אישור הממונה על השכר כתנאי לניהול משא ומתן

בית הדין לעבודה פסק כי ככלל הצורך באישור הממונה על השכר אינו מהווה מכשול בפני ניהול משא ומתן בין הצדדים ליחסי העבודה וגיבוש הסכמות ביניהם. להלן החלטה בסוגיה: החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור שהגיש מרכז השלטון המקומי על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת סיגל דוידוב - מוטולה ונציגי הציבור מר גילאון ומר עמישדי; סק 199/05), מיום 30.05.05 (להלן - ההחלטה). 2. עד שנכנס לעבי הקורה, נביא בקצירת האומר את תולדות ימי הסכסוך בין הצדדים כפי העולה מהחלטת בית הדין קמא, לפיה "הצדדים אינם חלוקים כי מאז שנת 1993 קוצר שבוע העבודה במשיבה 1 (עירית נס ציונה, ס.א) ל - 40.5 שעות, מכוח הסכם מקומי. עוד אינם חלוקים כי במהלך שנת 2004 הודיעה הנהלת העירייה לוועד העובדים כי בדעתה לעבור להיקף עבודה של 42.5 שעות שבועיות, לאור דו"ח ביקורת בנושא זה מטעם משרד הפנים. ועד העובדים נדרש לפיכך, ככל שהנו מתנגד לכך, לפנות לוועדה פריטטית, בהתאם להוראות חוקת העבודה. ועד העובדים בחר שלא לפנות לוועדה פריטטית, ומשכך הודיעה הנהלת העירייה כי ככל שלא תינתן, עד סוף חודש פברואר 2005, החלטת ועדה פריטטית המאשררת את שעות העבודה הנהוגות בעירייה - תעבור העירייה להיקף החדש החל מראשית מרץ 2005. לאור זאת פנתה המבקשת (הסתדרות המעו"ף, ס.א.) לבית דין זה ביום 24.02.05, בבקשה למתן צו מניעה זמני וקבוע כנגד שינוי מסגרת שעות העבודה". בית הדין קמא, לאחר שבחן את עמדות הצדדים, קבע כי המדובר בסכסוך מקומי בעיריית נס ציונה ואין המדובר בסכסוך ארצי בין מרכז השלטון המקומי להסתדרות המעו"ף, קביעה זו בדין יסודה. בית הדין הורה על העברת המחלוקת לוועדה פריטטית "על מנת לתת הזדמנות לצדדים למערכת היחסים הקיבוצית לדון בנושא לעומקו ולנסות להגיע להסכמות". בנוסף נקבע, כי יש לשתף את נציג הממונה על השכר בדיוני הוועדה הפריטטית, באשר כל הסכמה שתושג בוועדה כפופה לאישורו. לבסוף הורה בית הדין, כי "היה והוועדה הפריטטית לא תגיע להסכמות - אנו סבורים, כי אין להפנות את הסכסוך לבוררות בהתאם להוראות סעיף 84 סיפא לחוקת העבודה, אלא כי במקרה כזה יש להחזיר את המחלוקת לבית דין זה לצורך הכרעה שיפוטית. זאת בהתחשב בכך שגדר המחלוקת המשפטית... נוגעת לתוקפם החוקי של הסכמים לאור סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, כאשר סעיף זה הינו קוגנטי, אינו ניתן להתנאה בין הצדדים וממילא לא ניתן לקיים עליו בוררות". 3. בבקשת רשות הערעור שבפנינו טוען מרכז השלטון המקומי כנגד הסיפא של החלטת בית הדין קמא, קרי כנגד הקביעה כי אין להפנות הסכסוך לבוררות. לשיטת מרכז השלטון המקומי, עלולות להיות להחלטה השלכות רוחב שאינן רצויות, לאמור "ההשלכות של החלטת בית הדין הנכבד קמא על מערכת יחסי העבודה שבין המבקש להסתדרות המעו"ף הן שלא ניתן לקיים מו"מ קיבוצי בין המבקש לבין הסתדרות המעו"ף, שכן ההסכמים הקיבוציים שנחתמים בין המבקש להסתדרות המעו"ף, ככל שהם חורגים מהמקובל בשירות המדינה, מותנים באישור הממונה על השכר". לדידו של מרכז השלטון המקומי, העובדה שהסכם בין הצדדים מצריך את אישור הממונה על השכר, אינה מאיינת פניה לבוררות, אלא שפסק הבורר יהא כפוף לאישור הממונה על השכר. מרכז השלטון המקומי מציע ליישם בעניין זה בהתאמה את הוראת סעיף 27 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, לפיה "חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת הסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה" ולראות בפסק הבורר "פסק על תנאי". עיריית נס ציונה הודיעה, כי אינה רואה מניעה שככל שהוועדה הפריטטית לא תגיע להסכמות, יושב העניין להתברר בפני בית הדין, אך אינה מתנגדת אף להעברת הסכסוך לבוררות. 3. בתגובה לבקשה העלתה המשיבה 1, הסתדרות המעו"ף, טענות שונות באשר להחלטת בית הדין קמא ואף הודיעה כי אם תתקבל בקשת רשות הערעור, בכוונתה להגיש ערעור שכנגד על ההחלטה, לעניין כינוסה של ועדה פריטטית על פי הנחית בית הדין האזורי. לגופן של טענות מרכז השלטון המקומי, מציינת הסתדרות המעו"ף, כי לאור עמדת מרכז השלטון המקומי לפיה אין עיריית נס ציונה מוסמכת להסכים לקיצור שבוע העבודה ללא אישור הממונה על השכר - "אין כל טעם בכינוסה של וועדה פריטטית במובנה בחוקה (חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, ס.א.), ובוודאי שאין כל אפשרות לפסיקה בבוררות (שהרי המדינה מסרבת להיות צד לבוררות בכל הליך, על פי הנחיות היועמ"ש)". בנסיבות אלה לשיטת הסתדרות המעו"ף "הנסיון להיתלות בהליכים שלא יישבו את המחלוקת, מהווה שימוש בחוסר תום לב במיוחד בפרוצדורה זו, משום שמרכז השלטון המקומי רואה בה אך ורק אפשרות לקבלת עמדתו בניגוד לעקרון השוויון שבהליך המשפטי, שהרי אם תתקבל בבוררות עמדת מרכז השלטון המקומי, זכה המרכז, אך אם תידחה עמדתו, לא ייושם פסק הבורר והוא יבוטל עקב עמדת הממונה - משמע תהא התוצאה אשר תהא, העמדה הראשונה של המבקש היא שתתקבל במציאות בסיום הליך יישוב חילוקי הדעות". 3. עמדת הממונה על השכר, כפי שהובאה על ידי פרקליטות המדינה הנה, כי "המבקש צודק בטענתו כי כל פסק שיינתן יהיה כפוף לאישורו של הממונה, ומבחינה זו אין מניעה, לכאורה, להעברת הסכסוך לבוררות אם לא תגובש הסכמה בוועדה הפריטטית שתאושר על ידי הממונה". כן התבקשנו לשים אל לב, כי חוזה שנעשה בלא אישור הממונה על השכר, אינו בהכרח חוזה התלוי בתנאי מתלה ואפשר שבמקרים המתאימים יקבע כי מדובר בחוזה בלתי חוקי. עם זאת בנסיבותיו של הליך זה צויין כי אין המדינה רואה מקום ליתן רשות ערעור על החלטת בית הדין קמא "הטעם העיקרי לכך הוא טעם מעשי, והוא נעוץ בכך שעל פי החלטת בית הדין קמא, נציגו של הממונה יוזמן לדיוני הוועדה הפריטטית. ממילא, עמדת הממונה לגבי הסדר שאפשר שיאושר על ידו תובא לידיעת הצדדים במסגרת הוועדה. בנסיבות אלה, לא נראה כי במקרה זה קיים טעם מעשי בהליך בוררות, שכן פסק בוררות שיינתן במסגרתו ממילא יהיה כפוף לאישור הממונה, שעמדתו כבר תהיה ידועה". 4. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, סבורים אנו שככלל הצורך באישור הממונה על השכר אינו מהווה מכשול בפני ניהול משא ומתן בין הצדדים ליחסי העבודה וגיבוש הסכמות ביניהם, כן אין הוא מייתר את הליכי יישוב חילוקי הדעות שבחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות או בהסכמים הקיבוציים בין הצדדים, הכל לפי הקשרם של דברים ובהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל סכסוך וסכסוך. אין אנו נזקקים לקבוע מסמרות בנדון במסגרת הליך זה. בנסיבות הסכסוך שבפנינו, לא מצאנו כי יצאה שגגה מלפני בית הדין קמא, עת קבע שככל שהצדדים לא ישכילו להגיע לכדי הסכמה בדיוני הוועדה הפריטטית, יושב ההליך להתברר בפני בית הדין. על פני הדברים, עיריית נס ציונה החליטה כי יש להעמיד את שעות העבודה השבועיות על 42.5 שעות בעקבות דו"ח ביקורת של משרד הפנים. זאת ועוד, בדיוני הוועדה הפריטטית יקח חלק נציג הממונה על השכר. הנה כי כן, לאחר דיוני אותה הוועדה, תהא עמדת הממונה על השכר באשר למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, ברורה. לאור זאת, יש להניח כי הסכסוך שיפרש בפני בית הדין קמא, ככל שההליך יושב לפתחו, יהא סכסוך משולש, בו אפשר שתעלנה טענות אף לגבי דרך הפעלת שיקול דעתו של הממונה על השכר. בחינת החלטות הממונה על השכר נתונה לבית הדין ואינה נושא לבוררות בין הצדדים ליחסי העבודה. משבאנו עד כאן, סבורים אנו כי לאור נסיבותיו של הליך זה, אין מקום ליתן רשות ערעור על החלטת בית הדין קמא, והצדדים יפעלו על פי הקבוע בה. 5. לפני סיום נוסיף אך זאת, מפרק הזמן שקצב בית הדין לקבלת דיווחי הצדדים, עולה כי סבור היה שהוועדה הפריטטית תסיים דיוניה תוך שלושים יום. אכן, ראוי שהוועדה תסיים דיוניה בפרק זמן זה ויפה יעשה אף בית הדין קמא, אם יעשה לסיום הדיון בהליך, ככל שידרש לכך, עד לסוף חודש ספטמבר שנה זו. 6. סוף דבר - הבקשה נדחית. כיוון שהמדובר בהליך קיבוצי לא מצאנו לעשות צו לעשות. הממונה על השכרמשא ומתן