פסק דין זוהי תביעה בעניין ביטול פיטורים - החזרה לעבודה ולפיצוי כספי הולם בגין אובדן מקום העבודה מיום שהופסקה עבודתו של התובע, לחילופין, אם ביה"ד יחליט כי אין להחזירו לעבודה, אזי לפסוק לתובע פיצוי כספי הולם. להלן עובודת המקרה: 1. התובע בעל השכלה אקדמית, זכה במכרז לתפקיד מזכיר המועצה המקומית דיר חנא, ביוני 1991, ובינואר 1992 השלים את תקופת הניסיון. 2. שכרו שולם על פי דרוג ה- מח"ר ותוספות שונות עד דצמבר 1994. מינואר 1995 שולם שכרו עפ"י דרוג בכירים ברשויות המקומיות, על פי אשור בכתב מינואר 1995 של ראש הרשות אותה עת. כל שנה אושר על ידי מועצת הרשות סעיף תקציבי למטרה זו בתקציב הרשות, והדו"ח התקציבי נשלח למשרד הפנים. 3. במרס 1993 פרסם מנכ"ל משרד הפנים "חוזר בכירים" ברשויות המקומיות. חוזר זה פרט את נוהל המעבר של בעלי התפקידים הבכירים (מזכיר, גזבר, מהנדס, מבקר ויועמ"ש) מדרוג השכר הקיבוצי לדרוג אישי. הנוהל דלעיל חייב, בין השאר, אישור של מועצת הרשות, חתימת העובד על חוזה בכירים, הצבעה על מקור תקציבי ודווח למשרד הפנים. במרס 1999 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המדינה לבין מרכז השלטון המקומי שעניינו חריגות בתשלום שכר ברשויות המקומית. 4. הבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 1998 הולידו חלופי גברי בנתבעת. ראש המועצה הוותיק שכיהן במשך כ-20 שנות כהונה - רג'א חטיב, הוחלף ע"י סמיר חוסיין. 5. ב-5.1.99 הודיע ראש המועצה בכתב לתובע ששכרו ישולם עפ"י דרוג ה-מח"ר ולא שכר בכירים כבעבר. כתוצאה מהוראה זו שולם לתובע כשכר דצמבר 1998 סך 4,910 ₪ בעוד ששכרו בחודש הקודם עמד על 17,397 ₪. 6. ראש המועצה זימן ליום 12.5.99 ישיבת מועצה מיוחדת כשעל סדר יומה נקבע נושא פטורי התובע והפסקת עבודתו. ישיבה זו נדחתה בצו מניעה ע"י ביה"ד (ראה תיק בשא4628/99 ותיק בשא1902/99) והתקיימה רק לאחר זימון חוזר ב- 25.5.99. בישיבה זו נקבע שהתובע יפוטר. 7. התובע עתר לביטול פיטוריו בתיק בש"א 5653/99. עד יוני 1999 נדון עניינו בפני מותב בראשות כב' השופט המנוח מר דורון מייבלום ז"ל. בישיבה האחרונה הציע כב' השופט שהצדדים יסכימו לגישור או שינהלו מו"מ ישיר ביניהם ליישוב הסכסוך. 8. לאחר מותו של כב' השופט מייבלום ז"ל - הועבר הדיון למותב זה. בהחלטה מיום 30.12.99 בתיק בש"א 5653/99, בוטל הצו הזמני מיום 2.6.99 להקפאת הפיטורים אך נכתב עוד "בהתחשב בכך כי מדובר בצו מניעה זמני, כאשר ההליך העיקרי טרם התקיים, על כן אם בדעת המשיבה לפרסם מכרז לתפקיד מזכיר המועצה, וזאת לפני סיום ההליכים בתיק העיקרי, אזי מחובתה יהיה ליידע את כל המועמדים שיגשו למכרז לתפקיד מזכיר המועצה, על קיום ההליך בתיק זה, אשר תוצאותיו טרם ידועות". 9. הסיבות, שהועלו ע"י ראש הרשות, כעילה לדיון בפטורי התובע מעבודתו, נוסחו במכתב הודעה בדבר שימוע בכתב מ-30.4.99 ולהלן הפרוט: "א. שימוש לרעה בסמכות. ב. נטילת כספי הציבור ללא רשות. ג. זיוף מסמכים, הפצתם והנפקת אישורים כוזבים. ד. גרימת נזקים למועצה המקומית. ה. רשלנות במילוי תפקיד. ו. תשלום כספי ציבור למי שאינו זכאי להם. ז. קיום פעילות פוליטית אסורה. ח. אי-סרות למשמעת, הפרות משמעת חוזרות, הכשלת עובדי מועצה ונטילת סמכויות שאינן לך. ט. הכשלת הנהלת המועצה המקומית במילוי תפקידיה, נסיון לשיבוש הליכי משפט והדחת עד. י. הפרת אמונים". 10. בהמשך לשורת ההאשמות לעיל פורטו במכתב הנ"ל "האירועים" בגינם הועלו ההאשמות הללו, ועיקרם: - א. קבלת שכר בכירים שלא כדין. ב. ניסיון להניא עד מטעם המועצה (מר שלום גרניט) מלהעיד במשפט בין התובע למועצה. ג. תשלום שכר ופצויי פיטורין שלא כדין לעובדת בשם קסום פלסטין. ד. הפקת אשורים שאינם אמת בשם הנתבעת. ה. גרימת נזק כספי במחדל וברשלנות בטפול בחברה קבלנית בשם אליאס סולימאן בע"מ. ו. העלמת מידע מהגזבר בעניין הוראת משרד הפנים ביחס לתשלום שכר והפרשים לסגן ראש מועצה. ז. פעילות פוליטית אסורה. 11. עפ"י בקשת אחד הצדדים הדיון בתיק העיקרי שלפנינו החל מבראשית בלא התחשבות בעדויות, שנגבו בהליכים הקודמים פרט לתצהירים. נסיבות הפיטורין: 12. אין מחלוקת בין הצדדים, כי לאחר הבחירות באוקטובר 1998 חלה התדרדרות מוחלטת של מערכת היחסים בין ראש המועצה המקומית הנבחר ומזכיר המועצה - התובע. 13. עד אותה עת היה התובע, בנוסף לתפקידו כמזכיר, גם מ"מ גזבר וחשב שכר, וכן מקדם פרויקטים בהעדר מהנדס בנתבעת בתקופות שונות. ניתן להתרשם שהתובע היה יד ימינו ועושה דברו של ראש המועצה היוצא. 14. לאחר בחירתו, התחיל ראש המועצה לשלוח מכתבים לתובע ובהם דרישות להסברים בסוגיות שונות כגון: דרישה להצגת קבלות של רכישת מתנות ע"י ראש המועצה הקודם וסגנו במסגרת תפקידם; דרישה לפרוט הסמכויות של מזכיר מועצה וסגל העובדים; דרישה להסבר לעניין דמי הבראה לעובדים במועצה והוצאות נסיעה למורים בחופשה וכיו"ב. כן נכתבה אתראה לתובע בדבר הפרעה לפקידה במילוי תפקידה בביצוע עבודות תיוק והמשך פעילות פוליטית. 15. במקביל לכך, כבר במשכורת חודש דצמבר 1998 הועבר התובע משכר בכירים לשכר בהסכם קבוצי בסיסי בלבד ללא תוספות. כך ששכרו בדצמבר 1998 היה נמוך משכרו בדצמבר 1994, השכר האחרון שקבל לפי הדרוג הקבוצי. 16. ב-4.2.99 כתב היועהמ"ש של המועצה מכתב לראש המועצה בעניין הורדת שכרו של המזכיר וצמצום סמכויותיו. היוהמ"ש היה בדעה, כי תפקיד התובע הוא "משרה מינהלית - מקצועית בכירה והמכהן בה נבחר עפ"י נתוניו ועפ"י כשוריו". היועהמ"ש הסביר שאין מדובר "במשרת אמון", שניתן להחליף את המשרת בה בחילופי שלטון. עוד נכתב בחוות הדעת, כי "נכון הוא שהפסיקה קבעה כי יש למעביד (המועצה) פררוגרטיבה לנהל את "מפעלו" על הצד הטוב והמועיל ביותר, לפי הבנתו ושיפוטו אך פררוגרטיבה זו יש להפעיל משיקולים רלוונטיים. תפקידו וסמכויותיו של מזכיר המועצה הואצלו לו בתהליך תקין ולאחר שזכה במכרז כדין, ושלילת סמכויות חייבת להיעשות בהליך מקובל ותקין". 17. לעניין הקצוץ הנרחב בשכר נכתב, כי המועצה חשופה לתביעת הלנת שכר בגלל הדרך בה טופל הנושא והומלץ לקבל הנחיות של הממונה על השכר במשרד הפנים. 18. התובע טען בתצהירו, כי לאחר הבחירות נוטרל לחלוטין מסמכויותיו, נמנע ממנו לעבוד והוא נותר בחוסר מעש משנלקחו כל סמכויותיו וניתנו לאחר. 19. בתשובתו בכתב מ-6 במאי 1999 למכתב הזימון לשימוע מ-30.4.99, לאחר שהכחיש את כל ההאשמות נגדו, כתב התובע "אני מתפלא שעלה בדעתך להפסיק עבודתי במועצה, אני מניח שעמדתך זו הושפעה משקולים פוליטיים שהחלו מיד בכניסתך לתפקיד ראש המועצה. לא נענית לפניותיי החוזרות ונשנות לעבודה ציבורית משותפת. עם זאת חוזר אני וקורא לכבודו לחדול ממסע ההתנכלות נגדי, לא להעתר ללחצים פוליטיים ונתמקד יחד בעבודה משותפת ציבורית, איכותית, אמינה, יעילה ואפקטיבית לטובת המועצה ולטובת הציבור בישובנו". שכר בכירים: 20. חוזר מנכ"ל משרד הפנים ממרס 1993 מנחה את דרך המעבר של בעלי תפקידים בכירים ברשויות המקומיות מדרוג לפי הסכמים קבוציים לדרוג בכירים. במקרה שלפנינו אכן לא קויימה ישיבת מועצה לאשור מעבר התובע לשכר בכירים. הוא לא הוחתם על הסכם בכירים ולא דווח באופן ישיר למשרד הפנים על השינוי במעמדו. כן לא נקבע סעיף תקציבי לשנוי המעמד כמתחייב מהחוזר. לטענת התובע והעד מטעמו - ראש המועצה הקודם - והמסמכים שהוצגו לתיק, נושא שכרו של התובע צויין כסעיף נפרד בתקציב המועצה. המועצה הצביעה גם עליו בהצבעה על התקציב, ומאחר והתקציב נשלח למשרד הפנים, הרי בפועל דווח על תשלום שכר בכירים לתובע, וזאת לצד הדוחות הכספיים הרבעוניים. 21. אין ספק שראש המועצה הקודם לא נקט בדרך הנכונה והמחייבת ובחר בדרך עקלתון כדי לשלם לתובע שכר בכירים, והדבר נעשה בצורה לא תקינה. ההסבר שניתן, כי חשש שהתובע, כאדם בעל השכלה, יבחר בעיסוק מכניס יותר ויעזוב את תפקידו במועצה - אינו הסבר משכנע, שכן לא היתה מניעה לטפל בעניין בדרך הנכונה והמחייבת. יחד עם זאת, ראש המועצה הנכנס עשה מעשה שלא יעשה, כאשר "החזיר" את התובע למסגרת דרוג ודרגה ומנע את כל התוספות וההטבות החוקיות הנלוות. כך ממשכורת בגובה של 17,397 ₪ בנובמבר 1998 ירד התובע לפתע למשכורת בגובה של 4,910 ₪ בדצמבר 1998. הנתבעת "התנדבה" במהלך הדיון בתיק בש"א 1902/99 לשלם לתובע שכר בגובה 7,000 ₪. 22. בנוסף בחודש מרס 1999 התפרסם ההסכם בין משרד האוצר למכרז לשלטון מקומי, שכל תכליתו היתה "להכשיר" חריגות שכר לבכירים במועצות המקומיות ואין ספק בדבר שהדבר הובא לידיעת הנתבעת, כפי שהובא לידיעת כל המועצות המקומיות בארץ. 23. בהסכם דלעיל נקבע, כי "עובד ותיק" שהחל עבודתו מלפני 31.8.88 ימשיך להיות מועסק עפ"י התנאים והתוספות בתלוש עד למועד הקובע דלעיל "ובלבד שמשכורתו לא תעלה על 82.5% משכר מנכ"ל הרשות בה הוא מועסק". כן נקבע, בהסכם דרכי הטפול בחריגים מעבר לאמור לעיל. 24. על כן אין מנוס מהמסקנה הברורה, כי צעד זה של שנוי רמת השכר של התובע שהיה ביוזמת ראש הרשות המקומית החדש נועד אך ורק כדי לפגוע פגיעה אנושה בתובע ברמה של נקמנות אישית גרידא, ואולי לגרום לו לעזוב, ביוזמתו ולא מתוך רצון כנה לפעול לתקון תקלות העבר במטרה לשמור על הקופה הציבורית. תשלומים חריגים לעובדים: 25. התובע עסק, בנוסף לתפקידו כמזכיר המועצה תקופה מסויימת, כחשב שכר בנמוק של חסכון, משום שמדובר במועצה קטנה, שצבור המועסקים בה אינו גדול. מספר "פרשיות" הועלו במסגרת טענות נגד התובע והוגדרו תחת הכותרת של בזבוז משאבים ציבוריים, רשלנות וכו'. 26. קצובת נופש - הסתבר שבמועצת דיר חנא נתגלה תשלום עודף לעובדים מעבר לזכאות הקבועה בהסכמים המחייבים. התובע הודה בכך והגדיר את הדבר כטעות בתום לב. 27. הוצאות נסיעה למורים בחופשה - טענה נוספת נגד התובע התייחסה לתשלום הוצאות נסיעה למורים בחופשות. התובע הסביר שהדבר נעשה במשך שנים, גם לפני התקופה ששימש מ"מ חשב שכר, ועפ"י הוראת ראש המועצה בעקבות הסכם שערך עם המורים. 28. החזר כספי בגין מתנות - לראש מועצה ולסגנו תקציב מאושר לרכישת מתנות לארועים. הסוגיה שעלתה היתה אם הגישו קבלות כנגד הוצאותיהם והיכן נמצאות הקבלות הללו. 29. שכר לסגן ראש מועצה - נטען נגד התובע ששילם שכר שלא כדין לסגן ראש המועצה נאיף חא'גו וזה תמך בתובע והתנגד לפיטוריו. התברר כי חרף התנגדות משרד הפנים, רשות שיפוטית קבעה, כי האיש זכאי לשכר כסגן ראש מועצה וקבע את תקופת הזכאות. 30. פרשיה נוספת התייחסה למזכירת ראש המועצה הקודם גב' קסום פלסטין אבולחוף. הטענות היו, כי עובדת זו לא עבדה בפועל כשנה ולמרות זאת קבלה שכר. בסופו של דבר באוגוסט 1998 התפטרה אבל יומיים אח"כ פוטרה וקבלה פצויי פטורין, שחושבו ע"י התובע. למרות שלא הוצגו הוכחות כלשהן לעניין תשלום שכר ללא עבודה, התובע וראש המועצה לשעבר לא הכחישו שהיתה בעיה בהמשך העסקתה של הגב' פלסטין אך הוסבר שהדבר נבע משתי תקופות של הריון ולידה. כן הוסבר, כי את חשוב פיצוי הפטורין עשה היועהמ"ש של המועצה והוא אכן חתום על המסך הרלוונטי. מצלום תעודת הזהות של עובדת זו מסתבר שילדה ילד אחד ב- 29.11.96 וילד שני ב- 22.5.98. יוצא איפוא, כי הטענה ששולמו לה פצויי שלא כדין - כי התפטרה ולא פוטרה - אינה במקומה, כי כאם לתינוק שנולד זה עתה, רשאית היתה להתפטר בסמוך ללידה ולזכות בפצויי פיטורין כמפוטרת. הפרשת האישורים הכוזבים: 31. כנגד התובע נטען, כי נהג לצייד את תושבי הנתבעת באשורים כוזבים לרשויות שונות וגרם בכך נזק לנתבעת וגם סיכן אותה בתביעות נזיקין. לביה"ד הוגשו דוגמאות של אישור לתושב המקום כי אינו ידוע קרוא וכתוב, ולאחרים - שאין ברשותם קרקע לבניית ביתם כדי שיוכלו להשתתף במכרז לרכישת קרקע לבניה מהמינהל. התובע הסביר, כי במסגרת תפקידו מחובתו היה לעסוק בקבלת קהל ולטפל בבעיות שהעלו. במסגרת תפקידו, היה נותן לתושבים אישורים שונים כנדרש. התובע הכחיש כי נתן אשורים כוזבים, והסביר כיצד ידע על התושב האנאלפבית, והאם הסתמך על מסמכים של גופים רשמיים או נוטריון. כאשר צייד תושבים באשורים בדבר העדר בעלות על אדמה לבניית בית, התובע ציין כי פעל עפ"י הנחיות ראש המועצה. בשורה של מקרים שהוצגו בביה"ד "הנהנים" מהאשורים "הכוזבים" לא היו קשורים כלל לראש מועצה הקודם בדרך כשלהי. פרשת בניית ביה"ס, הקבלן והבנק: 32. נגד התובע נטען, כי גרם נזק כספי במאות אלפי שקלים לנתבעת בפרשה זו. מהעדויות בביה"ד והמסמכים שהוגשו, הסתבר שהמועצה פרסמה מכרז לבניית בי"ס. ועדת המכרזים בחרה קבלן מסוים לביצוע העבודה, אבל הקבלן, שהפסיד במכרז, ערער על החלטת הנתבעת בבימ"ש וזכה. קבלן זה ששמו אליאס סולימאן הסתבך כספית בשלב מאוחר יותר לאחר תחילת הבניה של בנין ביה"ס ולא היה מסוגל להמשיך בפרויקט. 33. כדי שהבניה לא תופסק ערך ראש המועצה הסכם עם הקבלן שהסתבך והוסכם שימשיך את העבודה בפועל והמועצה תשלם את הכספים ישירות לפועלים ולספקים במקומו. ראש המועצה הסביר כי הפועלים והספקים היו בני הכפר, ומבחינה ציבורית המעשה נראה לו נכון. בסופו של דבר - קבלן אחר סיים את הבניה והשלים את תיקון הלקויים. 34. סוגיות שונות הנוגעות לבניית ביה"ס הנ"ל נבחנו בבתי-משפט ובהליכי בוררות. בנק מרכנתיל דסקונט תבע את המועצה, מאחר והעבירה כספים בעבור הקבלן (כאמור לעיל) במקום לבנק, חרף כתב המחאת זכות עליו היה חתום ראש המועצה. 35. הדעות חלוקות לעניין האם ובכמה נפגעה הנתבעת מבחינה כספית בפרויקט בניית ביה"ס. התובע וראש המועצה טענו, כי הקבלן שהסתבך קיבל פחות כספים משנקבע בחוזה, ובסכומו של דבר, התוספת התקציבית לבניה היתה רק כ-300,000 ₪. הדורשים פיטוריו של התובע טענו שהוא זה שהעביר כספים שלא כדין לקבלן גרם נזקי עתק למועצה. 36. לבד מטענות התובע, כי בחלק מהארועים של העברת כסף לקבלן היה בחופשה בחו"ל יש להעיר, כי לא ברור לנו מדוע מייחסים לתובע את כל "המרעין בישין" שקרו למועצה בפרויקט זה. ראש המועצה היה מעורב אישית בפרויקט וניהל משאים ומתנים (כולל עם מנהלים בבנק) היועה"מ היה מעורב, היה מהנדס שפיקח על התקדמות הבניה ובהתאם לכך אישר תשלומים כנגד בצוע עבודה. היתה ועדת מכרזים. לכן לא ברור לנו מדוע, לדעת הנתבעת, כל האחריות על התקלות וההפסדים הכספיים אם היו כאלה, צריך להטיל על התובע, הרי כל הבכירים מבין עובדי המועצה היו מעורבים בטיפול בנושא. פגיעה בפעילות חברי המועצה והעובדים, ופעילות פוליטית אסורה: 37. נגד התובע נטען, כי לא שיתף פעולה ולא נענה לבקשות של חברי מועצה מקרב האופוזיציה ובכך חיבל בעבודתם הציבורית. התובע טען, כי חברי מועצה צריכים לפנות לראש המועצה בעניינים אלו (כמו בקשת מסמכים בדבר פעילות המועצה) ולא אליו, יתרה מכך, לדבריו פעל עפ"י ההנחיות של ראש המועצה. נושא "מניעת תיוק" מהמזכירה, ראוי שלא היה מועלה כלל ואפילו לא היה צורך בתגובה לטענה מוזרה זו, בלשון המעטה... 38. עוד נטען נגד התובע, כי עסק בצורה אקטיבית בפעילות פוליטית אסורה בתקופה שקדמה לבחירות אוקטובר 1998, וכי ניסה לשכנע צבור בוחרים ומועמדים למועצה לתמוך בראש המועצה היוצא. כן נטען, כי לאחר הבחירות מסר מידע לאופוזיציה במועצת הישוב כדי לחבל בעבודת המועצה. מהעדויות של שני הצדדים היה ברור לנו שמדובר בישוב קטן, שבו שתי משפחות גדולות מבקשות לשלוט ברשות המקומית, כולם מכירים את כולם, ובתקופת בחירות רמת היריבות על רקע פוליטי גדלה. יצויין שמשפחת התובע לא משתייכת לאף אחת משתי המשפחות הגדולות בכפר. חוות דעת מומחה - יום טוב בילו: 39. הנתבעת הגישה דו"ח רואה חשבון כדי להוכיח את הטענות נגד התובע ולאמוד את שיעור הנזק הכספי שגרם לה במעשיו ובמחדליו. מקריאת הדו"ח ומעדותו של כותבו מסתבר: - א. הדו"ח ביחס לשכר התובע ועובדים אחרים (כמו הגברת פלסטין) נערך על בסיס טפסי 106 ולא תלושי שכר. ב. הדו"ח לעניין פרויקט בניית ביה"ס נשען על דו"ח של רו"ח אחר עפ"י כללי האתיקה המקצועית המחייבת את המומחה. ג. הבדיקה של קצובת הבראה נעשתה עפ"י טבלאות אשר הוכנו במועצה. 40. די בנקודות הללו כדי להגיע למסקנה, כי תוצאות הדו"ח ומסקנותיו אינן מדוייקות, ולהלן הערותינו: - א. אם נתעלם מסוגיית אי תקינות הליך המעבר של התובע מחוזה קבוצי להסכם אישי, הרי דווקא שיטת ההשוואה של העד המומחה בין טפסי 106 שנתיים אינה מוכיחה על מעבר חד ובלתי סביר בשכר התובע. מבחינה מקצועית, בהשוואה שנעשתה, אין הוכחה כלל לאי תקינות תחשיבי שכר התובע במעמדו החדש כעובד בהסכם אישי. הואיל וכל הבסיס לתחשיב השכר בחוזה בכירים שונה מזה שבהסכם קיבוצי לכן מטפסי 106 לא ניתן ללמוד דבר. ב. נטען כל העת שהגב' פלסטין קבלה שכר עבודה לאורך זמן בלי לעבוד. מטפסי 106 על שמה לשנים 97-98 עולה שהשתכרותה הכוללת השנתית לא היתה כשל מי שמקבל שכר עבודה מלא לאורך זמן. ג. מעבר להודאת התובע שאכן שולמה "בטעות" קצובת הבראה בעודף, הרי הוכחו בביה"ד מקרים שהתחשיב שהוגש אינו מבוסס. אם מורה למשל החל לעבוד בנתבעת ב-1995 עם ותק קודם של מספר שנים לא מבוטל בגין הוראה במקום אחר, הרי את זכויותיו יש לחשב לפי הוותק הכולל ולא לפי הוותק במקום העבודה האחרון, כפי שנעשה בפועל. ד. חשוב הנזק בכספי שגרם התובע כביכול לנתבעת בפרויקט בניית ביה"ס אינו נשען על מכלול מסמכי מקור. על כן גם סוגיה זו אינה מתקבלת כראויה להתייחסות רצינית. ישיבת המועצה מ- 26.5.999: 41. המחלוקת בתוך המועצה התגלתה כבר בפתיח בסוגיה השולית מי יהיה האדם שירשום את הפרוטוקול במהלך הדיון וגם ע"כ נערכה הצבעה. חברי "האופוזיציה" בקשו שהיועהמ"ש של המועצה יכתוב את הדברים, ראש המועצה ותומכיו העדיפו את "הפקיד" סעיד חוסיין. יוזכר כאן שסעיד חוסיין היה אותה עת בתפקיד רשמי של מנהל חשבונות ראשי בנתבעת, ובפועל "ירש" את תפקידו של התובע, כאשר כבר אז הועברו אליו בפועל כל סמכויותיו של התובע. 42. בישיבת השימוע הוצגו בפני המשתתפים תצהירים מטעם הנתבעת בתיקים שניהל התובע נגדה, וראש המועצה פרט בדבריו את הטענות נגד התובע המופיעות במכתב ההזמנה לשימוע. התובע השיב לטענות נגדו, ותמכו בדבריו מספר "חברי אופוזיציה". 43. למקרא מהלך כל הישיבה ניתן היה להתרשם בברור, כי מדובר במאבק פוליטי פנימי והתנצחויות בין נבחרי הציבור של הישוב ולא בדיון ענייני בהאשמות החמורות, אשר הועלו נגד התובע והתנהלותו בתפקידו כמזכיר המועצה. לכל בר דעת ברור ממקרא הדברים שהתוצאה היתה ידועה מראש ביחס להליך- נוכח מאזן הכוחות הפוליטיים במועצה. סיכומם של דברים: 44. אין ספק בדבר כי הפרשה שלפנינו היא אקורד סיום צורם למערכת הבחירות המוניציפליות בדיר חנא באוקטובר 1998. לאחר שהביס היו"ר החדש פוליטית את ראש המועצה, שכיהן 20 שנה בקרוב, החליט ראש המועצה החדש בעזרת תומכיו במועצה החדשה, "לסגור חשבון" עם נאמני היו"ר הקודם, ובמיוחד עם עוזרו הנאמן ויד ימינו של יריבו המובס - מזכיר המועצה - התובע. 45. יצויין, כי מדובר בישוב לא גדול, עם דפוס חברתי של "משפחתיות" עם יריבויות פוליטיות ואחרות (במיוחד בתקופת בחירות) שמקבלות ביטוי בהתחשבנות פנימית, רכילות, נקמנות, האשמות כאלו ואחרות, מחוייבויות משפחתיות, אנטרסים אישיים ועוד ועוד. 46. אין ספק שהתובע היה מעורב לפני ולפנים בכל הפעילות של המועצה והעומד בראשה בתוקף שפע תפקידיו הקבועים והזמניים - כמזכיר, מחליף גזבר, מחליף חשב שכר, מקדם פרויקטים, מחליף מהנדס. נוכח שפע החומר שהוצג בביה"ד - ההתרשמות היא, כי מועצת הנתבעת לא היתה מגיעה לשלב הגמר בתחרות בין המועצות המקומיות, בהתמודדות על מקום מכובד בקיום כללי מינהל תקין. יחד עם זאת, מכאן ועד האשמות החמורות מאוד שהוטחו בתובע - המרחק רב, ובסכומם של דברים "ההר הוליד עכבר" בלשון המעטה. הנפקת אשורים כוזבים : 47. לא מצאנו תמוכין לטענות בדבר הנפקת אישורים כוזבים ע"י התובע וקשה להבין את טענת הנתבעת כי מעשי התובע היו עלולים לסבך משפטית את הנתבעת. לא נסתרה בביה"ד טענת התובע, כי הסתמך על מסמכים רשמיים כאשר נתן אשורים בדבר העדר בעלות על קרקע לבניה. לא הובהר לנו איך האשורים "הכוזבים" על נייר "פירמה" של המועצה גרמו נזק לנתבעת, ואם במעשה פלילי עסקינן - דרך הטפול הנאותה היא הגשת תלונה במשטרה, דבר שכמובן לא נעשה כאן. אפילו מעדי הנתבעת לא שוכנענו, במיוחד כאשר אחד מהם העיד על מתן אשור "כוזב" כביכול לבנו, אבל הודה שגם ביתו נמצא על קרקע הרשומה ע"ש אביו ולא על שמו. אשר לתושב, שבקש סיוע כדי לגשת לבחינת תאוריה בנהיגה, הסתבר בעדותו כי מספר שנות הלמוד שלו נמוך, אינו יודע קרוא וכתוב בעברית. גם ידיעותיו בקריאה וכתיבה בשפת אמו אינן מן המשופרות. המזכירה קסום פלסטין: 48. העובדת היתה מזכירת ראש המועצה הקודם וילדה פעמיים בהפרש של כשנה וחצי. מחליפתה העידה כי לפי זכרונה חזרה לעבודה לתקופה של כשבועיים. מטפסי 106 לא ניתן ללמוד עבור אלו מרכיבי שכר שולם לה שכר בשנים 1997 ו- 1998 ואם אמנם לא עבדה. אשר לתשלום פצויי פטורין "שלא כדין" - כבר צויין שאין יסוד לטענה זו, כי היתה זכאית להם במילא בגין הלידות. סגן ראש המועצה: 49. כפי שהתברר במהלך העדויות בתיק - אזי מערך פוליטי מסויים במועצה הביא לכך שאדם בשם נאיף חאג'ו נכנס לתפקיד סגן ראש המועצה בשכר. עניין זה נדון ברשויות שונות כגון משרד הפנים וכן גם בערכאות משפטיות, לכן לא ברור לנו במה ניתן להאשים כאן דווקא את התובע. מתנות וקבלות: 50. ראשי רשויות וסגניהם רשאים בתוקף תפקידם לרכוש ולהעניק מתנות ויש לכך תקציב מסויים המוגבל בתקרה. לא מצאנו אם הוגשו קבלות למועצה והיכן הן. יתכן מאוד שלא היו קבלות. אך נראה כי מצב זה נמשך, שכן גם הגזבר הנוכחי העיד, שראש המועצה הנוכחי מקבל סכום חדשי קבוע. כבר צויין קודם לכן, כי הנתבעת לא היתה זוכה לקבל פרס על מינהל ציבורי תקין. דמי הבראה והוצאות נסיעה: 51. כנראה במשך שנים, ולא דווקא כשהתובע שימש מ"מ חשב שכר, שולמו דמי הבראה לעובדים מעבר לקבוע בהסכמים וזה מצביע על העדר תקינות מנהלית והוצאות כספי צבור שלא כדין. תמוה הדבר מדוע לא גילה זאת במועד משרד הפנים בביקורות שהוא ערך ברשויות המקומיות על הוצאות השכר. יש לראות בכך כשל של יו"ר הרשות המקומית, וכן של העובדים הסרים למרותו ומערך הבקרה החיצוני, אך מכאן ועד הטלת אשמה בלעדית על התובע, המרחק גדול. למרות שלא הוגשו ראיות מספיקות לעניין דמי נסיעה למורים בחופשה, אנו מניחים כי החריגה מהנוהל המחייב היה קיים גם שם. שכר בכירים לתובע: 52. הנתבעת הציגה את העניין בקטגוריה של "שליחת יד בכספי צבור" ולא היא. אין ספק שלא בוצעו ההליכים המתחייבים כגון החלטת מועצה, הגדרת סעיף תקציבי, חתימה על הסכם בכירים, דווח למשרד הפנים וזאת בחודש ינואר 1995 במועד העברת התובע לחוזה בכירים. הדבר לא נעשה גם ביחס לעמיתיו באותו מעמד בנתבעת וזה עניין חמור בפני עצמו. האחריות המרכזית חלה על ראש המועצה, אך גם התובע, בכהנו בתפקיד מרכזי בנתבעת כמזכיר המועצה, ובמיוחד כשמדובר בו אישית ובזכויותיו - לא יכול לרחוץ בנקיון כפיו. מסתבר שהנתבעת התנהלה כמו רשויות מקומיות אחרות בנושאי שכר - בכלל זה שכר בכירים - כמו אחיותיה, שאם לא כן, לא היה צורך בהסכם 3.3.99 בדבר הסדרת חריגות השכר לבכירים ברשויות המקומיות. הנתבעת לא פעלה "להכשיר" את שכרו של התובע למרות שניתן היה לעשות זאת בצורה חוקית, כפי שהוסבר לעיל. ההתחמקות של מי שעמד בראש הנתבעת וכן התובע עצמו מביצוע ההליך המסודר של מעבר לשכר בכירים היה פגם מינהלי חמור, אך בשום אופן אין כאן שליחת יד בכספי צבור, שכן לא היתה כל מניעה להסדרת העניין בדרך המתחייבת מההוראות. אם אכן היו מבצעים זאת כנדרש, שכרו של התובע היה מוסדר כשכר בכירים מיידית. פרשת הקבלן אליאס סולימן: 53. בפרויקט בנית ביה"ס בישוב מעורבים ראש המועצה, ועדות מכרזים, המזכיר / גזבר, היועהמ"ש, המהנדס המפקח, בתי משפט, בוררים, הבנק, משרד הפנים. לא מצאנו כל תמוכין לטענות בדבר אחריות אינדיבידואלית של התובע לתקלות השונות במהלך הבניה ולעלויות הכספיות הנוספות, בהן חוייבה הנתבעת, יתר על כן מהנתונים, שהוצגו בביה"ד כגון דוחות בצוע של המהנדס, דוחות חשבונאיים ועוד - לא ניתן ללמוד הרבה. לכן גם בפרשה זו אין להטיל את "האשמה" על התובע. פעילות פוליטית: 54. התובע כבעל תפקיד סטטוטורי של מזכיר, אחראי לקיומן של הבחירות בישוב ולפיכך מנוע מפעילות פוליטית. עדי הנתבעת טענו כי פעל באופן אקטיבי במערכת הבחירות לטובת ראש המועצה היוצא, התובע הכחיש זאת. אין אפילו צורך להכריע גירסת מי סבירה יותר די מבין השניים אך יש להדגיש את הנקודות הבאות: א. על מזכיר ועדת בחירות העוסק בפעילות אסורה צריך לדווח מבעוד מועד לרשויות המתאימות כדי לעצור את הפעילות באיבה. ב. נושא כזה הוא עניין לקובלנה משמעתית דבר - כמובן לא נעשה כאן, וזה כשלעצמו מראה על העדר חשיבות שייחסה לארועים הללו - אם אכן היו. 55. לסיכום - חרף שורה של לקויים מנהליים, ארגוניים וכספיים, לא מצאנו סיבה לפטוריו של התובע מלבד העניין "הפוליטי - אישי" כטענתו. במקרה שלפנינו הליך מסודר לכאורה של ישיבת מועצה הביא לפטוריו של התובע. הבעיה היא שהדברים שהוצגו בפני המועצה בכותרת ובסיסמאות ותוך חריגה משמעותית מהנתונים האמיתיים. יחד עם זאת ניתן היה לצפות מחברי המועצה לגלות אחריות ציבורית ולבדוק את העובדות לאשורן - לפני קבלת החלטה המחסלת את הקריירה המקצועית של התובע. צר לנו שחברי המועצה המעיטו בחשיבות תפקידם הציבורי וברובם היו בגדר "חותמת גומי " בידי היו"ר החדש של הנתבעת. 56. ראש המועצה הנבחר בתמיכת מספר חברי מועצה החליט להעביר את התובע מתפקידו בכל מחיר. הוא הצהיר מפורשות, כי מדובר בבעיה חריפה של חוסר אמון. כפי שהגדיר נכון היוהמ"ש דאז של המועצה כבר בפברואר 1999, תפקיד המזכיר אינו מוגדר כמשרת אמון, כך שניתן בעת חלופי גברי להחליפו. חרף "חוסר האמון" היה חייב ראש המועצה להמשיך ולהשתמש בשירותיו של התובע כמזכיר הנתבעת ולבחון מה ילד יום, האם העבודה המשותפת תעלה על פסים נכונים או לא. ראש המועצה מנע כל אפשרות או כזו משהעביר כבר בהתחלה את סמכויות התובע לאחר, ורק טרח לחפש כל דרך אפשרית כדי לפטר את התובע מעבודתו. 57. אלמלא הזמן הארוך שחלף של כ-6 שנים בקירוב מאז התרחשות האירועים, נשוא תיק זה, לא היינו מהססים כלל ומורים על החזרת התובע לתפקידו כמזכיר המועצה. לצד שיקול זה של הזמן שחלף, מסתבר שהמצב הכלכלי העגום למדי של המועצה הביא להחלטה כי לפחות עד סוף 2005 שימש מי שהיה גזבר המועצה גם בתפקיד המזכיר, כאשר שני התפקידים מהווים יחדיו משרה אחת. 58. בנסיבות אלה - התביעה להחזרה לעבודה - נדחית בזאת. 59. יחד עם זאת, מאחר והתובע פוטר שלא כדין, מן הרואי להטיל על הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בגין הפרת חוזה שלא בתום לב. על כן - אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בשיעור 24 חודשי שכר, לפי גובה שכר של 82.5% משכר הבכירים, שהיה בתוקף בחודש דצמבר 1998, המועד שבו הופחת שכרו של התובע (ראה בנדון את פסה"ד ע"ע 300053/96 אסנת נתאי נ' בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן (תקליטור תקדין), וכן את פסה"ד ע"ע 300258/97 יהודית חנן נ' המועצה המקומית מנחמיה, פד"ע ל"ז 645. 60. הנתבעת הפחיתה את שכרו של התובע מסך של 17,397 ש"ח ל-4,910 ש"ח, החל מדצמבר 1998. בתאריך 30.12.99 בוטל צו המניעה שאסר את פיטורי התובע מעבודתו והפיטורים נכנסו לתוקף. על כן - אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את יתרת השכר מיום 1.12.98 ועד 31.12.99, לפי שכר של 82.5% משכר הבכירים, בגין כל חודש וחודשו, כשיתרת השכר תישא ריבית והצמדה כחוק, מה-1 לחודש שלאחריו, ועד ליום התשלום המלא בפועל. כלומר - משכורת דצמבר 1998 תישא ריבית והצמדה החל מ-1.1.99, משכורת 1/99 תישא ריבית והצמדה החל מ-1.2.99 ואילך, וכן הלאה. כמו כן - אם הנתבעת שילמה לתובע את השכר בגין התקופה הנ"ל לפי 82.5% משכר הבכירים - אזי אין לחייבה בתשלומי כפל. 61. הנתבעת לא טרחה עד היום לשלם את פיצויי הפיטורים לתובע, על כן כל הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בגין כל תקופת עבודתו, לפי בסיס שכר בכירים בדצמבר 1999, כשהסכום הנ"ל ישא ריבית והצמדה כחוק מ- 31.12.99 ועד מועד התשלום המלא בפועל. 62. כל הסכומים שנפסקו לעיל, ישולמו לתובע תוך 30 יום מהיום. 63. לאור כל ההתנהלות של הנתבעת בתיק, והתמשכות הדיונים הרבים ב"תרומת" הנתבעת - על כן על הנתבעת לשלם לתובע 30,000 ש"ח + מע"מ, בגין הוצאות משפט, ושכ"ט תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. חזרה לעבודהביטול פיטוריםהחזרת עובד לעבודהפיטורים