פסק דין השופט שמואל צור 1. השאלה שעמדה לדיון בבית הדין האזורי ובפנינו היא האם המשיבה (להלן -קרן מקפת) היתה זכאית לגבות מן המערערים סכומי כסף שונים אשר - לטענתה - שולמו להם כ"מקדמות", זאת בעקבות בחירת המערערים בשנת 1991 לעבור למסלול פנסיה בהתאם לתקנות הקרן, במקום מסלול הפנסיה הקודם שלהם. בית הדין האזורי (השופטת אורלי סלע ונציגי ציבור גב' גילצר ומר אברהם; תיקים עב' 600013/98 - 600017/98) השיב על שאלה זו בחיוב. על כך נסב הערעור בפנינו. התביעה בבית הדין האזורי הוגשה על ידי חמישה גמלאים של חברת "בזק". לאחר הגשת התביעה נפטרו שלושה מן הגמלאים ועזבונם בא במקומם כתובעים וכמערערים (להלן - הגמלאים). הרקע העובדתי 2. הגמלאים היו עובדי מדינה קבועים אשר, עם הקמתה של חברת "בזק", הועברו אליה והפכו עובדיה. העברה זו נעשתה בשנת 1985 מכח הסכם קיבוצי מיוחד בין המדינה לבין חברת בזק וההסתדרות שהסדיר את מכלול תנאי השכר והעבודה של העובדים המועברים (להלן - הסכם 1985). 3. הסכם 1985 כלל נספח המכונה "נספח י'" שאינו אלא הסכם עצמאי בדבר זכויות הגמלה של העובדים המועברים. הנספח נחתם בין הצדדים להסכם 1985 יחד עם קרן מקפת, הוא חל על העובדים המועברים והוא נועד להיות הסכם פנסיה זמני עד שיערך הסכם פנסיה קבוע לכלל עובדי "בזק" (מוצג ת/1 ומוצג נ/1; להלן - הסכם הפנסיה הזמני). 4. לפי הסכם הפנסיה הזמני, העבירה המדינה לקרן מקפת כספים להבטחת זכויותיהם לגמלה של העובדים המועברים לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) תש"ל-1970 (להלן - חוק הגמלאות). במקביל, התחייבה קרן מקפת לכבד, החל מיום 1.2.85, את זכויות העובדים המועברים לפי חוק הגמלאות לגבי תקופת עבודתם במדינה (סעיף 3 וסעיף 4(ב) להסכם הפנסיה הזמני). עוד נקבע באותו הסכם כי ייפתח משא ומתן באשר להסדר הפנסיה של כלל עובדי "בזק" וכאשר יושג הסדר זה יתאפשר לאותם גמלאים ושאיריהם אשר פרשו בתקופת הביניים שבין 1.2.85 למועד חתימת הסדר הפנסיה הכולל, "... לבחור בתשלום גמלאותיהם על פי הסכם הפנסיה שייחתם ללא תשלום נוסף מצידם החל ממועד הפעלת הסכם הפנסיה האמור" (סעיף 6(ד) להסכם הפנסיה הזמני). 5. לימים, ביום 21.9.89, נחתם "הסכם פנסיה מקיפה" בין קרן מקפת לבין חברת "בזק" (מוצג ת/2; להלן - הסכם הפנסיה הקבוע). הסכם זה בא במקום הסכם הפנסיה הזמני. הסכם זה נועד להסדיר גם את זכויות העובדים המועברים והדבר מוצא ביטויו בנספח ג' להסכם הפנסיה הקבוע (מוצג ת/3). על פי נספח זה נשמרות לעובדים המועברים כל זכויותיהם לפי חוק הגמלאות, כפי שאלה הוסדרו בהסכם הפנסיה הזמני (סעיף 5) ובנוסף, ניתנה לעובדים המועברים האפשרות "... להמיר זכאותם לגמלה על פי חוק הגמלאות כאמור לעיל, בזכאות לקבלת פנסיה על פי הסכם הפנסיה" (סעיף 7(ב)(1) לנספח ג' להסכם הפנסיה הקבוע). להשלמת התמונה יצויין כי ביום 20.2.90 נחתמה תוספת להסכם הפנסיה הקבוע (מוצג ת/4) ובה, בין היתר, הוראות לעניין הפרשי פנסיה לגמלאים שפרשו לפני כניסת הסכם הפנסיה הקבוע לתוקפו (סעיף 18(ה)). 6. הגמלאים פרשו לפנסיה במועדים שונים בין השנים 1985 - 1990. בשנת 1991, לאחר כניסת הסכם הפנסיה הקבוע לתוקפו ובהתאם לנספח ג' שלו, ניתנה לכל אחד מן הגמלאים האפשרות להמיר את מסלול הפנסיה שלהם לפי חוק הגמלאות במסלול פנסיה לפי תקנות קרן מקפת. בהתאם לכך, קיבל כל אחד מן הגמלאים הודעה בדבר שיעור קצבתו בהתאם להסכם הפנסיה הקבוע כמתחייב מחוק הגמלאות, ובדבר שיעור קצבתו לפי תקנון קרן מקפת, תוך מתן אפשרות להמיר את מסלול חוק הגמלאות במסלול לפי תקנות קרן מקפת. להודעה זו צורפו דברי הסבר המפרטים את השוני בין המסלולים, כגון - אופן חישוב המשכורת הקובעת, שיטת עדכון הפנסיה, וחישוב שיעור הפנסיה. גמלאי שביקש להמיר את מסלול הפנסיה שלו, התבקש לחתום על ספח מתאים שצורף להודעה (ההודעה, דברי הסבר והספח לגבי כל אחד מן הגמלאים הם מוצג ת/5). בנוסף לאמור לעיל, ערכה קרן מקפת פעולות הסברה והדרכה לציבור הגמלאים ובהם ניתנו הסברים באשר לשוני וליתרונות של כל אחד ממסלולי הפרישה וכן התאפשר לכל גמלאי שביקש זאת, לקבל ייעוץ אישי (סעיף י"ב בעמוד 4 של פסק הדין). 7. כל אחד מן הגמלאים שבפנינו בחר להמיר את מסלול הפנסיה שהיה לו לפי חוק הגמלאות במסלול פנסיה לפי תקנות קרן מקפת. בהתאם לכך נערך, לגבי כל אחד מן הגמלאים, חישוב של זכויות הפנסיה במסלול החדש, למפרע מיום הפרישה של כל אחד מהם, לעומת זכויות הפנסיה ששולמו להם בפועל במסלול הקודם. חישוב זה העלה שכל אחד מן הגימלאים קיבל, במסגרת המסלול הקודם, סכומי כסף שונים העולים על אלה שהיה זכאי להם במסלול החדש. קרן מקפת ראתה בכך יתרת חובה שעל הגמלאים לשלם לקרן וגבתה סכומים אלה מן הגמלאים. כדי להקל על הגמלאים בתשלום "יתרת החובה" נערך הסדר עם בנק יהב במסגרתו העמיד הבנק הלוואות לגמלאים לצורך מימון תשלום ההחזר (מוצג ת/9). מן הראוי לציין כי אף שלגבי כל אחד מן הגמלאים שעניינם נדון בפנינו נוצרה "יתרת חובה" כלפי הקרן, היו גמלאים רבים שבחירתם במסלול החדש הביאה ליצירת "יתרת זכות" לטובתם, אותה שילמה הקרן (סעיף יח' בעמוד 5 לפסק הדין). 8. הגמלאים הגישו ערעור על החלטת קרן מקפת לגבות מהם את "יתרת החובה". ערעורים אלה הוגשו לועדת הערעורים לענייני קרן מקפת הפועלת במסגרת ההסתדרות. בכל אחד מן הערעורים הללו ניתנה החלטה לפיה גביית ההפרשים מן הגמלאי על ידי קרן מקפת נעשתה שלא כדין וכי על הקרן להחזיר את הכספים שגבתה (החלטה מיום 27.11.97 - מוצג ת/13). החלטות אלה הביאו את קרן מקפת להגשת התביעה בבית הדין האזורי, בה ביקשה להצהיר כי גביית ההפרשים מכל אחד מן הגמלאים נעשתה כדין וכי הקרן אינה חייבת בהחזר הכספים שגבתה. פסק הדין של בית הדין האזורי 9. בית הדין קיים דיון בתביעה שבפניו ושמע את עדויותיהם של נציגי הקרן ושל הגמלאים. בפסק דינו, סוקר בית הדין האזורי את מסכת ההסכמים שנפרשה בפניו וכן את העדויות והטענות. בית הדין האזורי קבע כי הבסיס ההסכמי לביצוע חישובי הזכות והחובה לגמלאים שהמירו את מסלול הפנסיה שלהם מעוגן בסעיף 18(ה) לתוספת להסכם הפנסיה הקבוע (סעיף 13 בעוד 23 לפסק הדין). בית הדין האזורי קבע כי סעיף 2 לתקנון קרן מקפת קובע את עליונות תקנות הקרן ומכוחו זכאית הקרן לגבות מתשלומי הפנסיה מקדמות ששילמה לחבריה על חשבון הפנסיה (שם). בית הדין קבע כי אי ביצוע איזון תשלומים במצב בו קיבלו הגמלאים מקדמות ביתר, יוצר מצב של התעשרות שלא כדין של הגמלאים על חשבון כלל חברי הקרן (סעיף 14 בעמוד 26). מסקנתו של בית הדין האזורי היתה שגביית ההפרשים שנוצרו לחובת הגמלאים בעקבות המרת מסלול הפנסיה, נעשתה כדין והקרן אינה חייבת להחזיר לידי הגמלאים את הכספים שגבתה מהם. הערעור 10. בערעור בפנינו תוקפים המערערים את פסק דינו של בית הדין האזורי. לטענתם, זכויותיהם של הגמלאים נגזרות מחוק הגמלאות ומן ההסכמים הקיבוציים החלים עליהם ולא מהסכמה שונה שהושגה בין קרן מקפת לבין הנהלת "בזק". לטענתם, ההסכמים שנערכו אינם מחייבים את הגמלאים להחזיר כספים ששולמו להם בגין העבר. יותר מכך, הגמלאים טוענים שלפי ההסכמים שנערכו, עומדת להם הזכות לבחור במסלול פנסיה שונה בלא שהדבר יהיה כרוך בתשלום נוסף, כך שבחירתם במסלול החדש אינה יכולה להיות כרוכה בהחזר כספים מצידם. המערערים טוענים כי סעיף 18(ה) לתוספת להסכם הפנסיה הקבוע מיום 21.2.90 עוסק בחובה לשלם לגמלאים הפרשים אך אין בו כדי לסתור את הוראות סעיף 6(ד) להסכם הפנסיה הקבוע השולל תשלומי החזר. לטענת הגמלאים, בית הדין האזורי נתן בפסק דינו משקל לעקרון של "איזון תשלומים", בעוד עקרון זה אינו עולה ממערכת ההסכמים הקיבוציים הנוגעת לעניין. קרן מקפת תומכת בטיעוניה בנימוקי בית הדין האזורי. הקרן מדגישה כי מדובר בתשלומי מקדמות אשר נוצרו בעקבות בחירת הגמלאים במסלול הפנסיה החדש. לטענתה, סעיף המפתח הוא סעיף 18(ה) לתוספת להסכם הפנסיה הקבוע, אשר על פיו אמנם פעלה הקרן ומכוחו גבתה את הפרשי תשלומי הפנסיה העודפים שנוצרו לחובת כל אחד מן הגמלאים ומכוחו שילמה הפרשים לגמלאים שהיו זכאים לכך. בהשלמת הטיעון בעל פה הוסיפה הקרן והדגישה כי מציאות זו הוסברה לגמלאים במסגרת אסיפות ההסברה שנערכו להם בטרם קיבלו את ההחלטה בדבר המרת מסלול הפנסיה. דיון והכרעה 11. נקדים ונאמר כי, לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, מוצאים אנו שדין הערעור להתקבל. סבורים אנו שמערכת ההסכמים הנוגעת לענייננו נועדה לשמור על זכויותיהם של הגמלאים, כפי שאלה נצברו בשרות המדינה וכי אין בה, במערכת ההסכמים הללו, כל הוראה מפורשת המאפשרת לגבות מן הגמלאים הפרשי כספים ששולמו להם כדין. 12. עניין לנו במערכת של הסכמים אשר נועדו להבטיח את זכויותיהם של הגמלאים, עם מעברם משרות המדינה לחברת "בזק". מדובר בהסכם הפנסיה הזמני משנת 1985, בהסכם הפנסיה הקבוע משנת 1989 ובתוספת לו משנת 1990. בכל ההסכמים הללו עובר, כחוט השני, העקרון של שמירת זכויות הגמלאים לפי חוק הגמלאות. כך, למשל, בהסכם הפנסיה הזמני - שהקרן הינה צד לו - נקבע, בסעיף 2(א), שהמדינה תשלם לקרן עבור העובדים המועברים כספים לרכישת זכויות בקרן לפי חוק הגמלאות - "... והקרן מתחייבת להכיר במלוא זכויותיהם של העובדים כנ"ל (הם העובדים המועברים - ש.צ.) בגין כל תקופות הזכאות לפי חוק הגמלאות כאמור בסעיף 1 לעיל..." ובהמשך, בסעיף 3 לאותו הסכם, נאמר: "הקרן אחראית למימוש זכויות העובדים שלפי חוק הגמלאות בגין תקופת שירותם במדינה כאמור בנספח א', בצירוף תקופת שרותם בחברה, עד חתימת הסכם פנסיה בין החברה קרן פנסיה ונציגות העובדים, כאמור בסעיף 6 להלן..." ובסעיף 5(א) להסכם האמר: "הקרן מתחייבת שכל זכויותיהם של העובדים, שאיריהם או הזכאים לזכות או לגמלה כלשהן על פי חוק הגמלאות, בגין שרותם במדינה ובחברה לא תפגענה ולא תגרענה" (מוצג נ/1). ובסעיף 6(ד) לאותו הסכם נאמר: "עם חתימת הסכם פנסיה כאמור לעיל, יאפשרו הצדדים לגמלאים ושאיריהם, שנעשו זכאים לגמלאות מאז 1.2.85 ועד לחתימת הסכם הפנסיה, לבחור בתשלום גימלאותיהם על פי הסכם הפנסיה שייחתם ללא תשלום נוסף מצידם החל ממועד הפעלת הסכם הפנסיה האמור". מערכת הוראות זו משקפת כוונה ברורה לשמור - באמצעות קרן מקפת - על זכויותיהם לפנסיה של העובדים שהועברו מן המדינה ל"בזק", ושעבורם שילמה המדינה טבין ותקילין. הסכם הפנסיה הזמני צפה את האפשרות שתנתן לעובדים המועברים בחירה לעבור למסלול פנסיה אחר, שאז עוד טרם בא לעולם (סעיף 6(ד) האמור), בלא כל תשלום נוסף. זוהי כוונה ברורה לאפשר לעובדים המועברים לשפר את הסדר הפנסיה שלהם בלא שהם צפויים לשלם על כך מכיסם. 13. כוונה זו מוצאת ביטויה לא רק בהסכם הפנסיה הזמני אלא גם בהסכם הפנסיה הקבוע. כך, סעיף 16(ב) להסכם הפנסיה הקבוע: "למען הסר ספק חוזרים הצדדים ומבהירים כי זכויותיהם של העובדים המועברים לא תפגענה, וכי הקרן מכירה הכרה מלאה - ותפעל כמתחייב מהכרה זו - בתקופות הותק של העובדים המועברים בגין עבודתם בשרות המדינה ובחברה, הכל כמפורט בנספחים א', ג', י' ובהסכם זה". ובנספח ג' להסכם הפנסיה הקבוע - הוא הנספח העוסק, כזכור, בזכויות העובדים המועברים - חוזרת ההוראה מסעיף 5(א) להסכם הפנסיה הזמני, כלשונה: "5. הקרן מתחייבת בזה שכל זכויותיהם של העובדים המועברים, שאיריהם, או הזכאים לזכות או לגמלא כלשהן, על פי חוק הגמלאות, בגין שרותם במדינה ובחברה לא תפגענה ולא תגרענה. נדמה שהוראות אלה מדברות בעד עצמן והן משקפות מגמה חד משמעית לשמירת זכויות הגמלאים, ככל שאלה נצברו בתקופת שרותם במדינה. 14. בצד ההוראות בדבר שמירת הזכויות, מעמידה מערכת ההסכמים, בפני כל אחד מן הגמלאים, אופציה לעבור למסלול הפנסיה החדש. כך נקבע בסעיף 6(ד) להסכם הפנסיה הזמני שצוטט לעיל וכך נקבע בסעיף 7(ב)(1) לנספח ג' להסכם הפנסיה הקבוע: "בהתאם לתוספות שבהנחות האקטואריות לפיהן חושב סכום הרכישה, עובד מועבר, או שאירי עובד מועבר יהיו רשאים להמיר זכאותם לגמלה על פי חוק הגמלאות כאמור לעיל, בזכאות לקבלת פנסיה על פי הסכם הפנסיה". האפשרות להמיר את זכויות הפנסיה לפי חוק הגמלאות בהסדר הפנסיה של הקרן אינה מותנית בכל תנאי הכרוך בהחזר תשלומים ששולמו לגמלאים לפי חוק הגמלאות. תנאי שכזה אינו מופיע במסגרת ההסכמים הקיבוציים, לא במפורש ולא מכללא. תנאי שכזה אינו מופיע גם בהודעת הבחירה שנשלחה לכל אחד מהגמלאים, בדברי ההסבר שצורפו לה או בספח להודעה המשקף את החלטת הבחירה של הגמלאי להמיר את מסלול הפנסיה. על רקע ההוראות הכלליות בהסכמים המשקפות כוונה ברורה לשמור על זכויות הגמלאים לפי חוק הגמלאות, יש צורך בהוראה מפורשת וברורה לפיה בחירה במסלול פנסיה אחר כרוכה - או, למיצער, יכולה להיות כרוכה - בהחזר תשלומים לקרן. אין בנמצא הוראה שכזו. 15. בית הדין האזורי ביסס את פסק דינו על הוראת סעיף 18(ה), אשר הוסף בתוספת מיום 20.2.90 להסכם הפנסיה הקבוע. סעיף זה קובע לאמור: "הפרשי הפנסיה לגמלאים שפרשו עד לכניסת ההסכם לתוקף, ישולמו לפי חישוב של הפנסיה ששולמה בפועל מידי חודש בחודשו לעומת הפנסיה אשר היתה צריכה להשתלם לפי ההסכם, בצירוף הפרשי הצמדה ממדד בגין חודש כל תשלום הפרשים בפועל. תשלום ההפרשים יבוצע תוך יומיים מפרסום המדד". הוראה זו סתומה במקצת. מדובר בה על הפרשי פנסיה המגיעים לגמלאים שפרשו לפני כניסתו לתוקף של הסכם הפנסיה הקבוע משנת 1989. לפי פשוטו של מקרא, מדובר בהפרשי גמלה הנובעים מכך שהסדר הפנסיה הקבוע מעניק זכויות כספיות גדולות מאלה הקבועות בהסדר הפנסיה הזמני. לפי פשוטו של מקרא, מדובר בהפרשי גמלה המגיעים לגמלאים ואין מדובר במקרה הפוך של היווצרות הפרשים שליליים לחובת הגמלאים כתוצאה מכך שבתקופת הביניים הם קיבלו כספים ביתר בגין זכויותיהם לפי חוק הגמלאות, בהשוואה לזכויותיהם לפי תקנון הקרן. על כל פנים, נוכח כלל הוראות ההסכמים, כדי ליצור בסיס הסכמי לזכאותה של הקרן לגבות מן הגמלאים תשלומים ששולמו להם לפי חוק הגמלאות, יש צורך בהוראה מפורשת וברורה ואין די בהוראה מעורפלת דוגמת סעיף 18(ה) האמור. 16. טוענת הקרן כי, בתקופת הביניים, שולמו לגמלאים מקדמות, אותן רשאית הקרן לגבות. טענה זו דינה להידחות. הסכומים ששולמו לגמלאים בתקופת הביניים אינם במעמד של מקדמות. מדובר בכספים ששולמו להם מכח זכאותם לפי חוק הגמלאות, זכות שנשמרה להם בהסכם הפנסיה הזמני ובהסכם הפנסיה הקבוע. אכן, עם בחירת הגמלאים במסלול הפנסיה לפי תקנות הקרן, נוצרו לתקופת הביניים - ובראיה למפרע - הפרשים הנובעים מכך שהזכויות לפי חוק הגמלאות עלו על אלה שלפי תקנות הקרן. הפרשים אלה אינם במעמד של מקדמות. הפרשים אלה נולדו מן הזכות לבחור במסלול פנסיה אחר ובאין כל הוראה מפורשת באשר לגורלם של הפרשים אלה ועל רקע ההוראות הכלליות השומרות על זכותם של הגמלאים לפי חוק הגמלאות - אין הקרן רשאית לגבות אותם. 17. טוענת הקרן שזכותה לגבות מן הגמלאים את הפרשי ה"מקדמות" הוסברה להם בטרם החליטו על בחירה במסלול הפנסיה החדש. גם טענה זו דינה להידחות. אכן, לשבחה של הקרן יאמר שאפשרות הבחירה במסלול הפנסיה החדש הוצגה בפני הגמלאים בצורה גלויה ומסודרת. דבר זה עולה מן ההודעה שנשלחה לגמלאים, על דברי ההסבר הברורים שבה (מוצג ת/5). דבר זה עולה גם מן העדויות שבאו בפני בית הדין האזורי על הכנסים שערכה הקרן ובה הוסבר לגמלאים שחלק מאלה שיבחרו במסלול הפנסיה החדש יקבלו תוספת לפנסיה ולגבי חלקם ייווצרו הפרשי חובה אותם יצטרכו להשיב (סעיף יא' בעמוד 23 לפסק הדין). אלא שהשאלה שבפנינו אינה מה הוסבר לגמלאים אלא האם ההסבר שניתן להם משקף אל-נכון את הסדרי הפנסיה עליהם הוסכם. כפי שראינו, אין בהסדרים שנחתמו כל אחיזה של ממש לעמדת הקרן כי היא רשאית לגבות מן הגמלאים הפרשים בגין "מקדמות" ששולמו, כביכול, ביתר. במצב זה, אין כל משמעות או נפקות לדברי ההסבר שנמסרו לגמלאים וזכויותיהם יחתכו לפי ההסכמים ולא לפי ההסברים על ההסכמים. למען הזהירות נציין שאין לנו ספק שההסברים לגמלאים ניתנו על ידי נציגי הקרן בתום לב, מתוך אמונה שכך הם פני הדברים לאשורם ולא מתוך כוונה, חס וחלילה, להטעות. 18. אחד מנימוקיו של בית הדין האזורי לקבלת עמדת הקרן הוא הצורך ב"איזון תשלומים" אשר אי ביצועו מביא, לדעת בית הדין, להתעשרות שלא כדין של הגמלאים על חשבון כלל חברי הקרן (סעיף 14 פיסקה שלישית לפסק הדין). אין בידינו לקבל נימוק זה. קרן מקפת - כמו כל קרן פנסיה מסודרת - פועלת על פי עקרון ההדדיות לפיו זכויותיו של עמית בקרן נקבעות לפי תקנון הקרן ולא כפועל יוצא מן התשלומים המשולמים עבורו. עקרון ההדדיות מותנה, כמובן, בכך שהקרן תפעל באיזון אקטוארי, לאמור - שכלל נכסיה הכספיים יכסו את התחייבויותיה כלפי עמיתי הקרן. איזון כללי זה מתחייב אמנם מתפקידה של הקרן כמפעילת מערך של פנסיה, אך אין משמעו שבכל מקרה של תשלום יתר לעמית יש צורך באיזון נקודתי על ידי חיוב מקביל של עמית אחר. בהחלט יתכן מצב - כמו בענייננו - שהקרן קיבלה על עצמה לאפשר לעמיתים מצטרפים לעבור למסלול פנסיה לפי תקנון הקרן תוך תשלום הפרשי זכויות לטובת המצטרפים, בלא שהדבר יהיה כרוך ב"איזון" בדרך של גביית הפרשים שליליים ממצטרפים אחרים. יש לזכור שהקרן קיבלה מן המדינה תשלום מלא עבור זכויותיהם של העובדים המועברים לפי חוק הגמלאות והתחייבה לשמור על זכויות אלה. בנסיבות אלה אין הקרן רשאית להפחית מזכויותיהם של הגמלאים שנצטברו בתקופת שרותם במדינה, לא בכלל ולא לצורך "איזון תשלומים". 19. אין חולק כי מערכת ההסכמים בה מדובר הינה במעמד של הסכם קיבוצי. הדבר עולה מטיבם של ההסכמים, מן הצדדים להם ומן הנושא שבו הם עוסקים. הדבר עולה במפורש גם מסעיף 14 להסכם הפנסיה הזמני, לפיו - "האמור בהסכם זה אינו בא למעט או לפגוע בזכויות העובדים על פי הסכם העבודה הקיבוצי שהסכם זה נספח לו". מעמדם זה של ההסכמים מביא לכך שזכויותיהם שהוענקו בהם אינן ניתנות לויתור (סעיף 20 לחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז-1957), אלא בהוראה מיוחדת בהסכם המבטלת את הזכות. כפי שראינו, הוראה שכזו אינה בנמצא. 20. סוף דבר - המסקנה אליה אנו מגיעים עולה בקנה אחד עם החלטת ועדת הערעורים לענייני קרן מקפת (מוצג ת/13), כי הקרן לא היתה רשאית לגבות מן הגמלאים סכומי "מקדמות" שנוצרו כביכול בעקבות בחירת הגמלאים במסלול פנסיה לפי תקנות הקרן. אנו מחייבים אפוא את הקרן להחזיר לכל אחד מן הגמלאים את הסכומים שנוכו מהם שלא כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הניכוי ועד תשלום ההחזר בפועל. הקרן תישא בהוצאות הגמלאים בערעור זה בסכום של 7,500 ש"ח. מקדמה