות את זכאותו לאותו גמול שעות נוספות פיקטיבי על הפליה. ז. משמעות טיעונו הבלתי מסתבר של המערער הינה תשלום גמול שעות נוספות פיקטיבי לכלל עובדי הרשות העובדים תמורת גמול השעות הנוספות כמשולם להם. ח. גם אם הופלה המערער במקרה זה, מה שכאמור מוטל בספק רב, הרי בשום פנים ואופן לא ניתן לתקן הפליה זו בביצוע מעשה פסול של הקניית זכות לשעות נוספות פיקטיביות, הסותר כל נורמה מוסרית וציבורית. אכן, לא יעלה על הדעת שנוסיף חטא על פשע ונוסיף עוד אדם לקבוצה לה הוענקה זכות שלידתה וקיומה בחטא. על דברים אלה יאמר: "על הראשונים אנו מצטערים ואנו נוסיף עליהם" (על פי פירוש רש"י לשמות י"ח ב' המבוסס על מכילתא יתרו פרשה א'). 12. סוף דבר - הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבים ביחד סך של 5,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. השופט יגאל פליטמן מסקנת חברי מקובלת עלי. לדידי ההסדר לתשלום גמול שעות נוספות פיקטיביות ראוי להתבטל וקל וחומר שאין בו כדי לזכות את הרבים המקבלים גמול שעות נוספות אך ורק תמורת עבודתם. אשר על כן, דחיית תביעת המערער אין משמעה הפלייתו לרעה ביחס למעטים להם אושר אותו גמול, אלא מניעת העדפתו לטובה על פני הרבים העובדים שעות נוספות כדין ואשר להם אין הוא משולם, ואין הוא ראוי להשתלם. השופט שמואל צור אני מסכים לפסק דינו של חברי השופט רבינוביץ, כמו גם להערתו של חברי השופט פליטמן. ניתן היום, ‏י' טבת תשע"א (‏17 דצמבר 2010) בהעדר לצדדים. השופט עמירם רבינוביץ השופט יגאל פליטמן השופט שמואל צור נציג עובדים: מר יהודה בן הרוש שעות נוספות